|
לפתע שמתי לב שבערבית העם רוצה (בהפלת המשטר) ובעברית- העם דורש. נחשפתי מעט לחומרים של המחאה, ומצאתי מלל מיליטנטי מפה ועד הודעה חדשה. אם לומר את האמת כבר בשנה שעברה ראיתי שאתם הולכים לקראת אינתיפאדה, האינתיפאדה הישראלית. הנה עוד אחד מן המונחים אשר הושאל משכנינו. יום זעם. הפגנת זעם. אם הכוונה היא לבקר אלימות שוטרים- הדרך הדמוקרטית לכך פתוחה. אם הכוונה היא לטעון שישראל היא מדינת משטרה- היא לא.
הפגנה בלתי חוקית היא אלימות. ראיתי את התמונות. את הפנים הצועקות, את המצלמות שנדחפות לפנים של השוטרים, את ההמונים שמקיפים. את לוחמי האור שמצטלמים בפוזות הירואיות. ראיתי הכל. לצורך העניין זה לא משנה האם אחד תומך ברפורמות חברתיות, בהקלות למעמד הביניים או לכל מעמד שהוא - או לא. דווקא לאור הלוחמנות שיוצאת ממחנה המחאה, עוד יותר מן הרגיל אין מקום לקצת ולאולי. לא כן זכוכיות ולא אנשים. לא חתולים רכים ולא פנתרים שחורים.
ילדי האור הירח ונוער הנרות אמרו בשעתו לא לאלימות. עתה כשבגרו הם אומרים כן לאלימות. השאלה היא כמה רחוק ינסו/תנסו ללכת עם זה לפני שתגיע החרטה והיא תמיד מגיעה מאוחר מדי.
|
|