|
||||
|
||||
בקיבוצים היתה הרבה יותר מערבות הדדית. למשל, הקצאה יעילה יותר של מקומות עבודה (כל אחד משובץ פחות או יותר לפי כישוריו ויכולתו, פלוס תורנויות למשימות ''כלליות'' כמו שמירה, סידור וכולי). למשל, הקצאה יעילה של המשאבים (במקום רכב לכל חבר, מספר כלי רכב מסוגים שונים שמשמשים בתורנות את מי שצריך). למשל, יכולת לפיתוח משותף של ענפים שונים וחדשים במשק. זה מתבטא אפילו בדברים פעוטים כמו הורדת הצורך בהכנה יומיומית של אוכל (מספר תורנים מכינים לכל הקיבוץ. חוסך המון זמן קולקטיבי). |
|
||||
|
||||
''הקצאה יעילה יותר של מקומות עבודה'' הניחוש שלי הוא שמעולם לא היית חברת קיבוץ. |
|
||||
|
||||
לא הייתי חברה, אבל חייתי ועבדתי בקיבוץ כמעט שנה. ברור שההקצאה האנושית שם לא ''אופטימלית'' במובן שהיית מצפה למצוא בחברה עסקית למשל. ברור שאין שם ''יעילות'' במובן שהיית דורש מחברה בורסאית להראות במאזנים שלה (ולו מפני שמגוון הגילאים והיכולות בקיבוץ גדול יותר ממה שתרשה לעצמה מנהלת כוח אדם בחברה בורסאית). אבל בהשוואה למשקים-משקים נפרדים שבכל אחד חיה משפחה גרעינית המטופלת בילדים, מעסיקה פועל-שניים, מגדלת גידול שונה ומטפלת בכל שלביו עד לאריזה - אין ספק שיעיל יותר לנהל משק אחד משותף, להקצות את החברים עד כמה שניתן בין הענפים בו, ולהתחלק במשימות של הכנת אוכל, כביסה וכדומה. |
|
||||
|
||||
אין ספק שיעיל יותר לקנות טרקטור אחד ל-6 איכרים, מאשר לקנות 6 טרקטורים שמנוצלים רק יום בשבוע. אבל הספק מתגנב כאשר נזכרים ביצר לב האדם, שאינו מתחזק את הטרקטור המשותף היום, כי מחר הוא עובר למישהו אחר. העסק הזה יכול לעבוד רק בחברה קטנה ומגובשת, עם מחיובות גבוהה ויכולת חזקה לבייש בטלנים. |
|
||||
|
||||
אני לא עוסקת בסנגוריה על רעיון הקיבוץ ושיטותיו באופן כללי. פשוט הצבעתי על יתרון יחסי שפעל לטובתו בהשוואה מול מושבי עולים. |
|
||||
|
||||
עוד דבר ''קטן'' שהיה לקיבוצים יותר מלמושבים, הוא השפעה על הממשלה ועל ההסתדרות. ההשפעה הזו התפוגגה עם הקמת ממשלות הליכוד והעברת משרד החקלאים לידיים של מושבניקים. כשאי אפשר לסמוך על הממשלה שתיתן מענקים להקמת אזורי תעשייה משלמי ארנונה, שתמנע יבוא מתחרה, ותסדר ג'ובים לחברים, העסק מתפקד פחות ביעילות. |
|
||||
|
||||
שרי החקלאות במדינה עד 1990: אהרון ציזלינג, קיבוצניק דוב יוסף פנחס לבון, קיבוצניק לוי אשכול, קיבוצניק לשעבר פרץ נפתלי קדיש לוז, קיבוצניק (לשעבר?) משה דיין, מושבניק חיים גבתי, קיבוצניק אהרון אוזן, מושבניק מהפך אריאל שרון, מושבניק לשעבר, חוואי. שמחה ארליך מנח בגין פנחס גרופר, בן מושבה אריק נחמקין, מושבניק אברהם כץ-עוז, קיבוצניק יצחק שמיר רפאל איתן, מושבניק דרך אגב, שני שרי החקלאות שהגיעו ממושבי עולים, אוזן ושמחון, הגיעו ממפא"י / העבודה. לא בדיוק ברור לי מהו הקשר של ישראל כץ, שמקצועו המוצהר הוא חקלאי, לחקלאות. בכל מקרה, הוא לא גדל במושב ולא ברור לי עד כמה הוא מקושר פוליטית למושבים. |
|
||||
|
||||
לא פנחס גרופר, פסח גרופר, הידוע גם בשם החיבה/לגלוג "פייסי". |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אליבא דהאתר של כץ, הוא גר במושב כפר אחים. מן הסתם בנחלה. יתכן מאוד שהוא לא מעבד בעצמו את הקרקע, גם לא בעזרת תאילנדים, אלא מחכיר אותה למישהו שכן. |
|
||||
|
||||
כפר אחים הוא דוגמה טובה למושב של עולים מעדות המזרח (אירופה). זה המושב של אשתו? |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי, היא עוד לא קנתה את כל המושב... _________________ אין לי מושג. או שהיא ילידת המושב, או שהם התיישבו בו בזמן מן הזמנים. |
|
||||
|
||||
מעניין כמה מאנשי תנועת המושבים הם במקורם מתחום המושב. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |