|
||||
|
||||
נראה לי שנסכים לא להסכים. אם משהו שלי נראה בהסתברות 70% שייקרה (בטריה מקולקלת) מוגדר על ידיך כמיני קטסטרופה, אז אנחנו חיים במרחבי הסתברות כל כך שונים שחבל להמשיך ולעמת אותם. יש לי ניסוי אחד לסיום: הבה נהפוך את ציר הזמן, 30 שנה אחורה, ב-1982, אחסנו יוסי ויעל במחסן ספר בכריכה קשה, ולידו את אמצעי האחסון הדיגיטלי שהיה נהוג אז ועליו קובץ המכיל את הספר הנ"ל. השבוע הם הולכים לפתוח את המחסן ולחזור על הניסוי שתיארת. לי זה כבר נראה לא כמו ניסוי מחשבתי תיאורטי, אלא יותר כמו ניסוי מהשטח. לדעתי, תסריט המכונית ליעל (רוג'רס) תקף פה לא בהסתברות של 80%, אלא בהסתברות של קרוב ככל יכולתך ל-100 אחוז. לכן, אם: א. דעתך על תוצאות הניסוי שונה משמעותית משלי - ניפרד כידידים החיים ביקומים (כמעט) מקבילים. ב. אתה מסכים עם תוצאות הניסוי, אבל טוען שהעולם השתפר מאות מונים והעבר לא משקף את העתיד - חובת ההוכחה עליך, עתידנות היא משחק מאד משעשע אבל מאד לא מדויק ברובו. נ.ב. - דיסק אן קי איננו איש קש כלל, אנחנו מדברים על אמצעי אחסון בלבד, ואתה הכנסת בדלת האחורית של המחסן גם אמצעי פענוח (נוק). וגם על זה כבר נתתי לך את ההסתברויות. |
|
||||
|
||||
דעתי היא ש: ג. אם אמצעי המדיה גובה באופן סדיר בצורה מקצועית אז הוא נשמר טוב כמו (בהסתברות של 80%) יותר (בהסתברות של 18%) או פחות (בהסתברות של 2%) הנייר. אם אתה לא מסכים איתי אז תרוץ מהר להוציא את הפנסיה שלך מהבנק, כי ככה הם שומרים את הפרטים שלך (אולי לא בכל הבנקים מ-1982, בוודאי שבכל הבנקים בעשור האחרון). אם אתה מסכים איתי אז לא ברור לי למה אתה ממשיך להתווכח. נ.ב. לא, אמצעי האחסון לא מעניין. אמצעי האחסון הוא, ובכן, אמצעי. אנחנו מדברים על התוכן. כלקוח כל מה שמעניין אותי הוא שהתוכן נשמר ונגיש. |
|
||||
|
||||
איך גובה? הוא במחסן! ולא, לא החזקתי לידו מתכנת קובול עתיק שידאג לו. אתה יודע כמה גלידה הוא יצרוך 30 שנה? אין כאן אם, נתתי לך ניסוי מעשי שכל אחד מאיתנו יכול היה לעשות. אם אתה לא רואה זאת, אנחנו כנראה ב- א. יקומים מקבילים, ועוד כאלה עם ממדים מקופלים שבהם חוזרים שוב ושוב על טענות שכבר הוזמו חזור והזום. תודה ושלום. |
|
||||
|
||||
מבחינת האייל האלמוני הוא גובה ע"י B&N. והם לא מחזיקים מתכנת קובול עתיק (אולי הם יחזיקו מתכנת ג'אווה עתיק שצורך קפה). |
|
||||
|
||||
לצומת ספרים לא היה שירות כזה ב-82. אני לא בטוח שהיום יש להם. |
|
||||
|
||||
יש לך ספרים שקנית ב-1982 בצומת ספרים?! |
|
||||
|
||||
בזינגה! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מגבלות טכניות מונעות ממני לראות את הסרטון, אז בו נסכים שהוא מאד מצחיק ומאד רלוונטי, ותנסה להסביר את הטיעון שלך בעצמך (או לתת קישור למשהו טקסטואלי) |
|
||||
|
||||
למה שיהיה במחסן? ספרים דיגיטלים (ואנחנו, שוב, מדברים על ספרים דיגיטלים) לא נמצאים במחסן, הם נמצאים (מלבד על התקני הקריאה) בשרתים ומגובים באופן סדיר. |
|
||||
|
||||
בעיקרון אני מסכים איתך אבל אם אני מבין נכון מה זה שרת זה רעיון די מטופש לשמור עליו דברים, בטח דברים שדרושים לעתים רחוקות. |
|
||||
|
||||
למה? |
|
||||
|
||||
כי זה עולה המון כסף. זה כמו לשים קבצים שאתה משתמש בהם לעתים נדירות במחשב שדולק כל הזמן. |
|
||||
|
||||
אם אתה עושה את זה באופן פרטי, כמובן. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שלאקסהיביציוניסטים יש חשמל חינם. |
|
||||
|
||||
האלמוני מדבר על שירות שמציעה חברה (B&N במקרה הזה) שיש לה לקוחות רבים ולכן צריכה ממילא להחזיק שרתים עבורם בבתי הספר (סליחה: מרכזי תקשורת). בתור מי שמחזיק שרת לשימושו הפרטי, אני חייב לציין שבמקרים רבים (או אולי אפילו: לרוב) לא מדובר על מחשב שלם שמופעל עבור השרת שלי אלא מכונה וירטואלית אחת (לפעמים אף: מני רבות) שרצה על אותו המחשב. אם המחשב שלי צורך מעט זמן מעבד ורוחב פס, הוא יצרוך גם מעט חשמל מהמחשב המארח. מה שכן, שטח אחסון עדיין עולה כסף גם אם לא משנים את תוכנו (שטח אחסון עם שירות גיבוי עולה יותר כסף. רוחב הפס לשטח האחסון יכול לעלות יותר כסף). |
|
||||
|
||||
===>"האלמוני מדבר על שירות שמציעה חברה (B&N במקרה הזה) שיש לה לקוחות רבים ולכן צריכה ממילא להחזיק שרתים עבורם בבתי הספר (סליחה: מרכזי תקשורת)." זה משפט משעשע בפני עצמו. במילים אחרות אני לא צריך לשלם על החשמל כי אתה מממן אותי ואתה לא צריך כי אני מממן אותך. |
|
||||
|
||||
תוספת העלות שיש להם על כמה לקוחות רדומים נמוכה למדי. את הספרים הם ממילא חייבים להחזיק. יש להם עוד כמה רשומות במאגר המידע עבור הלקוח הזה. יש איזשהו סיכוי שמישהו יתחזה אליו. לא משהו רציני (בהנחה שיש להם הרבה לקוחות משלמים אחרים). מה שכן, אם יש להם קבוצה גדולה מאוד של לקוחות ישנים שלא משלמים, זה כבר יכול להיות עול כלכלי (אבל לכך התייחסתי במקום אחר כשטענתי שזה כנראה יגרום לחברות הללו לעבור למודל של השכרה (תגובה 599503)). |
|
||||
|
||||
זה לא אם, זה כאשר. אם כל לקוח מקבל שטח אחסנה לנצח בסופו של דבר יהיה לך המון קבצים שאתה מחזיק ואף אחד לא משלם עליהם. |
|
||||
|
||||
הלקוחות של כל חברה מממנים את ההוצאות שלה. העניין הוא שזאת לא הוצאה לינארית. ז"א אם אתה עבור ספר אחד של 200K צריך להחזיק שלוש חוות שרתים זה בזבוז אדיר, חנות ספרים יכולה להחזיק באותן שלוש חווות עשרות מליוני ספרים, ובגלל שספר הוא למעשה נתון זהה עבור כל הלקוחות (הארי פוטר שאתה קנית זהה לזה שאני קניתי) לא צריך להחזיק אותו עבור כל לקוח בנפרד, מספיק להחזיק את הספר פעם אחת, ואת רשימת מי שקנה אותו במקביל, וחנות ספרים אלקטרונית חייבת להחזיק את הספר עצמו (כי זה מה שהיא מוכרת, זה לא שאם תקנה אותו היא תתחיל לכתוב, נכון?1), אז למעשה הדבר היחיד שהיא צריכה להחזיק על מנת לגבות את הספריה שלך זה את רשימת הספרים, וזה כבר ממש "לא כסף" (לעומת שאר ההוצאות שלהם ובוודאי מול העלות של אובדן המוניטין). 1 וזאת גם הסיבה ששינוי פורמט פיזי או לוגי2 לא ישנה ללקוח, החנות תדאג לשנות את הפורמט של הקבצים כי אחרת היא לא תוכל למכור אותם. 2 מסיבה שלא הבנתי עד עכשיו נראה לי שזה הדבר שהכי מפחיד חלק מהמגיבים. |
|
||||
|
||||
אז במקום עותקים עברנו לספרים, לא הבדל גדול. חנות לא חייבת להחזיק כל ספר שהיא מכרה אי פעם ואם יש ספר שנקנה/משוחזר לעיתים נדירות העלות של החזקתו על שרת גבוהה. כשיהיו הרבה כאלה זה יתחיל להציק לה. |
|
||||
|
||||
כמה כבר עולה לה להחזיק עותק של עוד ספר? העלות השולית של כל ספר נוסף נמוכה, יחסית. לכן סביר להניח שהם ישתדלו להחזיק עותקים של כל הספרים. אתה לא יכול לדעת מראש מה יהיה מבוקש. |
|
||||
|
||||
העלות של כל ספר בנפרד אולי נמוכה אבל אם יש מספיק (ויש) יחד זה מצטבר. =====>"אתה לא יכול לדעת מראש מה יהיה מבוקש." אתה כנראה יכול, אם לא, הם בבעיה. |
|
||||
|
||||
אתה לא יכול לדעת מראש, והעלות לכל אחד נמוכה, לכן מחזיקים מגוון גדול. התקורה לכל ספר נוסף נמוכה יחסית. יש תקורה יותר רצינית לכל משתמש (משתמש רשום, וכן: משתמש פעיל). שטח דיסק הוא אחד הדברים היותר זולים כיום. |
|
||||
|
||||
מחיר של שרת הוא 34 דולר לחודש תמורת 10 גי'גה איחסון, אני יכול לחשוב על שיטות יותר זולות. |
|
||||
|
||||
המחירים בארץ יותר יקרים (תעבורת האינטרנט לארץ יקרה יותר). האחסון שלנו בחברה הוא 10 דולר לחודש תמורת שטח אחסון של 60GB, שרת לא מנוהל (עולה יותר משרת מנוהל - תקורת ניהול גדולה יותר, למרבה ההפתעה). זה היה מחיר זול יחסית, אך בהחלט לא הזול ביותר. במיוחד אם אתה רוצה שטח אחסון ולא שרת וירטואלי (ומוכן להתפשר על דרישות הפרטיות - להסתכן יותר בפריצות) תוכל לקבל שטח אחסון גדול בהרבה בערך באותו המחיר. יש גם את אמזון (S3) ושות' שבהם אתה משלם לפי שימוש. יכול להיות שבמקרה זה יצא יותר זול. בעיקר אם אתה לא יכול לדעת מראש כמה תצטרך. אבל כאמור: לי חשובה הזמינות של המידע מכל מקום. אם הזמינות לא חשובה לך: יש שיטות זולות יותר. אני חושב שעותק בכספת של בנק הוא שיטה זולה בהרבה. |
|
||||
|
||||
כו, זה היה אוף טופיק מהנושא של ספרים vs ספרים, רק רציתי להגיד ששרתים היא לא שיטה טובה לאיחסון של קבצים שלא משתמשים בהם הרבה. בכל מקרה לחנויות הוירטואליות יש חסם שהוא הרבה יותר נמוך משטח האיחסון שלהם והוא הספרים שהן מציגות. נכנסתי כרגע לברנס אנד נובל, במסך פתיחה שלהם יש בערך 20 מוצרים. כמות המוצרים שאתה יכול להציג ללקוח שמשוטט באתר הוא מוגבל והוא אינדיקציה לספרים שימכרו. |
|
||||
|
||||
יש ממשק חיפוש. יש קישורים ישירים לספרים או קטגוריות ספרים מכל מיני מקומות. לדוגמה: מרגע שמישהו קונה מספיק ספרים, מתחילים להציע לו ספרים שאנשים עם טעם דומה קנו. |
|
||||
|
||||
חיפוש זה לאנשים שיודעים מראש איזה ספר הם מחפשים. את כל שאר האפשרויות הכרתי ועדיין כתבתי את ההודעה. |
|
||||
|
||||
דוגמה לאחסון זול, בתנאים לא מוצלחים במיוחד (אבל אם אין לך שום דבר פרטי שם, יכול להיות שזה מספיק טוב) - |
|
||||
|
||||
לא מאמין. |
|
||||
|
||||
המספר הזה מופרך - זה מחיר למשהוא אחר לגמרי (שרת ענן). מבחינת אחסון ענן, מדובר על משהוא בין 0.05 ל-0.2 דולר ל-GB לחודש (מחיר לצרכן. לחברה זה עולה פחות). זה אחרי שקלול גיבוי, חיבוריות לרשת ב-bandwidth גבוה יחסית וכד'. גודל ממוצע של e-book הוא כנראה כ-2MB. קרי, דולר לחודש ל-5000 ספרים. סדר גודל, כמובן. |
|
||||
|
||||
כמה זה "הרבה כאלה"? מתי, לדעתך, זה יתחיל להציק? מה תהיה העלות של שיטות חלופיות (=לשמור את כל המידע בספרים), והאם לא סביר יותר, לדעתך, שהאטמוספירה תתמלא ניירות (בעולם בו מגבים את הכל בניירות בלי כיווץ) לפני שגיבוי ספרים יהפוך להיות לא כדאי? |
|
||||
|
||||
האייל הפלמוני חישב שלהחזיק 500 ספרים בשרת עולה דולר לחודש שזה סכום מכובד. זה יתחיל להציק להם כשכמות הספרים "מעלי האבק" תגיע לאחוזים. שיטות אלטרנטביות הם כיווץ ומדיה נייחת (כמו דיסקים). |
|
||||
|
||||
לדעתי רוב הסרטונים ביוטיוב ורוב התמונות בפליקר מעלים אבק, אתה חושב שזה עד כדי כך מציק למישהו? החישוב של הפלמוני הוא על ספר של 2MB מלחמה ושלום ב-HTML יוצא 3.3 MB אבל אם תוריד את הספר ותקווץ אותו תגלה שהגודל יורד ל-900k (ז"א בערך פקטור 3), במילים אחרות אנחנו מדברים על 1,500 ספרים (אלא אם כן יש בהם איורים או תמונות). לשם השוואה, תמונה אקראית בפליקר היא 700k. |
|
||||
|
||||
ב2009 יוטיוב הפסיד 470 מיליון דולר בשנה וגוגל ניסתה לשנות זאת, כל הנראה היו לה הסיבות שלה. איך אומרים? בסך הכל הכפלת בקבוע. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון (וזה אם גדול) הדברים קצת השתנו מאז. |
|
||||
|
||||
ממה שקראתי המאמר ששלחת אליו מדבר על פדיון [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
revenue זה פדיון, net revenue זה? |
|
||||
|
||||
ואללה,לא שמתי לב. |
|
||||
|
||||
לעניין אמצעי האחסון של לפני שלושם שנים (דיסקט 5.25) חיפוש קצר מעלה: http://www.floppydisks.com/items.php?itm=8&pgnum... לא מצאתי קורא דיסקטי 5.25 עם חיבור USB. מצאתי לא מעט קוראי דיסקטי 3.5, לדוגמה:http://www.ebay.com/itm/MicroSolutions-Backpack-5-25... לחילופין אפשר לקנות כונן ב-eBay. אבל בשבילו צריך מחשב מספיק ישן. לא מצאתי מתאם PCI לחיבור דיסקטים. נראה שאין חיה כזו. אבל נראה שיש עדיין לוחות מודרניים עם חיבור בקרי פלופי ואפילו עם מתאם פלופי. כל מה שצריך אז זה כבר וכונן (שאותם אפשר לקנות, לדוגמה, ב-eBay). יש לציין שאם Vיית בוחר קצת זמן אחורה לא היה ברור מהו אמצעי האחסון המועדף (היו דיסקטים 8 אינצ', אבל אני לא חושב שהם היו כ"כ פופולריים. עיבוד התמלילים והגליון האלקטרוני רק הומצאו באותן השנים, לדוגמה). אם הולכים קצת קדימה, האמצעי המועדף הופך להיות דיסקט 3.5 ואותו כבר יותר קל לקרוא. |
|
||||
|
||||
אבל עכשיו שינוי קל בתנאים: ליוסי יש עותק אחד של המידע. יעל יכלה לשמור כמה עותקים. יעל שמה עותק אחד במחסן, עותק שני בכספת בבנק, עותק שלישי בבית של יוסי ועותק רביעי אצל הדוד מאשדוד. אם במקרה הייתה שריפה במחסן (שהפעילה את המתזים, שהרטיבו את הספר), ליוסי אבד העותק היחיד. יעל יכולה, לעומת זאת, לשחזר את הספר שלה. מה שיעל יכולה לעשות כדי להוריד עוד יותר את הסיכויים לאסון הוא להשאיר הוראות תחזוקה לדוד מאשדוד: במקרה שאחד העותקים נהרס, על הדוד להשתמש במכונת שכפול וליצור אותו מעותק אחר. זה כבר יעלה לדוד בזמן ולכן יעלה כנראה כסף ליעל. אבל היא יכולה לשלם כסף ובכך להגביר את סיכויי השרידות. האם יוסי יכול לעשות משהו דומה? |
|
||||
|
||||
כבר אמרנו שאלף, זה תרחיש מאד נדיר, ולכן לא משנה משמעותית את התוחלת, ובית, גם יעל (יוסי אצלך, החלפת) יכולה לגשת לחנות הספרים הקרובה ולהזמין עותק חדש, אולי אפילו באינטרנט :) אז זה יעלה קצת כסף, אבל שוב, תוחלת וכו'. |
|
||||
|
||||
הסיכוי שעותק מודפס יהיה זמין אחרי שלושים שנים נמוך יותר לעותק מודפס. מחיר ההובלה של עותק מודפס גבוה יותר1. יתרון מובנה לאלקטרוני בתרחיש הזה. השאלה האם מדובר בתרחיש כל-כך נדיר. אולי המשמעות היא שיעל צריכה לשלם מראש יותר על האחסון (כספת בבנק?) בגלל שהיא חייבת להגן יותר על העותק היחיד? 1 מצד שני: אולי יש סיכוי למצוא עותק מודפס בחנות יד שנייה. אולי יש סיכוי למצוא עותק אלקטרוני בחינם מסיבה זו או אחרת) |
|
||||
|
||||
מסכים עם המשפט הראשון. ועדיין תגובה 599641 |
|
||||
|
||||
גם אני מסכים עם תגובה 599641 (כולל המשפט הראשון שלה). |
|
||||
|
||||
התכוונתי ל-תגובה 599638, אבל אכן נראה לי שאנחנו מסכימים. |
|
||||
|
||||
אם תלך מספיק זמן אחורה אמצעי האחסון היה כרטיסי ניקוב (שלמיטב הבנתי החזיקו מעמד לא רע). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |