בתשובה לברקת, 05/07/12 8:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(אני יכולה לחשוב על כמה שזה יהיה רק שיפור, לנהוג בהם כך). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
משהו שנדמה לי שלא עלה כאן - לעניות דעתי אין סיכוי שספריה שצברת לך באמצעי אלקטרוני היום תהיה קריאה בצורה כלשהיא בעוד מאה (שלא לומר עשר) שנים. למשל, חלק ניכר מהלפטופים היום כבר לא מצוידים בקורא CD built in, וכמובן כולנו יודעים איפה נמצא הדיסקט 5ורבע אינטש. לעומת זאת, כל ספר נייר חביב ונושן יוכל לשמש את נכדינו אפילו אם אמצעי האחסון החדשים שלהם יהיו hard-wired למוח שלהם וישתמשו בשבבי דנ"א או משהו. לאחרונה אף חשבתי (בהרצאה על ציורי מערות וכדומה), שאם בעוד 2000 שנה משהו ירצה לחזות ביצירות האמנות של המאה שלנו - הוא פשוט לא ימצא כלום, חוץ מאולי ערמות של סיליקון עבש וחסר תועלת. אולי אם הוא ייתקל בגליון עיתון (משומר, אוקיי) מ-1945 הוא יידע על הפגזת הירושימה, ויחזה בתמונות, אבל לא תהיה לא שום גישה להיסטוריה חדשה של המאה הזאת, ברגע (שנדמה כלא רחוק) שבו ייפסקו המהדורות המודפסות להופיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, בשביל זה קיים ארכיון האינטרנט [ויקיפדיה]. את תוכנה של ספריה שלמה של תקליטורים אתה יכול להכניס לדיסק אחד של היום. האם טרחת להעתיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקצב ההתפתחות הנוכחי אני אצטרך להעתיק ספריות שלמות כל 3-5 שנים. אתה חושב שמשעמם לי בחיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העתקה של ספריה שלמה לא לוקחת שלוש שנים. היא לוקחת בד''כ כמה שעות, ואולי אפילו הרבה פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפריר, מה קשור זמן ההעתקה? אני ציינתי את התקופה שלוקח למדית האחסון/פענוח להשתנות, מה שמצריך את ההעתקה והגיבוי מחדש. לגבי ספר רגיל הייתי מעריך את הזמן הזה ב-(O(100 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מהספרים ששימשו את סבא שלך משמשים אותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
24 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירשתי לא מעט ספרים מסבי וסבתי. וגם כמה ספרים מסבתות של אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא כמה ספרים יש לך אלא כמה משמשים אותך. והשאלה שאחריה היא: במה היית משתמשת אלמלא קיבל את אותם ספרים בירושה? כמה זמן וכסף היה לוקח לך למצוא אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם, הייתי משתמשת בספרים אחרים. תכל'ס, יש מעט מאוד ספרים בהם אני משתמשת. פעם הייתי משתמשת בקונקורדנציה. כבר אין בזה צורך. סט התלמוד שלי משמש אותי מדי פעם, כשאני רוצה לבדוק משהו. כנ"ל המשנה תורה. כנ"ל התנ"ך. כל היתר1 - אם לא הספרים האלה, מן הסתם היו לי ספרים אחרים. ולא בהכרח הייתי טורחת למצוא דווקא את אלה. מאוד שמחתי כשקיבלתי בירושה מסבתו המנוחה של אחד מחברי את כל כתבי ז'בוטינסקי. לא הייתי טורחת לקנות אותם2. 1 ומדובר על הרבה מאוד "כל היתר": היסטוריה, מיתולוגיות, מד"ב, פנטזיה, ילדים ונוער, אנציקלופדיות מאויירות שנשמרות מטעמי סנטימנטים, ספרות מקצועית, ספרי שיטה, ספרי קריאה שאינם מד"ב ופנטזיה, ושונות. ספרי הקריאה עברו סינון וסלקציה בשנים האחרונות, ותכל'ס, רוב הספרים שאני קוראת היום נלקחים מהספריה. 2 ושמחתי לא פחות כשהצלחתי לגרום לאבא שלי לשים אותם בספריה שלו, כך שגם יש לי גישה אליהם וגם הם לא תופסים אצלי מקום יקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלמוד, משנה תורה והתנ"ך נמצאים כבר מזמן ברשת, קל לחפש, קל לבדוק מה שלא תרצי לבדוק (אם כי, אני חייב להודות, שאם הנכדים שלי ירצו לבדוק משהו בתלמוד אני אראה את זה ככשלון חינוכי שלי ושל ילדי). אני מנסה להבין את ה"כל ספר נייר חביב ונושן יוכל לשמש את נכדינו" אני לא חושב שזה נכון, רוב הספרים שהיו לסבא שלי לא יכולים לשמש אותי, רוב הספרים שיש לאבא שלי חסרי שימוש לילדים שלי, ואין לי שום סיבה להאמין שיש לי ספר אחד שיהיה בו שימוש לנכדים שלי, ושהם לא יוכלו לקנות (או אפילו למצוא בחינם) במשאבים נמוכים בהרבה מהמשאבים שאני צריך להשקיע על מנת לשמר אותו במשך שישים שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי התלמוד - לא כל כך. כלומר, כן, כמובן שהם ברשת מזמן. אבל אם אתה רוצה לבדוק משהו מהר בלי להתחיל לפענח את הטקסט-בארמית-בלי-ניקוד-בלי-פיסוק, בשביל זה עדיף שטיינזלץ. למה הספרים של סבא שלך לא יכולים לשמש אותך? ולגבי הלמצוא בחינם - חיי מדף של ספרים קצרים למדי בחנויות. יותר מדי ספרים שאני מחפשת ניתן להשיג רק בספריות או בחנויות יד שניה, וזה רק בגלל שהם יצאו בשנת 1995, נניח, שזה לפני המון זמן. עוד 70 שנה לא תמצא אותם בחנויות יד שניה, ואם תמצא - הם יעלו הון. ________________ שוב, מה זה "שימוש"? שימוש בספרים מוגבל בד"ך למילונים, אנציקלופדיות, קונקורדנציות למיניהן - כל זה באמת שיש במחשב בצורה עדיפה. וגם מדריכים - נסיעות, איך-לעשות-מה וכיו"ב. אחרת, בספרים "קוראים". לא משתמשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הספרים של סבא שלי לא יכולים לשמש אותי? כמו שאמרת, האנציקלופדיות ושאר ספרי הרפרנס בהן מסופר על מדינות דמיוניות כמו רודזיה או ברית המועצות כבר לא רלוונטיות ברובן (לכי תמצאי מאמר על היגס באנציקלופדיה העברית), והחלק הרלוונטי נמצא ברשת בשלל מקורות טובים יותר בדרך כלל בחינם או במחיר זניח. ספרי הקריאה המתורגמים לרוב מתורגמים לא טוב לשפה מיושנת, ועדיף לי כבר לקרוא במקור או בתרגום לאנגלית. רוב ספרי המקור נמצאים בכל ספריה או חנות יד שניה, ואלה שלא הם כנראה לא כל כך חסרי תחליף ואני לא רואה שום סיבה להעדיף אותם על פני ספרים אחרים שאמצא בחנות יד שניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, חלק ניכר מהספרים המתורגמים (מד"ב למשל) אזלו, ובחנויות ספרים יד שנייה הם עולים לא מעט. ולא הבנתי את הטיעון בקשר ל"חסרי תחליף". מה זה קשור למדיה בה הם שמורים? אני גם לא מסכים בקשר לתרגום המיושן, אבל שוב זה טיעון קצת ניטפוקי. לצורך הדיון בלי הגבלת כלליות כל ספרי הפרוזה שלי הם בשפת המקור. ולדעתי הסחת הדיון לאנציקלופדיות למיניהן היא סתם זריית מוץ. הבה נדון בסיפורת, ועבורה טיעון העברת המידע לדורות הבאים עדיין תקף. (ולמה להרחיק לדורות הבאים? לי יש לא מעט תקליטים מוקלטים על קסטות שיותר ויותר קשה להשיג ציוד להשמעתם. אני משוכנע שכל אמצעי אחסון ותצוגה לספרים אלקטרוניים ייעלם הרבה יותר מהר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה ספרי מדע בדיוני מתורגמים היו לסבא שלך והיום קשה למצוא? (כנראה שיש לך סבא מאד צעיר, אם אני זוכר נכון ספרי מדע בדיוני קלאסים כמו וולס וורן תורגמו רק בשנות השישים) חסרי תחליף לא קשור למדיה, הוא קשור במה שהנכד שלך יעשה בלי הספרים שתשמור לו (ומה אתה עושה בלי הספרים שסבא שלך שמר לך). ספרים שהם בעלי תחליף הם ספרים שלא היה טעם לשמור (בהגדרה), ולכן הם לא מעניינים אותנו. הבא נדון בסיפורת מקור: איזה ספרי מקור חשוב לך להעביר לנכדיך ואתה חושב שאם לא תשמור אותם על גבי עצים מתים יהיה סכנה שהם לא יצליחו להשיג עותק שלהם לכשיתבגרו. איזה ספרי מקור קיבלת מסבך ואלמלא היית מקבל אותם מסבך לא היית מצליח להשיג והיה נוצר חור בחייך אותו אי אפשר היה למלא בספר חלופי? (איזה תקליטים יש לך על גבי קסטות שאין ביוטיוב? אולי אמצעי האחסון יעלמו, אבל אמצעי האחסון לא באמת מעניינים, אם מחר גוגל יעבירו את כל המידע ביוטיוב ממדיה מגנטית למדיה אופטית אתה אפילו לא תרגיש בהבדל, ועל אחת כמה וכמה שאמצעי התצוגה לא מעניינים, מה שאני רואה כרגע מוצג על המסך שלי אתה תראה מוצג בעוד עשר דקות על המסך שלך, ולא בלתי סביר שמדובר בשני אמצעי תצוגה שונים במהותם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הכרחת אותי אז אני אומר: כמו אנשים, אין ספרים שאין להם תחליף. אז מה, זה טיעון לא מעניין. וכנ"ל טיעון ה"סכנה" שלא יצליחו להשיג ספר מסוים. מה שאתה אומר הוא: הפונז טען שספר בפורמט A ישרוד יותר מפורמט B - אבל ממילא אין שום צורך לשמור כלום כי לכל דבר יש תחליף. זה קצת הופך את כל הדיון למיותר. ולגבי יוטיוב - ממתי יש שם אלבומים שלמים ולא שירים בודדים? וגם אלה ב-MP3, באאאא. אני בכלל לא מבין מה אתה מנסה לומר בכל הפתיל הזה. ממה שאני זוכר, סך הכל טענתי שתוחלת החיים של מידע בר פענוח (ספרים בדיון הזה) היא - בסבירות מאוד גבוהה - נמוכה בסדר גודל מזו של ספר מודפס. ולהבהרה - אני מדבר על ספר "שלי", שנמצא אצלי בבית ואני לא צריך לכתת את רגליי אחריו בספריה אמיתית או וירטואלית. ולצורך העניין אולי ראוי להבהיר כאן עוד משהו: לשיטתי, גם עותק אלקטרוני עולה כסף. זה שאתה יכול "להשיג" אותו חינם ברשת שקול לאמירה שאתה יכול לגנוב אותו חינם מספריה ציבורית (בהנחה כמובן שהוא עדיין כפוף לזכויות יוצרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון שממילא אין שום צורך לשמור כלום, סביר לשמור על דברים שאין להם תחליף, אם בגלל שיש להם ערך סנטימנטלי ו/או בגלל שיש להם ערך אמיתי (למשל, המונה ליזה היא חסרת תחליף ואם היא היתה ברשותי בהחלט הייתי שומר עליה). היום לרוב הספרים אין לא את זה ולא את זה. יש ביוטיוב אלבומים שלמים. חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות, כולם חוקיים לגמרי, וכולם באיכות טובה יותר מהקלטת שהיתה לך. אני לא מסכים איתך (שתוחלת החיים של מידע דיגיטלי בר פיענוח נמוכה משמעותית מזה של ספר) אבל לצורך העניין אני טוען שזה בכלל לא מעניין, אין לי באמת ספרים שהייתי רוצה להעביר לנכדים שלי וגם לספר הכי מוצלח יש תוחלת שימוש קטנה בהרבה מתוחלת החיים שלו (אם הוא מוחזק באופן דיגיטלי או על עץ מת). הזכויות על ספר ישן (כזה שעובר מסב לנכדיו) פגו מן הסתם, ואתה יכול להשיג אותו בחינם1 באופן אלקטרוני (כאן או כאן) או כעץ מת (עברתי את המגבלה של מספר הקישורים האפשריים, אז דמיין קישור לספריה המקומית וקישור לספריה האוניברסיטאית הקרובות לביתך) ואין בזה שום דמיון לגניבה. 1 טוב, למעשה במחיר כל כך נמוך שזה כמעט בחינם. הרי גם האינטרנט וגם הספריה עולות כסף (לך או למשלם המיסים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, דווקא עשיתי חיפוש ושלושת הספרים הראשונים שחיפשתי לא היו ב (כאן או כאן) שלך. ובמקום להיטפל לדימוי הסבא אפשר פשוט לדבר על ספרים בני 20-50 שנה. אבל נראה לי שאנחנו מנהלים פה שיח חרשים - "אני לא מסכים איתך (שתוחלת החיים של מידע דיגיטלי בר פיענוח נמוכה משמעותית מזה של ספר) אבל לצורך העניין אני טוען שזה בכלל לא מעניין" - אז זהו, שאותי זה כן מעניין. ולעומת זה כלל לא מעניין אותי (במסגרת הדיון הזה) לדון בערכם של ספרים או התחליפיות שלהם או למה יש חשיבות אם ילדי יקראו את שר הטבעות או יסתפקו בהארי פוטר כתחליף. הדיון באמנות ואיכותה הוא א. מאוד אופטופיקי ו -ב. כל כך רחב שממש חבל להיכנס אליו. אז נראה לי שבזאת מיציתי. גם ככה המקלדת האנגלית הזאת הורגת אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה שלושה ספרים חיפשת? את דימוי הסבא אתה הבאת. אין טעם לחפש בגוטנברג ספרים שנכתבו לפני שבוע או עשור, לוקח זמן מרגע שהמחבר שלהם מת ועד שהזכויות עליהם פגות. זמן שמספיק לספרים מתקופתו של סבא ולא לספרים מתקופתו של אבא. אבל בו נדבר על ספרים בני 20 שנה. כל שנה יוצאים בעברית 60 ספרים טובים. אם נתעלם מהספרים שיצאו עד היום, ילד שנולד היום יהיה בגרעון של יותר מ-1,200 ספרים כשישתחרר מהצבא, תוסיף לזה עוד 200 ספרים קלאסיים ויצרת לו גרעון של 1,400 ספרים. אם הוא קורא מאד מהיר הוא יקרא ספר בשבוע, אז כל שנה בחייו הגרעון שלו גדל בעוד 10 ספרים (וזה בהנחה הלא נכונה בעליל שמספר הספרים הטובים לא יגדל במקביל לגידול באוכלוסיה והירידה במחיר הפקתם של ספרים, ובהנחה שאנחנו מוגבלים לספרות מקור בלבד). אולי כדאי שנשמור לנכדים שלנו קצת יותר מרחב ועצים? אם זה מעניין אותך... למה אתה חושב שעץ מת ודיו, מדיום שרגיש לאש, לשמש, ללחות, לגשם, לתולעים ולאוכל ישן (וזה רק מהנסיון שלי) עמיד יותר ממדיה דיגיטלית שכולל נוהל גיבוי מסודר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הטיעון שמודד ספרים לפי משקל אין שום מילה לומר. באותה מידה אפשר לדון בבוזון היגס מההיבט האסטטי של פונקצית הגל שלו (הגרף! לא התיאור המתימטי). למה אני חושב שעץ מת וגו'...: בתור פיזיקאי בהשכלתי (ואף נסיוני לעיתים) - אני נוטה לחשוב לא מעט, אבל להאמין למדידות. ברשותי לא מעט פרטי עץ מת ודיו, ואין לי שום ספק שאורך חייהם הממוצע גדול מ-40 שנה (מדוד) וסביר מאד יגיע ל-100 שנה (מוערך) לפחות. מדיה דיגיטלית מניסיוני היתה תקפה (ללא גיבוי) לכ 10-15 שנים בעבר, ולאחרונה ל-5 שנים בלבד. כמובן שטיעון הגיבוי המסודר, הענן של גוגל ושאר ירקות יכולים לשנות זאת. אבל הבה נפעיל את תערו החביב של אוקהם: (או וריאציה עליו) - ככל שהגיבוי מצריך תשומות גדולות יותר של זמן, אלגוריתמים, תוכנות וכדומה, הרי הוא פחות עמיד. בתור אב לילדים, אפילו לתוכן המקרר שלי לא תמיד יש לי זמן לגיבוי מסודר, אז עכשיו אני צריך לרדוף אחרי אסופת קבצים הולכת ומשתנה מדי שנים ספורות ולנהל אותה? ברור שזה אפשר, רק זה דורש זמן ואנרגיה , לא מבוטלים לאנשים לא מאד מסודרים כמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משקל, נפח (משקל יעניין את הנכד שלך רק כשיצטרך לעבוד דירה). העניין ב"ענן של גוגל ושאר ירקות" זה שמישהו אחר עושה בשבילך את הגיבוי. הרשה לי לסכם את הטיעון שלך: לעץ מת יש יתרון על פני מדיה דיגיטלית מפני שהוא נותן לי משהו שאני לא צריך (=ספר שמחזיק מעמד יותר מעשור) ושהמדיה הדיגיטלית לא תתן לי אם לא אשמור עליה כראוי (=גיבוי סדיר). כמה יפתיע אותך אם אומר שהטיעון הזה לא משכנע אותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהסתייגות אחת: אם תהיה תלוי בגוגל לגישה לספר, אז אולי החלפנו כאן את צומת/סטימצקי (שגבו מחירים גבוהים על קניית הספר) על גוגל (שיכולה לגבות מחיר כרצונה על כל גישה לספר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד תהיה תלוי במישהו, אבל כל עוד שיש תחרות אז התלות הזאת סבירה. הבעיה שנראית לי יותר חמורה היא שגוגל (או, נגיד יאהו) עלולה לפשוט את הרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא חייבת לפשוט את הרגל. מספיק שהיא תמכור חטיבה עסקית מסוימת לחברה אחרת עם מדיניות אחרת. לכן הסרת האחריות הזו מפחידה אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הזה מתבקש להזכיר את megaupload שירידתה הורידה לטמיון מיליוני קבצים שאוחסנו בה (במקום בספריה בסלון למשל ;-) ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עורך דין. נראה לי שברגע שאתה משלם לחברה מסויימת אז יש בינכם חוזה, והיא מחוייבת אליו לא פחות ממך, והפסקת שירות שהיא התחייבה לו נשמע לי כמו הפרת חוזה בוטה. גם אם אתה מוכר חטיבה עסקית לחברה אחרת אתה נשאר מחוייב לחוזים שלך (או שאתה מעביר את ההתחייבות לחברה הרוכשת). נראה לי שהדרך הסבירה ביותר שלהם להחלץ מהתחייבות היא על ידי פשיטת רגל (אם כי, אוךלי גם מלחמה בין המדינה שלך למדינה בה הם מתקמים, אסון טבע משמעותי מספיק על מנת שכל ההתחייבויות המשפטיות יאבדו את משמעותן או הכרעת בית משפט שהשירות שהם התחייבו להעניק איננו חוקי). גם עבור שירותים חינמיים, חברות גדולות נוהגות להודיע מראש על ביטול שירותים מספיק זמן מראש על מנת לאפשר לך לחפש תחליף או, במידה ולא תמצא כזה, להדפיס את כל החומר שגיבית אצלם על עץ מת. פשיטת רגל נראית לי כמו הסכנה הגדולה ביותר, וגם היא נשמעת לי מזערית (אבל אני כלכלן כמו שאני עורך דין, ונביא עוד פחות מזה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שקניתי מאמזון "ספר" מוגן שאני יכול לקרוא רק דרך הקורא שלהם. כעבור חמש שנים אמזון מודיעה לי שהם מפסיקים לספק את השירות. מה אני יכול לעשות? אין לי אפשרות לגבות. אין לי אפשרות ליצור קורא חלופי: מבחינת אמזון מדובר היה על מעשה חמור של שוד ים ואין שום סיכוי שהיא תתיר לי לשדוד את מיטב כספה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה יכול לתבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אני אקבל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה, כלום. אבל השאלה היא לא מה אתה תקבל אלא מה הם יפסידו, ועל דבר כזה הם יפסידו את התחתונים, נראה לי שעדיף להם ללכת לפשיטת רגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להאמין שיש להם סוללת עורכי דין. ולצפריר העניין יעלה הון תועפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם הם לא יפסיקו את השירות לצפריר בלבד, אלא לעוד כמה אנשים, חלקם בעלי סוללת עורכי דין משלהם, חלקם עורכי דין בעצמם. הרי כל נותן שירותים יכול להפסיק לספק את השירות ששילמת עליו, וכל הגדולים שבהם יש סוללת עורכי דין משלהם, אמזון לא שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת את תנאי השימוש? אתה מכיר את הסעיף החביב שאומר שמותר לחברה לשנות אותם? אז הנה: הם משנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי, וגם אם הייתי קורא לא הייתי מבין, ובכל זאת אני בספק אם הם בית המשפט יכיר בזכותם לשנות את תנאי ההסכם באופן חד צדדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חד צדדי אם הסכמת לשינוי מראש. הספק שלך לא עזר למתנגדי המשטר הסינים שאנשי-הקשר שלהם ב-gmail נחשפו לעולם באמצעות buzz עליו השלום. גוגל חשבו במקרה הזה זה שהתחרות שלהם עם פייסבוק חשובה יותר מן הפרטיות של משתמשי-חינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיים המודרנים אתה מקבל עשרות שירותים תמורת תשלום מראש: כרטיסי טיסה, רהיטים, מסיבות חתונה, חסכונות בבנק, ביטוח... לרובם יש חוזים באורך הגלות, ובכל זאת אתה משוכנע שאף אחד מהם לא יחליט לשנות את התנאים באופן חד צדדי. אף אחד מלבד חברות מחשבים. זה נשמע לך סביר? (לא ברור לי למה הפאשלה של באזז קשורה לעניין, חברות מפאשלות כל הזמן, וימשיכו לפשל כל הזמן, בטח במוצר חינמי שמוגדר כבטא. אנחנו מדברים כאן על החלטה לשנות את תנאי השימוש באופן חד צדדי ללקוחות משלמים, ולא סתם לשנות איזה סעיף בחוזה, אלא לקחת את הכסף ולהפסיק את השירות בלי הודעה מראש ובלי פיצויים. אין סיבה להאמין שאמזון תעשה את זה ואלאיטליה או בנק הפועלים לא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"2. החברה רשאית לשנות מעת לעת ולפי שיקול דעתה את התעריפים נשוא השירותים בגינם אתה מחויב לרבות אך לא רק להחיל על תעריפיה הפרשי הצמדה למדד המחירים, למעט במקרה של מנוי בתקופת ההתחייבות, אם וכאשר. שינוי בתעריפים כאמור יהיה בכפוף להוראות תכנית התעריפים החלה עליך, להוראות רישיון החברה וכן בהודעה מראש אליך. בכל תכנית עשויים לחול שינויים, וזאת מטעמים שונים, לרבות הוראות הדין, הנחיות משרד התקשורת, שינוי בתעריפים של חברות אחרות, ספקי השירות השונים או צרכי החברה ובחתימתך אתה מאשר הסכמתך לשינויים אלו." מתוך החוזה של גולן טלקום. אני מניח שמדובר על משהו די סטנדרטי. נניח שלא תסכים לתנאי השירות החדשים של גוגל: מה תעשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא נהדרת, תודה. נגיד ומחר גולן טלקון מחליטים לשנות את תנאי השירות והתעריף: לגבות ממך מחיר כפול ולא לתת לך שירות בכלל. האם לדעתך יש להם סיכוי בתביעה עתידית? האם לדעתך הם ימשיכו להתקיים כעסק אחרי החלטה כזאת? האם לדעתך הלקוחות שמחליטים לשלם לגולן טלקום בעזרת כרטיס אשראי או הוראת קבע שמים את כספם על קרן הצבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא יכולים לעשות את זה "מחר". הם יכולים להודיע מחר שעוד זמן מה הם ישנו את התעריף. אם הם יפרסמו את זה בדרכים סבירות (באתרם, אולי גם בהודעה לעיתונות, בהודעת דואר אלקטרוני ו/או מסרון, וכו' בזמן, זה נראה לי סביר לפי תנאי ההסכם לעניות דעתי. זהו זמן סביר, דרך אגב, כדי לבטל תשלומים בהוראת קבע. אם יש להם קיום כעסק? לא ברור לי. אתה יודע מה יקרה עוד שנתיים? אולי יהיה איזשהו שינוי משמעותי בעלויות שיחייב את כולם להעלות מחירים? אולי תהיה הפיכה בצרפת ופתאום מחיר השיחות לצרפת יזנק לשמיים, ולכן הם יאלצו לשנות את התעריפים לשם? בכל מקרה, ההבדל הוא שמעבר מחברה סלולרית אחת לאחרת הוא פשוט יחסית. גם ללא האפשרות לנייד מספר, כל מה שהפסדתי היה המספר - צריך לעדכן אותו בהרבה מקומות, אבל אפשר להסתדר. עם ניוד המספר, אני יכול לעבור בקלות יחסית מספק אחד לספק אחר. ובחזרה לעניין: אני פוחד ממצב שבו אמזון, גוגל אפל ושות' יקבלו שליטב בלעדית על הגישה לספרים ויוכלו למנוע ממני לקרוא ספר שכבר קניתי. זו בדיוק הדרך למנוע מספרים לחיות לנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור: "חברות גדולות נוהגות להודיע מראש על ביטול שירותים מספיק זמן מראש על מנת לאפשר לך לחפש תחליף". חברה סללולרית מספקת שירותים סלולרים תמורת תשלום, חברת גיבוי מספקת שירותי גיבוי תמורת תשלום, חברה שלוקחת תשלום ולא מספקת שום שירות היא למיטב ידיעתי לא חברה עסקית אלא ממשלה. גם בלי לדעת מה יקרה בעוד שנתיים הקיום של חברה כזאת (בלי צבא) נשמע לי לא סביר, וגם בלי להיות עורך דין אני לא מאמין שחברה כזאת תעמוד בפני תביעה על הפרת חוזה. נגיח שאמזון מודיעה לך שעוד חצי שנה היא מפסיקה את השירות, מה מונע ממך לקנות את אותם ספרים בחברה אחרת שמתחרה בהם (או, אפילו על עץ מת)? למה זה יותר קשה מלעבור לחברה סללורית מתחרה? הספרים לא "יחיו לנצח" אם לאמזון, גוגל, אפל ושות' יהיה מונופול על הספרים, זה לא המצב היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון יפה, אבל בתחום הספרים יש ליוצר מונופול על היצירה. קוראים לזה ''זכויות יוצרים''. מכאן נגזרת האפשרות שיהיה לגוף מסוים מונופול על הפצתו של ספר. במקרה של ספר אלקטרוני (ובמקרה הגרוע) - גם על קריאתו. המונופול הוא על כל ספר בנפרד. יכול להיות שאשלים עם כך שספרים מסוימים נעולים לנצח. אבל יכול להיות שמאוד ארצה לקרוא ספר זה או אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליוצר יש מונופול, למוציא לאור יש מונופול, למוכר (אמזון, גוגל, אפל ושות') אין מונופול (אלא אם כן הם היוצר או המוציא לאור). ספרים מסויימים עלולים להיות נעולים לנצח, למשל ספרים בהוצאה של אפל (נגיד המדריך למשתמש של איפון), ואם אפל תחליט להפסיק להפיץ אותו ואפילו לא למכור אותו (והספריה הלאומית תעלה באש) אז באמת לא תוכל לקרוא אותו. לדעתי הסיכוי שזה יקרא (והסיכוי שאם זה יקרה תרצה לקורא אותו) זהה לסיכוי שסלקום יחליטו להפסיק לספק שירות ורק לגבות כסף. אגב, גם איקאה יכולים להחליט להפסיק להפיץ את הקטלוג שלהם, למה זה לא נשמע לי כל כך מפחיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליוצר יש מונופול. למוציא לאור ולמוכר יש מונופול אם כך רצה היוצר. לעניין ספרים שנמכרים רק דרך אפל: iBooks Author [Wikipedia]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשש שלך, אם אני מבין נכון, הוא שסופרים והוצאות לאור יחליטו (משום מה) לתת לאמזון (או לגוגל או לאפל...) מונופול ואז אמזון תחליט לנצל את המונופול (שאין לה) ולהפסיק לתת לך גישה לספרים שקנית בניגוד לתנאי השירות ולאינטרס הכלכלי שלה. זה באמת נראה לך תרחיש סביר?! אם כן, אז מה? ז"א אם בעוד שנה עמוס עוז יתן לאמזון מונופול על הספרים שלו, ואמזון יוציאו את הספרים של עמוס עוז רק לקינדל, ובעוד שנתיים הם יחליטו להפסיק לתת למי שרכש את הספרים אפשרות לקרוא אותם. אם אני מבין אותך נכון, יש לך רק שתי אפשרויות: (א) לא לקרוא את הספרים בכלל או (ב) לקנות את הספר כשיצא לאור ולקרוא אותו במהלך השנה בה הוא זמין. למיטב הבנתי, לא קיימת אפשרות (ג) לקנות את הספר כעץ מת. באיזה אפשרות היית מנחש יבחרו אוהבי עמוס עוז? איך הטיעון הזה אמור להיות טיעון לטובת עצים מתים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשש שלי הוא מהתקבעות המחשבה שרק כך אפשר להרוויח כסף ולכן זה לגיטימי, כמו בתגובה 599175. אני לא טוען לטובת העצים המתים (יש להם בעיות מובנות משל עצמם. לדוגמה: עלות ההפצה, ועלות הייצור בכמויות קטנות) אלא נגד נעילת הספרים האלקטרוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך ההוצעה לאור תרוויח כסף מספר לא נעול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 599131 - היא מקבלת את התשלום עוד לפני מכירת העותק הראשון (מדובר כאן אמנם על רשת חנויות ולא על הוצאת ספרים. אז מה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אפשר להרוויח גם ממכירת ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו. אמזון, שיודעת למכור כל מה שזז (או לא) תצליח להרוויח גם כאן. אם יהיה מספיק ביקוש, יהיה טעם להוציא מהדורת נייר. המהדורה האלקטרונית היא פרסומת לשירותי העריכה של המוציא לאור. תוכן טוב עוזר לאתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמזון לא יודעת למכור את כל מה שזז, אלא רק את כל מה שזז ואפשר למכור. אני לא מצליח להבין איך תצליח למכור ספר לא נעול. תעשיית הקולנוע מרוויחה ממכירת כרטיסים לסרטים חדשים, ממכירת צעצועים נלווים, פרסומות ותמיכה ממשלתית, תעשיית המוזיקה מרוויחה מהופעות, חולצות ופרסומות, נראה לי שברגע שסרט משוחרר לדיוידי הוא מפסיק להיות רווחי. ממה יחיו הסופרים, המגיהים, העורכים והמעצבים? מהקראות פומביות? ממכירת תסריטים לקולנוע? ז"א עם עובד תפרסם ספר בחינם (פרסומת לשירותי העריכה) ואז הפרסומת תצליח והרבה סופרים צעירים ישלחו לה את הספרים שלהם (כאילו שככה זה לא המצב) והיא תוציא פי חמש יותר ספרים (כפרסומת), וגם הפרסומת הזאת תצליח... רק לי זה נשמע כמו פירמידה בלי בסיס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמזון מוכרת היום ספרי נייר והיא תמשיך למכור אותם בעתיד. אם שולי הרווח יהיו קטנים יותר, נראה לי שהמנגנון המשומן שלהם יכנס לפעולה. בכל מקרה, המטרה הבסיסית שלי אינה לדאוג שיהיה אפשר למכור ספרים אלא שיהיה מימון ליצירת ספרים חדשים. סרט צריך להיות רווחי. אם סרט יצליח להחזיר את מחיר הפקתו, כל השחקנים והבמאים והמאפרים והשאר לא ירעבו ללחם. אם יש דרך לדאוג לכך בלי מכירת כרטיסים: מה רע בכך? שים לב שחולצות, פרסומות וכרזות לא נשענות רק (או אפילו בעיקר) על זכויות יוצרים. מדובר כאן על מותג שמוגן גם ע"י סימן מסחרי ודברים דומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שהבנתי את התשובה שלך, מה יעשה המנגנון המשומן של אמזון? ידפיס כסף? בשורה התחתונה עמוס עוז צריך לאכול, וכרגע הוא מקבל כסף על מנת לקנות אוכל מעם עובד, בשביל שעם עובד תשלם לעמוס עוז היא צריכה כסף, כרגע הכסף לעם עובד מגיע מסטימצקי, והכסף לסטימצקי מגיע ממני. אם מחר אני אפסיק לשלם לסטימצקי עבור ספרים (משום שאני יכול להשיג אותם בחינם), סטימצקי תפסיק לשלם לעם עובד, ועם עובד יפסיק לשלם לעמוס עוז, שילך לעבוד ברפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנגנון המשומן של אמזון ידפיס ויפיץ ספרי נייר (ואביזרים נלווים) ציטוט של טל מתגובה 597441: בטווח הארוך מכירת הספרים תהיה דיגיטלית. כיצד יכולים ספרים להתפרנס בעולם כזה, בו כל זב חוטם יכול להוריד עותק דיגיטלי (וגם יעשה זאת)? כפי שנאמר כאן, בניגוד למוזיקאים, סופרים לא יכולים להשתמש בספר כמקדם מכירות להופעה. פתרון אחד שחביב עלי (לא מקורי שלי, כמובן) הוא מודל ה-ransom, כלומר, הסופר יפרסם את מחצית הספר (או את כל הספר למעט הפרק האחרון, וכו') ויציב תג מחיר לפרסום ההמשך. התרומות מקוראים תצטברנה, וכשתעבורנה את הסף, יפורסם ההמשך. כיום ניתן גם לעשות זאת כך שמי שמתחייב לתרום לא תורם בפועל אלא אם הסופר מגיע לסף (ואז כולם משלמים את הסכום שהתחייבו עליו; ע"ע Kickstarter). כמובן שמודל זה רלוונטי לסופרים הכותבים לפרנסתם; אלה הכותבים "למען הנפש" יפרסמו כנראה ללא תשלום, או שיציבו "קופסת תרומות" שקוראים יוכלו להשאיר בה סכום כלשהו אם יאהבו את הספר. זו אפשרות אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, אתה מציע לעם אחד (או אמזון) להדפיס ספרים מנייר ובמקביל לפרסם את אותם ספרים באופן דיגיטלי בלי חסימות?! אולי, באותה הזדמנות, שיפרסמו גם את הקוד הסודי לחשבון הבנק שלהם? אני לא בטוח שהמודל הזה יעבוד (בטח שהוא יהיה רווחי פחות עבור הסופרים וההוצאות לאור), אבל זה כבר יותר קונקרטי מאיזה מנגנון משומן שיפתור את כל הבעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע את זה לאמזון. אני מציע את זה לסופרים. אין שום דרישה שאמזון או הוצאות הספרים ירוויחו כסף. יש דרישה שסופרים יצליחו להתפרנס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לסופרים בלי עורכים ומגיהים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם סופרים בלי עורכים ומגיהים יצליחו להוציא ספר מוצלח: למה לא? אבל סביר להניח שהסופרים יקבלו שרותי עריכה בדרך זו או אחרת. יכול להיות שהסופרים ישכרו שירותים מעורכים. אולי הוצאות הספרים ינהלו את המכרזים להפקת הספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מודל RANSOM יכניס הכנסות מעטות מאוד, כל שכן הכנסות למחברים. אני מתעצל מכדי לפרט את כל נימוקי (מצטער). זה נחמד שאפשר כביכול להיפטר מהצורך להגן על זכויות יוצרים, אבל זה שזה נחמד באופן תיאורטי אינו הופך אותו לפתרון מעשי. צריך להציע מודלים שמבטיחים הכנסות ויחד עם זה יאפשרו שימוש הוגן (כגון אי תלות בקורא ספרים ספציפי, או היכולת להשאיל לחבר ספר דיגיטלי). מנגנוני הגנה חזקים על זכויות יוצרים (סוגי הצפנות יעילים למדי) יכולים עקרונית לעבור התאמה למדיה דיגיטלית, זה מסובך אבל לדעתי פתיר (מניח שללא הפרעות של אינטרסנטים יכולים להיות מפותחים תוך, נאמר, 20 שנה). שוב, אני מתעצל לפרט את הכיוון (עדיין מחייב עבודה על פרטים רבים כדי לוודא שהוא עובד לפחות ברמה תיאורטית). אאזכר רק את הרעיון המרכזי בכיוון עליו חשבתי. הרעיון המרכזי הוא שלצורך הגנה — קריאת ספר תחייב שימוש בפריט חומרה (שבלעדיו הקריאה בספר לא אפשרית). צורת פריט החומרה תהיה בערך כמו SIM בטלפון סלולרי, ניקרא לו למשל BIM. הכנסת ה- BIM תיעשה דרך סלוט חיצוני שדומה לסלוט של כרטיסי זכרון FLASH . כרטיסי ה- BIM יהיו זמינים לקניה מיידית (נניח בסניפי דואר), כך שלא יהיה עיכוב משמעותי בין מועד התשלום לקבלת המוצר. כל המערכת תהיה אוניברסלית, על ידי גוף נותן שירות שיציע את שירותיו לכל מו"ל, כולל למו"ל זעיר (דהינו המחבר בעצמו). האוניברסליות תבטיח שאפשר לנייד את הקריאה בין מכשירים שונים ואפשרות הקריאה תובטח (נאמר) לפחות ל- 50 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אינה חדשה. היא קיימת כבר לפחות עשר שנים עם קובצי מוזיקה. אתה יכול להצביע על סכמת הגנה שהיא גם יעילה וגם לא מפריעה? בפרט: * לא נפרצת בקלות * אפשרות לקריאה לא מקוונת * אי תלות ברכיב תוכנה קנייני (שלא יהיה איתנו עוד עשר או עשרים או מאה שנים) קבצים מהסוג הזה הם בדיוק הדרך להבטיח שלא נצליח לקרוא את הספרים בדורות הבאים כל עוד התנאים הללו לא מתקיימים, אני קורא לספרים המוגנים "סחורה פגומה". גרסאות לא מוגנות של אותם הספרים יהיו שוות יותר, ולכן הבסיס הכלכלי שלהם יהיה רעוע. או כמו שנאמר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההגדרה שלך גם קבצים בלי drm הם סחורה פגומה כי הם נפרצים בקלות. בשביל לנסות להסביר לך איפה הבעיה בטיעונים שלך ניקח וריצה על הדוגמה של האלמוני. נניח שיש דוכן פלאפל שמוכר פלאפל עם פיתות מקמח מלא. מה שאתה טוען הוא שמכיוון שזה פחות טעים מפיתה רגילה המוצר שלו פגום וזה לא לגיטימי שהוא ימכור את זה. למען האמת לו היית טוען את זה היה לך "קייס" יותר חזק מהטענה המקורית שלך. ורק כדי להקדים תרופה לתגובה ארוכה עם הנחה מובלעת: "אמזון גדולים" זו טענה מטומטמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפרצים בקלות זו בעיה של המוכר ולא של הקונה. המוכר רוצה להעמיס על הקונה את הבעיה שלו. כזכור מי שאנו אמורים להבטיח את זכויותיו הם היוצרים ולאו דווקא המוכרים. לכן לדעתי יש כאן דוכן של פלאפל שמוכר פלאפל עם קמח פשוט ודוכן פלאפל שמוכר פלאפל מקמח מטופח ומשוכלל (קמו''מ) שעולה הרבה יותר. המוכרים בדוכן השני מנסים לשכנע אותך שאתה חייב לקנות פלאפל שנוצר מקמו''מ ואסור לך לאכול פלאפל מקמח רגיל. (אני לא רוצה להישאר סתם עם האנלוגיה הזו יותר מדי, ולכן אציין מראש שהיא לא מוצלחת במיוחד ובפרט כל אנלוגיה לתחום של מכירת מוצרים גשמיים יכולה להיות בעייתית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לחדד את הדוגמא, המוכרים בדוכן השני מנסים לחוקק חוק שיאסור על הצרכנים לקנות אצלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"נפרצים בקלות זו בעיה של המוכר ולא של הקונה" אתה בעצמך אמרת שאם נעבור לשיטה של חוסר בהגנות נצטרך להשתמש בransom שגם היא בעייתית לקונה. זה כמו להגיד שזהב עדיף על נחושת וזה שהזהב עולה יותר למוכר זאת בעיה שלו. ===>" כזכור מי שאנו אמורים להבטיח את זכויותיו הם היוצרים ולאו דווקא המוכרים." נראה לי שאנחנו רוצים להבטיח את הזכויות של כולם ההבדל הוא שלמרות שהזכויות של הקונים לא נפגעו אתה רוצה לפגוע בזכויות המוכרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכויות הקונים לא נפגעו? הם מקבלים סחורה פגומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי זה הלא קונים הם בכלל אזרחים סוג ב'. הם לא קיבלו סחורה כלל. קודם כל, אם הציעו לך עסקה בצורה ברורה וקיבלת אותה זכויותך לא נפגעו. מהתחלת הדיון אני מחכה שתסביר למה אמזון מטעים את הצרכנים. זאת עוד סיבה למה אמזון פחות פוגעת בצרכנים ממוכר הפלאפל הבריא. שכן כאשר אתה קונה פלאפל זה הרבה פעמים תחת לחץ של הבאים בתור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא רגע ננסה להבין מהי אמזון (המטפורית של הדיון הזה). כאמור, אני לא מרוצה מדוגמת הפלאפל, אז בא נוותר עליה: אתה יכול לתת דוגמה למגבלות שנראות לך לגיטימיות להטיל על שימוש בספרים כדי שאמזון תוכל להרוויח כסף (ובעזרתה: היוצרים יוכלו להרוויח כסף)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן בסיסי אם ההגבלה לא מריעה את מצב הלקוח יחסית לאדם שאין ברשותו את המוצר כלל מותר לאמזון להשית כלל זה. זה לא קשור כלל לרווחים של אמזון או של היוצרים, כשאתה עושה עסקה מותר לך להתנות תנאים. לדוגמה לאמזון מותר להתנות עמך שתקרא את הספר רק מקינדל ורק בימי שלישי כשאתה לבוש לבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה אחת היא מה יקרה כאשר אמזונה אחרת תתמוטט ולקוחותיה כבר לא יוכלו לקרוא ספרים אפילו ביום שלישי כאשר הם לבושים בלבן. שאלה שנייה היא האם בעתיד אמזון תשנה את התנאים ותאפשר לי לקרוא רק ביום שני כאשר אני לבוש ירוק? אתה מוכן בבקשה לתת תשובה מציאותית יותר? אני מניח שאתה לא תקנה ספרים שאתה לא יכול לקנות בכל ימות השבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש אחד מגיע לראש כח אדם במפעל היי טק ואומר לו: פרסמתם מודעה שאתם צריכים מתכנת בעל תואר שלישי במחשבים אנגלית ברמה של שפת אם ונסיון של לפחות 10 שנים בתכנות. אומר לו ראש כח האדם: טוב שבאת לראיון, יש לך תואר שלישי במחשבים? -לא סיימתי עממי. -אתה יודע אנגלית כשפת אם? -בקושי עברית. -יש לך נסיון בתכנות? -פעם עבדתי בחומוסיה. -אז למה באת. -להודיע לכם שעלי, אל תבנו. השאלה שעליה אני עניתי היא מה מותר לאמזון להתנות. מה יגרום לי לקנות באמזון או מהי תכנית עסקית טובה בשבילה זו לדעתי סטיה מיותרת מהדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שמצאתי דרך להעתיק את הספרים שנמצאים בקינדל וליצור עותק ללא הגנה. אני מפרסם באינטרנט ערכת שכפול קינדל. מספיק ששלושה אנשים יקנו ספרים מאמזון, יעתיקו אותם ויקבלו עותק ללא מגבלות (אפשר לקרוא אותו גם לבושים בירוק ביום שני). האם מעשי הזה הוא עבירה פלילית? עילה לתביעה אזרחית? נניח לעצם העניין שלא קיבלתי מידע סודי מאמזון ולכן אין כאן הפרה של סוד מסחרי. אין כאן הפרה של פטנט או זכויות יוצרים, מכיוון שלא אני מעתיק בפועל. ועכשיו עוד צעד אחד קדימה: אני אהיה קצת חוצפן, ואנסה למוכר את אותה ערכה בכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם סעיף 61(ו) לחוק זכות יוצרים לא רלוונטי ("לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א).1.) עדיין מדובר בעוולה אזרחית שחלות עליה ההוראות הכלליות של פקודת הנזיקין, כך שלא מן הנמנע שאמזון תוכל לתבוע אותך כמסייע, מייעץ או מפתה להפרת הזכויות. אגב, בעבר הייתה תביעה נגד חברת אלקטרוניקה כלשהי (סוני כמדומני) בטענה שמכשירי הוידאו נועדו להפרת זכויות יוצרים. החברה טענה שמדובר במכשיר שיכול אמנם לשמש להפרה, אבל גם לשימושים חוקיים ולא חויבה במשפט. ההמצאה שלך לעומת זאת, נועדה אך ורק לשימושים מפרים.2 1 ס"ק (א) קובע "לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו". כך שזה לא אחד לאחד התרחיש שאתה מציג. 2 נדמה לי שפעם כבר התייחסתי למקרה ההוא. אם אתה סקרן מספיק ומשועמם מספיק, אתה יכול לחפש. ייתכן והתגובה הישנה שלי הייתה קצת יותר מבוססת מזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שימושים מפרים? אני לא יכול לקרוא את הספרים של אמזון על המחשב הפרטי שלי. אמזון מספקת מגוון די מצומצם של מימושים קנייניים של הקוראים. למי שלא זוכר, DeCSS [Wikipedia] פותח כדי שמישהו יוכל להשתמש ב-DVD בלינוקס. הנקודה הבסיסית היא שסכמות DRM יפרצו. הן יכולות לפעול לכל היותר כמעכבות. אי אפשר (או ליתר דיוק: מסוכן) לחשוב עליהן כהגנות. ככל שהן יותר מגבילות, הן מפריעות ליותר משתמשים לגיטימיים ודוחפות אותם להשתמש בחלופה הלא חוקית. מכאן הזלזול שלי במגבלת "יום שלישי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לקרוא את הספרים של אמזון על המחשב הפרטי שלך. Kindle for PC |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עובד על מעבד ARM או MIPS. יש לי מחשבון MIPS (ונדמה לי שכבר הזכרתי אותו בדיונים קודמים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מושך את הערתי בהכנעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הקשר לדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך הבא לאייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוכים הנמצאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בכל זאת שווה קצת להתעכב ולהסביר למה לא יכולה להיות פגיעה בזכויות בזמן שאתה מדבר עליו. נחלק את הסיטואציה לשלבים 1. הסופר כותב ספר. 2. לאמזון יש כסף. 3. הסופר מוכר לאמזון זכויות הפצה תמורת כסף. 4. אמזון מציעה עותק מהספר בתנאים כאלה ואחרים. 5. אנשים אחרים חותמים על החוזה וקונים את הספר. 6. הם מחויבים לתנאים 7. אתה חותם על החוזה וקונה את הספר. 8. אתה מחויב לתנאים. בשביל ש8 יהיה פגיעה בזכויותך אחד מהשלבים הקודמים כבר היה צריך להיות פגיעה בזכויותך כי אם חתימה על חוזה לא פוגעת בזכויותיך גם מימושו לא פוגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי להמשיך בתגובה 599849 ולציין שם למה יש לי בעיה עם זה. הבעיה שלי היא כאשר זו הדרך היחידה1 לקרוא את הספר. הטענה שלי משם הייתה שאילוצים מהסוג הזה יגרמו לכל מיני אנשים לשים לב לכך שההגנה על הספרים אינה מושלמת. לכן יצוצו עותקים ללא מגבלות מוזרות בשוק. העותקים הללו לא משווקים כלל ע"י אמזון2 ולכן אמזון כלל לא יכולה להרוויח מהם (היא אפילו לא נמצאת בצוואר הבקבוק של הנגשת תוכנם לאינטרנט). מה תעשה אמזון2 עכשיו? השווה למצב בתחומי המוזיקה, שם אמזון3 היתה מהראשונות להבין ש־DRM הוא נז"ק [ויקיפדיה]. האם היא תנסה לש 1 או לא היחידה, אבל דרכים אחרות לא מעשיות מבחינתי. 2 אם זה לא ברור: אמזון כאן, ומן הסתם בכל הדיון הזה, היא שם כללי למשווקת ספרים. בחלק מההודעה היא אפילו שם קיבוצי לקבוצת משווקי ספרים. 3 כאן מדובר דווקא על אמזון: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קי. אתה לא רוצה להסביר אל תסביר, מדינה חופשית. שתי נקודות: ראשונה אני שוב אדגיש שהטענות שלי לא נובעות מדאגה לרווחי אמזון והשניה היא שבינתיים מה שנראה שיש משהו שהוא לגיטימי אך לא מוצא חן בעיניך ואתה מנסה לשנות אותו לא באמצעות דיאלוג, מה שמוציא אותך לא כל כך טוב. רק בריאות,בי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לכתוב משהו אבל אז שמתי לב שאני חוזר על הנקודות של http://dashes.com/anil/stuff/doctorow-drm-ms.html מה שלא מוצא חן בעיני הוא (וניסיתי קצת למשוך אותך כדי להבין את התגובה האפשרית): 1. מסמכים שלא יהיו זמינים בעתיד (מזה הגעתי לנושא) 2. חקיקה דרקונית שתיתן כלים חזקים מדי ליוצרים ונציגיהם על חשבון השאר (ע"ע ACTA [Wikipedia]). החקיקה הזו מקודמת בגלל הנימוק שאחרת אמזון ודומותיה לא יכולות להרוויח כסף. לשמחתי בזמן האחרון כמה מאמצי חקיקה כאלו נכשלו (אבל ACTA הצליח לעבור בכמה מדינות, בין השאר בארה"ב וביפן). מה שעוד מרגיז אותי הוא שהשמרנות של הוצאות הספרים גורמת לכך שהן יחזרו על סיפור ה-DRM של תעשיית המוזיקה. הניחוש שלי שזה יהיה סיפור לא נעים שיימשך כמה שנים עד שתצטבר מסה קריטית של ספרים חדשים ללא הגנות (מהוצאות עצמאיות? מיוצרים בעלי יוזמה?) ומן הסתם גם יהיו סיפורים כואבים של לקוחות שאיבדו גישה לספריהם. התוצאה תהיה שיהיו יותר ויותר ספרים ללא מגבלות DRM. זה יהפך להיות יתרון שיווקי. ואמזון תצטרך ללמוד איך מוכרים ככה ספרים כמו שהיא למדה איך מוכרים ככה מוזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו הגענו לנקודה מעניינת בדיון ודווקא אז החלטת לברוח לנושאים לא קשורים, אז אני אשאל אותך בפירוש: אתה רוצה לקחת מאנשים זכויות או טוען ששימושם בזכויותיהם איננו דבר לגיטימי. למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הסבר אילו זכויות אני רוצה לקחת וממי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דבר אתה מגביל את זכויות הקניין של אמזון בזכויות ההפצה כי אתה אוסר עליה (או חותר תחת הלגיטימיות) למכור אותם בתנאים שהיא חפצה בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית לא עושה כלום. אני מזכיר לאמזון (או ליתר דיוק: להוצאות הספרים) את המציאות. מבחינתי: שתנסה. מותר לה לבזבז את כספה (ואת שמה הטוב). מה שלא לגיטימי זה שאמזון (וכל מיני גופים אחרים) ינסו לשנות את החוקים רק בגלל שעם החוקים הנוכחיים הם לא מרוויחים מספיק כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דרך להגן נגד העתקה, במיוחד של ספרים. זה בכלל לא עניין של מנגנוני הגנה. ספר מכיל מעט מאוד מידע, ועוד מידע שקריא על ידי בני אדם. במקרה הכי קיצוני אפשר פשוט להעתיק את הספר מילה במילה (למרות שלפני שעושים את זה יכולות להיות דרכים אוטומטיות יותר כמו OCR). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההגנה נגד פירטיות לא חייבת להיות _מוחלטת_ אלא _חזקה דיה_. חזקה דיה: הכוונה, חזקה כך כדי שרוב מכריע של הקונים יעדיפו קניית עותק חוקי. עניין ההעתקה הגרפית ידוע לי כולל OCR. העתקה גרפית, כולל OCR, בדרך כלל יתנו מוצר נחות מהמקור החוקי, או שהזמינות של עותקים פירטיים תהיה נמוכה (עד כדי חוסר כדאיות לחפש עותקים פירטיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, גם הגנה מוחלטת לא תעזור מפני שבסופו של דבר מדובר במספר קטן של מילים בשפת בני האדם, ואם מישהו יכול לקרוא את הספר אז הוא יכול גם לשכתב אותו. שים ההגנה נועדה להילחם באנשים שמעתיקים. אין לה שום דרך להילחם באנשים שצורכים תוכן מועתק. למה שרוב המכריע של הקונים יעדיפו קניית עותק חוקי? מדובר בשני ספרים זהים לחלוטין כולל עימוד ועיצוב גרפי, אחד מכיל הגנה "מעצבנת" שדורשת חיבור לאינטרנט1 בשביל לקרוא ספר והשניה לא מכילה הגנה כזאת. אם נתעלם מעניין הלא חוקיות והלא מוסריות, איזה עותק לדעתך אנשים יעדיפו לקנות? על סמך מה אתה טוען ש OCR יתן מוצר נחות מהמקורי? ---- 1דוגמא היפוטתית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מה להוסיף לדברי. אם לא הבנת את דברי או אתה חושב שאני טועה — לא נורא. בסך הכל רציתי להפנות את תשומת ליבו של צפריר שניתן עקרונית לחזק את ההגנה על הצפנה על ידי הוספת רכיב חומרה חיצוני BIM ושחיזוק זה לא ימנע שימוש הוגן בקוראי ספרים עתידיים. הוספת פרטים הנוגעים ל- BIM הייתה סוג של פירוט מרחיב כדי שיובן מהו BIM. הסברים לגבי * מהי "הגנה חזקה דיה" (כזו שרוב המשתמשים לא ירצו לעקוף אותה) * מדוע OCR יתן בדרך כלל תוצרים נחותים מהמקור הם הסברים טכניים מייגעים ואין לי רצון לפרט אותם כאן. הוספת BIM כצורת הגנה (על זכויות יוצרים) מייתרת קשר און-לין לאינטרנט בזמן קריאה שוטפת (כהגנה על זכויות יוצרים). שימוש באינטרנט יתכן שידרש רק לצורך ההתקנה של הספר הדיגיטלי בקורא הספרים לאחר מכן לא ידרש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסרט הזה כבר היינו: DVD ו-Blue Ray. הבעיה הבסיסת היא שההגנה לא יכולה להיות בחומרה אחא חייבת להיות (גם) בתוכנה שקוראת את הקובץ. לכן כל מיני הגנות מהסוג הזה לא ממש עובדות, או שעובדות מול מימושי תוכנה קנייניים משל עצמן. והבעיה הבסיסית: יצוצו בסופו של דבר עותקים לא מוצפנים (לדוגמה: כאלו שנוצרו בעזרת עותק של קורא ספרים שמקליט את המסמך הלא מוצפן שהוא קיבל). והם יהיו נוחים יותר לשימוש ולא רק בתוכנה הקניינית המסורבלת של היצרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא היית בסרט הזה, כי הסרט הזה טרם הוסרט. מכאן שהמסקנות שלך על נסיון העבר אינן רלוונטיות. אני מדבר על מערכת שבה כרטיס ה- BIM הוא החלק *המינורי*. הזכרתי אותו רק כאינדיקציה כללית כי לא רציתי לייגע בפרטים נוספים. החלק העיקרי הוא מודול חומרה שמובנה במחשב או הטבלט (נניח שאקרא לו BRM , קיצור של BOOK READER MODULE ). לא רציתי ואינני רוצה להכנס ליותר פרטים (מה עוד שלא חשבתי על כולם במאה אחוז פירוט). כדי לצאת ידי חובה, בתור מטפורה: תחשוב על ה- BRM כאילו הוא מעין "קינדל" זעיר שמובנה בתוך המחשב או הטבלט (אלא שהוא בעיקרו רק אוסף שבבים). אני מדבר כאן רק ברמה של קונצפט. הישימות של הקונצפט תלויה במחיר של BMR (בעיקר). יתכן שהיום מחיר BMR יקר, אבל בעוד 10 שנים המחיר יהיה אולי זול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הייתי בסרט הזה מכיוון שתעשיית המוזיקה ותעשיית הסרטים מנסות לעשות את אותו הדבר כבר עשר שנים. אם הדרך היחידה לקרוא את הספרים היא ע"י מודול חומרה מסוים, אי-שרידותם מובטחת. אך אל-דאגה, ימצא כבר מי שיפענח את הקידוד שלהם (אם סכמת ההצפנה לא תישבר: מישהו בסופו של דבר ידליף את הפרטים). שים לב שהשבב יכול לפענח את הספר. מכאן שהוא יודע מהו מפתח הפענוח. הוא לא צריך גישה לשרת לשם כך, ולכן מפתח הפענוח מובנה בסכמת ההצפנה. מרגע שהוא יודלף, השיטה תפוצח. אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה טעויות בטיעונים שלך אבל איני רוצה להמשיך להתווכח. אומר רק מספר דברים ובכך אסיים. (לא אגיב יותר.) ראשית, אתה כורך יחד טכניקות של הגנת זכויות יוצרים על סרטים , על מוסיקה ועל ספרים (לא ציינת אבל יש עוד קטגוריות חשובות והן הגנה על תמונות פוטו ועל גרפיקה שאינה פוטו). זה לא נכון שאפשר להסתפק בשיטת הגנה *אחת* על חמש הקטגוריות הנ"ל. הנכון הוא שלכל קטגוריה אמורה להיות שיטת הגנה אחרת שמותאמת בצורה אופטימלית לקטגוריה. למרות שזה לא בדיוק אותו תחום אביא את הדוגמא של דחיסת נתונים: דחיסת נתונים אופטימלית של טקסט שונה מדחיסת נתונים של תמונות פוטו, שונה מדחיסת נתונים של גרפיקה שאינה פוטו, דחיסות אילו שונות מדחיסת נתונים של מוזיקה, ודחיסת נתונים של וידאו. כשם שהדחיסה משתנית מקטגוריה לקטגוריה, כך גם שיטת ההגנה משתנית מקטגוריה לקטגטריה. לגבי סרטים ומוסיקה. ההגנות על ידי חומרה לרוב היו בקטע של פיענוח (לא מכיר מקרוב את קינדל ואת מוצרי אפל אבל יתכן ששם יש הגנות נוספות). הגנות על _פיענוח בלבד_ הן הגנות חלשות למדי כאשר הנתונים המפוענחים מוזרמים למערכת הפעלה, זאת אם ניתן לירט את זרם הנתונים המוזרם למערכת. בסרטים ומוסיקה קשה ליצר מודול אוטונומי שמעבד את הנתונים בעצמו (במקום להזרים אותם למערכת הפעלה משוכללת) כי עיבוד הנתונים של מוסיקה וסרטים הוא עיבוד נתונים מסובך מדי כדי ליצור מודול כזה שיהיה גם זול. לגבי ספרים (למשל) כולל תמונות וגרפיקה פשוטים, עיבוד הנתונים הרבה יותר פשוט ואפשר יהיה ליצור מודול זול שעושה הכל בצורה אוטונומית (הוא לא יזרים נתונים למערכת הפעלה בשל היותה פרוצה לירוט). יתכן שהיום הדבר הזה אינו כדאי, בגלל מחירי מחשבים (המודולים האוטונומיים) אבל יתכן שהמחירים ירדו תוך 10 שנים ואם לא אז תוך 20 שנה. לגבי פריצת שבב, זה לא פשוט, רק מעטים מאוד יכולים לעשות זאת. רוב הפריצות (הפירטיות) היו על ידי חובבים שלא יכולים להקדיש לכך יותר מדי זמן (מאידך פירטיות ממוסחרת שמושקע בה כסף רב לא תרוויח הרבה מהפריצה, כי יש לה צורך לשווק את המוצרים בשיווק ממוסד ושם אפשר לתפוס את העבריינים). לבסוף, כרטיס ה- BIM יוצר שכבת הגנה נוספת. הוא מאפשר הגנה עם שני מפתחות, מפתח אחד יש בכרטיס ומפתח שני נמסר מהשרת של המכירה. לכרטיסי BIM שונים לרוב יהיו מפתחות שונים על ה- BIM . בלי שני המפתחות הללו אין אפשרות לפיענוח. כדי להתגבר על ההגנה הזו צריך שהפירט ייצר כרטיסי BIM תואמים למודול, זה לא עניין לפורצים חובבים. לגבי בעיית השרידות של מודולים (לדעתך מודול תקול יביא לאובדן התכנים), המצב הרבה יותר טוב ממה שנידמה לך, איני רוצה להכנס להסברים בעניין זה. אציין רק: זמן שמירת הנתונים יכול להיות ממושך מאוד, ולו רק מכיוון שהמסטרים של הספר שמורים בידי המוכר (והרי זמן החיים של המסטרים הוא לא זמן החיים המוגבל של המודול). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה אצלך היא שאתה מנסה לספק ממשק לכל הפעולות שיש בספר. שאלה פשוטה: איך מחפשים ביעילות בספר? איפה נשמר אינדקס החיפוש? האם יש אינדקס נפרד לכל ספר? האם הוא חלק מתוכן הספר? איך אני יכול לחפש בטקסט של כל הספריה? לחפש דילוגי אותיות? אם אתה מספק לי ממשק שנותן חיפוש טקסט (חיפוש של מילה נותן מופעים), איך אתה מונע את שחזור הטקסט המקורי בעזרת חיפוש של כל המלים במילון? אם ממשק החיפוש שלך הוא משהו פנימי: איך הוא משתלב עם ממשק החיפוש של המערכת (השלמת טקסט וכיו"ב)? זוהי רק דוגמה אחת לנתונים שמערכת ההפעלה צריכה לקבל. ה"פירצה האנלוגית" כאן אינה אנלוגית אלא דיגיטלית. פריצות פיראטיות ניתנות למיכון. אם אני יודע איך להעתיק ספרים, אני אעתיק ספרים, אפיץ אותם, והרבה אנשים יוכלו ליהנות מפרי מאמצי. מה יש לי להרוויח? אולי תהילה. אולי שירות ספרים? אוי פרסומות (שאני שותל בספרים)? לא ברור. אבל יש כאן הרבה תוכן זול ואם אתה נמצא בצוואר בקבוק של הרבה תוכן, אתה יכול להרוויח כסף. שאל את גוגל. לעניין ציוד לחובבים: כרטיסי SIM בשתי שקל (טוב, אז קצת יותר). מי שרוצה להקים לעצמו רשת GSM (או סתם להאזין לטלפונים אחרים) מוזמן. חובבנים, אתה יודע. כשהחומרה הופכת להיות שימושית, תמצא אותה במגוון מקומות. מעניין ללמוד גם מהסיפור של GSM שמפרטים סודיים מצליחים למצוא את דרכם לעולם החיצון. נקודה אחרת: ככל שהמערכת עושה יותר, כך יש סיכוי טוב יותר לבאגים בקוד שיאפשרו לחלץ מידע סודי או אפילו להריץ קוד כבקשתך על המעבד של המודול. כזכור יש שם קוד שיודע לקרוא תמונות, לפענח טקסט ולעמד אותו (כולל שפות דו-כיווניות, שבירת ערבית, אותיות סיניות, ועוד דברים מסובכים) ועוד דברים נחמדים. אז כאמור: ה-BIM הזה הוא בהחלט רעיון לסטרטאפ אם תפתור את כל הבעיות הקטנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במודל ransom ("כופר", כמובן. מוזר שלא חשבתי על כך לפני-כן), כל ההכנסות הולכות למחברים (אם הם בוחרים לשלם לעורך, זו בחירה שלהם; תשלום על הדפסה והפצה לא רלוונטי בעולם הדיגיטלי). בוא וניקח שני קצוות קיצוניים של קשת הסופרים. מצד אחד, נבחן את המקרה של סוֹפר סוּפר פופולארי. נניח שג'ורג' ר.ר. מרטין מחליט לעבור למודל כופר, ודורש 15 מ' דולר עבור הכרך הבא בסדרת "שיר של אש וקרח". אני יכול להבטיח לך שהסכום יאסף תוך פחות מ-24 שעות. למעשה, די ברור שהוא יכול לדרוש פי 1.5 ממה שהוא מקבל כרגע מהוצאת הספרים, והוא יקבל את הסכום הזה. אם הוא רוצה לאמץ את מודל ה"שלבים" של Kickstarter, הוא יכול לנסות משהוא כזה: כל מי שישלם 10 ד' יקבל עותק אלקטרוני של הספר; מי שישלם 15 ד' + משלוח יקבל עותק מודפס; מי שישלם 150 דולר יקבל עותק מודפס חתום; מי שישלם 50,000 דולר יזכה לארוחת צהרים איתו. במצב כזה יתכן בהחלט שיקבל סכום גבוה מהמינימום שידרוש. מצד שני, קח סופר ישראלי מתחיל שכתב את הספר הראשון שלו. כמה לדעתך סופר כזה מקבל כיום על הספר? ברוב המקרים, הסכום נמוך משמעותית מ-5,000 ש"ח לספרים מצליחים יחסית. לספרים שהם רבי-מכר מפתיעים ומוכרים 20,000 עותקים, הסכום מגיע (באופטימיות מופרזת) לפי 10 מזה. עבור הספר השני, הסופר יכול לדרוש (ולקבל) אחוזים גבוהים יותר. סופר כזה יכול לפרסם 80% מספרו (חינם, אלקטרונית, כאמור), ולדרוש כופר של, נניח, 10,000 ש"ח לפרסום סוף הסיפור. אם הספר טוב, בעולם שבו רוב האנשים קוראים את הספרים שלהם אלקטרונית, הרי שהוא יגיע לתפוצה רחבה וייצור "הייפ" וציפייה לפרק הסיום. הסופר זקוק ל-400 איש שיסכימו לשלם 25 ש"ח כל אחד (המחיר של ספר כיום). זה לחלוטין לא בלתי-אפשרי. אם אלף איש יסכימו לשלם את הסכום הזה, ואולי חלקם יסכימו לשלם גם סכומים גבוהים יותר, הרי שלא בלתי-נתפס המצב בו בשורה התחתונה, הסופר הרוויח יותר ממה שהיה מרוויח במערכת הנוכחית גם במקרה של רב-מכר. בספר השני, הוא גם יזכה כנראה לתפוצה רבה יותר מלכתחילה, וגם יוכל לדרוש כופר גבוה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה עובד (ואני מניח שכן), אני מתקשה לראות למה לא יעבוד מודל התרומות בדיעבד, שנראה לי הוגן ונעים בהרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמריץ רציני יותר. נקודה נוספת: בעולם שבו עיקר המימון נסמך על תשלום וולונטרי (הן כופר והן תרומות) יש ליוצר אינטרס לפרסם את יצירתו כמה שיותר. אחרים ירצו לפרסם יצירות שמבוססות עליה. לפעמים יהיה מדובר על העתקות פשוטות. לכן חשוב יהיה ליותר לפרסם את יצירתו המקורית כמה שיותר על מנת שמעתיקנים פשוטים יוכרו ככאלו. מן הסתם במקרה הזה רישיונות CC-BY ואולי גם CC-BY-SA יהיו שימושיים להפצת התוכן: שיעשו מה שהם רוצים, אבל שישמרו על שמי. אם יש שימוש ברישיון שלא מרשה הפצה מסחרית, סימן שאין כאן שימוש במודל הכופר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |