בתשובה להאייל הפלמוני, 17/06/12 20:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ג. העניין הוא לא טכנולוגי, אלא של מאבק על עצמה ומשאבים. מידע דיגיטלי זמין למי שיש לו גישה למידע דיגיטלי (בניגוד, נגיד, לספרייה ציבורית). לגבי שאלת במה יושקע הכסף, נראה לי קצת אוטופי שהמתווכים בהסדר הזה לא ינסו להרוויח איפה שאפשר. אתה יודע מה? תחשוב שבמקום מבנה מבוזר של ספריות ציבוריות כל הספרים בעולם יהיו במשהו שמקביל למונופול הידע של המו"לים האקדמיים כיום. רוצה לקרוא טרי פראצ'ט? אתה חייב לקנות חבילה של עוד 300 ספרים שלא מעניינים אותך כהוא זה, וש"דחפו" לך. רוצה לקרוא פראצ'ט? קנה גם את התוספות שלא ביקשת ולא רצית. לא רוצה לשלם? לך לספרייה הציבורית. אופס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום ניגוד בין גישה למידע דיגטלי לבין ספריה ציבורית. מידע דיגטלי יכול להיות זמין באינספור מודלים שונים (הרבה יותר מאשר ספרים פיזיים). ספרייה ציבורית הוא אחת מהן. ב-"זמין למי שיש לו גישה למידע דיגטלי" את מתכוונת שהמנוי יהיה חייב לרכוש קינדל/אייפד? מי אמר? במסגרת ספריה ציבורת אפשריים אינספור מודלים שונים של גישה (web, השאלת e-readerים, הדפסה על נייר רגיל/אלקטרוני, גישה ב-e-readers בספריה). ומאיפה צצו "המתווכים בהסדר הזה"? אחת מההשפעות המרכזיות של הדיגטציה וה-web הוא לחתוך בכמות המתווכים (לדוגמא, אלו ששולטים ב-70% משוק הספרים בארץ). למה שכאן יקרה תהליך שונה? לגבי הסיפא - לא הבנתי - אם מבטלים את הספריות הציבוריות, ומוכרים ספרים רק ב-bundles, אכן לא תהיה גישה לספריות ציבוריות, אלא רק ל-bundles. היסק מדהים. מה בדיוק הקשר לספרים דיגטליים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, אני לא ממש משתכנעת שדיגיטציה של ספרים תחתוך את המתווכים. יקומו מתווכים חדשים שיגבו כסף על שלבים אחרים בתהליך הפצת הטקסט. לגבי ה-bundles:כבר היום הרבה ספריות אקדמאיות, שלא לדבר על ציבוריות, מוותרות על כתבי עת, מהם כאלו שמופצים דיגיטלית בלבד, בגלל עלויות המנויים. מה ימנע מאמזון להפוך למקבילה הלא-אקדמית של אלסווייר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הובלה של ביטים יותר זולה ויותר גמישה מהובלה של ספרים. זוהי עובדה. ברור שתאורטית, מתווכים יכולים לקחת יותר כסף ממה שנלקח עבור התהליך המוגבל יותר והיקר יותר שקיים כיום. אבל זה לא סביר. מה שקורה בשוק המוזיקה והטלויזיה מוכיח שהמחירים נדחפים כלפי מטה בגלל ירידת הכח למתווכים, ועליית הגמישות ללקוח. נחיה ונראה. ב. לגבי ה-bundles: שוב. מה הקשר לספרים דיגטליים? לאמאזון יש מונופול על e-readers או על ה-web ולא סיפרו לי? היא תעשה bundles על הספרים הדיגטליים, אבל לא על ספרים רגילים? ומה הקשר לספריות ציבוריות? הן חייבות להעביר ספרים דיגטליים דרך אמזון? יש איזהשהיא סיבה הגיונית שתעשינה את זה? ומה מונע מצומת סטימצקי לעשות מעשה אלסוויר? להזכירך, התחרות לאמזון נמצאת במרחק של הקלקת עכבר (אפילו אם קנית קינדל), לא כך במקרה של צומת סטימצקי. (וכהערה צידית - הרעיון מגוחך. ספרים הם commodity בשוק גדול ומושכלל, כתבי עת אקדמיים הם מאוד מאוד רחוקים מזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי א. לי נראה שמתהווה קרטל של מכירת ספרים דיגיטליים עממיים באנגלית לפחות. אתה מכיר מישהו משמעותי מלבד אמזון וברנס-נובל שמשווק ספרים כאילו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמור רק לספרים עממיים (לא ספרות מקצועית שהשיווק שלה הוא קטגוריה ניפרדת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. הסתייגות קלה: בגלל זכויות יוצרים, ספרים אינם בהכרח commodity. יש בעלים לזכויות היוצרים (למשך פרק זמן ארוך מאוד. מבחינה מעשית: כמעט לנצח) שמכתיב למי מותר לשווק ואיך. יכול להיות שתצליח למצוא בשוק קילו ספרי מתח מאיכות סבירה במחיר סביר. אבל יכול להיות שאתה רוצה דווקא לקנות דווקא את הספר המובחר מהדוכן של רם אורן ולא תתפשר על ספרים מדוכנים שכנים. כמובן שאותו הדבר נכון לגבי מוזיקה, כך שזה לא חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כמעט נצח? על כתבי שייקספיר, ג'יין אוסטין, דיקנס ואדגר אלן פו כבר מזמן אין זכויות יוצרים. ברשימה המכובדת אפשר למצוא גם את "אוהל הדוד תום" ו"נשים קטנות" (וגם "גברים קטנים"). הזכויות על כתבי ביאליק פקעו לפני שמונה שנים, על סדרת "האסופית" הן אמורות לפקוע השנה, בשביל אגאתה כריסטי צריך לחכות רק עוד 44 שנים. לדעתי צריך לקצר את זמן ההגנה על יצירות אבל נצח? זה לא נצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה ל"כמעט נצח": זכויות היוצרים של כל הדברים שיצרו בימי חיינו לא יפוגו (למעט מקרים חריגים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ההגדרה שלי ל''כמעט נצח'' היא מעט פחות אגוצנטרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
______ ולכן צפו הוצאה מחודשת של סדרת "האסופית", ואולי תרגום של סדרת אמילי ושאר ספרי לוסי מוד מונטגומרי שלא ראו אור בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשיפוגו זכויות היוצרים על יצירותיהם של לאה גולדברג, ש"י עגנון ונתן אלתרמן, אני מתכוון להיות עדיין בחיים. ובלי קו מפריד: האם 1970 היא השנה בה מתה התרבות הישראלית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה קטנה ולא קשורה: לדברי חוגים שונים התורה כולה (ואף יותר מזה: התנך) ניתנה לעם ישראל בסיני. מכאן סביר היה להניח שזכויות היוצרים על היצירה הזו פגו. אבל למיטב ידיעתי עד היום אין נוסח טוב של התנך בעברית ללא מגבלות זכויות יוצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, אין זכויות יוצרים לא על התנ''ך ולא על רוב ספרי הקודש. זו אחת הסיבות למה הם נמכרים כל כך בזול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאני לא מבלבל כאן בין התנך לתלמוד. אין זכויות יוצרים על הטקסט עצמו. אולם יש זכויות יוצרים על העבודה הפרשנית שנדרשה כדי ליצור מהדורה מדויקת. וזכויות היוצרים עליה לא פגו עדיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפטרו הנזכרים לעיל וגם ג'ימי הנדריקס וג'ניס ג'ופלין, אבל זה עדיין לא היה קיצו של הרןק'נ'רול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא יונה וולך ודליה רביקוביץ' וחנוך לוין ודוד אבידן ויהודה עמיחי ונתן זך ועוד כהנה וכהנה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ה-3 בפברואר 1959 הוא היום שבו מתה המוזיקה [ויקיפדיה] אז 1970 היא השנה שבה מתה התרבות הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו קצת הגזמה לאור העובדה שהרוק הטוב ביותר נעשה בשני העשורים לאחר מכן (וגם לג'אז היה עדיין מה לתת) ובאשר לתרבות הישראלית, נועה כבר הזכירה שמות של יוצרים שפעלו לאחר מכן. אולי 20 שנה מאוחר יותר תהיה השנה הנכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי משניהם מוגזם? (אם שניהם מוגזמים, אז עדיין ההשוואה קבילה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמירה שהרוק מת עם באדי הולי ושות'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שזאת לא אמירה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אופטימי ומקווה שלא נאלץ לחכות עד 2040 (או (?)2060 ליצרותיהם של ג'ופלין והנדריקס: האם מדובר שם על זכויות יוצרים אישיות או של חברה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
70 שנה ממות היוצר (גם אם הבעלות בזכויות הועברו בשלב כלשהו לאדם אחר או לתאגיד). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |