בתשובה לצפריר כהן, 09/10/12 15:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון מאד. תשעים אחוז מיהודי המושב היגרו לארה''ב. לו הייתה התפתחות ''פרוטו לאומית'' של תחום המושב, הייתי מצפה למלחמת שחרור לאומית בתחום המושב. הייתי לפחות מצפה שתקום מפלגה שתבקש פיתרון לאומי בתחום המושב. אבל אין. מי שאימץ את הפיתרון הלאומי לבעיית היהודים כיוון לארץ ישראל ורק אליה. מי שביקש להישאר בטריטוריה שהיא יסוד מוסד של רעיון הלאומיות, ביקש להיחשב כגרמני בן דת משה, כלומר להצטרף ללאומיות של הלאום הזר (לא ה''לאום היידישי'') או להתבטל מיהדותו ולהיות קומוניסט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. תנועת הבונד שאפה לקיום יהודי אוטונומי במזרח אירופה עם בסיס סוציליסטי. ההיסטוריוגרפיה הציונית טישטשה את חשיבותה ההיסטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיום לאומי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כזה ששונה בתפיסתו מהרעיון הציוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להפנות למקורות? אני לא מכיר שהבונד ביקש קיום לאומי ליהודים באירופה. אני כן מכיר שהבונד ביקש זכויות ליהודים בשם הסוציאליזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה מבחינתם הקיום הלאומי הרצוי - אוטונומיה. מה שאני מנסה להגיד זה שיהדות מזרח אירופה היתה קרקע פורה לשלל רעיונות לפיתרון בעיית היהודים שהציונות היתה רק אחד מהם. אם נבין את זה, אולי נשכיל להבין שההיסטוריה לא מכוונת לשיבתם ה''טבעית'' של היהודים לארץ ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיסטוריה לא מכוונת לשום כיוון. לפחות כך נדמה לי. לא באופן מטריאליסטי ולא באופן רעיוני. הציונות בהחלט איננה מסקנה נדרשת או מסקנה יחידה למצב שנקרא לו מצב הגלות. לא רק הציונות אלא גם הלאומיות באשר היא איננה מסקנה של קיום חברות אנושיות. אנחנו לא מתדיינים ברמה רעיונית, אלא ברמת הפרשנות ההיסטורית של דברים אשר קרו. הציונות אכן תופעה יחידה ומיוחדת במינה כדי כך שצריך להמציא לה כלים. דווקא משום כך אני לא חושב שאפשר לפרש אותה בתור תנועה קולוניאליסטית של אומה מזרח אירופית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לו הייתה התפתחות "פרוטו לאומית" של תחום המושב, הייתי מצפה למלחמת שחרור לאומית בתחום המושב" התפתחות "פרוטו לאומית" גוררת תמיד מלחמת שחרור במקום בו יושב ה"פרוטו לאום"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאר לעצמי שלא. אבל אם הלאומיות של אירופה היא תופעה של החלת ריבונות לאומית בגבולות הטריטוריה שבו פזור העם, כמו שגבולות צרפת הם גבולות ישיבתו של עם צרפתי שדובר שפה צרפתית ומתייחש על שארל ועל קארל, הייתי מצפה לאיזו הגדרה של לאום יידישי ביחס למקום. אני מתאר לעצמי כמו שהיינה כותב שירים על גרמניה. מרחב גיאוגרפי משותף הוא באופן טבעי מקום שבו מתחוללת היסטוריה משותפת, בו מתעוררת השפה, התרבות, בו נוצרים הערכים ומסורת של עם. עם ישראל לכאורה התגבש במצרים, אבל ביחס אליה הוא רואה את עצמו כזר. ''גרים הייתי בארץ מצרים''. בכל לילה בטרם לכתו לישון אומר היהודי מרבאט ועד מגנצה ומתפלל ''על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון'' ..''שירו לנו משיר ציון, איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר.'' כל לילה. כמעט אלפיים שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גרמניה היא לא המדינה היחידה בעולם (נכון?). היהודים בתחומי המושב היו מיעוט מהגר חסר כח פוליטי בעלי מנהגים זרים (לא רק ביחס למקומיים אלא גם ביחס למיקום הגיאוגרפי כמו שציינת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תבחרו כינוים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין כמה אלמונים המקובצים יחדיו יכולים להיחשב כעם. וכמה כלאום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי,אם הם רגילים,כלומר אנשים,מספיק שהם יכריזו על עצמם. אם הם יהודים אז הם מעולם לא היו ולא יהיו כלום (חוץ מכרגע ומפעם,אבל מדובר בחריגות הסטוריות שנמשכו 2000 שנה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |