|
||||
|
||||
את טועה בי. מאד. ביקורת עצמית והסתכלות נכוחה - מותרות, רצויות ומבורכות מאד. זו הרי נשמת אפה של היהדות לכל אורך ההסטוריה (אך, לצערי, פחות בדורות האחרונים). מתי, אם כך, ביקורת עצמית והסתכלות נכוחה הופכות ל"ביקורת עצמית והסתכלות נכוחה"? כשהמניע להן הנו שלילי, כשתכליתן הנה שלילית או כשתפיסות היסוד שבבסיסן הנן פסולות או שליליות. לכן, אותה אמירה/טענה ממש בנסיבות מתאימות תשקף דברי אוהב ובנסיבות אחרות - דברי שונא. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |