|
נראה שאינך יורדת לסוף דעתי. הבעיה הינה, כמובן, במקרה השלישי. בניגוד לך, כך נראה לי - שתמיד תפסקי שיחסי המין בנתונים הללו נעשו בכפייה - אני אומר, שכדי לקבוע אם יחסי המין נעשו בכפייה, עדיין יש צורך לבחון גם את התנהגות האשה וגם את הנסיבות בהן התקיימו יחסי המין (האופן שבו הבעיה האשה את אי-הסכמתה, למשל; האם חייכה, למשל, כשאמרה "תפסיק, אני לא רוצה"?; האם, למשל, היא ביקשה בהתנהגותה להכשיל במכוון את הגבר באונס?). ההבדל בינינו הוא, שבניגוד לך, במקצת המקרים (אני מסכים - בחלקם הקטן) אפסוק שלא היתה כאן כפייה, גם כאשר יוכח לי, שהיו ביטויים פורמליים מצד האשה המביעים "אי-הסכמה". אבלף וזה חשוב יותר בעיני - כפי שכבר הודיתי, כל ענין האונס אינו אלא מקרה פרטי אחד של בעיה רחבה יותר. לכן, לדעתי, חשוב יותר לדון דווקא בשאלה הרחבה.
|
|