בתשובה לאא, 02/04/12 22:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. שוב אנו מסכימים על העובדות וחולקים בפרשנות. מסכים אתך שהמדגם שבחרנו הוא סלקטיבי במיוחד. רוב העולים הללו הם פנסיונרים הבאים כדי לבלות את שארית ימיהם או חלקה בקרב אנשים הקרובים אליהם יותר מבחינה תרבותית. הבנות הפנויות לנישואין בד"כ נשארות בבית. ב. מזכיר את תשובתו של מאן דהוא כשהעלו בפניו את שאלת הפשע המאורגן בישראל: "סוף סוף יש משהו מאורגן במדינה". מאי נפקא מינא, מלמעלה או למטה, בכוונה או מבלי משים. ברגע שיש "אפלייה מובנית" קיימת החובה לבטל אותה. הנימוקים וההסברים מסוג זה, נועדו לנסוך נופך של אמינות על האשמות מפוקפקות מלכתחילה. ג. אתה נמנע מלהתיחס לטיעון המרכזי: "טיעונים לעונש"? "אפולוגטיקה"? נראה כי אתה משוכנע כי אליבא דכולי עלמא, מישהו המעדיף את הקרובים אליו ע"פ הרחוקים יותר מבצע פשע נגד האנושות שאיש לא יוכל להבין אותו. אדם שדאג להכניס את צאצאיו "לבתי ספר עיוניים, לאוניברסיטה, ולמשרות מכניסות" ודאג פחות לצאצאי שכניו הוא פושע הראוי לכל הפחות לעיונו של השופט גולדסטון המכובד. הבילבול הזה בין העוולה של הפצת תעמולה והבטחות של שיויון אוטופי לבין עצם קיומו של אי שיוויון נראה לי מכוון. הנה גם אני מצליח ליצור "מעוולים מובנים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד ג. הרבה מהטוענים בעד שוויון קבוצתי (ולא שוויון הזדמנויות 'בלבד') רחוקים מלהימצא בתחתית הסולם. לא פעם, כמדומני, הדרישה לאפליה-מתקנת איננה אלא דרישה לשיפור נוסף של מצבם של מי שכבר בנקודת זינוק לא רעה, ולא מי שבאמת בתחתית הסולם. אגב, בהקשר למשהו אחר שכתבו פה - בירוחם כיום יש מערכת חינוך לא רעה בכלל. שקלתי בזמנו לעבור לגור שם, אבל המרחק ממקומות עבודה פוטנציאליים היה גדול מדי (כמו ששוב אמרו, מכיוון אחר, אפשר בהחלט למצוא אפליה על בסיס גיאוגרפי, אם תרצה). מערכת החינוך הייתה טיעון מוצלח מאוד בעד המעבר לעיירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני שקלתי פעם לעבור לסנט קיטס [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך על זה. אומרים שאפילו יש שם ג'ינגי שניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. אפליית קרובים איננה פשע נגד האנושות. אבל ככל שהיא בלתי נמנעת ברמה האישית, חשוב להביט על התוצאה החברתית שלה, ועל אי-הצדק שהיא משמרת. כאשר אתה אומר ''מה שאתה רואה כ''אפלייה מבנית'' היה בעצם דוקא נסיון של הממסד הישראלי לבוא לקראת הנקלטים'', אתה עוסק באפולוגטיקה. בעיני חשוב - קודם כל - להביט על התוצאות, ורק אחר כך לדון בכוונות המוצהרות ובפתרונות אפשריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיש כאן ביננו פער בלתי ניתן לגישור. ה"תוצאות" שאתה מתעקש להישיר מבטך אליהן אינן אומרות דבר מלבד העובדה שהחברה הישראלית אינה שיוויונית במובן המרקסיסטי. זו מסקנה טריביאלית, שלי אינה אומרת הרבה. באותה המידה אני יכול להתעקש לבחון את מספר האתיופים במוסדות ש"ס או ברציפי נמל אשדוד ולהסיק מכך כי אילו קלטו המזרחיים את האשכנזים המצב היה גרוע לאין שיעור. אני לא מנסה לשכנע אותך שלא היתה אפלייה או קיפוח. אני רק אומר לך שהצבעה על פערים אינה אומרת הרבה. אתה צריך להצביע ולהסביר את המנגנונים שבאמצעותם פגעו בהזדמנות השווה ובאפשרות למוביליות חברתית. בעצם מה אני רוצה ממך? הסוציולוגית פרופ' אילוז טרחה לכתוב שני מאמרים ולא ממש הצליחה לתאר מנגנונים כאלו בצורה משכנעת. יש טענות שנשמעות לי רציניות כמו ההפנייה לחינוך מקצועי. כסוציולוגית, הייתי מצפה ממנה שתציג את הטענה הזאת ותבסס אותה בנתונים (פילוג עדתי, פערי שכר אצל בוגרי החינוך המקצועי). במקום זאת יש איזושהי קביעה בדבר השיוויוניות של מערכת החינוך הצרפתית ביחס לאי שיוויוניות של המערכת הישראלית. הקביעה הזו נראית לי על פניה מופרכת גם מבלי להתיחס לכשלונה של המערכת הצרפתית עם המיעוט המוסלמי. אחרי הכל, החינוך הצרפתי השיוויוני דרש מן הפרופ' אילוז לדקלם "Nos ancêtres les Gaulois ...". אני רק יכול לתאר לעצמי מה היה לפרופ' אילוז לומר אילו דרש ממנה מישהו לדקלם "מיין יידישע מאמא ...". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |