בתשובה לניק, 08/10/12 21:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היא קיימת אך לא סבירה וממלא לא זאת הבעיה, אני לא אוהבת להרגיש לכודה בלולאה ללא מוצא כי אני מרגישה, אממממ, לכודה בלולאה ללא מוצא. אני לא אוהבת להרגיש שאני בדיון שמעצבן אחרים, גם את זה שדן איתי וגם את הצופים שמזמן הבינו את העיקרון ומוצאים את ההמשך לא מעניין, לא מהנה, לא פורה, לא תורם. שלא לומדים ממנו שום דבר חדש אלא רק מעלים שוב ושוב ושוב ושוב את אותם טענות. אני לא אוהבת להרגיש שהתיסכול שלי גורם לי לתת תגובות שנתפסות כפוגעות, גם עם אני מספרת לעצמי שאלו עקיצות בלתי מזיקות שאין בכוונתם לפגוע. ובעיקר אני לא חושבת שיש לי עוד מה להוסיף לדיון מעבר למה שכבר כיסינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזאת בדיוק הסיבה לתסכול ולתלישת השערות שלך. הרי במקום להעלות ''שוב ושוב ושוב ושוב את אותם טענות'' היית יכולה לנסות טקטיקה חדשה ומעניינת, לענות לשאלות שלי. אבל כשאין תשובות, כשהעובדות מתבררות כסותרות את המטרה שציירת סביב החץ, כשהתשובות שלך סותרות את עצמן פעם אחרי פעם, אז את יכולה לשנות את דעתך או להגיע למצב של תסכול. הבחירה שלך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |