בתשובה לנועה ו, 02/07/12 22:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא: אלה היו "הם", כמובן. <הכנס שלוש בדיחות שב"כניקים כאן> |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 348 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע"פ תגובותיך בנושא רגיש זה, אני משער כי אתה נמנה עם תושבי האיזורים הנ"ל. בכך אינך שונה לדעתי מעוד משהו כמו 800,000 אזרחים ישראלים אחרים. אני מקווה שלמרות הנגיעה האישית של נושא זה אני עדיין רשאי לקרוא לך "ידידי" ואני מקווה שלא תייחס לי כל שמץ של רצון לפגיעה אישית. צר לי, אבל איני יכול לקבל את הסארקזם של ה"הם" וקוריוזי השמפניה למיניהם באים מן הצד שלך ולא שלי. אכן כן: "הם" רצחו את יצחק רבין. אלא מי? העדה התימנית? תושבי הרצליה? חסידיו של הרב משולם או הבבא סאלי? מקור מחצבתם של המרצחים שר"י היה בימין המתנחלי של ישראל. זה היה החוג הפוליטי שלא הצליח (ולא מצליח) לשים לחסידיו את הסייג של אהבת ישראל המדינה והעם ואת הסייג של "דין המלכות - דין" ושלטון החוק. רבותיהם של החוגים הללו שמטו מידם את רסן הנהגת הציבור שלהם ובמקום להזהיר ולהרחיק את הפורעים והפושעים מקרבם, הצטרפו אליהם וחיזקו אותם בפסקי הדין רודף שלהם. מדוע מותר לקרוא לכנופיית ה-IHH של חנין זועבי "פורעים" ואסור לעשות זאת לחבורת הפרחחים שהתפרעה במחנה של צה"ל בשטחים. הרי אלו כמו אלו ככל הנראה לא התכוננו לרצוח חיילי צה"ל. הם פשוט אחזו במוטות ברזל ואלות להגנה עצמית. מבחינה היסטורית, השמאל הציוני איבד את הרצון ופוטנציאל השלטון בעקבות רצח רבין. השמאל בחר בדרך הדמוקרטית-ליברלית להגיב על הרצח (דרך בתי המשפט ובדרך החינוך וההסברה). בנסיבות הקיימות של קהילות המהגרים והפליטים המרכיבות את העם הישראלי, אשר האינסטינקט והיום-יום שלהן הוא לחשוד בממסד ובשלוחותיו המשפטיות והחינוכיות, כאשר המחוייבות שלהם למוסדות האלו היא רק בתחילת דרכה אם בכלל, הבחירה בדרך הזו הפילה את גורלה של מדינת ישראל בידי כוחות הימין הנוטים יותר לכוחנות ולאומנות חשופים יותר. מבחינה זו הימין הוא ההיום והמחר של הפוליטיקה הישראלית. השמאל המדיני הוא האתמול. כל מה שיש לפנינו הוא ויכוח היסטורי. העמדה הימנית נוסח ישמעאל בן נתניה המנסה לחמוק מאשמת רצח גדליה בן אחיקם, אינה אלא נבזות שפנית ודיונונית כאחד, המנסה לכסות על הדם הנשפך בענני דיו המנסים לשכנע כי הטלת אשמה קולקטיבית היא פשע חמור יותר מאקט הרצח הספציפי. מעשי רצח פוליטיים הם חלק מן ההיסטוריה והפוליטיקה האנושית והם נשפטים בעיקר ע"פ תוצאותיהם. האחריות של ציבור פוליטי לרצח פוליטי שנעשה בשמו אינה אקויולנטית לטענה לפיה הציבור הזה הוא כולו רצחני וצמא דם. דוקא העובדה שציבור הפוליטי מורכב מפרטים שרובם שומרי חוק ואוהבי עמם, היתה צריכה לחדד את השאלה כיצד הנביט הציבור הזה בתוכו את זרעי הרצח. הכחשת האחריות אינה אלא נבזות אינטלקטואלית הנמנעת מדין וחשבון רפלקטיבי של מעשיך ומגחכת לעצמה בחיוך נתעב כאשר היא מצליחה לגלגל את האשמה לפתחם של הקרבנות אשר ממילא אינם אלא בבחינת has been פוליטיים ואינם באמת מאיימים על המשך שלטון הימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו נסה לכתוב את ההודעה הזו בצורה עניינית. (ובסופו של דבר, הרי גם מצידך אין פה דרישה להכרה באיזו אחריות כדי למנוע עוד רצח או ליישר את הפוליטיקה הישראלית לגבולות גזרה נורמליים, אלא בהכרה באיזו אחריות שמשמעותה זניחת האידיאולוגיה הימנית. ואתה מתפלא שדרישתך הצנועה, לאמור לזנוח לא רק התנהגות פושעת אלא אידיאולוגיה לגיטימית - לא נענית. אכן פלא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניינית? אתה יכול לומר מה בדיוק דרשתי וממי? מאחר ואיני רואה עצמי חלק מן הימין ואין לי שום כוונה להצטרף אליו, אני לא מצפה ולא דורש ממנו דבר. אני פשוט משתף את הקוראים באבחנה שלי כי הימין המתנחלי אינו רואה צורך בבירור פנימי כיצד הגיעו לידי רצח מנהיג נבחר ומקדיש את האנרגיה שלו ל"גילוי" הפשע האמיתי שהוא ההאשמה הקולקטיבית של הימין ברצח רבין ע"י המנגנון הפוליטי של הסמול. אני מניח כי הרציונל הוא ששלטון הימין מאויים ע"י ה"כוח העולה" של הסמול ובזמן מלחמה אין מקום לחיבוטי נפש וביקורת עצמית. אם אני מתאר מישהו כמנוול, מן הסתם, אני לא מצפה ממנו ליותר מדי. דרישה "לזנוח לא רק התנהגות פושעת אלא אידיאולוגיה לגיטימית"? מהרהורי לבך ראית ואולי היתה כאן פליטת פה פרוידיאנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרצח הפוליטי הראשון בתולדות הציונות בארץ היה רצח יעקב דאהן שהיה פעיל ציוני ואחר כך התחרד ונלחם בה. הרצח הזה בוצע ע''י ה''הגנה'' בהנחיית יצחק בן צבי ופעילי שמאל (השמאל של אז כמובן, שהיה שונה קצת מזה של היום) אחרים. גם ניסיון ההתנקשות בשר פנקס בשנות החמישים באמצעות פצצה בוצע ככל הנראה ע''י פעיל השמאל עמוס קינן ששמר על זכות השתיקה בחקירה וזוכה בסופו של דבר מחמת הספק. השמאל המציא את השיטה הזאת ולא הימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בספר על עמוס קינן שכתבה אשתו, כתובים דברים שמהם אפשר להבין שהיא אכן האמינה שידו הייתה במעשה. מי אם לא היא הייתה יכולה לדעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצח הוא רצח ואין להצדיק רצח משום סוג ובשום נסיבות, אבל חבל שאתה מפשט ומשטיח סיפור מורכב ומסובך רק כדי ליהנות מלומר "ההגנה! ההגנה! השמאל רצח!"? האמת היא שבניגוד למישהו שמסתובב כאן ומזהה את עצמו עם האזורים האפשריים שבהם הוא גר (?), ושאינו בוחל בשום בירבורים ושקרים - ממך ציפיתי ליותר. למה שלא תגיד פשוט "השמאלנים הם נאצים", ובזאת נגמר? יעקב ישראל דה האן [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום מושג מה אתה רוצה. יש פה מישהו שטוען שהימין (וזה כולל גם אותי) המציא את הרצח הפוליטי, ושזה אופייני רק לו. אני הוא דווקא זה שאומר שהמציאות הרבה יותר מורכבת, ואי אפשר לצבוע הכל בצבע אחד ברור. את הקישור ששלחת אותי אליו קראתי ממש לפני שכתבתי את תגובתי הקודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוצח של דה-האן היה איש אצ"ל. קינן היה איש לח"י. (ואם זה לא ברור: זוהי כמובן הוצאה אל מחוץ להקשר. רצח דה-האן היה עוד כמה שנים לפני הפרישה של ההגנה ב' מההגנה ובטח שלפני הקמת האצ"ל) בכל מקרה, אם אתה מזכיר את יוצא הלח"י קינן, ראוי להזכיר גם את יוצאי הלח"י מברית הקנאים ואת יוצא האצ"ל דב שילנסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעת שבוצע הרצח של דאהן לא היה אצ''ל. ברור שהרצח בוצע ע''י ההגנה בהוראת ראשיה. העובדה שמי שנחשד כזה שביצע את הרצח בפועל היה איש ''הגנה'' שיותר מאוחר הצטרף לאצ''ל אינה רלוונטית. וגם אורי אבנרי, כעמוס קינן היה באצ''ל, ובכל זאת אורי אבנרי הוא איש שמאל קיצוני. תכנון ההתנקשות שבה היה מעורב קינן אירע מספר שנים לאחר קום המדינה ולאחר מלחמת השחרור. גם אז לא היה אצ''ל ולא לח''י. ההתנקשות תוכננה כנגד אישיות ממפלגה דתית ומתוך מהותה ברור שקינן, בשלב זה, ימין הוא כבר לא היה. אני בטוח שידעת את כל העובדות האלה, ואני רואה בדבריך הטעייה במתכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי במפרש: זו הייתה הוצאה אל מחוץ להקשר. מותר להשתעשע כאן באנקדוטות. לגבי תהומי כתבתי את זה במפורש. לגבי קינן: לא ראיתי צורך לציין את זה שוב. אבל אתה מתכוון לכך שבאותה תקופה אנשים מהלח"י פעלו באלימות כנגד אנשים שמפרים את השבת ולכן מי שפעל הפוך לא היה מהימין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "יוצאי לחי" כשכבר אין לחי ? כל אחד פנה לדרכו. שמיר ובגין ושילנסקי פנו לדרך מסויימת. אורי אבנרי ועמוס קינן פנו בפרוש לדרך אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגין ושילנסקי מהלחי? איכשהו יצא שיצאה לא מעט אלימות מיוצאי האצל והלחי באותה התקופה. משום מה אתה טורח לציין רק את עמוס קינן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הזכרתי את זה כאן: את המיקרה של עמוס קינן יש לראות על רקע הטרור הכללי של יוצאי המחתרות בשנות ה50 - דב שילנסקי איש האצ"ל שניסה להטמין פצצה בבנין משרד החוץ בתגובה להסכם השילומים ובייחוד יוצאי הלח"י - מלכות ישראל [ויקיפדיה] ורוצחו של קסטנר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 599306 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רצח האופי של קסטנר, שהוביל לרצח הפיזי שלו, אורי אבנרי ביצע כאיש ימין, לא שמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מקרי שכל הטרור הזה הגיע מיוצאי לח"י (או אצ"ל במיקרה של שילנסקי)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפעיל שיטה שאי אפשר להיכשל בה. אם ירצח אורי אבנרי את נתניהו מחר בגלל שאינו מפנה מספיק מהר את ההתנחלויות תאמר, שאורי אבנרי מיוצאי המחתרות, ולכן הימין אשם. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני מצביע על תופעה שהיתה קיימת בשנות ה50: טרור מצד יוצאי המחתרות, הן ימנים והן (במקרה אחד) שמאלנים. התרחיש שהבאת נראה לי מאוד לא סביר מצד שמאלני כלשהו. לעומת זאת, הוא סביר מאוד מהצד ההפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. הויכוח לא היה על מהות המחתרות אלא ערעור שלי על הקביעה שמקור הרצח הפוליטי הוא הימין. בעצם, אתה מקבל בדבריך האחרונים את הערעור שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה אחד ויחיד לעומת תופעה רחבה המתקיימת במשך עשרות שנים מהווה הצדקה לסימטריה שאתה עושה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע לאיזה מקרה אחד התכוונת. אני הבאתי את המקרה של רצח דאהן ואת המקרה של נסיון הרצח שזממו עמוס קינן וחבריו. מכל מקום, אם נתבונן לא רק אצלנו אלא בהיסטוריה העולמית, אני חושב שגדול הרוצחים הפוליטיים היה ''שמש העמים'', שהיה דמות נערצת על יד השמאל כולל השמאל אצלנו, ושהסגידה לו חדלה רק בעקבות ''אישור'' מיורשו חרושצוב. ואם הוא לא ''שמאל'', אני לא יודע מה זה שמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום קשר בין הקומוניזם לבין השמאל הישראלי הנוכחי ששורשיו הם הליברליזם המערבי. גם השמאל הישראלי הישן שחלקו אכן סגד לסטאלין לא היה רצחני. (להבדיל מהימין באותה תקופה שהעריץ את מוסוליני אם לא גרוע מזה ודרכו היתה אלימה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורשיו של השמאל הישראלי הנוכחי הוא השמאל הישראלי של העבר. מעולם לא היה תהליך של ''סגירה פתיחה''. זה נכון שהסגידה לסטאלין נפסקה באופן פתאומי אחרי שפורסם נאום כרושצוב, אך מדובר באותם אנשים, ואותו חינוך. אלה הזדקנו וחלקם נפטרו, ואלה של היום הם יורשיהם. וגם השמאל של ה''ליברליזם המערבי'' היה בזמנו בן ברית של ברית המועצות. מכורח המציאות היה צריך לשנות את האדרת, אך מדובר באותה גברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בזוג מכרים של הוריי, קומוניסטים אדוקים. בנם (שהוא מבוגר ממני בכחמש שנים) נעשה לימים תומך נלהב של אורי אבנרי. יש כאן התפתחות רציפה ובשום פנים ואופן לא מהפיכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם המהפיכה התרבותית של שנות ה60 שהשפיעה על ישראל לפחות באופן עקיף? הדור הצעיר כיום מושפע מהתרבות האנגלו-אמריקאית ולא מהתרבות הרוסית או הגרמנית כבעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם לא מסכים בשום פנים ואופן לקביעתך: "השמאל הציוני איבד את הרצון ופוטנציאל השלטון בעקבות רצח רבין". לדעתי, בדיוק ההפך הוא הנכון. הרצח הזה, המתועב וגם המטופש, נתן זריקת חיים נוספת לשמאל. מה שבכל זאת הקטין לבסוף את כוחם היה התנהגותם האלימה של "ידידיהם, בני טיפוחיהם" החדשים שמצאו, ערפאת ואנשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך נפלט לי הביטוי ''איבד את הרצון''. רצון לשלוט אולי עדיין יש לסמול, רק מצביעים אין לו. באשר לדיון המרתק בשאלה מי התחיל ולמה, הזכרת רצח רבין היא ציון עובדה ולא שיעור בהיסטוריה של רציחות פוליטיות. אנו נמצאים בתהליך פוליטי בו בו הסמול נדחק לאט לאט אל השוליים הרדיקליים והבלתי רלאבנטיים. סביר ביותר שהתהליך יוביל למרג'יניזציה והקצנה של שרידי השמאל שעלולה להדרדר לטירור אישי ונסיונות התנקשות במייצגים הציבוריים של הממסד השלטוני. אני מציע לך לחכות בסבלנות ולא להקדים את המאוחר. הדבר הנכון היחיד בטענתך לגבי רצח דה-האן היא שהוא ככל הנראה נרצח בהוראת מפקדת ההגנה ובוצע (שוב ככל הנראה) בידי אחד מראשי האצ''ל לימים). היה זה רצח של איש סמול קיצוני ע''י ימנים (ממנו). בין אם האיש נרצח בגלל קריאתו להתקרב אל הרוב הערבי ולהתרחק מן הציונים ובין אם הוא נרצח משום שמימש את ההתקרבות הזו ב''גופו ממש'', להציג את רצח דהאן כרצח של איש ימין ע''י השמאל, הוא אנכרוניזם והיפוך האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם גם "נטורי קרטא" שהאנטי ציוניות שלהם גורמת להם להיראות עד היום מתחכחים בערפאת ויורשיו, ועד לאיראן של אחמדיניגד בכנס של הכחשת השואה הגיעו, הם "אנש שמאל" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לא על הסקאלה בכלל, ולא רוצים להיות בה. חוץ מזה - להבדיל מנטורי קרתא, השמאל לא נפגש עם עראפאת מתוך רצון (מודע) להשמיד את מדינת ישראל, אלא מתוך אמונתו שזה יסייע למדינת ישראל. עד כמה שקשה לך להאמין וכמה שלא נשפוט את האמונה הזו כעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהחמצת את הנקודה. שוקי שמאל הגדיר את הנרצח דאהן כאיש שמאל. אני, לעומת זה, כשאני מנסה לאפיין את הדמות הזאת שהפכה מציוני לחרדי אנטי ציוני, הוא נראה לי בול מתאים לאנשים האלה, ואני חושב שכפי שיהיה זה מגוחך לקרוא להם ''שמאלנים'', כך גם להגדיר את דאהן כשמאלני הוא מעשה מגוחך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה קורא לו דאהן? לפי ויקיפדיה שמו ההולנדי היה Jacob Israël de Haan. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שבנקודה זו דב אנשלוביץ צודק. מובן שזה אנכרוניזם מובהק לנסות למפות את דה-האן על מפת הימין-שמאל של ימינו (שהיא עצמה בתהליך התמוססות כבר זמן רב). ועל אף זאת נדמה לי שיש בפרשת דה-האן כמה נקודות שיש בהן עניין גם בזמננו אנו. א. אכן, המקבילה הטובה ביותר לדה-האן הם אנשי העדה החרדית האנטי-ציוניים הקיצונים. אם מתעקשים לעסוק בקטגוריות, אז צריך למקם אותם יחד עם השמאל הקיצוני בקצה האנטי-ציוני של הסקאלה הציונית, באנטיפוד של הימין הקיצוני האולטרה-ציוני. מצד שני שני הקצוות כאחד ''שונאים'' ובזים לרוב המרכזי הציוני. ב. הנקודה המעניינת בכל הפרשה הזו, מעין פרשת רצח ארלוזורוב של הציבור החרדי, היא שלא לגמרי ברור מדוע נרצח דה-האן. אאז''ן, הסיבה הרשמית קשורה לכך שהתפרסם כי הוא עומד להשתתף במשלחת שתצא ללונדון כדי לשכנע את משרד המושבות הבריטי (שהשתחרר באותה תקופה מצ'רצ'יל ה''פרו-ציוני'') לא להכיר בתנועה הציונית כגורם מרכזי ומייצג של הקהילה היהודית בא''י ואולי אף לבטל את הצהרת בלפור וכל מיני כאלו. אני מנחש כי המדובר ב''סופה'' בכוס התה של הפרובינציה של יהודי א''י (פרובינציה הן כקהילה קטנה ורחוקה של הפזורה החיהודית הגדולה והן כנחלה נידחת של האימפריה הבריטית המתפרקת). עוד, אני משער שספק אם מישהו במשרד המושבות ידע על המשלחת הצפוייה (המשרד היה עסוק באותם ימים בצרות של אירלנד ובודאי היה מורגל במשלחות של תמהונים שהתיימרו לייצג אינטרסים של כל מיני ילידים אקזוטיים). בכל אופן הסיפור התפרסם בעיתוני התקופה ואחד מראשי אצ''ל לימים שבאותם ימים השתייך להגנה (באותה תקופה מעין משמר אזרחי של היישוב הציוני בא''י) החליט כנראה לחסל אותו. ומישהו אכן חיסל אותו בביה''כ של בית החולים ''שערי צדק''. אני לומד מכך שטרוריסט הוא טרוריסט ולא חשוב תחת דגל של איזה מפלגה הוא חוסה. בימים אלו ברור כבר כי הציונות היא מעין נסחת כיסוי ריקה מתוכן עצמי, המחפה ו''מאחדת'' ציבורים רבים שאין ביניהם הרבה מן המשותף, כאשר התוכן האידיאולוגי העצמי שלה התפוגג או שמעולם לא התקיים (משהו כמו הסוציאליזם בבריה''מ). ב. הנקודה המעניינת השנייה, היא שםפרשת דה-האן היתה מדי פעם מועלית ומוטחת כנגד הממסד הציוני-מפא''יניקי, דוקא ע''י אנשי ''אגודת ישראל'' בזרם המרכזי של החרדים ולאו דוקא הקיצונים אנשי נטורי-קרתא ו''תולדות אהרון''. אם לצטט את הויקיפדיה - ''בחלק מן החוגים החרדים הפך דה האן לקדוש מעונה, כחרדי שנפל בידי חילונים על משמרת שמירת קודשי ישראל''. אני למשל זוכר דברים מפיהם של העיתונאי החרדי אייכלר וחה''כ פורוש הצעיר. הצעירים בינינו בודאי אינם יודעים על מה אני שח. כמובן שמאז הברית ההיסטורית בין בגין לחרדים, השדרה המרכזית של החרדים הגרה לתוך המחנה הציוני ודוקא לצידו הימני. לכן לצעירים ההקשר החרדי האנטי-ציוני קצת מוזר. ג. מן הצד השני יש עוד אנלוגיה מעניינת. אנשי תנועת העבודה, מנהיגי ה''יישוב'' וה''הגנה'', במקום לנקות ולטהר את מחנם העדיפו להפיץ סיפורי קונספירציה (לפיהם דה האן נרצח ע''י ערבים. דה האן היה הומוסקסואל שקיים קשרים מיניים עם צעירים ערביים וניסו לטעון שהרצח קשור לכך). מסיבה זו עד היום פרשת הרצח אינה בבחינת ודאי. לראשי אגודת ישראל נוח להציג את מי שהיה מעין ''שר החוץ'' שלהם כקורבן של הסמול הציוני הרצחני ולא כהומוסקסואל בסתר שנרצח ע''י מאהב מזדמן. ושוב, לא חשוב באיזה דגל אתה מתכסה, פוליטיקאים מעדיפים תמיד להטיל את הרפש לחצר של השכנים במקום לבדוק מדוע יש סרחון בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התאמצתי להראות שדאהן אינו איש שמאל דווקא, וכנראה שכנעתי אותך בכך, כי כשאתה אומר: "צריך למקם אותם יחד עם השמאל הקיצוני בקצה האנטי-ציוני של הסקאלה הציונית" אתה אומר משפט שאני מסכים לו, אך בפרוש לא נובע מכך שגם "הם" בשמאל. אבל, אני חושב, שבנוסף לכך צריך להבהיר עוד נקודה, שאיך שהוא דלגתי עליה. גם אם אותו דאהן היה איש שמאל, יותר שמאל מהשמאל שרצח אותו, כפי המודל שניסית לבנות בתגובה קודמת, זה ממש לא רלוונטי. קבוצה שמאלית השתמשה בכלי הרצח הפוליטי כדי לקדם את משנתה הפוליטית נקודה. אין זה חשוב לדיון שלנו אם הנרצחים היו יותר או פחות שמאלנים מהם. אני רוצה להתמקד שוב בעניין, גם אם אולי חלק מהדברים כבר אמרתי אותם קודם. בשנים האחרונות היה רצח רבין והיה רצח גרינצוייג והיה רצח הערבים ע"י עמי פופר. בתקופה הזאת לא היה אף רצח פוליטי שביצע השמאל. כל אחד מהמקרים האלה היה שונה לחלוטין מחבריו. היו כאן מניעים לא בדיוק דומים ודמויות של רוצח שונות לחלוטין באופיין. כל הרציחות האלה בוצעו על ידי אנשי ימין. כמי ששייך למחנה הימין ברור שאיני גאה באירועים האלה. אבל בכל זאת, אני מתנגד לתיאוריות דומות לאלה שאתה מביא כאילו אפשר ללמוד משהו משלושה או מעט יותר מקרים (אולי איני זוכר מקרים ספורים נוספים). על פחות מחצי תריסר מקרים אי אפשר לבנות סטטיסטיקה, ואסור להסיק מסקנות כלליות. לכן הזכרתי את מקרה דאהן ומקרה עמוס קינן. גם זה קרה. לא מדובר באיזו מגמה, אלא בקבוצות ובמיוחד ביחידים חריגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את תגובתי שוב, וכשעברתי על המשפט האחרון עלה בדעתי עוד משהו. בעצם, מכל המקרים שהוזכרו כאן, רק במקרה דאהן ברור שהרצע בוצע בהוראת המנהיגות, וזה הופך דווקא את המקרה הזה למקרה מיוחד שמייחד אותו מיתר המקרים. ונזכרתי עכשיו בעוד משהו. הזכרת בתגובתך הקודמת את רצח ארלוזורוב. האם אתה מאמין היום שאלוזורוב נרצח ע"י איזו מחתרת יהודית ולא ע"י רוצחים ערביים ? מכל מה שאני שמעתי (כולל הכרות אישית מסויימת [לא ממש הדוקה] בין אבי ואחד האנשים שנחשד כרוצח), אין לי כמעט כל ספק שהאפשרות השנייה היא האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתגובה הקודמת שלך: היו לא מעט יהודים שרצחו ערבים על רקע לאומני (וערבים אזרחי ישראל שרצחו יהודים על רקע דומה). לטעמי, זו קטגוריה שונה מהרציחות הפוליטיות של אברושמי ועמיר. אני חושב שכבר כתבתי פעם: מיעוט מעשי האלימות על רקע פוליטי בישראל הוא מפתיע, בהתחשב בסכסוכים העמוקים שמפלגים את החברה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער "כי אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט לא היו רוצחי חיים ארלוזורוב". כמוכן איני יודע "מי היו הרוצחים, ואם היה זה רצח פוליטי". אני סבור "כי האפשרות שדרוויש ומג'יד הם הרוצחים היא אחת האפשרויות המהותיות, אך אי אפשר לקבוע בוודאות כי הם הרוצחים". גם הייחוד שמצאת ברצח דה-האן מפוקפק בעליל: "סבורים שאברהם תהומי (זילברג), איש "ההגנה" ולימים ממקימי האצ"ל, יזם את הפעולה. הוא פנה לממונה עליו, זכריה אוריאלי, והלה אישר לו את הפעולה לאחר התייעצות עם בכירים ממנו – יש אומרים עם יוסף הכט [], ויש אומרים עם יצחק בן צבי []. גם בערוב ימיו, עשרות שנים אחרי הרצח, סירב תהומי להודות בפה מלא שביצע את מעשה הרצח, אם כי בראיון לשלמה נקדימון ב-1983 הודה [] בכך שבוצע בידי "ההגנה". אחרים סבורים שאת הרצח ביצע תא מחתרתי בשם 'המפעל', בעל מאפיינים המזכירים את מחתרת 'הקיבוץ'. תא זה, שהורתו ב'חבורת אודסה', התגבש בשנים 1923–1924, ומנה 13 חברים מקרב קבוצת השרון, []. מפקד התא היה אליהו בן חורין (בינדר) והוא שהוציא את פקודת החיסול". זה "מנהיגות" זה? על השאלה המרכזית שלך נדמה לי שכבר עניתי. תנועת השמאל הפוליטי בישראל אל השוליים הפוליטיים הבלתי רלאבנטיים, סביר בהחלט שתביא להופעת ראדיקלים קיצוניים שיאמינו שאלימות רצחנית היא הכלי האפקטיבי היחיד העומד לרשותם. עד אז, סבורני שאם אין לאנשי ימין מה לומר בעניין זה, לבד מהסתייגויות מסוייגות מעצמן, מוטב אולי שלא יאמרו דבר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |