|
||||
|
||||
אני מסכים. גם וורד לא תמיד היה גן של שושנים. (העניין הוא שבתקופה הזו, אופן-אופיס היה במצב יותר גרוע מהיום). אבל אני טוען באקלים הנוכחי שהיום הוא במצב מאד טוב יחסית לאופן-אופיס. |
|
||||
|
||||
אני לא מדברת על גרסה ישנה של וורד, אלא על הגרסאות העדכניות (וורד 2011 למק, מול וורד עדכני על חלונות). |
|
||||
|
||||
אם וורד על ווינדוז עובד ווורד על מק לא עובד, כנראה שהאשפה היא המק ולא הוורד... |
|
||||
|
||||
כאמור, לפעמים זה הפוך (וורד על מק עובד, וורד על חלונות לא), כך שאי אפשר להפנות את התיאור ''אשפה'' לפלטפורמה מסויימת. ההבדלים בין גרסאות הוורד בחלונות ומק לא נובעות מהמק עצמו (ואינם נמצאים בדברים בשליטת מערכת ההפעלה אלא בשליטת התוכנה), אלא מהבדלים בפיתוח וורד ע''י מיקרוסופט- שתי הגרסאות מפותחות ע''י צוותים שונים ונפרדים, ומדובר על בסיס קוד נפרד ושונה. |
|
||||
|
||||
בד''ך התוכנה אמורה להתאים למערכת ההפעלה, ולא מערכת ההפעלה לתוכנה. |
|
||||
|
||||
הנקודה היא, שרוב התוכנות היום הן "אשפה" ברגע שמנסים לעשות איתן משהו שדורש מעבר בין גרסאות- בין אם אותה פלטפורמה, בין אם בין פלטפורמות שונות, או בין אם בין קובץ משותף למספר תוכנות. כן, תאימות היא דבר מורכב ולא פשוט (ראיתי עד כמה בשנים בהן עסקתי ב־QA. רצית למצוא באג? תמיד אפשר לחפש בעניני תאימות. שלא לדבר על המורכבות הנוספת שיש בפיתוח ובבדיקה ברגע שמכניסים תאימות לעניין), ויש לכך סיבות היסטוריות. כמה זה פתיר? אני מניחה שבהשקעה מספקת across the board רוב הבעיות הללו הן פתירות. אבל לחברות אין תמריץ טוב לפתור אותן, כך שזה לא הדבר הגבוה על סדר העדיפויות שלהן. |
|
||||
|
||||
מערכת ההפעלה היא תוכנה כמו כל תוכנה אחרת. אותי , כצרכן, לא מעניין "מי אשם". אם יש לי אפשרות אחת (וורד+ווינדוז) שבעזרתה אני יכול לקרוא את כל המסמכים שכל העולם שולח לי ויש לי אפשרויות אחרות (אופנאופיס+ווינדוז, וורד+מק, אופןאופיס+סוזה, נומאופיס+אובונטו...) בהם אני לא יכול לקרוא את המסמכים שכל העולם שולח לי, אז אני אבחר באפשרות הראשונה. אם מישהו רוצה שאני אבחר באפשרות אחרת, הוא צריך לדאוג שהיא תעבוד טוב יותר מהאפשרות הראשונה ולא לספר לי סיפורי סבתא על כמה האפשרות שלו מגניבה. |
|
||||
|
||||
מערכת ההפעלה איננה תוכנה ככל תוכנה אחרת. |
|
||||
|
||||
גם מעבד תמלילים איננו תוכנה ככל תוכנה אחרת (או שלא הבנתי למה אתה מתכוון)... |
|
||||
|
||||
אולי אני לא הבנתי למה אתה מתכוון ולכן כדאי שתסביר את עצמך ולא רק תזרוק משפטי מחץ. |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי לזרוק משפטי מחץ. מערכת הפעלה היא באמת תוכנה. אם יש במערכות הפעלה איזשהו ייחוד על פני שאר סוגי התוכנות בעולם שרלוונטי לדיון, אז הוא לא פורט עד עכשיו. |
|
||||
|
||||
ההבדל המהותי לצורך הדיון הוא שמערכת הפעלה משמשת להרצת תוכנות אחרות, ולרוב לא משתמשים בה כדי לסמלץ מערכת הפעלה אחרת (אם כי גם את זה עושים, כמובן, אבל במחיר פגיעה בביצועים). |
|
||||
|
||||
זה, אולי, היה נכון פעם. היום רוב התוכנות מריצות תוכנות אחרות, אם זה וורד ואם זה נגן המדיה החביב עליך. אבל, גם אם זה נכון, איך זה רלוונטי? |
|
||||
|
||||
זה רלוונטי לשאלה מי דפוק - מערכת ההפעלה, או התוכנה שאמורה לרוץ עליה. (והייתי קצת נזהר לפני שהייתי הופך יכולת הרצה של סקריפטים ל''רוב התוכנות מריצות תוכנות אחרות''. אפילו אם בפועל, כפי שצפריר הראה, דפדפן יכול להריץ הפצת לינוקס בתוכו) |
|
||||
|
||||
למה זה צריך לעניין אותי כצרכן?! אם יש מערכת הפעלה "דפוקה" שמספקת את הצרכים שלי ומערכת הפעלה "קסומה" שלא מספקת את הצרכים שלי, אני אבחר בראשונה. |
|
||||
|
||||
אני שמח לראות שהדיון מלהיב אותך עד כדי השלכת סימני קריאה. מכל מקום, אני לא חושב שטענו כאן שזה צריך לעניין אותך כצרכן. |
|
||||
|
||||
למי שלא מכיר: הנה מה שקורה כשנותנים לדפדפן לסמלץ מערכת הפעלה (ליתר דיוק: להריץ מכונה וירטואלית). המחיר הוא פגיעה מסויימת בביצועים, ר' הFAQ. |
|
||||
|
||||
את מניחה שמערכת ההפעלה מפותחת וכבר קיימת לפני שפיתוח התוכנה החל? |
|
||||
|
||||
נגן המוזיקה שלי (Amarok) עובד בלינוקס כמו גדול ולא עובד בוינדוס. כנראה שוינדוס זו אשפה. |
|
||||
|
||||
אולי לצרכים שלך ווינדוז היא אשפה. למיטב ידיעתי Amarok עובד על ווינדוז, ולרוב (אם לא כל) הקבצים ש-Amarok עובד איתם יש תוכנות אחרות בווינדוז שיכולות לעבוד איתם. אבל, כאמור, יכול להיות שאני טועה, ושווינדוז היא אשפה. |
|
||||
|
||||
* מה יותר נקל, להחליף מערכת הפעלה או להחליף תוכנת האזנה למוזיקה? * מי צריך להתיישר לפי מי? יצרני מעבד תמלילים / תוכנת האזנה / תוכנת עיבוד תמונה / כזו או אחרת, לפי מערכת ההפעלה שבה משתמש קהל הלקוחות הפוטנציאלי שלהם, או שיצרני מערכת ההפעלה צריכים להתיישר לפי כל תוכנה קיימת או עתידית שמישהו ימציא? * כשאתה קונה מחשב חדש / מפרמט קיים, מה אתה מתקין קודם, מערכת הפעלה או תוכנת האזנה למוזיקה? * מי זקוק למי על מנת למכור - חלונות לאמארוק, או אמארוק לחלונות? |
|
||||
|
||||
יותר קל להחליף נגן מדיה. אף אחד לא צריך להתיישר לפי אף אחד אחר. אני מתקים קודם את מערכת ההפעלה (שבאה, לרוב, עם נגן מדיה). חלונות לא זקוק לאמארוק על מנת למכור (כמה מקוני חלונות בכלל יודעים שהוא קיים?), אמארוק לא זקוק לחלונות על מנת למכור (הוא בכלל בחינם). |
|
||||
|
||||
קצת רקע למי שלא מכיר: Amarok (software) [Wikipedia] הוא נגן מדיה שנכתב לסביבת KDE [ויקיפדיה] ומתבסס על התשתיות שלה. יש גם <קישור http://amarok.kde.org/wiki/Download:Windows גרסה לחלונות>, אולם זו לא נראית (במבט ראשון. לא מהכירות אישית) פופולרית במיוחד. |
|
||||
|
||||
בחרתי את אמרוק כי בפעם האחרונה שבדקתי הגרסה לחלונות שלו עוד לא עבדה. אולי זה השתנה, אבל ברור שזה נטפוק חסר טעם ואפשר לתת כל תוכנת לינוקס אחרת שטרם יש לה גרסת וינדוס. |
|
||||
|
||||
כמו שכבר הזכירו לפני, הדוגמא שלך לא עובדת, כי אפשר להשיג תוכנות מקבילות לווינדווס, שנותנות את אותו שירות. בנוגע לוורד, עדיין אין תכנות שיתנו רווח מקביל. יש דברים שעובדים רק בלינוקס, בפרט משהו שמקליט וידאו מכרטיס טלויזה, לדיוידי (אולי כבר יש בחלונות, לא יודע) בחינם, אבל זה מספיק שולי בשביל של-90% מהמשמתמשים זה יהיה ייתרון לא רלוונטי. |
|
||||
|
||||
אני אנסה שוב: אם יש תוכנה כלשהי שיש לה גרסה לשתי מערכות הפעלה, ובאחת מהן הגרסה לא עובדת, אז הגרסה של התוכנה לאותה מערכת הפעלה דפוקה, אפילו אם לאותה תוכנה אין אלטרנטיבות. |
|
||||
|
||||
אתה עושה לעצמך (ולמפתחי מערכות ההפעלה) חיים פשוטים. מערכת הפעלה לא מפותחת על מנת להיות קיימת, היא מפותחת על מנת שמשתמשים יוכלו להריץ עליה תוכנות. אם תוכנה מסויימת לא עובדת כראוי על מערכת הפעלה מסויימת אז המטרה של מפתחי מערכת ההפעלה לא מומשה עבור התוכנה הספציפית (כמו גם המטרה של מפתחי התוכנה). אבל אם לאותה תוכנה יש גרסא שעובדת כראוי על מערכת הפעלה אחרת אז המטרה של מפתחי התוכנה יושמה חלקית (הם נותנים שירות לחלק מהלקוחות1) בזמן שהמטרה של מפתחי מערכת ההפעלה לא מומשה בכלל (הם לא נותנים שירות לאף לקוח1). ליישם מערכת הפעלה יפה וקסומה זה קל (יחסית), ליישם מערכת הפעלה עם הרבה תוכנות עובדות כראוי זה בכר הרבה יותר קשה, וזאת נקודת ההצלחה העיקרית של כל מערכות ההפעלה המצליחות (ונקודת הכשל של רוב מערכות ההפעלה הכושלות). בשורה התחתונה, השאלה אם מפתחי וורד למק פישלו (או אפילו הכניסו באגים בכוונה) היא חסרת חשיבות לשאלה איפה האשפה2. 1 מבין הלקוחות שמעוניינים להתשמש ביישום - במקרה של וורד, הרבה, במקרה של אמארוק, קצת פחות. 2 לפי הגדרת ההורה |
|
||||
|
||||
אתה חושב כמו תוכניתן, "יש תוכנה, אין תוכנה". לא מעניין אותי אם יש או אין תוכנה. אם יש פעולה, שאתה יכול לעשות בקלות במערכת הפעלה א', ויכול לעשות בסרבול במערכת הפעלה ב', הרי שלדידך מערכת הפעלה ב' היא ערימת אשפה. שווה לשלם כסף רק כדי להמנע משימוש במערכת הפעלה ב'. מה אם יש כמה פעולות שחלקן אפשר לעשות ואת חלקן אי אפשר לעשות? אתה לוקח קבוצת פעולות שחשובות לך במיוחד. מי שעושה את רובן בקלות - לוקח. מה אם יש הרבה אנשים שלחלקם מערכת א' שמישה יותר, ולחלקם מערכת ב' שמישה יותר? נכון! מערכת ההפעלה שיש לה רוב, לוקחת. יש כמה פעולות, כמו שיתוף מסמכי וורד, שמסורבל לעשות בלינוקס, וקל לעשות בחלונות. הפעולות האלה גורמות לכך שלרוב האנשים חלונות הוא חלום ורוד, ולינוקס הוא סיוט. אם אדם אוהב לדוגמא, לנתח את הקרביים של המחשב, אני משער שבלינוקס זה יותר קל. אם אדם אוהב לבהות במסך שחור ולהקליד לשם פקודות מוזרות - בשבילו לינוקס יותר טוב. אם אדם רואה את המחשב ככלי, שעוזר לו לעשות דברים אחרים (כמוני למשל, שצריך לתקשר עם המנחה שלו, ולשלוח לו את המצגת שהוא צריך להעביר), הוא מעדיף שלא להתעסק בתקלות ובחוסר תאימות, ושהמחשב פשוט יעבוד. אני רוצה סורק? אקנה סורק והוא פשוט יעבוד (אני לא רוצה לחפש מומחה לינוקס שיגיד לי מה לקנות, אני רוצה לקנות, לחבר למחשב ושהוא פשוט יעבוד). לחבר למחשב את האייפוד? אני רוצה שזה פשוט יעבוד. "פשוט יעבוד" זה השם השני של חלונות. (נכון, פעם גם חלונות היה בעייתי, היום הוא "פשוט יעבוד (TM)".) |
|
||||
|
||||
לי אישית סורקים עבדו טוב יותר בלינוקס מאשר בחלונות, לדוגמה. שלא לדבר על כל מיני דברים שבחלונות פתאום מתחילים לחפש דרייברים ובלינוקס פשוט עובדים. אני לא נוהג לבהות במסך שחור ולהקיש פקודות1, וגם אני רוצה מערכת שפשוט עובדת. 1 אני נוהג להגדיר אצלי את הממופים לצבעים יותר נורמליים. שחור על גבי <צבע בהיר כלשהו>. ובלי קשר לזה, אפשר בהחלט להסתדר במערכת לינוקס גם ללא הלרמינט. |
|
||||
|
||||
אתה נותן לי לקנות סורק על בליינד, ומתערב איתי שהוא פועל בלינוקס? אתה באמת קונה דברים ללינוקס בלי לבדוק כלום קודם? ואתה חי בנחלת העבר, עכשיו 90% מהדברים פשוט עובדים בחלונות. ואם צריך דרייבר - ההתקנה קלה ופשוטה. זה כבר לא החלונות שאתה מכיר. |
|
||||
|
||||
לצערי לא אני קונה את הסורקים, ומכאן הניסיון. ''התקנה קלה ופשוטה'' גורמת לכך שעדיין קוראים לי ולשכמותי לא מעט פעמים. ליתר דיוק, אחד היתרונות של חלונות הוא הזמינות של ''הילד של השכן'' שנותן במקרים רבים את התמיכה הבסיסית למשתמש. |
|
||||
|
||||
הסורק הכי פופולרי בזאפ כרגע הוא Epson Perfection V500. הוא בא יחד עם דיסק התקנה והוראות בעברית, ואם הוא הולך לאיבוד אתה פשוט הולך לאתר של החברה ומוריד דרייבר חדש. להתקין אותו על לינוקס אתה צריך לעקוב אחרי ההוראות האלה שכוללות הקלדה של פקודה עם 544 תווים בטרמינל (ונוסה רק על גרסא מסויימת של אובנטו, בלי אחריות של הייצרן). מי מהם זקוק יותר לילד של השכן? |
|
||||
|
||||
עזוב אותך מהוראות התקנה באתר היצרן. להוראות התקנה מגיעים רק אחרי שדברים לא עובדים. ניסית לחבר את הסורק להתקנת לינוקס עדכנית (משהו שאתה גם מריץ היום, ולא הפצה ישנה בת 4 שנים שאף אחד כמעט כבר לא מריץ) ולראות אם הוא פשוט עובד? ליתר דיוק: חלק מהפקודות בהוראות הללו נראו לי כ"כ מכוערות ורציתי לבדוק את החבילות עצמן. הקישורים לא עבדו. הלכתי קצת למעלה וגיליתי שהדרייברים הישנים הוחלפו בדרייברים חדשים. הדרייברים הללו הם ברישיון חופשי1. כמובן שאם אתה רוצה אתה יכול להתקין את החבילות מאתר היצרן. אבל בד"כ אתה לא צריך לעשות את זה והן מגיעות כבר עם ההפצה שלך. הם גם לא ארוזות בצורה כ"כ מזעזעת כמו אותן חבילות קנייניות מאותן הוראות ישנות. העיקרון בלינוקס הוא שמעודדים (בכוח פיזי מתון) את היצרנים ליצור דרייברים חופשיים. כשיש דרייברים חופשיים הם כבר מוצאים את דרכם להפצות. עידוד פעיל של היצרנים (אינטל היא דוגמה בולטת, אבל לא חסרים אחרים) עוזר להכניס אותם מוקדם יותר. אם משהו לא נמצא בתוך ההפצה, מסובך יותר להתקין אותו (אבל גם כאן מתרגלים להוסיף מנגנונים של הוספה ממאגרים חלופיים ומסודרים ולא דרך חבילות גרועות בודדות) אגב, אתה לא צריך לזלזל בהוראות שכתובות שם. יש שם המון תווים, אבל כל מה שצריך זה להעתיק ולהדביק. מי שכתב את ההוראות דאג גם להפריד בין הפקודות בסימן && כדי שכל פקודה תרוץ רק אם הקודמת הצליחה. הם דאגו להשתמש ב-sudo כדי שלא יצטרכו להסביר למשתמש את המושג המוזר של "root". למרות זאת, רואים שהם לא השקיעו מספיק בבדיקת ההוראות: הם לא כותבים wget -c, ולכן אם הורדה אחת נפסקה באמצע ואתה מנסה להריץ את ההוראות שוב כלשונן, תיכשל. הם גם לא הוסיפו שורה ריקה בסוף (כדי להדביק "לחיצה על אנטר"). צריך לדעת גם לכתוב הוראות ולבדוק אותן. 1 כל אחד מדפי ההורדה טוען שצריך להסכים לרישיון כדי להוריד את התוכנה. זה כמובן שטות: אפשר להוריד, להתקין ואפילו לשנות גם בלי להסכים לתנאי הרישיון. צריך הסכים לתנאי הרישיון אם רוצים להפיץ את התוכנה. לוקח זמן להתרגל לחופש. |
|
||||
|
||||
סורק אין לי. ניסיתי לחבר מצלמת רשת וכרטיס טלויזיה להתקנת לינוקס עדכנית... לא עבד (ולהבדיל מהסורק, לשניהם אין דרייבר בלינוקס, ז''א הייתי צריך לקחת את הקוד של דרייבר של משהו ''דומה'' לשנות את הקוד שלו, לקמפל, להתפלל ולהתקין... שניהם, אגב, עובדים כמו חמאה על ווינדוז, פשוט פלאג אנד פלי). הבעיה היא בדיוק בזה ש''אם משהו לא נמצא בתוך ההפצה'', כמו כל כך הרבה חומרות שפשוט לא נמצאות בתוך ההפצה, ומקטינות את הצע החומרה העומד לרשותך (ולכן מגדילות את המחיר אותו אתה משלם, כן, יש מחיר לחופש). אני לא מזלזל במה שכתוב שם, ההבדל ביננו שכשאני רואה את ההוראות האלה אני מדמיין את עצמי מסביר אותם לחותנת שלי בטלפון. |
|
||||
|
||||
זה שמיקרוסופט יצרו מצב בו הילד של השכן יכול לעזור לך בהתקנה (ומנסיון, כל אדם שיודע להשתמש בוורד באופן סביר - יכול להתקין היום בחלונות 7 מדפסת או סורק. במקרה הטוב מחברים וזה עובד, במקרה הפחות טוב מחברים מכניסים דיסק, ואז זה עובד. במקרה הכי גרוע מחברים, מכניסים דיסק לוחצים על הסמל של הדיסק, ואז זה עובד. אני לא מכיר חוויה דומה גורפת, על אחוז מאד גבוה של סורקים ללינוקס. |
|
||||
|
||||
מדפסת וסורק שהתקנתי לפני שבוע עלו לי ביומיים של עצבים, טלפונים למרכזי שרות, התקנה והסרה לפחות ארבע פעמים ואין סוף ביקורת על הוראות ההפעלה בכתב או בתכנת ההפעלה (אבל אני זה לא דוגמה). |
|
||||
|
||||
טוב. לי הדברים התחילו לעבוד. מותר לדעת של איזו חברה? אני מניח שהתקלה לא היתה טכנית (מכשיר תקול), אלא הוראות התקנה לא ברורות. אני גם מניח שהם לא היו ישנות, כי ברור שתהיה בעיה בחומרה ישנה. לי היתה חוויה הרבה יותר טובה עם דברים שקניתי. רובם פשוט עבדו בחלונות 7. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לציין כאן שלא זכורה לי הפעם האחרונה שבה משהו לא עבד לי בלינוקס. מצד שני, תמיד כשאני מתקין לינוקס למישהו אחר יש משהו שלא עובד לו. |
|
||||
|
||||
החוויה שלי (מדהים איך נושא השיחה לא השתנה כבר עשור, אם כי החוויה השתפרה). קיבלתי לעבודה מחשב חדש, שבא עם חלונות 7 כבר מותקנת. כדי להשמיש אותו (זה מחשב שאמור לשמש עוד אנשים, לא רק אותי) הייתי צריך (לא לפי הסדר): 1. להגדיר את הרשת (רשת של העבודה, ראוטר רגיל היה עובד מהקופסא). 2. להתקין אופיס. 3. לצרוב גיבויים של המערכת (מסתבר שזה מה שעושים היום במקום לשלוח דיסק של מערכת הפעלה שנקנתה בכסף). 4. להוריד ולהתקין אנטי-וירוס. 5. להוריד ולהתקין דפדפן נורמלי (אני לא יודע איפה מי התחייב לאיזו בחירה, עוד לא ראיתי חלונות שבאה עם משהו חוץ מאקספלורר). 6. להסיר המון רעש ויזואלי (כל מני תוכנות מוזרות של מיקרוסופט והודעות שהמערכת כל הזמן שולחת). 7. להסיר תוכנות כמו winzip שבאה מותקנת, שרצו ממני כסף כדי לפתוח את האנטי-וירוס שהורדתי. 8. להוריד 7zip. 9. להילחם במערכת כדי שתסכים להתקין עוד כמה תוכנות קנייניות שעבדו מצויין על XP (עבד בסוף, אבל דרש התעסקות מעבר למצב תאימות). התקנתי אובונטו בתור מערכת נוספת: הכנסתי USB עם המערכת, היא עלתה ועבדה כראוי (כולל רשת), לחצתי על התקן. 1. הוספתי את כרום לשוא"ש. לא בדקתי את החומרה קודם, הכל עבד מצויין מהתחלה. לזכותה של מייקרוסופט יאמר, שנכון להיום לדעתי אופיס עדיין יותר טוב מOO. |
|
||||
|
||||
החברה היא h.p , ואכן הוראות לא ברורות וחוסר ידע כללי שלי הובילו לבלגן. |
|
||||
|
||||
ממש מוזר. כל המדפסות של HP עבדו חלק, בלי צורך בהתקנה. |
|
||||
|
||||
לזה ציפיתי, הסתבכתי, ועכשיו אני אדם טוב יותר. |
|
||||
|
||||
אתה כן דוגמה, גם אני ככה. ואם זו מדפסת משולבת של HP אז בכלל. גם אתה קיבלת דיסק התקנה של 700 מגה? למדפסת?? זה כל כך דוחה אותי שלא התקנתי ואני משתמשת במינימום דרייברים. בצד החיובי, המדפסת עובדת בלי שום בעיות כבר 4 שנים בעומס לא קטן, לכן נראה לי שהחומרה שלהם טובה, רק התוכנה גועל נפש. |
|
||||
|
||||
לי נראה שזה קל וחומר. מי שבקיא על מנת להשתמש בלינוקס, גם להפעיל חלונות יודע. לא? |
|
||||
|
||||
לא ממש. מי שבקיא על מנת להשתמש בלינוקס מוצא לרוב את וינדוס מסורבל וקשה מאוד לקינפוג אם מתעורר בכך הצורך. מה שכן, בוינדוס 7 המצב השתפר פלאים לדעתי. |
|
||||
|
||||
רק רציתי להודות על ההצגה הבהירה של טיעוני. עשית זאת טוב ממני! תודה. (אגב אני חושב שדווקא בגלל ששנינו אוהבים תכנה בחינם, חשוב לנו שמליצי היושר על התכנה החופשית יהיו מודעים למגבלותיה). |
|
||||
|
||||
(שוב: חופשי. לא בחינם. ועוד אחת הדוגמאות שנתת: סקייפ. בחינם. אבל לא מתקרבת להיות חופשית, מטילה מגבלות מוזרות על השימוש. אם כי לזכותם יש לפחות לאמר שהם עובדים עם אחרים על המקודד אופוס, אם מיקרוסופט לא ינסו לסכל את השתתפותם ברגע האחרון). |
|
||||
|
||||
כבר עניתי שאני לא יודע מה המצב של העברית בוורד על מקינטוש, לא? שמעתי שהגרסא באנגלית עובדת טוב מחברים. ייתכן שבעברית הגרסא המקינטושית של אופיס לא שווה הרבה גם |
|
||||
|
||||
טוב, אז אולי באמת וורד למק לא שווה הרבה. אני נוטה להאמין לך ולא לחבר שלי, כי לא בטוח שהוא השתמש בוורד מספיק בשביל לקבוע אם הוא טוב או לא. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |