|
||||
|
||||
המחקר שמתואר על ידי דניאל גולמן הוא דווקא בכיוון ההפוך: איך תרגול מדיטציה1 משפיע בצורה חיובית וברת-מדידה מדעית על המוח. בקשר ליכולת לחולל חוויה מיסטית, כרגע כמדומני אין יכולת לחולל מלאכותית חוויות הרבה יותר פשוטות וארציות. 1 "תרגול מדיטציה" זה ניסוח כללי מדי, כמו לומר תרגול גופני ולא לפרט מאיזה סוג. בספר התמקדו בסוגים מסוימים. |
|
||||
|
||||
בוודאי שלא מדובר על מחר בבוקר, אבל הצליחו כבר לייצר את חוויית ההיות-מחוץ-לגוף (out of body experience), שפעם נחשבה די מיסטית, או לפחות חידתית. כשכל כך הרבה אנשים עובדים על משהו (נסיון להבין איך המוח פועל), ואם המתודולוגיה שהם משתמשים בה סבירה (למשל, מחקר מדעי) - התוצאות תגענה גם אם רוב המאמץ איננו מושקע באפיקים הנכונים 1. ____________ 1 באופן מפתיע, 90% מהמימון בחקר המוח הולך לחקר חיות מסובכות (יונקים), במקום לנסות להבין קודם את הפשוטות יותר. בנוסף לכך, מעל 90% מהכסף מופנה לחקר הנוירונים, שהם 10% מתאי המוח, במקום לתאי הגליה (glia) שהם יתר ה- 90% ופעולתם אינה מובנת היטב, בעיקר לא בהקשר של מחלות. |
|
||||
|
||||
זה שהצליחו לייצר את חוויית ההיות-מחוץ-לגוף לא נשמע לי מאד חדשני, חשבתי שזה קיים כבר כחמישים שנה וההדיוטות קוראים לזה ל.ס.ד אני מעריך את האופטימיות שלך באשר לתוצאות המאמץ המדעי. ואני לא מתפלא ש-90% מהכסף מופנה לחקר 10% מהמוח - הרי מן הידועות1 היא שרוב האנשים מפעילים ממילא רק 10% מהמוח. צריך רק לקוות שמדובר באותם 10% :) 1 מן הידועות, אך גם מן השגויות כמובן. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |