בתשובה ליוסי נתנזון, 12/07/12 4:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אתה לא קראת את הכרעת הדין וגם אתה מביע את דעתך המלומדת והמתוכנתת מראש כשאתה מדבר על הקלות הבלתי נסבלת של הפרקליטות וגו. דומני שלאיש אין ספק שאולמרט גנב, גם לסניגורים שלו לא היה ספק. עם זאת להוכיח זאת בבית משפט זה קשה כקריעת ים סוף. הפרקליטות עשתה עבודה יסודית, אספה ראיות והביאה אותן לפני בית הדין. חלק מהראיות בית הדין לא קיבל "ללא ספק סביר" למשל את העברת המעטפות, חלק הוא קיבל גם את הראיות וגם את הפרשנות של הפרקליטות אך לא ראה בעבירה משהו חמור במיוחד למשל פרשת מרכז ההשקעות, וחלק הוא קיבל והעניק להן פרשנות מיוחדת ובלתי צפויה, למשל, הכרעת הדין בנושא ראשונטורס (עמוד 20): "ב. הראיות המבססות את האישום, אמנם אינן צריכות ללמד על מניע לביצוע העבירה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי לנאשם לא היה לכאורה, מניע ממשי לפעול בשיטת מרמה כדי להשיג כספים עודפים למימון נסיעות פרטיות . הכספים העודפים שימשו בעיקרם למימון נסיעותיהם של אשת הנאשם ובני משפחתו. ואולם, חלק ניכר מהנסיעות שבהן השתתפה אשת הנאשם, היו נסיעות שלכאורה ניתן היה לקבל עבורן מימון מהמדינה, או מגורם אחר שהזמין את הנאשם לנסיעה. אשר לילדיו של הנאשם ובני זוגם, הרי שהם טסו פעמים רבות לחו"ל על חשבון נקודות "נוסע מתמיד" של הנאשם. בנוסף, מדובר בילדים שהיו כבר בגירים והיו יכולים לדאוג לנסיעותיהם בעצמם, כפי שאכן כשמימנו מכספם (פרט לאחד מהם) חלק ניכר מנסיעותיהם. זאת ועוד, חובו של הנאשם בגין השימושים האמורים, על פי הראיות, היה אמור לכאורה להיות נמוך מזה הנטען בכתב האישום והנאשם לא היה מודע למלוא גובה החוב. ב נסיבות אלה, אין לנאשם מניע ממשי לקיים שיטת מרמה להפקת כספים עודפים כדי לממן נסיעות פרטיות." רק לי זה נשמע מוזר? זה לא רק מוזר. מירב מיכאלי כתבה על הנורמות שהשתנו אצלנו והיא שמה את האצבע על הדבר הנכון. הנורמות השתנו עד כדי כך שהם פשו בבית המשפט, ובית המשפט סבור שמותר לאיש ציבור למעול באמון. לדעתי מעילה באמון הציבור צריכה להיות העבירה הכי חמורה בספר החוקים, ולא חשוב כמה כסף נגנב ולא חשוב אם האדם גנב שיטתי או רק גנב מזדמן. מעילה באמון הציבור היא בגידה במדינה. יצחק רבין התפטר - אפילו לא הוגש נגדו כתב אישום - כשנחשפה העובדה שלאשתו היה חשבון דולרים בארה"ב. דולרים שלו עצמו, לא כסף שגנב מהמדינה, לא כסף ש"קיבל במתנה", כמה אלפי דולרים, שנשארו שם משירותו כשגריר. וזה היה כשחוק איסור החזקת מטבע זר כבר היה אנכרוניסטי והוא שונה זמן קצר לאחר מכן. רבין לא העלה על דעתו לדבוק בכיסא ו"להוכיח את חפותו בבית משפט", כי IT'S NOT DONE. הנושא במשרה ציבורית שדבק בו חשד לעבירה חייב להתפטר. מצחיק לחשוב מה בית המשפט היה פוסק על זה היום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "דעה מתוכנתת", נתקלתי במקרים נוספים שבהם הפקליטות הגישה תביעות שלא היה להן מקום והצדקה. כך, למשל, מתועד שימוע שהיה אצל דורית בייניש כאשר עבדה כפרקליטת המדינה ובו הכריעה להגיש תביעה כי "עוד לא פיטרו פרקליט בגלל שהגיש כתב אישום". האיש יצא זכאי אבל הקריירה שלו נחרבה. באשר לנורמות, גם בעבר היו מקורבים, וקשרים וקליקות. הרי שיטת הפתקים היתה מאז הקמת המדינה. דוקא אני חושב שהנורמות הוקשחו ודברים שפעם היו עוברים בשלום היום לא עוברים. אתה מזכיר את רבין, אבל לוי אשכול (לפניו) הגיב כאשר סיפרו לו על בכיר מושחת ב"לא תחסום שור בדישו". מצד שני, משה שרת העיר פעם כאשר היו סקנדלים במפלגתו שהוא מעולם לא יצא זכאי בשום משפט. אחרון חביב, נזכרתי לאחר הפוסט שלי- אלי הורוביץ יצא זכאי בבית המשפט העליון. הוא ציין פעם שהזיכוי עלה לו מליון דולר. אני מניח שאולמרט שילם (קצת) פחות. אבל מה הסיכוי שלך ושלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה כאן שתי בעיות יסודיות שלא קשרות בהכרח לפרקליטות. 1. לנהל משפט זה עסק יקר. 2. אפילו אם אדם יוצא מהמשפט זכאי לגמרי, הוא נפגע בדרכים אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "נתקלת במקרים שבהם הפרקליטות הגישה תביעות ללא הצדקה", אל תסתמך דווקא על הדוגמה שהכי מפריכה את הטענה שלך. אם אתה מסתמך על דוגמה שהכי מפריכה את הטענה שלך, אולי לא כל כך נתקלת במקרים כאלה. הבעיה היא לא בפרקליטות, הבעיה היא בחוק ובעיקר בפסיקה בעבירות צווארון לבן - רף הוכחות שאי אפשר לעמוד בו, התפלפלות על קוצו יוד של כתב התביעה האם כן או לא הוכח תוך כדי החמצת העבירה כולה, ורגשנות משונה: "לנאשם לא היה מניע לפעול בשיטת מרמה כדי להשיג כספים לנסיעות פרטיות". "מדובר בילדים שהיו כבר בגירים והיו יכולים לדאוג לנסיעותיהם בעצמם, כפי שאכן כשמימנו מכספם (פרט לאחד מהם) חלק ניכר מנסיעותיהם." לא הייתי מאמינה שאקרא טיעונים אינפנטיליים כאלה מפי שופטים בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק לך זה נשמע מוזר. בקטע שציטטת השופטים עושים שמיניות באוויר כדי לטשטש משהו שהוא בעצם ברור מאוד. עושי דברו של אולמרט חייבו ארגונים שונים בחיובים כפולים ומשולשים על אותן הוצאות-נסיעה, והכסף העודף נשמר ב''חשבון'' מיוחד ששימש למימון נסיעות לחו''ל של אולמרט ומשפחתו, ולא של אף אדם אחר. מגוחך להגיד שדבר כזה יכול לקרות בטעות או מתוך פיזור נפש. אהוד אולמרט ידע, אהוד אומרט חגג על חשבון ארגוני צדקה, ואהוד אולמרט יכול להוסיף לעצמו באמצע השם שלו את המלה ''טפלון''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. "לטענת מרגלית, כבר באותה שנה מסר הבנק נתונים שלפיהם "לא מדובר בסכום זעיר, כפי שטענה משפחת רבין בתגובתה הראשונה. גם לא היה זה חשבונה של לאה בלבד. שמו של יצחק התנוסס עליו לצדה כשותף מלא". "מעריב" חשף מאוחר יותר כי משפחת רבין החזיקה שני חשבונות בנק לא-חוקיים. אליבא דמרגלית, מקורו של הכסף בחשבון הדולרים היה שכר שקיבל רבין תמורת הרצאות בעת שכיהן כשגריר ישראל בארצות-הברית. לטענת מרגלית, כשחזר ארצה ב-1973 סירב רבין למסור דין-וחשבון מפורט על הכנסותיו הצדדיות בעת שכיהן כשגריר. לאחר שהתפטר, כותב מרגלית, נכתב ב"ניו-יורק טיימס" כי רבין הרוויח 90 אלף דולר עבור ההרצאות [בדיוק אותו סכום כמו ב"ראשונטורס" - א"מ], וכי לא שילם מס על הכסף, לא בישראל ולא בארצות-הברית." "היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק הורה להעביר את התיק ממשרד האוצר לטיפולו, והורה על העמדתם לדין של רבין ואשתו. בעקבות המלצת ברק התפטר רבין מראשות הממשלה. אחרי ההתפטרות המליץ ברק שלא לתבוע את רבין, אלא רק את אשתו." מתוך http://www.the7eye.org.il/lexicon/Pages/Dollar_Accou... רבין אולץ "לצאת לחופשה" ע"י אהרן ברק, שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה. הברירה שהוא העמיד בפניו היתה "יציאה לחופשה" - או העמדה לדין. כל אדם סביר היה בוחר ב"יציאה לחופשה" לזמן קצר - רבין לא היה ראש ממשלה נבחר אלא ראש ממשלת מעבר לאחר גולדה. הוא "יצא לחופשה" ל40 ימים בדיוק - הוא הודיע על כך ב7 באפריל, והבחירות (בהן הוא התמודד כראש רשימת המערך! איפה "נטילת האחריות"?!) התקיימו ב17 במאי. הנסיון (כמו תמיד, שהרי מדובר בדמות משיחית בקרב כת השמאל, לא פחות) לייפות את עבירות המס של רבין ואת התנהגותו לאחר מכן (כמו את התמוטטותו במלחמת ששת הימים, את פשעי המלחמה שלו בירי על ניצולי אלטלנה, ואת המחדלים הקשים שלו כמח"ט הראל) מעלה בי קבס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וספיח לסיפור: (למען האמת, אני לא יודע מי יוצא פה יותר גרוע - פרס או רבין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הוא הודיע על כך ב7 באפריל, והבחירות (בהן הוא התמודד כראש רשימת המערך! איפה "נטילת האחריות"?!) התקיימו ב17 במאי." ומה שמדהים הוא שהשמאלנים האלה לקחו את רשימת המועמדים ושינו אותה כך שיראה כאילו במקום הראשון עמד איזה אחד: "שמעון פרס" ורבין היה במקום ה-20. חוצפה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, קבל תיקון: התמודד במסגרת רשימת המערך. עדיין אין פה לקיחת אחריות אישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שלפחות כאן, באייל, יש לנו זכות גדולה להיווכח במו עינינו בנטילת אחריות על הנפקת הגרסה המיליון וחצי של פרשת אלטלנה תחת הכותרת "פשעי המלחמה שלו..", פרי פרשנותו הזהירה של בעל-הבחילה, ההיסטוריון מהפריפריה. זה בכלל לא קשור, אגב, במותו של רבין ובמה שנקרא אצלך "דמות משיחית" - רבין עצמו התייחס לנושא בספרו "פנקס שירות", מ-1979 (שהיתה, כזכור, לפני 1995), ובין שאר דבריו: "איש מבוגר אחד... מאבד שליטה וצועק "למה אתם יורים ביהודים? למה ביהודים?", אני משיב: "כשיהודים יפסיקו לירות בנו, נפסיק לירות ביהודים" (ציטוט בויקיפדיה מהספר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא נכון? לרבין ואשתו היה חשבון ובו כסף שהרוויח באופן חוקי. החשבון הפך ללא חוקי אחרי שרבין חזר לארץ מתפקידו כשגריר, עבירה שהעונש המקובל עליה היה קנס. רבין מעולם לא התכחש לעבירה. לאה רבין נשפטה על העבירה וקבלה קנס כמקובל. מצא את ההבדלים בין רבין לאולמרט ומצאת את השינוי בנורמות מאז להיום. רבין לא היה קדוש ולא משיח. אבל הוא היה בנאדם ערכי, כמו פוליטיקאים רבים בני דורו, ולא עורכדין. מתוך הקישור שהבאת: "אמרתי לראש הממשלה המודח כי 'בעניין ההוא' השארתי לו פתח מילוט. הרי בשיחתי הראשונה עם דן פתיר בניו-יורק רמזתי לו כי אם רבין יכחיש בלשון נמרצת את קיומו של החשבון, לא אחטט בעניין. רבין – באחד מרגעיו היפים – הביט בי, וחוורונו התחלף בסומק. הוא הגיב: 'אז מה רצית, שאשקר לך?"'. אתה טוען שיש נסיון ליפות את עבירות המס של רבין ואת התנהגותו לאחר מכן, אבל רבין לא עבר עבירות מס. העין השביעית כותב שדן מרגלית כתב שהניו יורק טיימס כתב שרבין מעולם לא שילם מס על הכספים בחשבון הזה. כתב ונשאר בחיים. ומה בהתנהגותו של רבין לאחר החשיפה ראוי לגנאי? שהסכים לעסקה עם אהרון ברק והתפטר כדי לא לעמוד לדין? ההבדל הגדול בנורמות בין אז להיום הוא שהעבריינים אז התביישו במעשיהם, אפילו התאבדו מהבושה1. היום מעטפות מזומנים וחיובים כפולים ומשולשים עוברים מול אפם ותחת ידיהם ואין להם את היסוד הנפשי להבין שיש כאן עבירה. 1 אפילו התאבדו מהבושה שבכלל האשימו אותם יעקב לוינסון [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטטת את עצמי מלפני ארבע שנים: "מעילה באמון הציבור צריכה להיות העבירה הכי חמורה בספר החוקים, ולא חשוב כמה כסף נגנב ולא חשוב אם האדם גנב שיטתי או רק גנב מזדמן. מעילה באמון הציבור היא בגידה במדינה." והיום השופט רוזן: "נוטל השוחד הוא בבחינת בוגד" בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שביעות הרצון שלך מוקדמת מדי. דובי וייסגלס כבר דיבר על הערעור, שבו יודגש שוב איך לא הוכח שאולמרט ידע! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אומר שהוא יזוכה בעליון, לפחות, מהעבירה הגדולה יותר (השוחד ששולם לאחיו, חצי מליון ש"ח). בהזדמנות זו כדאי להזכיר מי האיש: http://www.haaretz.co.il/misc/1.1085338 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף לניחוש שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעריך שההרשעה תחזיק מעמד בעליון. אם אח של אולמרט מקבל חצי מיליון ש''ח מאדם שלא הכיר מעולם והאדם הזה צריך משהו מאולמרט אז אולמרט אשם בנטילת שוחד. אי אפשר אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם אפשר. נסיון העבר1 מלמד שכאשר שופטי העליון נתקלים בנאשם שהוא אדם מוכר להם מן המלייה שלהם, אדם שההתחככות בו לא היתה לחלוטין ארוע נדיר, הם מגלים יצירתיות מדהימה בהסברם למה לא ייתכן שאדם זה הוא בעל כוונה פלילית. ___ 1 לדוגמא דולצין, אלי הורביץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה אחרת. אפילו לא מזמן, אפילו עם אותו נאשם. היה ונגמר. עכשיו אני חושב שכבר אי אפשר אחרת. אני מאמין שפסק הדין וגזר הדין של השופט רוזן עקרו את הנורמה הזו ממקומה, וששופטי העליון יודעים שלנסות לחבר אותה בחזרה יהיה מזיק מדי. המיאוס המתרחב מפוליטיקאים מושחתים שמקשים על חקירת המשטרה, מתחמקים בבית המשפט ומערערים עד לעליון ודאי השפיע על בחירת המילים הקשה בגזר הדין. יכול להיות ששופטי העליון אינם שותפים למיאוס הזה (חבל שבייניש כבר לא שם) אבל יהיה להם מסוכן מדי להתעלם ממנו. אני מאמין שאולמרט עצמו חושב שהוא לא כל כך אשם. אם בית המשפט העליון יסכים איתו זו תהיה מכה כל כך חזקה למערכת אכיפת החוק שהמילים רפובליקת בננות לא מתחילות לתאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הרבה יותר אופטימי ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהנסיבתיות קלושה מדי, ורף ההרשעה המקובל גבוה בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות - גם אתה חושב שאולמרט יזוכה בעליון (בצדק להשקפתך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסייג ואודה שלא קראתי את פסק הדין. התרשמותי עד כה היא שראוי שאולמרט יזוכה בפרשת הולילנד, וזאת למרות שאני לא סובל אותו ומשער שהוא דווקא אשם. את תוצאות המשפט לא אוכל לחזות, ודאי לא בטרם יפורסמו שמות השופטים (רמזת לדנציגר מקודם?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא קראת, אז מה שאתה עושה הוא לבחור את הציטוט הנכון של אלו שכתבו על הנושא. אני מציע לך להימנע מהערכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בחרתי ציטוט מסוים, קראתי ידיעות חדשותיות וניסיתי לגבש את הערכתי מן הפרטים (לא שיש לה השפעה כלשהי). זה המקסימום שאפשר לעשות אם לא מוכנים להשקיע זמן רב בקריאת פסק הדין. הריני להבטיחך שלו הייתי במקומו של השופט רוזן הייתי מתעמק יותר בטרם חרצתי דין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולמרט לא יכול לערער על זה, השופט של המחוזי כבר פסק על פי התרשמותו מה התחולל במוח של אולמרט, למה שהעליון יהפוך את ההחלטה. הוא יכול לערער רק עם הוכחות חדשות לזה שאולמרט לא ידע, ולא נראה לי שיש אפשרות להוכיח את זה. אני טועה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא יערער ? מה יש לו להפסיד? ואם תלכי לכותרת הדיון יש שם את הציטוט של השופט ארד מהזיכוי של אולמרט בפרשת ראשונטורס. אני חושב שאולמרט מצפה לעוד אחד מאותו סוג. הוא לא יקבל את מבוקשו לדעתי, אבל זה מה שהוא מחפש. אם אני צריך לנסות לנחש מה מתחולל בנפשו של אולמרט אז מבחינתו השופט רוזן היה מעין מקרה אבוד, מישהו מקובע באשמתו של אולמרט, ואצל שופטי העליון יש לו סיכוי לא רע להראות שבכלל לא עבר עבירה והשופט רוזן סתם חיפש אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לו להפסיד? כסף. הליכים משפטיים הם לא דבר זול, בעיקר למי שמיוצג על ידי פרקליטי צמרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסף לא חסר לאולמרט, חלק מהכסף הוא לא בהכרח כסף-שטרות אלא קשרים שווי-כסף עם מושחתי ההון במדינה (שימצאו דרך לעזור לו במימון המשפטים). אפשר לעזור לאולמרט גם על ידי תיקשורת אוהדת (נישמעה טענה שעתון ידיעות אחרונות תומך באולמרט בפרסומיו כדי להשיג יתרונות כלכליים באמצעות פעולות שלטוניות). למושחתים מהאוליגרכיה הכלכלית, חשוב שמשוחדים בפוטנציה לא יחששו לקבל שוחד כי לכל היותר יקבלו עונש קל במשפטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמשתלם לו. להפסיד כסף אבל להרוויח שנים בכלא, הסרת קלון ציבורי וסיום הקריירה (הוא לא יודע שהוא לא דרעי). אני חושב שהוא סבור שימצא הבנה אצל שופטי העליון, והוא יתבדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מי השופטים. לפחות אחד מהם כבר החליט לסגור תיקים דומים ללא משפט. אם הוא עקבי, הוא חייב להחליט לזכות את אולמרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהיה לי מאוד קשה להכיל זיכוי של אולמרט. אולי אפילו אצא לרחוב, או גרוע מכך- אצביע ש"ס! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, כדאי שתכין נפשית את עצמך. מצד שני, ייתכן שהערעור על הזיכויים בתיק הקודם יתקבל, בפרט לאור הדיבורים על ראיות חדשות/נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערכאת עירעור לא דנים לעומק בראיות חדשות (אבל בערכאת ערעור אפשר להחזיר את הדיון לבית משפט קודם כדי שידון בראיות החדשות). לכן בית משפט לערעורים לא יכול לשנות פסק דין בגלל שהתגלו ראיות חדשות. הראיות נידונות רק בבית המשפט הראשון שדן בתביעה בעוד שבערכאת עירעור הדיון הוא על המסקנות המשפטיות שנובעות מהראיות . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מקובל לשמוע עדויות חדשות בזמן שמיעת הטיעונים לעונש. אז מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה לשאלה שבכותרת: כי גזר הדין לא כלל "תוספת התנתקות". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |