 |
ודאי שלא היתה מגבלה טכנולוגית, אבל כל חברה תעדיף יותר שליטה על פחות שליטה אם יש לה אפשרות כזו. השאלה האמיתית היא האם הרגולטור משתף פעולה עם השאיפה הזו.
ניתן להניח שטעינה רק דרך עמדות של בט"פ יותר נוחה לה מכל מיני בחינות - למשל, מערכת הטעינה יכולה להבנות כך שהיא תתאים בדיוק למאפייני הסוללה של החברה. אם החברה צריכה לתמוך בעמדת טעינה גנרית אז מישהו אחר יקבע לה מה יהיו מתח וזרם הכניסה של המערכת. כנ"ל לגבי המאפיינים הפיסיים של ממשק/מנשק הטעינה (התקע, סוג וגודל הכבל וכו'). כיוון שגם לא קיים תקן בינ"ל אחיד בתחומים אלה, כל מדינה עלולה לקבוע תקן משלה וגם לזה החברה תצטרך להתאים את עצמה. כאב ראש מיותר. לעומת זאת, האינטרס של הלקוח הוא שתהיינה כמה חלופות (כולל אופציה לטעינה פרטית ולא דרך חברה כלשהי) ותהיה תחרות. הרגולטור אצלנו העדיף את האינטרס של בט"פ - לא שנראה שזה ישנה הרבה, כאשר החברה קרובה לעצירת פעילותה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש