בתשובה לברקת, 10/07/12 20:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפונז כתב: "לי יש לא מעט תקליטים (ככה הוא כתב) מוקלטים על קסטות שיותר ויותר קשה להשיג ציוד להשמעת" אז בסך הכל שאלתי אותו על מה בדיוק הוא מדבר. את באמת חושבת שהנכדים שלך יודו לך על זה ששמרת להם על התקליטים הישנים של דני רובס? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? תרגיש חופשי לזלזל בדני רובס (אני מאוד אוהבת אותו, לפחות באלבומיו המוקדמים), אבל יש עוד עשרות אמנים כאלה. ובכלל לא ברורה לי הנימה שעוברת כאן, כאילו "ספרים מימי הסבא" ו"מוזיקה מימי הסבתא" הם ראויים פחות. קצת כבוד לאמנות מיושנת / לא מוכרת / אזוטרית ולהשפעתה החמקמקה, הבלתי ניתנת לכימות1, על אנשים. בלי זאת, נישאר רק עם הקלאסיקות הוותיקות ועם רבי מכר חדשים. כאילו כל מה שלא נכנס לקריטריונים האלה, כאילו הוא "ממילא לא היה ראוי להישמר" או "לא מצדיק קידוד דיגיטלי". (ואתה שוב כותב "תקליטים" ומתכוון "אלבומים". נכון?). 1 מישהו יכול למצוא ביטוי מקביל ל"בלתי ניתן לכימות", שיישמע קצת יותר צח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל לא התכוונתי לזה. התכוונתי שבאמת אי אפשר לכמת אותה (מפני שהכמות משתנה וטבעה חמקמק, ולאו דווקא מפני שהיא עצומה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי את כוונתך פשוט חשבתי שמילולית, זה בדיוק מה שהביטוי אומר. לא יסולא בפז=לא יוערך בזהב (או בממון באופן כללי) כלומר, קשה לכמת את ערכו. אני מודעת לכך שזו לא המשמעות המיידית של הביטוי, אבל אני מציעה "למתוח" אותה לכיוון הזה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכורים לי במעומעם כמה מקרים של זמרים שדי נשכחו בתקופתם אבל שלאחרונה יצירותיהם מצאו את דרכם לאינטרנט והם פתאום קיבלו חובבים חדשים. לכן נראה לי שצריך לתת הגדרה מאוד מרחיבה ל''קלסיקות הישנות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואני אמורה לחכות לתחייה כזו עד שהיא תפקוד את זמר העבר האהוב עלי? אתה כאילו אומר לי "אין עכשיו עגבניות תמר בשוק, אבל הנה שרי". זה לא עובד כך במוזיקה. לא צריך להיות אספן מושבע מדי בשביל לשמור אמונים רגשית לזמר X. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי מזלזל בדני רובס, אני פשוט נזכר באבא שלי אומר לי להפסיק עם ה"רעש" ולהתחיל לשמוע "מוזיקה נורמלית", ורואה את עצמי אומר בדיוק את אותו הדבר לילדים שלי, ומתקשה להאמין שדווקא דני רובס יגשר בין הדורות. אני לא אומר שספר מסויים או מוזיקה מסויימת הוא ראוי פחות, אני אומר (1)שאם את חושבת שאת צריכה לשמור תקליטים1 שאהבת לנכדים שלך שבטח יודו לך אז כדאי שתחשבי שנית ו(2)שאם את באמת רוצה לשמור מוזיקה מסויימת לנכדים שלך אז דווקא עדיף לשמור באופן דיגיטלי. (ומכאן, בוודאי שכל מוזיקה ראויה להשמר ומצדיקה קידוד דיגיטלי) 1 כן, תקליטים. אנחנו מדברים על המדיה. את רוצה לשמור את התוכן אבל קלטות וסידי בנויות על אותה טכנולוגיה עליה בנוי האחסון הדיגיטלי, אם את לא סומכת על אחסון דיגיטלי אין סיבה שבעולם שתסמכי על קלטות ו/או סידיים. נשארנו רק עם תקליטי ויניל (ולא, אני לא אגיד כלום על איכות האחסון לאורך זמן שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קלטות שמע הן אנלוגיות. אבל לצורך העניין גם קלטות וגם תקליטים דורשים ציוד השמעה מיוחד ולכן לא דומים לספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן אנלוגיות אבל הן בנויות על סרט מגנטי, בדיוק כמו רוב הדיסקים הקשיחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פער דורות מתבטא לא אחת בהבדלים מוזיקליים. אבל זה לא קורה עם כל מוזיקה, ולא עם כל דור (יש ודאי 3 דורות שמזמזמים לצלילי הביטלס, נניח. הילדים שלי מאזינים לאילנית ולרוי אורביסון, ובכך בהחלט מתקצר הפער המוזיקלי שלהם מול סבתא). כפי שכבר נאמר כאן, תוחלת החיים של מדיית איחסון דיגיטלית היתה עד עתה קצרה בכמה סדרי גודל מזו מזה של כל נייר שהוא. לגבי איחסון מוזיקה, צודק, יש שם בעיה טכנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוחלת החיים של מדיית איחסון דיגיטלית מגובה אמורה להיות גבוה גכמה סדרי גודל מזו של נייר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שעם מדיה כזו יש לנו נסיון של גג 10 שנים (בהם כמו בכבר אמרתי, נתקלתי בכשלון השיטה הזו לפחות פעמיים), ועם נייר יש נסיון של לפחות 100 שנים, האקסטרפולציה שלך נשמעת כמו ספקולציה שאין לה שום תימוכין במציאות. היא תקפה כמו שתאמר לי שבעוד מאה שנה תהיה תרופה לסרטן - טיעון שלא ניתן לבדיקה או הפרכה בעת הנוכחית. בעיקר כשמולו יש טכנולוגיה בדוקה ומוצקה, שמלבד אצלך (או אצל אלמוני אחר) ששורף ספריות כל ל"ג בעומר שני, הוכיחה עמידות מרשימה במשך עשרות שנים, גם על פי נסיונם של שאר המגיבים כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נייר תופס הרבה מקום. אתה מוזמן להראות לי ארכיון של עיתון שבו שומרים גיליונות נייר: עברו שם למיקרופילם ודומיו עוד הרבה לפני שהיה מחשוב. (למי שלא מכיר: עיתונות יהודית היסטורית, חיפוש לדוגמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קפוץ לרח' שוקן ובקר במערכת ''הארץ''. שלא לדבר על ארכיון התצלומים שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מדיה דיגיטלית מגובה יש לנו נסיון של כמה עשורים, בטח יותר מ-40 שנה, במהלכן היא עוד לא נכשלה פעם אחת. עם נייר יש לנו נסיון של אלפי שנים, ממנו אנחנו למדים שנייר נשמר די טוב כל זמן ששומרים עליו ולא משתמשים בו, כמה ספרים במצב טוב יש לך בני יותר מ-50 שנה? כמה יש לך בני יותר מ-80 שנה? כמה בני יותר מ-130 שנה? אני לא חושב שמדובר באקסטרפולציה, מדובר בהגיון פשוט. כפיזיקאי, איזה סיבה יש לך לחשוב שהשיטה תכשל? אתה חושב שבעתיד מגנטים יעבדו בצורה שונה? חוקי האופטיקה ישתנו? כדור הארץ ישרף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה תומכת: Project Gutenberg#History [Wikipedia] קיים כבר מראשית שנות השבעים של המאה העשרים. דוגמה לכך שגם מיזם שמנוהל ע"י Newby יכול להיות מוצלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אין נסיון של כמה עשורים. אני מאמין שגם לך לא. וזה שיש, הוא גרוע. הפרוייקט שכתבתי בתיכון נמצא על דיסקט 5וחצי אינטש. מבחינתי הוא אבד לנצח --> כשלון 1. על קסטות כבר סיפרתי --> כשלון 2. מנסיוני דיסק קשיח מתקלקל על כל תכולתו פעם ב-5-10 שנים. כשלון 3. חשבונות אימייל נמחקים. מנסיון - פעם ב-10 שנים עד היום. כשלון 4. 99% מהספרים שלי במצב שמיש ביותר. הסכמתי מראש ש-80-100 שנה זה זמן סביר. הבעיה היא לא בפיזיקה. הבעיה היא באנשים ובטכנולוגיה. האנשים - לא עובדים כמו מכונות, ולמעט אנשי התוכנה בינינו, לא יודעים לבצע גיבוי אוטומטי גלובלי שמתרחש ללא מגע די אדם. ןלכן הגיבוי בכל מספר שנים (עם מעבר לטכנולוגיה חדשה), סביר להניח שלא ייעשה, או ייעשה בצורה חלקית. הטכנולוגיה - משתנה כל הזמן, ולכן מקשה מאד על אחסון שיהיה ניתן להשמעה. דוגמה חמה מהתנור: אתמול בדיוק היתה כתבה בynet שדנה באיך להעביר קסטות וידאו VHS ישנות למחשב שלך: אז לידיעתך, זה מתחיל ב - רכוש כרטיס טלוויזיה למחשב, שמחירו מאות עד אלפי שקלים. ממשיך בהתקנה שלו, התקנת תוכנות, ועוד טכנובאבל שלא טרחתי לקרוא. איזה כיף! זה בדיוק מה שבא לי עכשיו, לקנות כרטיס PAL למחשב, for crying out loud. והשינויים האלה רק מאיצים. מישהו לחש לי (אולי אני טועה כאן) - של-ipad אין כניסת USB, או שקינדל, לפחות בדורות הראשונים, לא קרא PDF. אז אם הספרים שלי היו מגובים ב-PDF על USB, גם זה כבר כנראה צריך שדרוג, קטלוג, דחיסה, שחלוף, שחזור, מחזור ואחסון מחדש. ומדובר על טכנולוגיה בת 5 שנים בלבד. מלבד צפריר כאן, שבתור איש תוכנה אם אני מבין נראה שיש לו את היכולת להיות מחלקת התמיכה והאחסון של עצמו, ממש לא ברורים לי הטיעונים או הנסיון העצומים והמוצלחים שיש לשאר הדנים פה במדיה דיגיטלית מזה 40 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פה דו שיח של חרשים: ברור שגיבוי שדורש התערבות אנושית, ועל אחת כמה וכמה, התערבות אנושית שלי או שלך בבית, לא יעבוד. אנחנו מדברים על מערכת גיבוי אוטומטי שעוצב, מבוצע ונתמך על ידי אנשי מקצוע שזה תפקידם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מבחינתי, אין היום מערכת כזאת, זוהי טכנולוגיה עתידית, ולא רלבנטית לאזרח הפשוט, וגם אם מתחילות לצוץ כאלה, אז הרי (גם לשיטתך) הן מאחרות את זמנן בעשרים-שלושים שנה. אז הטיעון שלך הוא: בהינתן מערכת/טכנולוגיה עתידית, שתהיה שמישה לכל אחד, אל-כשלית, אוטומטית ובלתי תלויה בחברות אינטרנט שיקומו ויתרסקו כשבא להן, אזי למדיה דיגיטלית עצמית1 יש תוחלת חיים ארוכה משל ספר רגיל. על זה אני אומר - עם נבואות קצת קשה להתווכח, ובאופן תיאורטי אני אפילו מסכים לטיעון, אבל באופן מעשי אני לא רואה שום דבר כזה באופק שאני יכול לשים בו את מבטחי. לי נראה שדיון פרודוקטיבי (נו, טוב) עדיף שיתמקד במציאות הקיימת סביבנו ולא בתיאוריות עתידיות. כבר יותר מעניין לדון במתי והאם יהיה לנו רובוט ביתי שיעבור את מבחן טיורינג ויהיה אחראי לגיבויים הנ"ל ובזה ישים סוף פסוק לוויכוח. 1 ששייכת לי כמובן!, אני לא מדבר על האופטופיקון שעסק בהיכחדותו של ספר מסוים מעל פני כדוה"א לנצח נצחים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שקיימת מערכת כזאת, ככה נשמרים הפרטים שלך בבנק, ככה נשמרים המיילים בגוגל, ככה נשמר כמעט כל המידע שחברות גדולות שמורות, ולעניינינו, ככה נשמרים הספרים באמזון. כמובן שהמערכת הזאת היא לא "אל כשלית", אבל זה לא שיש לך מערכת "אל כשלית" משלך. למערכת הזאת יש כשלים משלה כמו למערכת שלך, השאלה היא מה הסבירות שהם יקרו, ומה אפשר לעשות במידה והם יקרו. אני חושב שהסיכוי שיקרו כשלים במערכת הגיבוי של אמזון נמוכה בהרבה מהסיכוי שיקרו כשלים בספריה האישית שלך, ומלבד במקרי קצה, זמן ההתאוששות (והעלות למשתמש) של אמזון תהיה מהירה בהרבה משלך. למעשה, למערכת של אמזון יש כשלים זהים למערכת של הבנק שלך12, אם אתה באמת חושב שהספריה שלך בטוחה מהשרתים של אמזון אתה מן הסתם שומר את כל חסכונותיך מתחת לבלטות. 1 לא משנה באיזה בנק אתה משתמש, כולם שומרים את המידע על מדיה דיגיטלית. 2 והרבה יותר האקרים מנסים להכנס לבנק שלך מאשר לאמזון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאמין שרמת הבטיחות של אמזון דומה לשל הבנק שלי, וכבר הבאתי כאן דוגמאות אחרות לכך (יאהו) שנמאס לי לחזור עליהן. ולמה שאני אהיה מחויב דווקא לאמזון? חלק גדול מהספרים החביבים עלי הם בעברית ולא קיימים באמאזון, והאתרים הישראליים של ספרים ברשת הרבה יותר קטנים ופחות מאובטחים. אף אחד לא שם לב גם, לכמות האנשים והציוד שכל הפתרונות שאתם מציעים צורכים, מול האופציה הקודמת. אלפי תכנתים, שרתים, כבלים אופטיים ותוכנות ברחבי העולם עובדים קשה מאד, כדי שאנשי האייל הקורא יקבלו גיבוי פשוט שמניח את הדעת. בשלב הבא מישהו כאן ינסה לשכנע אותי שיותר קל ופשוט לפתוח ביצה עם טיל מונחה לייזר מדוייק ואוטומטי, בלחיצת כפתור, במקום לטרוח ולהכות בראשה עם כפית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפריד כאן בין שני דברים: א. בהנחה שאמזון רוצה לשמור על המידע, יהיה מאוד מסובך למחוק אותו. אני מניח שיש להם מספר מרכזי מחשוב שונים בכמה ארצות שונות וגם עותקי גיבוי בכספות במקומות אחרים. ב. הבעיה שיכולה להיות היא שאמזון דווקא תרצה (מסיבותיה היא) למחוק את הספר. וחוץ מזה אתה יכול לגבות את התוכן בביתך הפרטי ולא לסמוך על אמזון. (רוב המחשבים היום הם little endian. לכן לא רצוי להכות דווקא בראשה של הביצה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, לדעתך, הבנק שלך שומר על רמת בטיחות גבוה מאמזון? אתה חושב שלההנהלה של אמזון יש פחות עניין להרווח מההנלה של הבנק שלך? אני אמרתי לך להיות מחוייב לאמזון? לא צריך "אלפי תכנתים" בשביל להקים את המערכת צריך פחות ממאה, וכמבון ששכחת את עלות החשמל והמים (לקרר את כל העסק). אבל הכי חשוב אנחנו לא משווים מערכת מושלמת מול מערכת לקויה, אנחנו משווים שתי מערכות לקויות ורוצים לבדוק מי מהן לקויה יותר, העלות פר ספר לגיבוי דיגיטלי היא בכמה סדרי גודל נמוכה יותר מהעלות לשמור ספר כזה על עץ מת, ועל אחת כמה וכמה העלות פר עותק של ספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי אין ספרים של אמאזון, יש לי PDF, אז מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תגובה 599467. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהרקורסיה האינסופית שכרגע ביצעת מסמנת לכולנו שהדיון מיצה את עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמאזון היא רק דוגמא, לכל החברות המסחריות יש מערכת די דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר נענה, בהקשר לתיבות דואר למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נענה? איזה תיבות דואר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של יאהו. וחברות ספרים מקומיות הרבה יותר קטנות מאמאזון ועם התסתברות עצומה להתנדף תוך מספר שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לתגובה 599173? אני מתקשה להבין את ההקשר, הרי המערכת לא "נכשלה" היא פעלה בדיוק כמו שתכננו אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
By definition, מחשב תמיד פועל בדיוק כמו שתכננו אותו. כן, זה כבר ברור מזה זמן מה שאתה מתקשה להבין את ההקשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי שמחשבים היו פועלים בדיוק כמו שתכנתו אותם. הרי רק בדיון הזה דיברנו על עשרות מקרים בהם מחשבים לא פעלו כמו שתכנתו אותם (מהסידי שנהרס ועד למחשב שהושמד ברעידת אדמה). בכל זאת אני אנסה להסביר שוב. בגדול יש לנו שלוש סוגים של אינטראקציות עם חברות גדולות: 1. כשהשירות בחינם בחברה שלא למטרת רווח (ויקיפדיה, גוטנברג, האייל...) 2. כשהשירות בחינם בחברה למטרות רווח (מייל או חיפוש ביאהו, גוגל ומיקרוספט). 3. כשהשירות בתשלום בחברה למטרות רווח (ספרים באמזון, חשבון בנק בבנק הפועלים). השאלה היא איזה תהליך סביר יגרום להפסקת השירות. אנחנו יכולים לדבר על שני סוגים של הפסקת שירות: א. הפסקת שירות יזומה (יאהו חסמו אותך). ב. הפסקת שירות לא יזומה (צונאמי ביפאן). לגבי ב. אני חושב שאפשר לסכם את הדיון בזה ש(בניגוד למה שטענתם בהתחלה) ספרים פחות עמידים ממדיה דיגיטלית שמגובה באופן סדיר על ידי אנשי מקצוע. לגבי א. במקרה (1) כל זמן שיש לעמותה כסף היא מן הסתם תספק את השירות. במקרה (2) כל זמן שהחברה חושבת שהיא מרוויחה מהשירות (כסף או מוניטין) היא תמשיך לספק את השירות. במקרה (3) החברה מקבלת כסף מהשירות, לכן היא תפסיק אותו באופן יזום רק כשהוא הופך להיות כל כך לא רווחי שעדיף לה להתמודד עם תביעות על הפסקת שירות, באופן מעשי זה אומר פשיטת רגל. הדוגמא שלך מיאהו היא בדיוק (2), לא נכנסת לשירות, הם הבינו שהם לא ירוויחו ממך כסף (הם הרי מרוויחים מפרסומות שלא נחשפת אליהם), אז הם סגרו את השירות (אנימניח שהם גם שלחו לך מאה הודעות לפני זה). זה לגמרי צפוי, אבל הטענה שלך היתה שיש כשל במערכת מסוג (3) שסביר יותר שיקרה מאשר בספריה הפרטית שלך. לטענה הזאת אני עדיין מחפש נימוקים כשכל מה שהבאתם זה נימוקים מסוג (ב) או (1) או (2). זה יכול להיות נימוק טכני (טכנולוגיה X לא תחזיק מעמד בעוד 10 שנים בגלל שאף אחד לא לקח בחשבון את תופעה Y או Z), זה יכול להיות נימוק הגיוני (לא הגיוני שהם ימשיכו לספק את השירות מפני ש...) וזה יכול להיות דוגמא (כל הנתונים של לקוחות בנק W הלכו לאיבוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכיוון שלך מפספס פה את העיקר. לרוב האוכלוסיה אין אפילו ספר אחד ששמור ברשת היכן שהוא. מקסימום, מגובה על איזה הארד דיסק ביתי. ובכל ענין הגיבוי הביתי, כולל שינוי אמצעי האחסון התכוף, כבר טחנו לעייפה והראינו שהוא רחוק בסדר גודל מהסידור שכולל עצים ותוצריהם. בקשר לתת הסעיף הצידי של שימור המידע (האישי! שוב, לא מעניין אותי המידע האנושי האוניברסלי), שעליו עומד כל הטיעון שלך: כבר נאמר חזור ואמור, שעבור רוב האוכלוסיה זאת טכנולוגיה עתידית. אתה מתאר פרוצדורה מאוד אזוטרית, של חברה מאוד מסוימת ברשת, שמואילה לשמור את הספרים שקניתי (רק ממנה במקרים מסוימים) ברשת, ואולי אפילו נותנת לי תעודת ביטוח שכאשר העותק הפרטי שלי - פרטי, אצלי בבית על המחשב, שאני יכול לעיין בו גם בלי גישה לטלפון לוויני, סלולרי ודומיו - נהרס כי הדיסק שלי קרס, החברה תואיל בטובה לתת לי חינם להוריד מחדש עותק נוסף. כבר אמרתי, שבעולם שבו הסידור האזוטרי שאתה מתאר יחזיק מעמד שנים, גם עבור חברות שיקרסו, ויהיה זמין לכל מאן דהוא, אז בא נדון מחדש. זה לא דומה לבנקים, כי עובדה שלכל אחד יש חשבון בנק, ורק אחוז מהאוכלוסיה שומר היום את הספריה הדיגיטלית שלו ברשת. בנק שימחק חשבון של 100 לקוחות שלו, בלי יכולת שחזור, יעמוד בסכנת קריסה בגלל חוסר האמון של שאר הלקוחות שלו. חברת אינטרנט, אפילו בסדר גודל של גוגל, גם אם תעלים מליון חשבונות אינטרנט, תחשוף אותם לקהל הרחב, או תמחק אותם בגלל תביעה פדרלית, או סתם בגלל שהמשטר המקומי לא רוצה אותה יותר (ראה סין),ושאר מרעין בישין שכבר שמענו על לא מעט שכאלה, תרגיש מכה קלה בכנף ותמשיך הלאה. קל וחומר חברה ישראלית קקיונית לספרי שפת עבר, שתתנדף לה אפילו בלי להודיע לך. וזה עוד לפני שדנו בשאלה אחרת לגמרי, שהיא - בתת הסעיף הצידי עליו אתה עומד - לאיזה מידע אתה קורא "שלך"? אתה חושב שהמידע שיש לך בפייסבוק הוא "שלך"? אבל זה באמת עניין לדיון אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הנקודה הזו אני בכלל לא מסכים איתך. לרוב האוכלוסיה כיום אין ספרים אלקטרוניים. נקודה. לחלקים נרחבים מהאוכלוסיה כיום, לעומת זאת, יש אוספים די מכובדים של מוזיקה כקבצים על המחשב. כך גם אוספי תמונות (יש כבר לא מעט אנשים שנטשו את האלבומים ומסתמכים רק על אלבומי התמונות הממוחשבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמשך התגובה אתה דווקא לגמרי מסכים איתי. כל הדיון (שצידי לדעתי) התבסס על פרוצדורה מפורטת שכללה חברות ספרים וגיבוי שלהן לכותרים שקניתי מהם, ואולי גם לאחרים. ואתה מסכים איתי שכרגע זאת לא טכנולוגיה או פרוצדורה נפוצה ועובדת. מוזיקה זה דבר אחר. אבל אני שואל לידיעה: אתה טוען שאותה פרוצדורה מורכבת קיימת עבור קבצי המוזיקה שקנית וקיימים במחשב שלך או ברשת? ושהחברה ממנה קנית את המוזיקה מבטיחה לך גיבוי שלה במקרה של קריסת המחשב שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לסמוך על פרוצדורה כזו. אם היא קיימת: למה לא? אני חייב אולי לסמוך על פרוצדורה כזו אם ההגנות של החברה האמורה מפריעות לי לגבות את האוסף שלי מקומית. לחילופין, אם מדובר על האסטרטגיה החדשה של גוגל שלא יהיה אחסון מקומי. לכן אני מתייחס לכך כמקרה נפרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואז יום אחד מגלים בזעזוע שנמחקה להם הספרייה שהם לא גיבו בשלוש השנים האחרונות ועמה כל התמונות של הילד מגיל אפס.1 1 לא אני, לי אין ילד.2 2 ואני מגבה את המחשב שלי על זכרון חיצוני אחת לכמה חודשים.3 3 ומדפיסה מדי פעם תמונות ומסדרת יפה יפה4 באלבום. 4 ולאט לאט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שהם מגלים שאלבום התמונות נהרס. וברוב טיפשותם הם לא שמרו גיבויים (נגטיבים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, יש לי תמונות של ההורים שלי ושל ההורים שלהם (ותמונות בודדות של ההורים שלהם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד נקודה: באלבום תמונות ממוחשב יש הרבה יותר מקום ולכן אפשר לשמור הרבה יותר תמונות (דבר שנעשה חשוב יותר עם הופעת המצלמה הדיגיטלית שבה אין סרט של 36 תמונות). לכן סביר להניח שעם אלבום תמונות לא אלקטרוני מראש שומרים פחות תמונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריבוי התמונות הדיגיטלי הוא בדרך כלל "30 הטייקים שניסיתי עד שתפסתי את הילד גם מחייך וגם לא עוצם עיניים וגם נותן יד לאחיו וגם שניהם לא מסתירים את הנוף". במקום לזרוק את הניסיונות הלא מוצלחים, אנשים שומרים את כל הטייקים האלה, מעלים את כולם לפליקר/פייסבוק וכל התמונות כמעט זהות. בצילום מודפס באמת יש הרבה פחות טייקים, אבל בבגרותך אתה זוכר בדיוק את הצילום האחד ההוא של שני האחים אוחזים ידיים, גם אם אחד מהם לא חייך. בקצרה, אולי זו רק אני, אבל אצל צלמים חובבים ספר התמונות לא קשור לאיכות. בצילום דיגיטלי הכמות היא לא יותר מניסוי וטעייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אישית לקח קצת זמן ללמוד לזרוק, אבל למדתי את זה די מהר. לעומת זאת, התוצאה המידית הייתה שאני לא חושב בזמן הצילום אם התמונה חשובה או לא אלא מצלם, ומסנן בבית (לפני או אחרי ההעתקה מהמצלמה). לדוגמה: יותר פשוט לי לצלם כמה ניסיונות של אותו הצילום (אני יכול לבדוק בזמן אמת פחות או יותר מי מהם הצליח). אחת התוצאות היא שיש לי יותר תמונות מוצלחות. לעניין מה שזוכרים: אם היה צילום דיגיטלי בזמנו של הרצל, הם לא היו נזקקים לריטוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני למדתי למחוק ("לזרוק"). אבל זה רק מוכיח שאין יתרון ל*שמירה* של כל עותקי הניסיונות. (אם היה צילום דיגיטלי בזמנו של הרצל, היו משפצים לו את הזקן בפוטושופ ומוסיפים שקיעת שמש על המרפסת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל התוצאה הסופית היא יותר תמונות מוצלחות ששווה לשמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה ציוניוסטית שזה היה ריטוש ולא זיוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קרה להיפו?! אני מקווה ובטוחה שבבוא יומה היא תזכה לתיעוד נאות ומגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בו נעשה סדר. היום יש לכולנו ספרים מודפסים על עץ מת. אף אחד לא מציע ברצינות שנסרוק אותם, נעביר אותם דרך OCR, ותשמור אותם כמדיה דיגיטלית איפשהו. זה רעיון מגוחך. השאלה היא מה הלאה, האם הספר הבא שתקנה (שתקנה לא שתכתוב לבד) יהיה דיגיטלי או מנייר. אם הוא יהיה מנייר אז יופי לך, אבל אם הוא יהיה דיגיטלי סימן שקנית אותו מחנות שמוכרת ספרים דיגיטלים, ואם קנית אותו מחנות שמוכרת ספרים דיגיטלים אז ברכותי, יש לך ספר דיגיטלי. אף אחד גם לא מדבר ברצינות על גיבוי ביתי, זה איש קש שלא ברור לי למה הוא צמח. לא ברור לי על איזה מידע אישי אתה מדבר, אני עד עכשיו דיברתי על ספר שקנית (קנית בחנות) ואתה רוצה לשמור על מנת שתוכל העביר לנכדים שלך. ברור שמסמכים שייצרת לבד זה סיפור אחר. עבור ספר דיגיטלי שקנית לא מדובר בטכנולוגיה עתידית, היא אולי היתה עתידים בשנות השבעים, היום היא נמצאת בכל מכשיר עם גישה לרשת, ולבישראל לדעתי יש לרוב המוחלט של האנשים הבוגרים-אם-כי-לא-זקנים גישה לרשת מלפחות שני מכשירים שונים. "עובדה שלכל אחד יש חשבון בנק, ורק אחוז מהאוכלוסיה שומר היום את הספריה הדיגיטלית שלו ברשת" זה גם עניין של זמן, קןראים סבירים יש בשוק פחות מעשור, בנקים קיימים כבר מאות שנים, גם עניין של כסף וגם של סיבות אחרות שלא שייכות לעניין (ממשק אחר, רומנטיקה...). אבל זה בוודאי לא מראה שום דבר. אם אמזון תמחוק בכוונה את כל הספריה ל-100 לקוחות בישראל (או במדינה מערבית אחרת) בלי יכולות שחזור היא תעמוד בסכנת קריסה בגלל חוסר האמון של שאר הלקוחות שלה. אם היא תעשה את זה לא בכוונה היא תצטרך לפצות אותם או שתקרוס (שוב, אותו חוסר אמון). בסין זה יכול לקרות, אתה צודק, רק שאם המשטר בישראל יהפוך להיות דומה למשטר בסין אז יש דברים שקצת יותר מפחידים אותי מגורל הספריה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרים דיגיטליים יש לא רק לאמזון. יש גם לסטימצקי (evrit) ועוד. לפי מה שאתה מציע, מרגע שאתה קונה ספר מספק, אתה נשאר קשור בחוזה אינסופי עם הספק. אין בזה הגיון כלכלי. אם לא מדובר על קניות חוזרות, סביר להניח שהספקים ינסו לעבור למודל של השכרה. ולשאלתך: אני מעדיף את הספרים שלי מקומיים. אני מעדיף להימנע מספרים פגומים שמונעים ממני לשמור עותקים מקומיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי: למה אתה נשאר בחוזה אינסופי עם הספק? למה אין בזה הגיון כלכלי? לאיזה שאלה אתה עונה? למה אתה מעדיף את הספרים שלך מקומיים? ולמשפט האחרון (היחיד שהבנתי, או לפחות אני חושב שהבנתי) אני אישית מעדיף להמנע מלחם פגום שמונע ממני להנות מהאכילה מבלי להשמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אמורה להיות לי גישה לספר שקניתי לזמן לא מוגבל? האם התשלום שלי עליו הוא חד-פעמי? אם התשובה לשתי השאלות חיובית, מדובר על תשלום חד-פעמי לשירות מתמשך. האם אנו מסכימים על כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך רק הספק הזה יכול להמשיך לתת לי את השירות. אין לו שום תמריץ להמשיך לתת את השירות. אני מעדיף להימנע מהמצב הזה ולחלץ ממנו את הספר מוקדם ככל האפשר. כלומר: יכול להיות שיהיה שירות אחסון אצל מישהו אחר ולאו דווקא אצלו, אך התלות המתמשכת בספק נראית לי לא בריאה. המודל החלופי הוא מודל של השכרה. הוצאת אוריילי מפעילה שירות כזה כבר יותר מעשר שנים (אך קהל היעד שלו הוא אנשי טכנולוגיה). השאלה הבסיסית היא האם אתה מוכן להסכים להשכרה כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הוא נשאר מחוייב לחוזה אינסופי איתך, לא ההפך. התמריץ שלו הוא המוניטין שלו, בלי מוניטין אין לו קיום. בוודאי שעדיף להמנע מהמצב הזה. השכרה כדאית אם אתה שוכר לזמן מוגבל, כשאנחנו מדברים על ספרים שנוריש לנכדים שלנו זה נשמע לי לא כדאי, ובסופו של דבר גם כאן אתה תלוי בספק, ואם הוא יפשוט את הרגל תצטרך למצוא ספק אחר. את השאלה שלך לא הבנתי, אם אני מוכן? את רוב ספרי אני מקבל מהספריה, לא נראה לי שתצליח לייצר מודל שיהיה זול יותר בשבילי. אבל ממתי אני קובע מה קורה בשוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין המעבר לספק אחר: קניה מחדש של הספרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אולי כדאי להסביר בשביל לסכם את הדיון. בו נדמיין שני עובדי נאסא, נגיד נקרא להם באק ורוג'רס. באק קורא ספרים בנוק (של בארנס ונובל) ורוג'רס בספרים מודפסים על עץ מת. שניהם יקנו בעוד חודשיים את הספר החדש של רולינס, שניהם יתלהבו ממנו ויחליטו שזה ספר שהם רוצים לשמור לנכדים שלהם. עברו להם כמה 10 שנים והם יצאו למשימה הירואית במאדים, ובגלל שהספר יהיה מאד חשוב להם הם יחליטו לשמור אותו במחסן מיוחד. אחרי 40 שנה הם חוזרים מהמסע ומגלים שיש להם נכד. הם הולכים למחסן להוציא את הספר שהם שמרו לנכדים שלהם ואנחנו שואלים מי הימר על הסוס הנכון. התסריט האופטימי הוא שהם מגלים שהספר נשמר כמו חדש, הם נותנים אותו לנכד שכל כך מתלהב מהספר שהוא מחליט להקדיש את חייו ללימודי השירה של ריקי גל. השורה התחתונה, אין סוס מנצח. התסריט הסביר יותר (לדעתי) הוא שהם מגיעים למחסן, באק מגלה שהוא צריך לטעון את הנוק שלו, רוג'רס מגלה שהספר שלו קצת הצהיב, שניהם צריכים לנקות את האבק. כשהם נותנים את הספר לנכד הוא מנסה לשחק בספר/נוק ושואל אם זה לא מקולקל, למה אין שם צבע, למה שום דבר לא זז, איפה מוזיקת הרקע, ואיך זה שהכל בשני ממדים, ואם בכל זאת הם יצליחו לשכנע את הנכד לקרוא הם יתאכזבו לגלות שהוא מוצא את העלילה נדושה והדמויות שטוחות. עד כאן התרחיש הסביר, ולדעתי הסוס של באק מנצח בנקודות (עלות המחסן של רוג'רס היתה יקרה בהרבה מזו של באק) ואפשר היה לסכם את הדיון באין טיעון ולהמשיך הלאה. במקום זה, מסיבה שלגמרי לא ברורה לי, מגיניו של רוג'רס החליטו ללכת לתרחישי קטסטרופה. תרחיש הקטסטרופה הראשון הוא שבזמן המסע למאדים נפל אסטרואיד על המחסן שבו הם שמרו את הספר והנוק והשמיד אותם כליל. עכשיו שניהם חזרו מהמסע, וגילו שהלך המחסן, באק הולך למחשב של הנכד שלו, מתחבר לחשבון שלו בבארנס ונובל והנה הספר. רוג'רס, לעומתו, צריך לקנות עותק אחר של הספר. אם עדיין מדובר בספר פופולרי שעדיין מודפס אז הוא יכול לקנות אחד חדש, אם לא אז הוא צריך לחפש עותק יד שניה שלו. ספרי יד שניה פופולרים עולים מעט מאד, למעשה רוב התשלום הוא על המשלוח. אבל ספרים לא פופולרים יכולים להיות הרבה יותר יקרים (ע"ע מלחמת הכפתורים). ככה שבתרחיש הקטסטרופה הראשון באק מנצח בנוק אאוט. תרחיש הקטסטרופה השני הוא שבזמן שהם היו במסע למאדים האסטרואיד השמיד את המחסן, וגם הרס את השרתים של ברנס ונובל, באותו זמן אסטרואיד אחר ניתק את כל האינטרנט בעולם והאקר מוכשר הצליח למחוק את החשבון של באק מברנס ונובל (איך הוא עשה את זה בלי אינטרנט? תשאל את ברקת, אבל אם יש אינטרנט אז אפשר להשתמש בגיבויים). רוג'רס, בדיוק כמו בתסריט הראשון, קונה ספר חדש, באק, בניגוד לתסריט הראשון, קונה ספר חדש. רק שלהבדיל מרוג'רס הוא לא תלוי בפופולריות של הספר ולא צריך לחכות למשלוח (ועם ספר מעץ מת יותר זול הוא תמיד יכול לקנות ספר מעץ מת). שוב באק מנצח בנקודות. במילים אחרות, אין תסריט הוגן1 בו הסוס של רוג'רס מנצח -> טיעון הנכדים לא תקף. 1 כמובן שטיעון בו על אחד חל התרחיש האופטימי ועל השני חל הקטסטרופה הוא לא הוגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך על התסריט הסביר, לכן: הסתברות לספר קצת מאובק אבל קריא ביותר, ובשפה שהנכד מדבר - 95%. הסתברות לנוק עובד - 20%, הבטריה מן הסתם מתה ואין לה תחליף, מסך ה-LCD התקלקל מזמן אחרי שלא זרם בו שום זרם 40 שנה, ספק הכח הלך לאיבוד בארגז אחר והחדשים לא תואמים כמובן וכו'. רוג'רס מנצח בקלות. אבל זו לא האנלוגיה הנכונה בעצם, אלא: הסתברות לדיסק און-קי/זכרון מקביל כלשהוא שעדיין מתפקד - 50%, אולי אפילו פחות. הסתברות שהקורא ההולוגרפי הזעיר המושתל מאחורי האוזן של הנכד יכול לקרוא את הקובץ על הדיסק און קי - פחות מ-1%. וגם זה בתנאי שיש לו חור מספיק גדול באוזן בשביל לדחוף אותו לשם. סה"כ הסתברות לקריאה מהמחסן - 0.005. אם ההתערבות ביניהם היתה סטטיסטית לפי תוחלת, רוג'רס מקבל מבאק מכונית חדשה. נותרנו עם תסריט העדכון מחדש משרתי החנות, שכבר הוכה קשות בדיון מבחינות שונות שלא נחזור עליהן שוב. צפריר עשה זאת היטב. נוסיף סתם כבונוס את ההסתברות שבארנס אנד נובל הפכו לבן אנד ג'רי'ס ומוכנים למלא לך את הנוק/USB בגלידת פאדג' עם עוגיות, למרות שאתה כבר שנים לא חידשת את המנוי באתר שלהם. אני נותן לזה 30%, כי לא בטוח שהם יהיו כאלה נחמדים, אבל הנכד כנראה ישמח לתחליף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שזה לא הוגן להשוות קטסטרופה לאידיאל. מול ה-LCD שהתקלקל והבטריה שהלכה בלי תחליף (נקרא לזה תרחיש המיני קטסטרופה) תשים את הספר שהתפורר (הרי לפני יומיים ספרים היו טובים יותר בגלל שהם אורגנים). אז, שוב, באק מנצח בנוק אאוט (קניה מול שחזור). דיסק און קי זה מסיפור אחר. אף אחד לא מציע לך לשמור את מה שיקר לך על דיסק און קי. זה איש קש. בשביל לקרוא מנוק (או קינדל, או כל קורא אחר) לא צריך קורא הולוגרפי הזעיר המושתל מאחורי האוזן. ואם השתילו לנכד איזה קורא הולוגרפי שמפריע לו לקרוא בנוק אז אותו קורא יפריע לו לקרוא בספר על נייר מתף רק שלקורא ההולגרפי נוכל להוריד ספרים אלקטרונים. שוב באק מנצח בנוק אאוט . איפה בדיון העדכון מחדש משרתי החנות הוכה? נראה לי שלא הבנת את צפריר. על ההסתברות שבארנס ונובל לא ממלאים את החוזה איתך כתבתי (ע"ע תרחיש הקטסטרופה השני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר על כך שלדעתי התאימות טובה למדי בפורמטים שתוכננו היטב. לדוגמה: PDF ו-HTML (לדעתי גם ODF, אבל הוא עדיין צעיר יחסית. את epub ושות' אני לא מכיר מספיק טוב). תאימות אחורה של HTML: בחרו באתר המועדף עליכם ובחנו אותו במכונת הזמן (Wayback Machine) של http://archive.org . תאימות קדימה: התקינו דפדפן ישן1 וגלשו להנאתכם ברשת. מפתיע עד כמה אתרים רבים בכל זאת עובדים (לפחות האתרים שתוכננו כמו שצריך). למרות שתקן HTML התייצב רק כמה שנים לאחר מכן (ולאחר דריכה במקום התחיל שוב לזוז בשנים האחרונות). 1 דפדפן ישן: גרסאות ישנות של נטסקייפ במצב טוב לאחר תאונה אפשר למצוא (תודות לבעלי המועדון ג'יימי זאווינסקי) ב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם ראשונה שאני רואה את HTML ותוכנן היטב באותו משפט בלי אף מילת שלילה. אבל מה הקשר לדיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגם אם ה-LCD והבטריה הלכו, מספיק שהקובץ נשמר ויש קורא HTML. יש כל מיני דרכים לשמור את הקובץ. (ולא חייבים את בארנס-אנד-נובל. אלא אם כן הפורמט האמור מחייב איזושהי תלות בה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שנסכים לא להסכים. אם משהו שלי נראה בהסתברות 70% שייקרה (בטריה מקולקלת) מוגדר על ידיך כמיני קטסטרופה, אז אנחנו חיים במרחבי הסתברות כל כך שונים שחבל להמשיך ולעמת אותם. יש לי ניסוי אחד לסיום: הבה נהפוך את ציר הזמן, 30 שנה אחורה, ב-1982, אחסנו יוסי ויעל במחסן ספר בכריכה קשה, ולידו את אמצעי האחסון הדיגיטלי שהיה נהוג אז ועליו קובץ המכיל את הספר הנ"ל. השבוע הם הולכים לפתוח את המחסן ולחזור על הניסוי שתיארת. לי זה כבר נראה לא כמו ניסוי מחשבתי תיאורטי, אלא יותר כמו ניסוי מהשטח. לדעתי, תסריט המכונית ליעל (רוג'רס) תקף פה לא בהסתברות של 80%, אלא בהסתברות של קרוב ככל יכולתך ל-100 אחוז. לכן, אם: א. דעתך על תוצאות הניסוי שונה משמעותית משלי - ניפרד כידידים החיים ביקומים (כמעט) מקבילים. ב. אתה מסכים עם תוצאות הניסוי, אבל טוען שהעולם השתפר מאות מונים והעבר לא משקף את העתיד - חובת ההוכחה עליך, עתידנות היא משחק מאד משעשע אבל מאד לא מדויק ברובו. נ.ב. - דיסק אן קי איננו איש קש כלל, אנחנו מדברים על אמצעי אחסון בלבד, ואתה הכנסת בדלת האחורית של המחסן גם אמצעי פענוח (נוק). וגם על זה כבר נתתי לך את ההסתברויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי היא ש: ג. אם אמצעי המדיה גובה באופן סדיר בצורה מקצועית אז הוא נשמר טוב כמו (בהסתברות של 80%) יותר (בהסתברות של 18%) או פחות (בהסתברות של 2%) הנייר. אם אתה לא מסכים איתי אז תרוץ מהר להוציא את הפנסיה שלך מהבנק, כי ככה הם שומרים את הפרטים שלך (אולי לא בכל הבנקים מ-1982, בוודאי שבכל הבנקים בעשור האחרון). אם אתה מסכים איתי אז לא ברור לי למה אתה ממשיך להתווכח. נ.ב. לא, אמצעי האחסון לא מעניין. אמצעי האחסון הוא, ובכן, אמצעי. אנחנו מדברים על התוכן. כלקוח כל מה שמעניין אותי הוא שהתוכן נשמר ונגיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך גובה? הוא במחסן! ולא, לא החזקתי לידו מתכנת קובול עתיק שידאג לו. אתה יודע כמה גלידה הוא יצרוך 30 שנה? אין כאן אם, נתתי לך ניסוי מעשי שכל אחד מאיתנו יכול היה לעשות. אם אתה לא רואה זאת, אנחנו כנראה ב- א. יקומים מקבילים, ועוד כאלה עם ממדים מקופלים שבהם חוזרים שוב ושוב על טענות שכבר הוזמו חזור והזום. תודה ושלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת האייל האלמוני הוא גובה ע"י B&N. והם לא מחזיקים מתכנת קובול עתיק (אולי הם יחזיקו מתכנת ג'אווה עתיק שצורך קפה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצומת ספרים לא היה שירות כזה ב-82. אני לא בטוח שהיום יש להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך ספרים שקנית ב-1982 בצומת ספרים?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזינגה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגבלות טכניות מונעות ממני לראות את הסרטון, אז בו נסכים שהוא מאד מצחיק ומאד רלוונטי, ותנסה להסביר את הטיעון שלך בעצמך (או לתת קישור למשהו טקסטואלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שיהיה במחסן? ספרים דיגיטלים (ואנחנו, שוב, מדברים על ספרים דיגיטלים) לא נמצאים במחסן, הם נמצאים (מלבד על התקני הקריאה) בשרתים ומגובים באופן סדיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקרון אני מסכים איתך אבל אם אני מבין נכון מה זה שרת זה רעיון די מטופש לשמור עליו דברים, בטח דברים שדרושים לעתים רחוקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה עולה המון כסף. זה כמו לשים קבצים שאתה משתמש בהם לעתים נדירות במחשב שדולק כל הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עושה את זה באופן פרטי, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שלאקסהיביציוניסטים יש חשמל חינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני מדבר על שירות שמציעה חברה (B&N במקרה הזה) שיש לה לקוחות רבים ולכן צריכה ממילא להחזיק שרתים עבורם בבתי הספר (סליחה: מרכזי תקשורת). בתור מי שמחזיק שרת לשימושו הפרטי, אני חייב לציין שבמקרים רבים (או אולי אפילו: לרוב) לא מדובר על מחשב שלם שמופעל עבור השרת שלי אלא מכונה וירטואלית אחת (לפעמים אף: מני רבות) שרצה על אותו המחשב. אם המחשב שלי צורך מעט זמן מעבד ורוחב פס, הוא יצרוך גם מעט חשמל מהמחשב המארח. מה שכן, שטח אחסון עדיין עולה כסף גם אם לא משנים את תוכנו (שטח אחסון עם שירות גיבוי עולה יותר כסף. רוחב הפס לשטח האחסון יכול לעלות יותר כסף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"האלמוני מדבר על שירות שמציעה חברה (B&N במקרה הזה) שיש לה לקוחות רבים ולכן צריכה ממילא להחזיק שרתים עבורם בבתי הספר (סליחה: מרכזי תקשורת)." זה משפט משעשע בפני עצמו. במילים אחרות אני לא צריך לשלם על החשמל כי אתה מממן אותי ואתה לא צריך כי אני מממן אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת העלות שיש להם על כמה לקוחות רדומים נמוכה למדי. את הספרים הם ממילא חייבים להחזיק. יש להם עוד כמה רשומות במאגר המידע עבור הלקוח הזה. יש איזשהו סיכוי שמישהו יתחזה אליו. לא משהו רציני (בהנחה שיש להם הרבה לקוחות משלמים אחרים). מה שכן, אם יש להם קבוצה גדולה מאוד של לקוחות ישנים שלא משלמים, זה כבר יכול להיות עול כלכלי (אבל לכך התייחסתי במקום אחר כשטענתי שזה כנראה יגרום לחברות הללו לעבור למודל של השכרה (תגובה 599503)). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אם, זה כאשר. אם כל לקוח מקבל שטח אחסנה לנצח בסופו של דבר יהיה לך המון קבצים שאתה מחזיק ואף אחד לא משלם עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלקוחות של כל חברה מממנים את ההוצאות שלה. העניין הוא שזאת לא הוצאה לינארית. ז"א אם אתה עבור ספר אחד של 200K צריך להחזיק שלוש חוות שרתים זה בזבוז אדיר, חנות ספרים יכולה להחזיק באותן שלוש חווות עשרות מליוני ספרים, ובגלל שספר הוא למעשה נתון זהה עבור כל הלקוחות (הארי פוטר שאתה קנית זהה לזה שאני קניתי) לא צריך להחזיק אותו עבור כל לקוח בנפרד, מספיק להחזיק את הספר פעם אחת, ואת רשימת מי שקנה אותו במקביל, וחנות ספרים אלקטרונית חייבת להחזיק את הספר עצמו (כי זה מה שהיא מוכרת, זה לא שאם תקנה אותו היא תתחיל לכתוב, נכון?1), אז למעשה הדבר היחיד שהיא צריכה להחזיק על מנת לגבות את הספריה שלך זה את רשימת הספרים, וזה כבר ממש "לא כסף" (לעומת שאר ההוצאות שלהם ובוודאי מול העלות של אובדן המוניטין). 1 וזאת גם הסיבה ששינוי פורמט פיזי או לוגי2 לא ישנה ללקוח, החנות תדאג לשנות את הפורמט של הקבצים כי אחרת היא לא תוכל למכור אותם. 2 מסיבה שלא הבנתי עד עכשיו נראה לי שזה הדבר שהכי מפחיד חלק מהמגיבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז במקום עותקים עברנו לספרים, לא הבדל גדול. חנות לא חייבת להחזיק כל ספר שהיא מכרה אי פעם ואם יש ספר שנקנה/משוחזר לעיתים נדירות העלות של החזקתו על שרת גבוהה. כשיהיו הרבה כאלה זה יתחיל להציק לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה כבר עולה לה להחזיק עותק של עוד ספר? העלות השולית של כל ספר נוסף נמוכה, יחסית. לכן סביר להניח שהם ישתדלו להחזיק עותקים של כל הספרים. אתה לא יכול לדעת מראש מה יהיה מבוקש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלות של כל ספר בנפרד אולי נמוכה אבל אם יש מספיק (ויש) יחד זה מצטבר. =====>"אתה לא יכול לדעת מראש מה יהיה מבוקש." אתה כנראה יכול, אם לא, הם בבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא יכול לדעת מראש, והעלות לכל אחד נמוכה, לכן מחזיקים מגוון גדול. התקורה לכל ספר נוסף נמוכה יחסית. יש תקורה יותר רצינית לכל משתמש (משתמש רשום, וכן: משתמש פעיל). שטח דיסק הוא אחד הדברים היותר זולים כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחיר של שרת הוא 34 דולר לחודש תמורת 10 גי'גה איחסון, אני יכול לחשוב על שיטות יותר זולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחירים בארץ יותר יקרים (תעבורת האינטרנט לארץ יקרה יותר). האחסון שלנו בחברה הוא 10 דולר לחודש תמורת שטח אחסון של 60GB, שרת לא מנוהל (עולה יותר משרת מנוהל - תקורת ניהול גדולה יותר, למרבה ההפתעה). זה היה מחיר זול יחסית, אך בהחלט לא הזול ביותר. במיוחד אם אתה רוצה שטח אחסון ולא שרת וירטואלי (ומוכן להתפשר על דרישות הפרטיות - להסתכן יותר בפריצות) תוכל לקבל שטח אחסון גדול בהרבה בערך באותו המחיר. יש גם את אמזון (S3) ושות' שבהם אתה משלם לפי שימוש. יכול להיות שבמקרה זה יצא יותר זול. בעיקר אם אתה לא יכול לדעת מראש כמה תצטרך. אבל כאמור: לי חשובה הזמינות של המידע מכל מקום. אם הזמינות לא חשובה לך: יש שיטות זולות יותר. אני חושב שעותק בכספת של בנק הוא שיטה זולה בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כו, זה היה אוף טופיק מהנושא של ספרים vs ספרים, רק רציתי להגיד ששרתים היא לא שיטה טובה לאיחסון של קבצים שלא משתמשים בהם הרבה. בכל מקרה לחנויות הוירטואליות יש חסם שהוא הרבה יותר נמוך משטח האיחסון שלהם והוא הספרים שהן מציגות. נכנסתי כרגע לברנס אנד נובל, במסך פתיחה שלהם יש בערך 20 מוצרים. כמות המוצרים שאתה יכול להציג ללקוח שמשוטט באתר הוא מוגבל והוא אינדיקציה לספרים שימכרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ממשק חיפוש. יש קישורים ישירים לספרים או קטגוריות ספרים מכל מיני מקומות. לדוגמה: מרגע שמישהו קונה מספיק ספרים, מתחילים להציע לו ספרים שאנשים עם טעם דומה קנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפוש זה לאנשים שיודעים מראש איזה ספר הם מחפשים. את כל שאר האפשרויות הכרתי ועדיין כתבתי את ההודעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה לאחסון זול, בתנאים לא מוצלחים במיוחד (אבל אם אין לך שום דבר פרטי שם, יכול להיות שזה מספיק טוב) - |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספר הזה מופרך - זה מחיר למשהוא אחר לגמרי (שרת ענן). מבחינת אחסון ענן, מדובר על משהוא בין 0.05 ל-0.2 דולר ל-GB לחודש (מחיר לצרכן. לחברה זה עולה פחות). זה אחרי שקלול גיבוי, חיבוריות לרשת ב-bandwidth גבוה יחסית וכד'. גודל ממוצע של e-book הוא כנראה כ-2MB. קרי, דולר לחודש ל-5000 ספרים. סדר גודל, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה זה "הרבה כאלה"? מתי, לדעתך, זה יתחיל להציק? מה תהיה העלות של שיטות חלופיות (=לשמור את כל המידע בספרים), והאם לא סביר יותר, לדעתך, שהאטמוספירה תתמלא ניירות (בעולם בו מגבים את הכל בניירות בלי כיווץ) לפני שגיבוי ספרים יהפוך להיות לא כדאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל הפלמוני חישב שלהחזיק 500 ספרים בשרת עולה דולר לחודש שזה סכום מכובד. זה יתחיל להציק להם כשכמות הספרים "מעלי האבק" תגיע לאחוזים. שיטות אלטרנטביות הם כיווץ ומדיה נייחת (כמו דיסקים). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |