בתשובה להאייל האלמוני, 16/10/12 13:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הכל בסדר ויש הרבה בעיות, רק רצינו לומר שלא בטוח ש''כל'' מה שהממשלות שלנו עושות הוא שגוי, ומצד שני יכול להיות שגם אם היו פועלות בצורה אופטימלית, עדיין לא היו פותרות את הסכסוך, מאחר שכמו שאמרת, חוץ ממני, ממך ומידידיה יש עוד צדדים לסכסוך הנ''ל. ההבדל העיקרי בינינו הוא שדווקא אנחנו יותר פסימיים - אנחנו לא משוכנעים אפילו שלו היינו עושים את כל המהלכים הנכונים, הבעייה היתה נפתרת, בעוד שאתה מפגין שכנוע די עמוק שלו רק היו נוקטים באיסטרטגיה שלך אחד לאחד, הכל היה נפתר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב ש"כל" מה שממשלות שלנו עושות הוא שגוי. כשראש הממשלה ישן הוא בטח לא שוגה. אני חושב שאוסף ההחלטות שממשלות ישראל מקבלות בנוגע למדיניות ההתנחלויות והיחס לפלשתינאים במהלך העשורים האחרונים הוא לא אוסף שמקזז את עצמו בשום התאבכות שעדיין לא הבנתי איפה אתה רואה אותה. השאלה "מה היה קורה אם היינו עושים את כל הדברים הנכונים" היא תירוץ די מטופש לעשות במודע את הדברים הלא נכונים. זה כמו לדפוק לעצמך פטיש בראש ולהגיד: "אבל גם אם לא הייתי דופק לעצמי פטיש בראש לא הסיכוי שלי להרוויח מליון דולר בשנה היה מזערי". אתה רוצה להרוויח מליון דולר בשנה? לך לעבוד כמנהל בנק ואל תדפוק לעצמך פטיש בראש. אגב, גם אם אתה לא רוצה להרוויח מליון דולר בשנה, אל תדפוק את פטיש בראש. אגב 2, גם אם תלך לעבוד בבנק לא בטוח שתרוויח מליון דולר בשנה. זה לא אופטימיות או פסימיות, סתם נסיון חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה יצא ארי שביט במאמר חשבון נפש על התמיכה הנחרצת שתמך בשעתו בנסיגה מלאה מן הגולן כאשר הוא מתאר איך המציאות טופחת על פניו. עברו שבועיים אולי שלושה ושביט שכח כליל את חשבון הנפש שעשה ושוב הוא מתאר את הרעיון האווילי של נסיגה מן הגולן כפיתרון ותוקף בלהט את הממשלה על אי עשייה. לי זה הזכיר את עלילת הסרט שאטר איילנד המתארת בחור אמריקאי שלא מסוגל להשלים עם כך שאשתו הטביעה את ילדיהם למוות כדי כך שהוא מתחרפן והוא מספר לעצמו איזה סיפור שם באי שבו הוא מאושפז, כאילו הוא אדם בריא שעוסק בבולשת ובא לבדוק ניסויים בבני אדם שלכאורה מתבצעים בו. רופאיו מנסים לעמת אותו עם המציאות כדי לערער את השלם הבדיוני שבנה לעצמו ולהוביל אותו להשלמה בכוח ההכרה, ולרגע נדמה שזה הצליח. אלא שהצורך הנפשי בעולם הבדיוני הפנטסטי למען השלמות הנפשית חזק מהכוח להכיר במציאות ולהתמודד איתה. למחרת היום שב אותו בחור אל אותו עולם פנטזיה. כל הראיות, האותות המופתים של היום הקודם נעלמו כלא היו. זה בסדר עדיין להאמין או לדבר בשנת 2013 על התכניות הפסיכוטיות של ז'נווה, קיימפ דייויד ואולמרטיה כעל פיתרון. מאידך זה הופך את מחנה השלום לבלתי כשיר לעמדת מנהיגות. ותשפוט ההיסטוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קשור למשהו שאני כתבתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכן, כי נדמה לי שהביקורת שלך מגלמת את הנחות היסוד של ז'נווה, קיימפ דייויד, והצעת אולמרט. ההתנחלויות הן מכשול לשלום וצריך לפנות אותן. שלום הוא פונקציה של ''רצון''. שלום הוא מצב סופי וקבוע. המצב הזה יושג ויכול להיות מושג רק לפי אותן נוסחאות. אותו ''שלום'' יוביל למצב אסכטולוגי כלשהו ששונה מהותית בטיבו מן המצב של המציאות הארצית הקיימת. לפעמים צריך כנראה להמתין ארבעים שנה במדבר עד שפשוט יתחלפו האנשים ויופיע דור חדש שהתודעה שלו לא נצרבה בפרדיגמה מסויימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה טוען שכולם1 "עושים במודע את הדברים הלא נכונים", אתה מניח: א. הם ואתה מסכימים על מה נכון ומה לא נכון. ב. למרות זאת הם עושים לך דווקא את הדברים ההפוכים. זאת אומרת שהם לא טיפשים - הרי הם מסכימים על טוב ורע לאורו של המאור הגדול והצודק תמיד. אז מה - זאת רשעות בכוונת זדון? המטרה של הפוליטיקאים שלנו היא לעשות בכוונה מה שרע לכולנו? 1 קובעי המדיניות שלנו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה של הפוליטיקאים היא להמשיך להחזיק בכח או להגדיל את הכח שלהם. חלקם בוודאי לא יתנגד לשיפור במצבם של האזרחים. אבל בסיטואציה שיצרנו הכח של הפוליטיקאים יקטן ככל שמצב האזרחים ישתפר וההפך, ולכן מעט מאד אנשים שיעדיפו את שיפור מצבם של האזרחים על פני הגדלת כוחם יגיעו (ועל אחת כמה וכמה, ישארו) למצב של קובעי מדיניות. זה לא רשעות במובן המיתי של המילה. יותר שילוב1 של אדישות2, אופטימיות3, פסימיות4, אינטרסנטיות5 וחוסר איכפתיות6. גם הם נמצאים באותו משחק כמוני וכמוך, רק שלהבדיל מאיתנו יש להם הרבה יותר מה להרוויח והרבה פחות מה להפסיד. 1 ואצל כל אחד מהם השילוב הוא אחר. 2 "חבל לבזבז זמן על זוטות" אמר לי מישהו לא מזמן. 3 ההתאבכות הקוסמית מזכירה לך משהו. 4 בסגנון: "במילא יהיה חרא, אז מה זה משנה" 5 לפחות אני אוכל להרוויח מזה משהו. 6 ובכלל, למה שאנ ייהיה זה שיוציא את הארמונים מהאש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין נראה לי הסבר כללי מדי (כלומר: יכולת בקלות להסביר בעזרתו גם את ההפך הגמור). וכמובן: 6 למה שאני אהיה זה שיוציא את הערמונים מהאש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ההפך הגמור ממה? מהמציאות? הכיוון שלי הוא הפוך: יש עובדות ואני מנסה לחבר להן הסבר הגיוני. אולי הוא לא נכון, אולי לא כל העובדות ידועות לי, אולי העובדות שידועות לי לא נכונות, אולי ההסבר שלי הוא לא באמת הגיוני כמו שנראה לי... אבל אין ספק שאילו היתה מציאות אחרת הייתי מנסה לתת לה הסבר, והוא בוודאי לא היה נראה שונה מזה שאני נותן למציאות העכשווית (כי אני בכל זאת בן אדם, עם מגבלות אנושיות ודמיון מוגבל כמו רוב בני מיני). אבל בהנתן המציאות הנוכחית זה ההסבר הטוב ביותר שאני הצלחתי למצוא. אני חושב שהוא עונה די טוב על השאלה הספציפית של הפונז (זה כמובן לא מראה שהוא נכון, זה רק מראה1 שחשבתי על השאלה הזאת בעצמי לפני שמצאתי את ההסבר הזה), ואני חושב שהוא מסביר את המציאות טוב יותר מההסבר החלופי ("ההתאבכות" המפורסמת). 1 טוב, זה לא באמת מראה את זה, אבל באמת חשבתי על השאלה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלוס פטנט ה-'לכשכש בכלב' שהלך והתשתכלל במאה האחרונה: יותר פשוט כרגע להקצין את התפיסות בחברה עד שיסכימו1 שאתה (פוליטיקאי) צודק (אבל לא מספיק קיצוני), מאשר לשנות את המציאות במידה דומה. 1 כחצי מהחברה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |