בתשובה לשלום עכשיו, 24/06/12 13:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ודייק: הסכם אוסלו לא היה הסכם שלום (גם ללא המרכאות) - הוא היה הסכם ביניים: הסכם על גיבוש הדרך להשגת הסכם שלום. קורבנות השלום (עם או בלי מרכאות) היה מונח שהומצא בימין. האמריקאים ימ"ש הם כמובן מי שנותנים הכי הרבה כסף לקבוצת הבוגדים הזו (ממשלת ישראל לדורותיה, החל מאשכול(?)). העמותות מצהירות בדוחותיהם הכספיים על מקורות המימון. עוד לפני החוק - זוהי דרישה בסיסית מעמותה שרוצה לקבל אישור מנהל תקין כדי לקבל הקלות במסים לתורמיה. יצא לך להכיר מקרוב פעילות של עמותה שקיבלה לקבל אישור מנהל תקין או שלפחות מנסה לקבל אישור כזה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי זכרוני שמעון פרס כאחת מאמרות הכנף שלו הגה את רעיון הקורבנות. ''קבוצת הבוגדים'' היא הממשלה הנבחרת הדמוקרטית ע''י אזרחי המדינה ולכן היא המייצגת הנאמנה ביותר של הדעה והאינטרסים של העם.לכן יבורכו האמריקאים. הם לא מצהירים שהם סוכנים זרים.שדואגים לאינטרסים זרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יכול להיות שזיכרונך מטעה אותך. קורבנות השלום [ויקיפדיה]. קרא את גם דף השיחה. זהו מסוג הערכים הפוליטיים שעבר מחלוקות רבות והרבה עיניים. לכן אתה יכול להיות בטוח לפחות שהסיכוי שהכותבים החמיצו שגיאות עובדתיות נמוך (בפרט בסכסוך בו כל צד מנסה למצוא את שגיאותיו של הצד השני). ב. תת קבוצה של "קבוצת הבוגדים" הזו היא זו שעליה נאמר "פושעי אוסלו לדין". נדמה לי שגם על שרון נאמרו אמרי שפר דומים. ג.עוד בעניין "יבורכו האמריקאים": אולי הם לא באמת סוכנים זרים? מה לגבי מי שעובדים בחינמון של רון לאודר (אדם שנכשל בהרצת טריטון לנשיאות ארה"ב ועכשיו מעורב בהרצת כפפה לתפקיד, מול הנשיא המכהן)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר, שהשימוש בביטוי 'קורבנות השלום' מורכב הרבה יותר ממה שויקיפדיה מציגה. ב-13 בספטמבר 1993 כתב חיים חפר על "מלאך השלום" ש"נולד בדמם של כל חפים מפשע שנרצחו בידי הנבלים", ו"אלמלא השלום הזה - האם היה עוד למות קורבנותיו איזה שהוא טעם"? (ידיעות אחרונות, 13 בספטמבר 1993). ב-24 בספטמבר 1993 (שלושה ימים אחרי הצהרתו של שטרית המצוטטת בויקיפדיה) כתבה זיוה יריב על אנשי הימין: "אתם קורבנות השלום. שכן בבחירות הבאות, לאחר פרוץ השלום, יגבה השלום את מחירו האכזרי. אתם פשוט תתאדו, תימוגו ותתנדפו מן העולם" (ידיעות אחרונות, 24 בספטמבר 1993). ואם אירוניה, הרי שמאמר ההספד על רבין של מערכת 'הארץ' ב-5 בנובמבר 1995, למחרת הירצחו, נשא את הכותרת "קורבן השלום". אגב, גם הביטוי 'חזון אחרית הימין' כמתייחס לאוסלו ולתוצאותיו, כנראה לא הומצא (בניגוד למה שחשבתי) על ידי איש ימין. יהונתן גפן כותב את זה ב-10 בספטמבר 1993. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושכחתי: הציטוטים נלקחו מספרו של יעקב ידגר, "הסיפור שלנו - הנרטיב הלאומי בעיתונות הישראלית, 1967-1995". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |