|
||||
|
||||
בתגובה 581093 שלך קראתי- כנראה בטעות, לפי התגובות שלך כעת- במשפט "מה שאיקאה הביאה הוא ביצוע המוני של דגמים זולים של ריהוט מעצבים" את המשמעות השניה של "המוני" ו"זול", כנראה בגלל הסמיכות של שתי המלים באותו משפט. לכן כנראה הרחקתי לכת כשיחסתי לתגובות שלך אחר כך רובד רגשי מסוים. פרגמטיות של הצרכנים היא באמת קונספציה חדשנית, שעלולה לשמוט את הקרקע מתחת כמה וכמה ענפים בכלכלה המודרנית. אנחנו קונים עם הרגש. העין חומדת הלב נפעם והכליות מייסרות. ככה זה. |
|
||||
|
||||
מה רע בהמוני (לא וולגרי - אלא מיועד להמונים) וזול? דווקא זה עומד לזכותם. כולנו קונים עם רגש, מי יותר ומי פחות. אבל בגיבוש עמדתנו בתחום הקניות מחברה X, כפי שאנו מנסחים אותה בתגובה באייל, בדרך כלל מופעל גם מעט רציונל בדרך, ולעתים אף משלים אתנו את כל הדרך עד לחנות עצמה. |
|
||||
|
||||
עלי להודות שההתרשמות שלי היתה עד לרגע זה כמו ההתרשמות של אריק - שתגובה 581093 היתה בהחלט בטון שולל המערב את המבט המפוכח עם לא מעט רגשות (מרירות, שקיעה בנוסטלגיה, איפה העולם ההולך ונעלם וכאלה), מעין הפגנה-אמיצה-של-אישה-אחת. המשפט "מה רע בהמוני...?" מפתיע אותי עכשיו, זה נראה ההיפך המוחלט ממה שנאמר מקודם. בקיצור, הפתילון הזה עוזר לי להבין אי הבנות באייל. |
|
||||
|
||||
תודה לך (באמת) על אי-ההבנה. חשבתי שלפחות באייל, אם בוררים מילים, אפשר לסמוך על כך שהקוראים יקראו בלי להשליך לשם כל מיני רגשות קש. הלא הדגשתי כמה פעמים שאני לא שוללת או פוסלת את הרשת ככזו ושיש בה גם סחורה ראויה (ודאי שעדיף לקנות כלי בית וטקסטיל שם, ולא בחנות הכל בדולר למשל. הגלובליזציה אינה מוקצית, וגם בה יש ''דירוג''). אני מודה ומתוודה שאם משתמע רגש זועם כלשהו מאותה תגובה, אפשר לייחס אותו (אך ורק) לניסיון להפריך את שיר ההלל השו''חי של אריק, שמולבש באופן אקראי לגמרי על שוק הרהיטים הישראלי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |