 |
אבל זה ברור שאם המטרה או הנושא של הפגנה מסוימת הם ממש בדמך, אתה תתן "הנחות" כלשהן למפגינים שם. לא אתה אישית - כל אדם. לו היית, נגיד, מאוד רגיש לזכויות פועלי התעשייה בתחילת המאה העשרים, לא היית מחמיר עם עובדים ששכרם הולן, שהשתוללו ותקפו שומרים חמושים שמקבלים שכר מבעל המפעל המנצל. זה לא אומר שתצדיק תקיפת שכירים שלא פשעו, אבל לבך יהיה עם התוקפים. לו היית רגיש לזכויות ההומואים, לא היית מחמיר עם מי שהשתוללו במהומות של סטונוול ותקפו שוטרים. זה לא אומר שאתה בעד תקיפת שוטרים וגו'.
מוזר שאני מגנה על ארז, אבל אם הוא חוטא, זה בחטא של כל הצדדים. וזו האשמה קבועה שכל צד מפנה אל השני, ללא תוחלת.
במקום זה אולי כדאי לחזור לעובדות ולבדוק: מה תדירות ההפגנות בבילעין או בנבי סלאח, כמה הפגנות התקיימו, כמה חיילים נפצעו, כמה מפגינים נפצעו ובאיזו פרופורציה למעשיהם? (נסכים כאן שרימון גז בפרצוף אינו פרופורציונלי לזריקת אבן על ג'יפ משוריין). מה הווליום של תגובת חיילים מול הרמת אבן נניח? ולעומת זאת: כמה פעמים הסתערו נערי גבעות על בסיס צה"ל? (אחת). כמה חיילים נפצעו? כמה מסתערים? מה הפרופורציה למעשיהם? מה היה ווליום התגובה? (נמוך מאוד, אבל השקלול בעייתי כי מדובר באירוע יחיד וראשון בינתיים. ואם יהיו נוספים, מן הסתם יגיבו מעט אחרת).
|
 |