בתשובה להאייל האלמוני, 13/11/11 18:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רוב תודות: אני מכירה את החוק והודעה עליו מופיעה ממש ליד דלתו של הרופא שהזכרתי. מצד שני, לא נראה לי שאדרש לו. במקרה הבא אני יכולה פשוט לא למלא את בקשתו. אפילו אם אגיע אליו חלילה באותו מצב נורא כמו קודם, אין ספק שאזכור לפחות את הדיון הזה:) ואני ודאי לא חוששת שהוא יהיה אלים. כמו שאמרתי, מגעיל - כן, רוב הדברים האחרים לא. קרי: אם לא אציית הוא לכל היותר יכעס, לא יפעיל כוח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הוא לא יגיב באלימות ואת תצאי בהרגשה לא טובה ומלאה בתעלומות. נדמה לי שעליתי על הנקודה: גם לי לא נעים לבקש, ובודאי שלא נעים לי לדרוש בתוקף, אני רק גיבורה על אחרות כאן באייל :-}. אבל מה יהיה אם כולנו נמשיך במדיניות "אני מכירה את החוק אבל לא נראה לי שאדרש לו"? - איך ילמדו הרופאים (שאני בכל זאת מאמינה בכוונות הטהורות של רובם חוץ מקבוצה מצומצמת של תפוחים באושים) שהחולה הוא/היא לא כטמבל/ית ביד היוצר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, זאת ממש לא הבעיה. הוא לא יכעס אם אבוא עם ליווי, ודאי שלא. רק לי לא נוח להיכנס אליו כך, לפחות לא עם זה של האנשים שישמחו לבוא אתי ולא של אחות שאינני מכירה. אני זקוקה לליווי *עד* חדר הרופא, מישהו שיהיה שם בצאתי, במקרה שאני חוששת מדיאגנוזה אפשרית. אבל לא בתוך החדר. וכעסו לא מפחיד אותי כלל ועיקר. הוא כועס עליי ממילא, אחרי שאמרתי לו בטלפון "כמה מלים יפות" בעניין מסוים. עובדת היותו רופא לא מטילה עליי כל מרות. ובנוסף, איך ילמדו הרופאים שהחולים אינם אוילים, אם לא החולים עצמם יעמדו על שלהם אלא יזדקקו למלווים שיעשו זאת למענם?:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתאר לעצמי שלפעמים זה יכול להיות נעים. כל מפגש מן הסוג הזה של טיפול אישי, בבתי חולים, במספרה אולי במניקור יוצר בהכרח סוג מסויים של אינטימיות. כל אחד רוצה שטיפלו בו, מה שאולי כולל באורח מודע או לא מודע גם רצון להתערטל. אין זה תמיד מתרחש בצורה של פגיעה בזכויות החולה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |