בתשובה לטווידלדי, 01/11/11 18:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מנחש שהמילה "חפץ" כעצם ממשי התייחסה במקור לעצם נחמד (מילולית: חומדים אותו), כלי חמדה. במקרא עלה בדעתי רק "טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה". מכאן התגלגלה לכל עצם שהוא ומשם לנכסי דניידי. מישהו יכול לבדוק במילון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בהקשר זה, ראוי לציין את העובדה שהאקדמיה ללשון בחרה במלה ''חפיץ'' כתרגום ל-''גאדג'ט'' - מלה שאין לה סכוי להתקבל בלשון המדוברת, אבל היא מבטאת היטב את התובנה שחלק ניכר מגאדג'טיותו של הגאדג'ט היא שהוא פשוט מעורר חשק וגורם לחפוץ בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידוש יפה! חבל שהמילה מכוערת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באבן שושן מופיעים שני המובנים (מובן ה"עצם, גוף" מודגם עם הפסוק שלך ממשלי), וגם מובן שלישי - "עניין, עסק: 'אין לי חפץ בכם"'. אין שם הסבר אטימולוגי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |