 |
בנימין בן-אליעזר דווקא קיבל. דוגמא מצויינת ל'שבט הלבן', תוכל למצוא למשל במאמר הזה. כותבתו יצאה לא פעם נגד גזענות, נניח בקריית מלאכי. אבל כשהכותבת רוצה לפרט מיהם 'האנשים הטובים' במפלגת העבודה, יוצאת לה הרשימה הזו:
"טובי האנשים בפוליטיקה הישראלית נמצאים במפלגה הדהויה הזו: עמי איילון, איתן כבל, יצחק הרצוג, אבישי ברוורמן, שלי יחימוביץ', והרשימה עוד ארוכה". ארבעה אשכנזים ותימני אחד.
לעומתם יש שני מזרחיים, ואהוד ברק* אחד:
"פואד בן אליעזר, לעומתם, או שלום שמחון, וכמובן אהוד ברק, הם האנשים על פיהם יישק דבר".
השווה גם להגדרתה את עצמה ואנשי ה'מחנה בלי מפלגה' פה:
כמובן, העובדה שעמדות כאלה קיימות אינן בהכרח מוכיחות את מידת השפעתן כיום.
*אהוד ברק היה בזמנו כמעט-משיח אצל יפ"מ, כפי שמעיד גם הטור הנפלא מלפני בחירות 1999 בו היא משווה בין הזוגיות של ביבי ושרה (מזוייפת, לא תשרוד אחרי הפוליטיקה) לבין זו של אהוד ונאווה (רואים את האהבה האמיתית). אחרי כשלונו להוציא את ישראל מיו"ש סר חינו כמדומני. אבל הוא קיבל את ההזדמנות שלו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש