|
||||
|
||||
על השאלה אם כן או לא היה אונס עונה דן אבי יצחק בערך: "כפי הנראה לא (וההרשעה הושגה בגלל שקריו של קצב, כי לו היה מודה ביחסים אבל טוען שהיו בהסכמה היה קשה להרשיע אותו באונס, וזה, אגב, בדיוק מה שאמרה איילה חסון בשידור בטלויזיה שספרתי עליו, ויש לה השכלה משפטית), אבל בכל זאת קצב ראוי לעונש", וזה גם מה שאני חושב. לכן, אם זאת באמת השאלה אז זו התשובה שלי ושלו. לעניין עם מה היית משלימה, אני חושב שנדבת את עצמך אחרי "החלקה" מסויימת של מה שהיה בממלכתו של קצב (ואני מציע לך בכל זאת לקרוא את המאמר של דן אבי יצחק). "תקיפה מינית" אצל קצב הייתה ייחסי מין מלאים (וא' מבית הנשיא אפילו התפארה באזני חברותיה שיש לה רומן עם הנשיא). אני מוכן להסכים אתך (אף אני קורא תקשורת) שפנייה למשטרה יכולה להקשות מאד על החיים, ואולי צריך להיות חזק מהממוצע כדי לבחור בכך, אבל להמשיך לעבוד אצל בוס שאונס אותך , ולהיות מודע לכך שאת המשרה הרמה קבלת רק בזכות עניינים שכאלה ? אני מקווה שאת לא באמת מתכוונת. |
|
||||
|
||||
אני *באמת* לא יודעת איך אגיב אם אהיה בסיטואציה כזו. כמו שכתבתי - אני רוצה לחשוב שאהיה חזקה מספיק כדי לפנות לערכאות ולהלחם על הצדק, אבל אני גם יודעת שמי שנלחמת על צדק משלמת מחיר. אפשר לדמיין מצב שבו מישהי תגיד "פגעו בי, עשו לי עוול, העובדה שקיבלתי תפקיד [שלדעתי מגיע לי ממילא] בגלל העוול שעשו לי, היא בבחינת תיקון או פיצוי". זה נשמע לך מופרך? הכוונה לא אם מראש הייתי מוכנה שיפגעו בי כדי לקבל משרה, אלא האם בדיעבד, לאחר שהפגיעה פגעה, אסכים לקבל את ה"פיצוי". זה קצת דומה למצב שבו אדם לא יסכים שיכרתו לו את היד עבור סכום כסף מסוים, אבל מרגע שידו נכרתה הוא דורש פיצוי כספי. האם אני אמשיך לעבוד במקום כזה? מהכרותי עם עצמי אני מניחה שלא, ושאלחם כמו דון קישוט מחורבנת. האם אני יכולה להיות משוכנעת ששום דבר בשום נסיבות לא יגרום לי לסתום את הפה? לא. נראה לי שמעטים האנשים שיכולים להיות *משוכנעים* בכך. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |