|
||||
|
||||
האונס כמעשה אלימות מתאים יותר לאנסים הסדרתיים שאכן משחרים לטרף במרחב הציבורי. האנס ''המזדמן'' - זה ששתה אחת יותר מדי במסיבה והצליח להתעלם מאיתותי חוסר ההסכמה של הקרבן- אני חושב שהמעורר שלו אינה אלימות גרידא אלא שליטה, ובהתאם אני חושב שהתגובה של האנס המזדמן לצעקה ''תעיף את הידיים המסריחות שלך ממני'', אילו באה בשלב מספיק מוקדם, תהיה נסיגה. צעקה כזו מפיגה את מסך העמימות שהאנס המזדמן מתחבא מאחוריו. הטמעת החוק היבש בקרב הקרבנות הפוטנציאליים תסייע לדעתי רבות להבהיר את חוסר הלגיטימציה של התוקף, והלגיטימיות של האיתות החד משמעי. |
|
||||
|
||||
למה שאתה קורא כאן ''שליטה'' אני קוראת ''תוקפנות''. יש מצבים שתוקפנות נגד אכן תסייע. לא תמיד. ומסיבות שונות, הקורבן לא תמיד מסוגל להגיב כך. |
|
||||
|
||||
בכל המקרים זו תוקפנות. תקיפה מינית, כן? הבדלתי בין תאוות האלימות פר סה של האנס הסדרתי, שכל מטרתו היא הכנעת הקרבן, לבין האנס המזדמן, שכנראה היה מעדיף שיתוף פעולה, ומצליח להכחיש את חוסר ההסכמה של הקרבן למעשיו. במקרים האלה (הנפוצים יותר לאין שיעור) לדעתי הסרת העמימות של המעשה מעמידה מראה מול פני התוקפן, כזו שאינו יכול להתעלם ממנה, ועשויה להרפות את ידיו. הקרבן, ממה שהבנתי, מתקשה פעמים רבות להגיב בעוצמה במהלך התקיפה מתוך בלבול, תחושות אשם, מה יגידו ועוד. אבל קל יותר לדעתי יהיה לגדוע את התדרדרות הסיטואציה בעודה באיבה. רעיון נוסף שעלה בדעתי הוא להתאים את הטיפול להיקף הבעיה. לפי הנתונים תקיפה מינית היא - עבירה מאוד נפוצה - רק מיעוט קטן של המקרים מדווח - העונש עליה חמור אולי כדאי להפחית את העונש על תקיפה מינית ולייצר איזה הליך שיפוט מהיר, בדומה לבתי המשפט לתעבורה, שעם היותו כבול להליך הפלילי לכל דבר ועניין, יהיה יותר בסגנון סרט נע שיכול לטפל במאסה של עבריינים. נגיד שכל תוקף שזו לו עבירה ראשונה (נניח כמו חיים רמון) יקבל 6 חדשים על תנאי, תהיה לו חרב דמוקלס מרחפת מעליו. לנפגעת, מצד שני, יהיה קל יותר להתלונן כי היא לא הורסת לאף אחד את החיים, וכי בהליך המזורז לא יעבירו אותה מסכת השפלות, ואם תחול בעקבות זאת תחול גם עליה מהותית בדווח על תקיפה מינית אזי תוקפים רבים יצטרכו לתת לעצמם דין וחשבון, הכרה שהם עבריינים יתכן שתיצור שינוי בנורמות החברתיות שבתוכן הם פועלים. |
|
||||
|
||||
אני סבורה שההנחה שלך שמיעוט המקרים מדווח *בגלל* העונש החמור אינה מבוססת. ומאחר ש(אני מקווה ש)גם אתה לא רוצה לחבל בחובת ההוכחה מעבר לספק הסביר, הרי שתהליך העינוי של הקורבן יוותר, ורק קלות העונש תהפוך את העבירה לקלת משקל. הייתי מנחשת שזה עוד יפחית את המוטיבציה להתלונן. דרך אגב, רמון לא אנס, "רק" כפה נשיקה. |
|
||||
|
||||
רמון הורשע במעשה מגונה שהוא תקיפה מינית, עבירה שעל פי פרסומים זרים נפוצה כחול אך רק במיעוט המקרים מדווחת. מה שאני אומר זה שאם התקיפה המינית היא עבירה כל כך נפוצה בואו נטפל בה ככזו ולא כמו אחיותיה לחומרה הנדירות ממנה בהרבה. גם במשפטי תעבורה נשמרים כללי הדין הפלילי וגם בבתי הדין הצבאיים ששופטים את מיידי אבנים פלסטינים. פשוט אלו מערכות שמטפלות במסות של עבריינים. |
|
||||
|
||||
תודה על ההרחבה. חוזרת השאלה כיצד אתה סבור שתגרום לכך שיותר מוטרדות ומוטרדים יביאו את העניין לערכאות משפטיות? כלומר הקשר בין קלות העונש והגשת התלונה לא מבוסס. וגם אם היה, מצד אחד העונשים כבר קלים (אאל"ט רמון קיבל 100 שעות עבודות שירות וזה לא נרשם כעברה עם קלון), מצד שני אתה לא יכול לשנות את תהליך ההוכחה. במשפטי תעבורה קל יותר להביא ראיות. במשפטים צבאיים של זורקי אבנים, הנאשמים מבלים חודשים במעצר עד למשפט. |
|
||||
|
||||
אני חושב שככל שיהיה פחות טררם סביב הגשת התלונה כך יהיה קל יותר למותקפים לדלג מעל המשוכה הזו. אין לי מושג איך מקימים מערכת לטיפול במסה של תלונות מסוג מסיום אבל אני מעריך שעצם קיומה של מערכת כזו המוקדשת לתקיפה מינית תהיה איתות מאוד חזק למותקפות שזה לגיטימי ונורמטיבי להתלונן. מהצד השני אם העונש יהיה נמוך מספיק יהיה משתלם לנאשמים להודות ישר בהתחלה (כפי שאכן קורה ב 90% ויותר ממשפטי התעבורה) ולחסוך את כל הישיבות של ההוכחה. המטרה היא שהמסה של ההרשעות תצרוב את מעשה התקיפה המינית כלא נורמטיבי, תקל על המותקפות להתלונן ותקשה על עבריין המין המזדמן לחיות בשלום עם עצמו, וכך למנוע את העבירה הבאה. |
|
||||
|
||||
רעיון מעניין. אבל :-) בדיוק חשבתי על זה שחוקי התעבורה ומערכת הענישה לא סייעו לצריבת ניגוד העברה התעבורתיתית לנורמות. כלומר (וידוי) עלי היא לא השפיעה. עלי השפיעו הרבה יותר התגובות של כמה ממכרי למספר תרגילים טפשיים שביצעתי על האוטו באהן. |
|
||||
|
||||
נכון. משום שעברות התעבורה (בחלקן 1) הן שרירותיות לחלוטין. תמרור "עצור" או רמזור אדום, למשל, דורשים ממך להשעות את שיקול הדעת שלך, ולעצור גם כשאין אף אחד לתת לו זכות קדימה. לא פעם עמדתי באדום באמצע הלילה במקום נידח כשאני רואה שאין שום מכונית במרחק קילומטרים לכל עבר והרגשתי מטופש לחלוטין. הגבלת המהירות לפי סוגי כבישים גם היא שרירותית. למה דווקא 50? למה 80? ככה. ישנה עברה של נהיגה במהירות מופרזת בהתאם לתנאי הדרך, שהיא אכן עבירה מוסרית, אבל לא שמעתי על מישהו שקיבל דוח כזה. אבל מעשה התקיפה המינית הוא לא מוסרי גם בעיני התוקף. משום כך הוא צריך להצדיק את מעשיו (גם לעצמו) בהצדקות שונות כמו התנהגות המותקפת, השפעת האלכוהול וסיפורים אחרים. 1 עבירת התעבורה הכי לא מוסרית בעיני היא אי שימוש באיתות. מי שלא מאותת מונע מהמשתמשים האחרים בדרך לדעת את הכוונות שלו ובכך מלחיץ ומסכן אותם. זה פשוט זלזול בזולת. וכמובן ישנם נחי צד שמאל (שמא נכי צד שמאל) שמתנחלים בנתיב השמאלי ולא תזיזי אותם משם עם שופל. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שפעם כבר אמרתי כאן שכבר הסכנתי עם אלו שלא מאותתים ( אני פשוט מצפה מכל נהג שבכל רגע ינסה להחליף נתיב). מה שמעיק זה אלו שמאותתים בניגוד לכיוון החלפת הנתיב. עדיף חוסר אינפורמציה מדיסאינפורמציה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |