 |
היא מייצרת מגבלות ודורשת משאבים. אם שני הצדדים מצייתים לה, אין בעיה. אם רק צד אחד - אז הצד שכנגד נהנה מיתרון. קצת כמו שחברי כנסת ממחנות יריבים יכולים לסכם ביניהם להעדר מהצבעה חשובה, ואז אחד מהם יגיע בכ"ז ויצביע.
דוגמאות:
* אסור לפגוע בצוותים רפואיים. אבל יותר קל לפגוע מלהמנע לפגוע. מי שנמנע מלפגוע מקשה על עצמו. מי שפוגע - מקל.
* לצוות הרפואיים אסור להלחם. אבל אם אחד הצדדים משתמש בכלי רכב רפואיים על מנת לנייד צוותי לחימה, או על מנת לתקוף את היריב, הוא נהנה מיתרון ברור, בעוד הצד המציית לאמנה נמנע מלפגוע בו. נכון שלאחר שהמפרים פתחו באש המצייתים ישיבו באש, אבל המפרים זכו כאן ביתרון ברור.
* יש לטפל בפצועי אויב. זה דורש משאבים: ציוד רפואי, תשומת לב של הצוות המטפל - הצד שידפוק כדור בראש לשבוי פצוע מקל על עצמו להגיע לניצחון. הצד שמטפל בשבוי פצוע מקדיש לו משאבים שאחרת היו מוקצים למלחמה.
* יש לשמור על חייהם של שבויים לאחר שנכנעו. אבל שבויים מהווים עול על כוח מתקדם. גם כאן - מי שידפוק להם כדור בראש מקל על עצמו, ומי שישלח חיילים נחוצים ללוות אותם לעורף פוגע בלחימה.
* אין לענות שבויים. אבל הצד המענה זוכה באינפורמציה זמינה על האויב, והצד שנמנע מזה - לא.
* יש לספק לשבויים מזון. מזון (או הממון שהוא עולה) שיכול לשמש את הצד המציית לאמנה. הצד שמפר את האמנה ומרעיב את שבוייו זוכה כאן ביתרון.
* אין להשתמש בשבויים כ"מגן אנושי". מי שנוהג כן נהנה מיתרון. מי שלא - לא.
* חיילים צריכים ללבוש מדים. אבל הצד שנלחם על אזרחי ונטמע בקרב אזרחים נהנה מיתרון. והצד שמציית לאמנה ונמנע מלפתוח באש על אזרחים - נפגע.
* הפגזת אזרחים, תשתיות ומפעלים שלא קשורים כלל ללחימה מקשה על האויב, מקיזה את משאביו ומכה אותו מוראלית. הצד שעושה כן זוכה ביתרון. הצד שנמנע - לא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש