|
||||
|
||||
את הערוץ הראשון אי אפשר לקלוט באינטרנט? לא נורא. את כל אחיו הרדיופונים לרשות השידור אפשר לקלוט באינטרנט. משלמים אגרה גם על הרדיו. |
|
||||
|
||||
אפשר, אבל לא באופן חוקי. אני באמת מתקשה להבין מה העמדה שלך. המצב החוקי כרגע בארץ לא רק שהוא לא סביר אלא שלפי ההגדרות שלך הוא לא תקף לוגית. |
|
||||
|
||||
באופן לא חוקי? אז למה הם טורחים לפרסם את זה באתר שלהם? |
|
||||
|
||||
הם לא. אחד מה"שאלות הנפוצות" שלהם היא "למה בשעות מסוימות לא ניתן להתחבר לתכנית טלוויזיה בשידור חי". |
|
||||
|
||||
כלומר: התשתית קיימת, ועושים בה שימוש ברוב הזמן. זה לא מה שכתבת למעלה. |
|
||||
|
||||
טוב,אז אפשר. ולכן צריך לשלם אגרה על האינטרנט. |
|
||||
|
||||
מס קסטות אנחנו לא משלמים על האינטרנט, ולכן אני אופטימי ומשער שגם אגרה לא נשלם על האינטרנט. |
|
||||
|
||||
בעמדה שלך יש סתירה לוגית שאותה אתה לא רוצה להתיר. לא נראה לי שאפשר להמשיך את הדיון. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי בכלל למה אנחנו מדברים על אגרה. לנסיון לגבות אגרה מהצופים דרך האינטרנט (כמו שהסברתי: מספר מכשירי הטלוויזיה נועד לתת במקור קירוב למספר הזה) יהיה מסובך ויקר. הוא יעלה למשק יותר ממה שקול ישראל ירוויח באגרה. לקול ישראל אין כח פוליטי רציני ולכן הסיכוי שמשהו כזה יקרה הוא זניח. אם הם מאיימים שהם לא ישדרו באינטרנט: שלא ישדרו באינטרנט (ולא יהיו קיימים, כי הם לא שם). יש לך משהו קצת יותר רציני? |
|
||||
|
||||
1) הערוץ הראשון לא איים. לא צריך להיות מלודרמטיים. 2) על פי החוק היום אם ניתן לראות דרך מכשיר טלוויזיה אזי הוא טלוויזיה וחייב באגרה. לטענתך ניתן לראות טלוויזיה דרך האינטרנט לכן על פי החוק היום אינטרנט( או ביתר פירוט מחשב עם מסך המחובר לאינטרנט) חייב באגרה. 3) אתה רוצה חוק חדש שכנראה נשמע לך יותר הגיוני אבל בינתיים לא אמרת מהו. |
|
||||
|
||||
1. בינתיים מתעלמים מהחוק הזה גם למכשירים חדשים (מחשבים שיכולים לקלוט טלוויזיה, ברוב המקרים). 2. אני בטוח שתימצא הפירצה המתאימה. אם לא: אז קול ישראל יפסיק לשדר באינטרנט. המחיר למשק של גביית אגרה ממכשירי אינטרנט גבוה (וזה עוד לאחר הורדת המכסים האחרונה). 3. התחלנו את הדיון הזה מדיון על HADOPI - דיון על החקיקה בעניין זכויות יוצרים. עם כל הכבוד לרשות השידור, הכוח הפוליטי שלה זניח. מה שבאמת מעניין בהקשר הישראלי הוא שידורי הכבלים והלווין ושידורים של תוכן מחו"ל. בפרט, ערוצים אישיים כמו שהזכרתי למעלה מאפשרים פרסום בפילוח אישי. דבר שהיום הרבה יותר מסובך. כמוכן הערוצים המסחריים היום מאבדים יותר ויותר צופים לאינטרנט, ויעדיפו אולי להנגיש את תוכנם לאינטרנט, אם הם ימצאו דרך להבטיח בצורה סבירה שלא יהיה דילוג שיטתי על פרסומות (ועדיף גם עם דרך לדעת כמה שיותר על הצופים). האגרה היא סתם פסיק קטן בכל הדיון הזה. |
|
||||
|
||||
מצאתי את ההמלצות של ועדת הניו מדיה (קישרתי לתקציר שמקשר להמלצות) ושם הם כותבים (עמוד 16) שכבר ב2007 האיחוד האירופי קיבל את עקרון הנייטרליות הטכנולוגית שאומר שלא משנה איך אתה משדר אלא מה ובאיזה איכות. כמו כל עקרון הוא מחלחל לאט. השאלה הראשונית שצריך לשאול כל פעם שמשווים בין טלוויזיה לאינטרנט הוא: "האם מקבלים את התנאי הזה?" ואם לא למה לא. |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, האיחוד האירופי התייחס לשידור על רשתות פרטיות. מדובר אמנם על החלטה עקרונית, אולם שידורים חופשיים על האינטרנט לא היו גורם רציני בהחלטה הזו. המצב הזה הולך ומשתנה. ואמנם שניים מחברי הצוות (שניים מארבעת נציגי משרד התקשורת, היו עוד ארבעה נציגים מהרשות השניה) חשבו שאין טעם בהסדרה כזו. |
|
||||
|
||||
הנה האתר של החוק יש בו שלושה דברים חשובים 1) עקרון הניטרליות הטכנולוגית כלומר שאין הבדל בין אינטרנט גלי רדיו או כל אמצעי אחר כך שכל חוק שידבר על טלוויזיה ידבר גם על שידורים באינטרנט ולהיפך. אתה לא יכול להוציא חוק שיגיד לאתר ציבורי שמשדר באינטרנט מותר לעשות כך וכך אלא אתה חייב לדבר על שידור אודיו ויזואלי או שידור לא אודיו ויזואלי. 2)צנזורה. החוק קובע צנזורה על תכנים אודיו ויזואליים גם אם הם דרך האינטרנט. 3. פיקוח. החוק מחייב כל רשת שידור אודיו ויזואלית להירשם כך שהטענה כאילו רק דיקטטורות מפקחות ומצנזרות את הרשת היא מאוד לא מדויקת. החוק הזה, לדעתי, הוא הרבה יותר חשוב ובסיסי מsopa או מ hadopi כי הוא מדבר על ההסדרה הבסיסית. אחרי שעשינו רגולציה על האינטרנט הגלוי הרבה יותר קל לטפל בזרמים התת קרקעיים. כמובן שהחוק הזה שומט הרבה מהטענות נגד הסדרת הרשת. בארץ שלנו לא אוהבים להחליט אבל הכיוון הוא אירופאי. |
|
||||
|
||||
אתה שוב חוזר על העמדה המוזרה, לא הסכמנו כבר שזה מוטעה? אין אינטנרנט, לא צריך לשלם אגרה על האינטרנט, היישות "אינטרנט" איננה מוגדרת היטב ממילא. לעולם, אבל לעולם, אף אחד לא יצטרך לשלם אגרה על האינטרנט. גם אין צורך להגביר את הפיקוח על האינטרנט יותר מהפיקוח הנוכחי. אם מישהו יתחבר לאתר שמשדר את הטלויזיה הממלכתית באינטרנט, הגיוני לחייב אותו גם על הצפיה הזו. הגיוני נניח לחייב אותך להרשם בשביל לצפות באתר של רשות השידור, ובמידה ואינך משלם אגרה ממילא, אם נרשמת - תשלם. |
|
||||
|
||||
ברור שיש "אינטרנט": ספקי החיבור לאינטרנט. (אנחנו בעבודה מחברים רשת שלמה עם עשרות טלוויזיות (סליחה, מחשבים) על חיבור ADSL אחד. למיטב ידיעתי גם בבתים הזיהוי בין "חיבור אינטרנט", "חשבון אינטרנט" ומחשב, הולך ונעלם. |
|
||||
|
||||
כוונתי, אי אפשר להגיד ''האינטרנט הוא...'' כי האינטרנט מכיל המון דברים, ואי אפשר למסות אותו כי הוא משהו. זה כמו שתמסה בית דפוס על זה שהוא עיתון (יכול להדפיס עיתונים), משרד פרסום (מדפיס פליירים), מפלגה (פרופגנדה לבחירות), ובית כנסת (סידורים). בית דפוס שמדפיס בעיקר תעמולת בחירות, הגיוני להחיל עליו כללים שקשורים לפרסום מפלגות, אבל לא הגיוני עכשיו להחיל משהו באופן כללי על בתי דפוס, כמו שהמגיב השני כל פעם אומר (ואז אומר שהוא מסכים איתי שצריך למסות רק את המקרה הפרטי, אני כבר לא בטוח מהי דעתו). |
|
||||
|
||||
לפי מה שהבנתי הוא לא מדבר על "אינטרנט" אלא על "משתמשי אינטרנט". משהו מקביל לבעלי מכשירי טלוויזיה (שאמור להיות קירוב טוב לצופי טלוויזיה, דבר שאותו אי־אפשר להגדיר בצורה נוחה לצרכי מס). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |