 |
עוד שתי דוגמאות יפות מהתקופה האחרונה:
ישעיהו רוטר כותב:
"במצב זה יש לבדוק ברצינות הרתעה מסוג "תג מחיר" ובמלחמה כמו במלחמה אין גבולות "עין תחת עין", "שן תחת שן". "במקום שאין איש, השתדל להיות איש". לצערי כיום בכל מה שקשור להגנת מתנחלים והרתעה, "אין איש"!"
וקלמן ליבסקינד כותב:
"מי שחווה את העיוות של הדמוקרטיה המזויפת שרק מתנגחת בו, הבין לאסוננו שהדרך היחידה שנותרה לו להלחם היא בעזרת אבן"
שניהם, למרות גלגולי העיניים של השני (עלאק "זה לא יהפוך את המעשה שלו ללגיטימי יותר או לנורא פחות", אם זאת הדרך היחידה שנותרה לו, אז בוודאי שזה הופך את המעשה שלו ללגיטימי) והעמדת הפנים של הראשון ("אני מביע דעה, ולא מסית לפעול על פי דעתי. אני לא מקהיל קהילות לצורך העניין אני כותב דעה קשה"), מצדיקים אלימות. אם החוק היה כמו שעיתון וטווידלדי היו רוצים שיהיה, היינו מצפים מהם שידרשו מהפרקליטות להעמיד אותם לדין.... מותר לי לנחש שזה לא יקרה (והפעם הם צודקים, זאת באמת לא הסתה: השני מתאר, כביכול, מצב קיים, ואין אפשרות מעשית שהאמירה של הראשון תביא לעשיית מעשה אלימות או טרור).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש