|
||||
|
||||
באיזה חוליגנים מדובר? אלו אותו הנוער הצעיר ששוכנע בזמנו, שאלוהים יבוא בעצמו ויעשה משהו בשביל לעצור את ההתנתקות, ע"י כל הדמויות הערכיות מאוד בסביבתם. אחרי אכזבה כזאת אפשר רק או להתפקח, או להקצין. ומכיוון שבדרך הראשונה, הסמכות מאבדת מכוחה ובדרך השניה היא רק מחליפה את סוג הכח ואף מעצימה את כוחה (תהליכים כאלו הם סוחפים), בוחרת הסמכות המתנחלית לעודד תופעות כאלו גם אם בדרכים עקיפות. |
|
||||
|
||||
אהה. אז זה שהנ''לים לא מקשיבים כנראה לאף רב, זה בגלל שהם מקשיבים לרב. הגיוני. |
|
||||
|
||||
לא- הרבנים נגררים אחרי העם (הג'מעה), ע''מ לשמר את כוחם ולא למצוא כהונה חדשה בכיסאם בבוקר בהיר אחד. הג'מעה נמצאים בתהליך הקצנה מואץ מאז שאותם הרבנים (בעבר הלא רחוק, אך לא בו זמנית - זה באמת יהיה לא הגיוני) העבירו אותו באיזו אקסטזה משיחית לצרכים פוליטיים או מתוך איזושהי אקסטזה של כח ושליטה רבניים. או שאולי צמרת רבני הציבור האיכותי הזה באמת העריכו את הסבירות לנס משמיים במהלך הפינוי כגבוהה. |
|
||||
|
||||
זה מינכהאוזן המוציא את עצמו בשערות ראשו מן הבוץ. אפשר לחשוב ש*כל*, או אפילו *רוב*, הרבנים המתנגדים להתנתקות הבטיחו נס. בתכל'ס, חוץ מציטוט אחד (היה לא תהיה, שזה נוסח רבני ותיק ל'חלילה וחס', אבל צריך לומר שהרב שאמר את זה *לא* בא להכחיש את דבריו חסידיו שראו באמירה הזו הבטחה לנס) ועוד כמה רבנים משניים מאוד, לא היו *הבטחות* ולא שום דבר כזה. הפגיעה הגדולה במעמד הרבנים עבור החבר'ה האלה הייתה בגלל שהרבנים, לתפיסתם, *מנעו* מאבק בגוש-קטיף, ולא פעם מביאים החבר'ה האלה כראיה-לכאורה את עמונה מול גוש קטיף. ייחוס הכוח העצום שאתה עושה פה לרבנים הוא לא רק לא נכון לגבי מניעים, ולא רק שטוח ושחור-לבן לגבי ההומוגניות המדומיינת שלהם, אלא גם מגזים פלאות בכוחם, בפרט בהקשר זה. |
|
||||
|
||||
לא, זה המורה לספורט המתגונן בטענה שהילדים חשבו שזה כדורגל אחרי הפסד בשחיה אמנותית. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |