|
||||
|
||||
הממ. בעקבות הדיון בפעם הראשונה טרחתי לחשוב על כך שחפץ מלשון רצון ומלשון נו, איזה משהו נייד ששייך למישהו, הם עם אותו שורש לשוני. אין לי מסקנה ברורה, אבל בהחלט מעניין לנסות המרות: "החפצון לה' בעולות וזבחים"? "כי לא אחפיץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה" "היזהר מרצון חשוד". |
|
||||
|
||||
אני מנחש שהמילה "חפץ" כעצם ממשי התייחסה במקור לעצם נחמד (מילולית: חומדים אותו), כלי חמדה. במקרא עלה בדעתי רק "טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה". מכאן התגלגלה לכל עצם שהוא ומשם לנכסי דניידי. מישהו יכול לבדוק במילון? |
|
||||
|
||||
אגב, בהקשר זה, ראוי לציין את העובדה שהאקדמיה ללשון בחרה במלה ''חפיץ'' כתרגום ל-''גאדג'ט'' - מלה שאין לה סכוי להתקבל בלשון המדוברת, אבל היא מבטאת היטב את התובנה שחלק ניכר מגאדג'טיותו של הגאדג'ט היא שהוא פשוט מעורר חשק וגורם לחפוץ בו. |
|
||||
|
||||
חידוש יפה! חבל שהמילה מכוערת. |
|
||||
|
||||
באבן שושן מופיעים שני המובנים (מובן ה"עצם, גוף" מודגם עם הפסוק שלך ממשלי), וגם מובן שלישי - "עניין, עסק: 'אין לי חפץ בכם"'. אין שם הסבר אטימולוגי. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי לראשונה על הקשר כשקראתי את מחזהו של חנוך לווין ''חפץ'' - זה שמה של אחת הדמויות. אצל לוין הרי לכל הדמויות יש שמות מגוחכים, ובהקשר הזה מייד קראתי את ''חפץ'' כשם מגוחך, ומאוד חנוך לוויני. רק אחר כך נזכרתי שיש באמת שם משפחה כזה, ואז חשבתי למה בעצם יש שם משפחה כזה מצחיק, ואז הבנתי שיש שתי משמעויות, ואז שהן קשורות. |
|
||||
|
||||
המקור האנגלי ל"החפצה" הוא מהמילה "object"1. למילה זו יש דווקא משמעות אחרת די הפוכה: פועל שמשמעותו "להתנגד". לפי ויקימילון מקור המילה הוא בלטינית: "לזרוק כנגד". 1 אבל לא כך טוענת הדודה. ר' שיחה:חפצון [ויקיפדיה]. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |