|
||||
|
||||
אני מבקש להתמקד רק בנימוק של מניעת עידוד החטיפות (וסחטנות באופן כללי). הבה נניח לצורך העניין שזוהי השאלה היחידה שעל הפרק. האם כבר החלטת על תשובה לשאלת הכפירה שהשתעשעת בה? |
|
||||
|
||||
לא החלטתי. אפילו לא החלטתי אם השיקול הנכון כאן הוא אכן שיקול תועלתני, או שמא בכלל עקרוני1, ובאף אחת מהסעיפים אני לא מצליח להגיע להכרעה, או אפילו לנסח איזשהו נימוק חזק מספיק להתחיל ממנו. אולי תתחיל אתה? 1 מהסוג "אנחנו לא אמורים בכלל לדון עם טרוריסטים, אפילו אם זה יועיל מכל בחינה מעשית". |
|
||||
|
||||
אני חושב שלא כדאי לעודד חטיפות, ולו משום שכעת הבחירה היא דווקא כן בין חטיפות ובין ''שקט'' (לא כולל ירי טילים). לפחות כרגע, חוץ משחרור אסירים אין לחמאס אינטרס של ממש לצאת להתקפות נגד חיילים. מכאן, דרך אגב, שהפחד מפיגועים מאת המשוחררים הוא לא גורם חזק במיוחד. זו גם הסיבה ששחרור מדוד של אסירים שלא בתגובה לחטיפה יכול לסייע. קרא לי נאיבי, אבל אני אפילו חושב שהסבירות שמחבל יחזור לסורו אם שוחרר בכוח היא גדולה מאשר אם שוחרר ''בחסד''. הצלחת הסחיטה מעודדת חטיפות ולכן היא רעה. |
|
||||
|
||||
בעצם, אתה לא חייב לענות על זה. עכשיו חשבתי שאם כבר כופרים בהנחות יסוד, אולי כדאי לשאול קודם לשם מה אנו מחזיקים את האסירים (הביטחוניים) ומה יוצא לנו מזה. אבל אין לי תשובה מן המוכן, ואין לי כוח להתחיל :-) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |