בתשובה להאייל האלמוני, 18/09/11 16:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כלומר, תוך שנתיים כבר מדובר על חיסכון1 1 מודולו הטענה הנכונה של נועה שצריך גם לכתוב על הספרים וקינדל לא מאפשר את זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם החמצתי משהו, אזי זאת בהנחה שהקינדל ישרוד ילדים למשך שנתיים, וגם שמחיר ספרי לימוד דיגיטליים הוא אפס (ושהסיכוי לאובדן\גניבת קינדל הוא קטן מאוד). כמו-כן, בניגוד לספר שבתיאוריה אפשר להעביר מילד לילד - לפעמים יש ילדים בשנתיים-שלוש הפרש, ולא תמיד החליפו מהדורה - יש צורך בקינדל לכל ילד. כמדומני שיידרש יותר זמן לכיסוי ההוצאות אם נביא את כל זה בחשבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. הדיון כאן הוא אכן בהנחה שעוברים לספרי לימוד חופשיים, אחרת אין מה לדבר כרגע על ויתור על ספרים בשר ודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הספרים חופשיים, אז יש עוד אפשרות. אפשר להדפיס אותם. נראה לי שזה יותר זול מאייפד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום התנגדות לזה. מה שחשוב הוא ספרים אלקטרוניים חופשיים, לא האופן שבו כל אחד בוחר לצרוך אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחיר הספרים הדיגיטליים אמור להיות (בשנים הקרובות, לפי דרישת משרד החינוך) עד 60% ממחיר הספרים המקוריים. מכאן שזה אמור לכסות את המחיר תוך שלוש שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. התעלמו מהמשפט האחרון, כמובן. חוסך (לפחות) 40% מהמחיר, כלומר 140 ש"ח לשנה במקרה של ספרים שעולים 350 ש"ח, ולכן יעברו ארבע שנים לכיסוי מחירו של הקורא בעלות הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הילד איבד / קלקל / גנבו לו, הלכו לך כל הספרים להשנה, ותצטרך, בנוסף, לקנות חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, אבל אפשר לגבות? אין את העניין הזה של ספר-פר-משתמש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. ספרים שאת קונה לקינדל מאמזון, את יכולה להעביר לכל מכשיר אחר שלך אם המקורי אבד/נגנב/נהרס. ספר-פר-משתמש הוא בדיוק כזה, למשתמש, בלי קשר לשאלה איזה מכשיר יש לו כרגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר על ספרים בתשלום, לא יעלה על הדעת שכל מה שתקבל יהיה קובץ פיזי וחסל. אתה אמור לקנות גם את הזכות להוריד את הקובץ מחדש מהשרת המרכזי שמארגן את העסק מתי ואיך שתחפוץ (וספק שירות שלא מספק את זה הוא חולירע שצריך לעבור מהעולם). קחי לדוגמה את חנות המשחקים Steam (שמציעה את פורטל 1 בחינם עד מחר! פורטל 1! בחינם!). שם אתה קונה את המשחק, הוא מתווסף לרשימת המשחקים שלך ואפשר להוריד מחדש מתי שתרצה אם הוא נמחק או שאתה מתחבר ממחשב אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא יעלה על הדעת? בספרי נייר זה פחות או יותר ככה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, וזה רע, אבל עוד ניתן לתירוץ בכך שליצור את הספר הפיזי זה סיפור. כשמדובר על אוסף ביטים שאפשר לשדר כמו כלום אין שום תירוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי אפשרויות שנראות לי הוגנות: או שאתה "קונה" את הספר, ואז הספר שלך, ובפרט אין לך בעיה לגבות אותו. אם נסתכל על תחום קרוב: יצירת עותק של תוכנה לצורכי גיבוי נחשב סוג של שימוש הוגן. האפשרות השנייה היא שאתה שוכר עותק משרת, ואתה מזוהה ע"י המשתמש שלך. במקרה הזה אני לא רואה מניעה עקרונית שתוריד את הספר כמה פעמים שונות. נראה לי שאם אף לא אחת משתי האפשרויות מתקיימת, משהו בהסדר לא הוגן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זה חוקי אם קנית פעם את הספר, לצלם אותו מחבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ספרים מופיעה בדרך כלל אזהרה שאסור לצלם ללא קבלת אישור מההוצאה לאור. לא זכור לי סעיף שעוקף את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מופיעות גם אזהרות על קלטות שמע. הידעת? מותר לך לפי החוק בארץ להעתיק קלטות שמע לצורך שימוש ביתי. מסקנה: אל תאמין למה שכתוב. אם היו חושבים על זה, הם היו כותבים שצריך לכבות את הטייפ כשחבר נכנס אליך לבית, שלא יהנה בלי לשלם המנוול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאמין לשום דבר כתוב. אפילו לא לטענה ''לדעתי זה חוקי אם קנית פעם את הספר, לצלם אותו מחבר'' כל עוד היא לא מלווה בקישור למקום שמבהיר את העניין חד משמעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שחזרת בך מטענתך הקודמת שצילום ספר שרכשת הוא בוודאות לא חוקי. ואני גם שמח שאתה לא מבסס את קביעותיך על הדפסות של אנשים שדעתם מוטה. בשביל לגבש דעה יותר מוצקה בהעדר עורך דין שיוכל לתת לך תשובה מוסמכת, עשה את הניסוי המחשבתי הבא. האם לבעל זכויות היוצרים מותר לצלם את הספר שלו? מסתבר שכן. קשה להבין הגיון ששולל העתקה של חומר שיש לך את זכויות היוצרים לגביו. הגיוני לא? אחרי כל זה ראה את סעיף 26 כאן1 שמתיר עותק לשם גיבוי. אם מותר עותק לשם גיבוי, כנראה שמותר להשתמש בו אם המקורי הלך לא? מסכים שזה לא הוכחה חד משמעית, אבל זה יכול להשפיע על הניחוש המושכל שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנת עותק מיצירה *מראש* למקרה שתאבד (גיבוי) לא שקולה להכנת עותק מיצירה שמחזיק אדם אחר *אחרי* ששלך אבד (לא גיבוי). מעבר לכך, כשאני קונה ספר אני בפירוש *לא* רוכשת את זכויות היוצרים בו. אני קונה משהו פיזי שמאפשר לי לצרוך את התוכן (כלומר, היצירה). צילום ויצירת עותקים הם חלק מהזכויות של היוצר (או בעל הזכויות). הן לא עוברות אלייך או אלי רק כי קנינו עותק של היצירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לעורכת הדין. שכנעת אותי סופית, כי אפילו לספריה לפי החוק המעוות אסור להעתיק ספר שהושמד אם אפשר לקנות חדש. איזה חוק מטומטם. גם אסור לי לסרוק את הספר ולקרוא אותו מהקינדל שלי. אפילו אם אני שורף את הספר אח"כ. סטארטאפ - לאסור על מכשירים שמגדילים דפים בשביל כבדי ראיה (זה כמו מציג שקופיות ישן, רק עובד לספרים), כי אסור לשדר אותו, וזה לא נכלל בשימוש ההוגן. לפי לשון החוק גם זה אסור? תוכלי לומר לי האם היו תקדימים משפטיים לכך? כלומר, חייבו מישהו שהעתיק ספר שהיה ברשותו לשימוש אישי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה. צריך לזכור שחוץ מחקיקה ראשית יש גם תקנות. מחוק זכות יוצרים נגזרות תקנות המתייחסות קונקרטיות למוסדות חינוך ותקנות המתייחסות לספריות ולארכיונים, במיוחד כדי למנוע מצבים אבסורדים כמו שאתה מתאר. סעיף 2 לתקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים) תשס"ט-2008 קובע כך: 2. סוגי ספריות שבהם מותרת העתקה של יצירות לפי סעיף 30(א) לחוק, הם אלה: (1) ספריה ציבורית כהגדרתה בחוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975; (2) כל ספריה אחרת הפתוחה לקהל, ופועלת שלא למטרות רווח; (3) הספריה הלאומית כמשמעותה בחוק הספריה הלאומית, התשס"ח-2007; (4) ספריה של מוסד חינוך שנקבע לפי סעיף 29 לחוק; (5) ספריה של משרד ממשלתי או יחידה ממשלתית, לרבות ספריית הכנסת וספריה של בית משפט. אני לא זוכרת בשלוף כרגע (ואין לי זמן לחפש) את הכללים בעניין המרה ממדיה אחת לאחרת. המרה, להבדיל מההעתקה. זכורה לי הלכה אמריקאית במעומעם בעניין מכשירי וידאו, שהתייחסה ל"טיים שיפטינג" כלומר, הקלטה של תוכנית על מנת לצפות בה מאוחר יותר, וקבעה שמדובר בעניין מותר. לצערי לא נגעתי בחומרים האלה מזה זמן מה, ואני לא זוכרת במדויק את ההתפתחויות מאז. גם ההתייחסות לשימוש עצמי באופנים שונים משתנה עם השנים ועם השינויים בטכנולוגיה. לא להכל המשפט (ובעיקר - החקיקה) מספיק להתייחס ולפעמים נוצרים מצבים שאין להם התייחסות. אני לא בטוחה שמכשירים שמגדילים טקסט נחשבים כ"שידור" גם בנוסח הקיים, אבל אני בלי החוק מול העיניים כרגע. אם זה מעניין אותך, אטרח כשאתפנה ואעיין בו. לעניין השאלה האחרונה שלך, יש הבדל בין הגבולות שהחוק קובע לבין היישום שלהם בפועל. העובדה שפרקטיקה מסוימת אסורה בהגדרה, לא אומרת שכשהיא מבוצעת במידה זעירה היא נאכפת.1 בהקשר הזה חשוב לזכור שקיימת הגנה כללית בדיני הנזיקין בעניין "זוטי דברים". בכל מקרה, אני לא מכירה מקרים של העמדה לדין או הגשת תביעה בגלל העתקת ספר לשימוש עצמי. 1 קצת מזכיר את ההבדל בין דה-קרימנליזציה לליגליזציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה להיות בטוח שהבנתי אותך נכון. בעניין הספריות, התקנות (בניגוד לחוק) קובעות שאם עותק הושמד מותר להעתיק אחר תמורתו, אפילו אם אפשר לרכוש את הספר? בעניין ההמרה, והגיבוי, מותרת העתקה זמנית לשם שימוש אחר כדין. נראה לי שזה יכול לכסות אפילו את הקינדל. הבעיה כאן, בלשון החוק אין דרישה לזמניות של ההעתקה, זה מופיע רק בכותרת. מה קובע? אגב1, אני פעם רציתי לתרגם ספר בחינם, ולהפיץ את התרגום רק למי שיש לו את הספר בלע"ז - זה אסור (למשל, שישלח לי תצהיר חתום שהוא קנה ומחזיק בספר, ושישמיד את התרגום שלי אם ימכור את הספר). זה כנראה אסור. אגב2, רציתי לספק שירות סריקת ספרים ישנים. בה אתה נותן את הספר שלך, ואני סורק ושומר אותו עבורך. זה כנראה גם אסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקנות באות להוסיף (או לקבוע חריגים) לחוק,1 הן לא "סותרות" אותו. סעיף 30 לחוק קובע: (א) העתקה של יצירה, שעותק ממנה מצוי באוסף הקבוע של ספריה או של ארכיון, מסוג שקבע השר,2 מותרת למטרות אלה, ובלבד שלא ניתן לרכוש עותק נוסף של היצירה בתוך פרק זמן סביר ובתנאים סבירים: (1) שימור, בכל דרך שהיא, של יצירה שעותק ממנה מצוי בידי הספריה או הארכיון, ובלבד שלא ייעשה בעותק לשימור שימוש כעותק נוסף על העותקים שבספריה; (2) החלפת עותק של היצירה, שהיה בידי הספריה או הארכיון ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש; (3) החלפת עותק של היצירה, שהיה באוסף הקבוע של ספריה אחרת או של ארכיון אחר, ואבד, הושמד או נעשה בלתי ראוי לשימוש. (ב) העתקה של יצירה שעותק ממנה מצוי בספריה או בארכיון שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א), בעבור אדם המבקש זאת, מותרת, ובלבד שההעתקה המבוקשת, אילו נעשתה על ידי אותו אדם, היתה מותרת לפי דין; השר רשאי לקבוע טופס בקשה מספריה או מארכיון לעניין סעיף קטן זה. (ג) העתקה של יצירה על ידי גופים מסוג שקבע השר, לצורכי שימור, מותרת; השר רשאי לקבוע סוגי יצירות שסעיף קטן זה יחול עליהם, תנאים לביצוע העתקה וכן תנאים למתן גישה לציבור לעותקים שנעשו לפי סעיף קטן זה. זה עונה לך על השאלה? - לא הבנתי את השאלה ביחס לקינדל. באופן כללי, נקודת המוצא המשפטית היא שלשון החוק היא שקובעת, וכי הכותרות של הסעיפים הן במסגרת "כלי עזר פרשני". - תרגום הוא "יצירה נגזרת". הזכות לעשות יצירה נגזרת נתונה לבעל זכות היוצרים. לצורך העניין, אין הבדל בין תרגום יצירה מוגנת לבין הפיכת צילום או ציור להדפס על חולצה. - אם הספר ישן מספיק וכבר לא מוגן בזכויות יוצרים, אין בעיה.3 1 באופן כללי. אני לא מתייחסת דווקא לחוק זכות יוצרים. 2 הסוגים מנויים בתקנות שציינתי בתגובה הקודמת. אולי הייתי צריכה לצטט את סעיף 30 מהחוק כבר בה. 3 ולדעתי הגנת זכויות היוצרים מתפרשת כיום על פני תקופה ארוכה מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן אבל חשבתי שטענת שסעיף 30 לא תקף לספריות. טעיתי. 2. לפי החוק הישראלי אסור להעתיק דברים וזהו. לכן לכאורה, אסור לך להעתיק דברים גם לצורך המרה. פשוט לא ראיתי שם סעיף שמתיר את זה. תהיתי אם הבנתי נכונה. 3. נכון, אבל גם על התרגום עצמו יש לי אילו שהם זכויות יוצרים (או שלא). 4. ברור. אבל אני רוצה גם לגבות את ספרי החדשים (חדשים ממש, רק לפני 85 שנה יצא הספר, המחבר מת 20 שנה אח"כ, והקרן קיימת לו עוד 70 שנה), ואסור לי. האם סעיף ה"עותק זמני" יגן עלי. לכאורה מתוכן הסעיף הוא יגן עלי כי זה עותק לשימוש חוקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. לפי החוק הישראלי אסור להעתיק *אלא אם*. החוק קובע סייגים גם מראש ובעיקר בדיעבד (הגנות). 3. תרגום הוא יצירה נגזרת. כלומר, גם הוא יצירה שזוכה להגנות (ולכן אם תרגמת את רומיאו ויוליה משפת המקור אין בעיה (כי היצירה המקורית מזמן לא מוגנת), אבל אם תרגמת מהתרגום העברי החדש לצ'רקסית, כנראה שתהיה (כי התרגום מוגן)). כנ"ל לגבי תרגום יצירה מוגנת. מה היקף הזכויות ביצירה שמפרה יצירה אחרת? זו כבר שאלה שדורשת יותר התעמקות, יש לי תחושת בטן, אבל אני לא יכולה לבסס אותה כרגע. 4. אם אתה מתכוון לסעיף 261 אז להבנתי הכוונה בעיקר לתוכנות מחשב או קבצים וכיו"ב. ממילא גיבוי הוא לא עותק זמני - הוא עותק נוסף. 1 "העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה, מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת את החלק הכי חשוב בסעיף 26: " או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו." זה נראה לי מאפשר לך לעשות עותקים אישיים לגיבוי. אמנם העותק לא בדיוק זמני, אבל אולי אפשר להתגבר על זה עם ה"לרבות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "לא בדיוק זמני"? הוא בדיוק *לא* זמני. אם הייתי צריכה להגן על תביעה בשל הכנת עותק מספר בהפצה רגילה לשימוש אישי, כנראה שהייתי מתמקדת בטענות של זוטי דברים, לא בטענות של "אי הפרה". זו הפרה בהגדרה, בעיקר אם אפשר, באופן סביר, לקנות עותק אחר במידה ו"הארי פוטר 6" שלך טבע במקרה בים. מצד שני, אולי אני סתם לא עורכת דין יצירתית מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ה"לרבות העתקה שנעשתה בדרך אגבית", לא מוסיף פטור גם להעתקות לא זמניות? (את לא עורכת דין יצירתית מספיק, ואני לא-עורך-דין יצרירתי מספיק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרבות העתקה *כאמור*. מה גם שהעתקת ספר היא לא "העתקה אגבית". הכוונה היא, ככל שאני זוכרת את הדיונים על הצעת החוק, להעתקים שנעשים אוטומטית על ידי המחשב כחלק מהתקנת תוכנה ודברים בסגנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתי הקודמת הייתה, אם אני לא מתבלבל, "על ספרים מופיעה בדרך כלל אזהרה שאסור לצלם ללא קבלת אישור מההוצאה לאור. לא זכור לי סעיף שעוקף את זה". סעיף 26 שם1, אם אני לא מתבלבל, לא מדבר על גיבוי. בחוק עצמו2, אם אני לא מתבלבל, אכן אוסרים על העתקה גם אם אתה בעל עותק פיזי ספציפי אך לא בעל זכויות היוצרים. 1 "העתקה זמנית, לרבות העתקה כאמור שנעשתה בדרך אגבית, של יצירה מותרת אם היא מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה, ובלבד שאין לעותק האמור ערך כלכלי משמעותי משל עצמו." 2 גרסה יותר נוחה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבן אדם פרטי מותר להעתיק ולצלם מה שהוא רוצה (בישראל) כל עוד זה לא למטרה מסחרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, אבל אני לא מבין מהיכן הידע הזה. לי נראה שהוא לא תואם את מה שמופיע בחוק זכויות יוצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היה מקרה כלשהו בישראל שבו מישהו פגע בזכויות יוצרים שלא למטרה מסחרית ולא בפומבי (לכלל הציבור) והועמד למשפט על כך? מויקיפדיה : נוסף, על פי החוק משנת 2007, סעיפים 3ב - 3ה לפקודת זכות יוצרים נשארים תקפים. סעיפים אלו מרשים העתקה של יצירות לשם שימוש פרטי וביתי: "לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתייחס לשני דברים נפרדים. קודם כל, השאלה שלך נוגעת לאכיפה בפועל ולא לשאלה מה הסטטוס החוקי של פעולה. זה לא אותו הדבר. שנית, הסעיפים שאתה מצטט מתייחסים להקלטות (וידאו/שמע), ולא להעתקה וצילום "של מה שרוצים". הסעיפים שציטטת לא מתייחסים, למשל, לצילום ספר או העתקת תמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בישראל. בארה"ב: ומדינות אחרות: כן. למיטב זכרוני הקלטת היא חריג, מכיוון שכל משתמשי הקלטות משלמים חלק ממחירן לנציגי היוצרים. אין מס מקביל על דיסקים, תקליטורים ושאר התקני אחסון. כמה דיונים קודמים בנושא: הברווז, השימוש ההוגן ונחלת הכלל (חלק א') הברווז, השימוש ההוגן ונחלת הכלל (חלק ב') העולם עפ"י נאפסטר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל הגדול בין להעתיק קלטת ולהעתיק CD-ROM? אילו בסך הכל מדיות לאחסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה. אחד ההבדלים הוא שהן עלו לגדולה בזמנים שונים וכאשר התקליטורים עלו לגדולה לא נמצא מי שיחוקק חוק מקביל. הבדל אפשרי אחר הוא ששיעור גדול יותר מהקלטות שימש להעתקת מוזיקה (מהרדיו, מתקליטים, וכו') וכמעט לא לנתונים, אבל אני לא בטוח שזה אפילו נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקלטות, חלק ניכר מהשימוש היה העתקה והקלטה מרדיו. הוסיפו מס שהכנסותיו הגיעו, אאל"ט לאמ"י וכיו"ב, ופתרו את העניין. אבל בתקליטור, אתה לא משתמש רק להעתקה. אתה צורב חומרים מהמחשב שלך לגיבוי, אתה משתמש בזה על מנת לנייד חומר מהמחשב (לפני עידן הדיסק-און-קי). כמה מתקליטוריך הוקצו להעתקות, וכמה לשימוש סטנדרטי, לגיטימי, חוקי, שאינו מצריך פיצוי של אף יוצר? האם היית משלם מס על כל תקליטור ריק שאתה צורך, לצורך זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שכן. אני משלם עוד קצת לכל מדיה שאני צורך, ומפחית מס של כמה מאות שקלים שאני משלים על כך שהמחשב שלי יהיה שמיש (אופיס וחלונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש מחשב שמיש ללא הנ''ל. בכל מקרה הם לא חברים באמ''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שאפשר להסדיר עם אמ"י שתשלם קצת יותר על כל תקליטור והם יפוצו על זה שלא שילמת על השירים ששם. לא על כך שאתה נמנע מלשלם לחברות התוכנה את הסכום המגיע להן על הפיתוח. ________________ אתה יכול, אגב, להשתמש בלינוקס במקום בחלונות (לא ניסיתי), ובאופן-אופיס במקום באופיס (ניסיתי). זה חינמי לגמרי. אבל לפחות במקרה של האופן-אופיס, שווה בדיוק את מה ששילמת עבורו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת אפשר? כבר הסדירו. העניין הוא, שאם היתה ברירה לחברות המוזיקה, הן לא היו מוכנות להסדר הזה. המדינה כפתה עליהן את ההסדר בכח החק. לצערנו כשהחוק טיפל בתוכנות היה לובי חזק שאסר להעתיק בשום אופן. ברור שהיה יותר טוב לאזרח לשלם מס על תקליטורים, ולאפשר העתקה לצרכים ביתיים. ______ אני יכול גם לא להשתמש במחשב ולכתוב הכל ביד. וזה לא רחוק מהשמישות של לינוקס. ספציפית אין דרך נוחה לפתוח מסמכי וורד בעברית, ולגלוש באתרים שדורשים IE בלבד. וזה מספיק בשביל לזרוק חפשי חפשי את התוכנה החופשית לפח. אני לא מדבר על לוקסוס כמו לראות בלוריי, או לקנות חומרה ולצפה שהיא פשוט תעבוד, בלי להתפלל לפני. אני מוכן לכתוב על הלינוקס הזה מאמרים אקדמים. אבל לא להשתמש בבקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הסדירו על קלטות. לא על תקליטורים. _______________ אז תשלם. צר לי. אבל חברות מפיקות את התוכנות הללו, ומעסיקות עובדים שיפתחו אותן במטרה להרוויח. לא במטרה שישתמשו בהן מבלי לשלם. יש לי הרבה ביקורת על חלק ניכר מהחברות האלה12, אבל זה עוד לא הופך את השימוש שלך בגונבות לחוקי או מוסרי. או לחילופין - תוריד, תשתמש בגונבות, אבל אל תצפה שהסדר ממשלתי כלשהו יהפוך את זה לחוקי. 1 אדובי: כל גרסא יותר כבדה מקודמותיה. אם לא מתקדמים עם התוכנות אז אחרים שמשתמשים עם תוכנות מתקדמות יותר, לא יכולים לפתוח את הקבצים שלך. הגרסא החדשה מכירה אך ורק בקבצים שנעשו בגרסא אחת אחורה - לא שתיים ויותר. גרסא חדשה מוציאים בכל שנה. למיטב ידיעתי, לא ניתן לרכוש באופן חוקי, ויותר בזול, נניח, גרסאות ישנות. הממשקים מניחים שלכו-לם יש מסך רחב או שני מסכים. 2 מייקרוסופט: מערכת ההפעלה שאנחנו מוכרים לך תקפה ל-2 התקנות. אם נאלצת להתקין בשלישית - זבש"ך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך קבצי PDF, אפשר להוריד את FOXIT, שדווקא ממש בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא קבצי פידיאף, כמדומני האדובי רידר חינמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נועה לא כיוונה דווקא לקורא ה-PDF של אדובי. הייתי אומר שגם לתוכנות אחרות של אדובי יש חלופות, אבל נעזוב את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. גימפ היא לא תחליף לפוטושופ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה את לא מתנגדת לחוק שמאפשר לך להעתיק מוזיקה. _________ הבעיה העיקרית שלי עם מיקרוסופט היא, שאין לה תחרות אמיתית. חוץ מזה אני מסכים עם מה שאת אומרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 סליחה, הפוך עם אדובי: הגרסא החדשה פותחת קבצים שנעשו בקודמות. אבל הקודמות לא פותחות את החדשה. לשמור אפשר בד"ך רק גרסא אחורה, מה שאומר שמי שמחזיק בפלאש CS5 יכול לשמור קובץ כ-CS4 (ואם לא עשה כן - CS4 לא יפתח את הקובץ), אבל לא אחורה יותר. קבצים שנעשו תוך שימוש בפיצ'רים חדשים, כמובן מתחרבשים אם מנסים לפתוח אותם בגרסא ישנה. הואיל ואנשים שאתה עובד איתם משדרגים קדימה - אתה מוצא עצמך אנוס לשדרג בעצמך. יוצאת מהכלל היא פוטושופ, שפותחת PSDים לא משנה באיזו גרסא נעשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיון זריז העלה כרגע שהאופן אופיס הנוכחי בקובונטו שלי (משהו LibreOffice) פותח מסמכי וורד בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הוא מחרבש אותם, על הדרך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא, אבל אולי צריך לשלוח לי מסמכים שבהם יש יותר דברים שיכולים להתחרבש. (חרבוש כלשהו כן יש במסמכים ישנים שהכילו מתמטיקה של MathType; אבל הפעם היחידה שבה אני צריך לקרוא מסמך כזה היא כמתרגל שמקבל שאלות מסטודנטים שטרם למדו לכתוב מתמטיקה בתוכנה אמיתית, ואז אפשר לבקש מהם להמיר ל-PDF ולשלוח שוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שמה שאני מחשיבה בתור חירבוש אינו נחשב לחירבוש אצלך? ____________________ בשבוע שעבר היתה לי פגישה עם לקוחה. הבאתי איתי הצעת מחיר מודפסת, וגיבוי, לצורך שינויים, על המחשב הנישא (מק). היה צורך בשינויים. הצעת המחיר נכתבה בפיסי בוורד. על המק יש אופן-אופיס. אני, חשוב לי שהצעות המחיר שלי, או כל מסמך שאני מחברת, יראו טוב. אני לא אוהבת לגלות שהריווחים השתנו, שהתוכנה החליטה שבּוּלֶט = השורה תתחיל עמוק הרבה יותר ממה שתוכנן, שמשום מה נכנסות פחות שורות בעמוד ושהצעת מחיר שנועדה להכנס בדף אחד, משתרעת על שניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אם כי מה שאת מתארת הוא בהחלט חירבוש. אני לא ממליץ אף פעם על לכתוב מסמך בתוכנה אחת ואז לערוך אותו באחרת כשלעיצוב יש חשיבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אמור, כמובן, גם לגרסאות שונות של וורד. בינתיים על אופן אופיס דווקא שמעתי יחסית מעט מאוד תלונות בסעיף שבירת עיצובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחשב האחרון שקניתי לאמא שלי עבד טוב יותר בלינוקס מאשר בחלונות (סיפורים עם התקנת דרייברים, סיבוכים עם הפעלת התוכנה, ועוד) מדהים אותי איך מערכת הפעלה באה ללא דברים בסיסיים כמו קורא PDF ומעבד תמלילים ומצפה ממני להשקיע זמן מיותר בהתקנתם. אתרים שדורשים IE הם דבר הולך ונעלם. מסמכי וורד (מה זה בדיוק? לאיזו גרסה אתה מתכוון?) בעברית אני קורא כשאני צריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח מחשב שיכול להריץ ווינדווס 7, ואז נדבר. קח מסמכי וורד עם טבלאות, וציורים, ואז נדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינק למסמך שכזה? אני באמת ובתמים רוצה לערוך ניסוי (ובעיסוקים היומיומיים שלי אין לי שום צורך להתעסק עם מסמכי וורד כלשהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי היו מסמכי וורד פנימיים, לצרכי עבודה. אבל מצאתי משהו בעייתי ברשת. גוגל לא מצליח לפתוח אותו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה "לא מצליח לפתוח אותו"? לליברה אופס אצלי (3.4.3) חסרים הגופנים של הכותרות (חסרים, אז מחליםים: אפשרויות=>גופנים=>החלפת גופנים, או שמתקינים את אותם גופנים). התמונות קצת לא במקום. באופן כללי קריא חלקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל חובבי העננים מציעים איזה שירות אופיס מתחרה משלהם. אולי לא כדאי שאגיד את דעתי על האיכות שלו (טוענים שהכוח האמיתי שלו הוא בכלל בכך שכמה אנשים יכולים לעבוד בו זמנית על אותו מסמך, אז מי אני שאלין על כמה כל דבר שאינו עבודה במקביל גרוע בו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ואסביר לך מה ההבדל בין תכנה מקצועית לתכנה חפשית. בתוכנה חופשית אתה פותח את המסמך, זה לא עובד, מגגל, מחליף גופנים, עדיין לא עובד. מזיז את התמונות מנחש לאן הצביעו החיצים. עובד! שולח פוסטים לכל עבר "לינוקס שולטט!! אפשר להחליף את מיקרוסופט עכשיו! הזבל המיקרוסופטי קיבל נוק-אאוט! יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך הלינוקס!". אומרים לך "תראה זה לא הכי...". מה תראה, זה לא אשמתנו, זה מיקרוסופט הרשעים! הם סגרו את הפורמט!". בתכנה מקצועית, אתה פותח, וזה עובד. פותח גרסא אחת אחורה, עדיין עובד. 90% מהמסמכים שמעניינים אותך - עובדים. אז אתה ממשיך בשגרת יומך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובד בגרסה אחת אחורה? אז למה התלונה הכי נפוצה היא "זה היה עובד לך אם היית משתמש כמוני ב("גרסה שיצאה השנה, ולא בגרסה שקנית לפני שנה)"? כמוכן, שים לב שאתה משווה שכאן השוואה לא הוגנת. התמיכה של התוכנה ה"מקצועית" שלך ב-ODF לא הכי מוצלחת. זהו תקן שמיקרוסופט הייתה שותפה מלאה (גם אם לא עיקרית) להכנתו. התמיכה של גוגל "המקצועית", ושל עוד כמה לא טובה יותר. אני לא ממשתמשי מערכות ההפעלה של אפל, אבל לעניות דעתי אופן אופיס היא האפשרות המועדפת שם לעריכה בעברית ביחס לתוכנה ה"מקצועית" של אפל. (למי שלא מכיר את הסיפור מאחורי המילים "סגרו את הפורמט", שיבדוק קצת למה MS-Office לא תואם עד היום לתקן שאמור היה להתבסס על המפרט שנכתב ע"י מיקרוסופט לצורך אישורו כתקן ע"י ISO ולאלו להטוטים מילוליים הם נדרשו כדי לטעון שהוא תומך, וגם זה באיחור אופנתי של כמה שנים, ואחרי שהייתה תמיכה ב-ODF. ר' Office Open XML [Wikipedia]) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגרסא החדשה תפתח גרסא אחד אחורה. הגרסא הישנה לא תפתח את הגרסא החדשה. אבל הגרסא החדשה יכולה לשמור בגרסא הישנה. זה עובד מספיק טוב. ODF לא מעניין אף אחד, לכן התמיכה של התכנה המקצועית לא טובה. אם זה היה מעניין, היתה בומבה של תמיכה. במק יש וורד, אז נראה לי שזה די מוריד את המשרד הפתוח מרשימת האופציות השמישות. יש לי חברים שמשתמשים שם באופיס של מיקרוסופט ומאד מרוצים, אני לא בטוח עד כמה הם משתמשים בעברית. ועוד משהו שכדאי שתבין, זה שההשוואה "לא הוגנת" לא מעניין אותי. מעניין אותי אם בתור צרכן אקבל מה שאני צריך. אני לא עושה דו-קרב בין מיקרוסופט לבין התוכנה החופשית, ומוריד שני טורות מהצד של מיקרוסופט שהמשחק יהיה הוגן. אני בודק איזה תוכנה חוסכת לי זמן, ועושה את התפקיד שאני צריך, ואיזה תוכנה היא ערימת אשפה שמייצרת לי עבודה במקום לפתור בעיות (תחליף את הפונטים, תתקין פה, תתקין שם), ולפי זה אני מחליט במה להשתמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אתה נוהג לשמור בגרסה אחרת ולשלוח? אם אני אבקש ממך, תשמור כ-ODF ותשלח? (או שאתה נוהג להקש מאחרים לשדרג?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל אין צורך. כי לרב האנשים יש את הגרסא האחרונה, או משהו שמאפשר לך לקרוא פורמטים בגרסא האחרונה (כן, יש תוסף של מיקוסופט שמאפשר לגרסאות ישנות לקרוא גרסא ישנה). אם אני צריך אותך ספציפית שתקרא משהו שכתבתי, אז כן. אם לא (למשל, אני מעלה מסמך ומי שרוצה שיערוך וישלח לי את הגרסא החדשה), אז תשדרג את עצמך ל90% משאר העולם. גרום למחשב שלך לקרוא את הקבצים שרובם משתמשים בהם איכשהו. אם משתמשים בפורמטים נחותים, כמו לטך. אז בסוף נצטרך לפקסס אחד לשני את המסמכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסיון שלי (''אשפה'') הוא בדיוק הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם הנסיון שלך, הוא, שאתה בטח איזה גאון מחשב שמלהטט איזה תוכנה חינמית שממירה משהו ומסדרת את האופן-אופיס. רוב האנשים לא מתעניינים בזה, ולא מעוניינים להשקיע זמן ומאמץ בכלים. הם משתמשים בוורד בשביל לחסוך זמן, ולא ההיפך. עובדה, שאפילו פרופסור בלינק שקישרתי אליו, לא תמיד הסתדר עם הכלים המסובכים. בהנתן שני גרסאות וורד מספיק קרובות (דבר בכלל לא נדיר), הכל עובד די חלק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר של מה שכתוב בקישור הנ"ל לדיון שלנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום לעצלנים, הלינק מתאר פרופסור שמקבל תוצרים של לאטך (כלי שהוא תוכנה חופשית, ויש הממליצים להשתמש בו כתחליף לוורד). הפרופסור שהוא בוודאי חכם, קיבל בעיות. והחליט שלא להשתמש בלטך הנ"ל אם הוא עולה לו על העצבים. המסקנה, צריך תוכנה שפשוט עובדת ב99% מהמקרים (כמו וורד), ולא הורגת אותך לאט עם אינסוף תקלות קטנות (גם אם הם פתירות, כמו אופן-אופיס). מסקנת בונוס, אם אנשים אומרים לכם "תשתמשו ב-X הוא יותר טוב מוורד בגלל...". קחו את זה בעירבון מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא קיבל קובץ מודפס (לא מן הנמנע שדווקא מוורד, למרות שלא כתוב שם). בכל מקרה, אני לא המלצתי כאן להשתמש בלאטך. לפי אותו טיעון שלך הייתי יכול לטעון: "יש מי שממליצים להשתמש בתוכנה קניינית, ולכן הם ממליצים לנו להשתמש ב-PerfectOffice או בלוטוס סימפוני, שבוודאי פחות מוצלחים מליברה אופיס בעברית. אז למה לנו לשלם על האשפה הזו". אבל אני לא אשתמש בטריקים זולים. יש מי שהמליצו כאן (בפתיל הזה) להשתמש בטקסט פשוט. אבל זה לא אני. אז בבקשה לא להכניס מילים לפי (יען כי היא קבוצה ריקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי ספציפית עליך. זה רק בונוס, כמו שהזכרתי, אז אני מתפלא שאתה נתפס להסבר צדדי. אני מסכים שיש תכנות חופשיות מוצלחות ויש תכנות בתשלום שהם אעפס לא משהו. אני אסביר שוב. הדוגמא שם הוכיחה שיש צורך שמשהו יעבוד בקלות, עם כמעט אפס השקעה מצד המשתמש. כמו שוורד עובד היום. לכן טיעונים מהסוג שהבאת "זה רק קצת עקום, רק תחליף גופנים" אינם תקפים. אם אני צריך להתעסק עם זה = התכנה אשפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון: נא להבדיל בין "חופשי" לבין "חינם". בפרט: התוכנה של גוגל היא קניינית אך בחינם. כך גם סימפוני של IBM. הם עדיין יטילו עלי מגבלות מעצבנות. ההגדרה הזו זה משהו שהייתי עושה פעם אחת וזהו (ולא פעם אחת לכל מסמך). ליתר דיוק: אצל גדי בצילום המסך היא לא נדרשה והגופן הוחלף בגופן כללי. כנראה יש איזושהי בעיה אצלי במערכת. אני קצת סלחני לבעיות אצלי במערכת מכיוון שאני משתמש במערכת שכל הזמן מתקדמת ולכן כל הזמן גם מתגלות ומתוקנות בה בעיות חדשות. זה בסדר, כי אני יודע להסתדר עם הבעיות. לאמא שלי שמתי מערכת יציבה שבה הבעיות ידועות. ליתר דיוק, לא הספקתי לנסות לאתר את התקלה, מכיוון שהיא בינתיים תוקנה. אז אני אולי איזה "גאון מחשב", אבל לצערי התיאור לא מתאים לאמי. אגב, תוכנה שעובדת כל הזמן ללא שום התעסקויות קיימת רק באגדות. יצא לי לעזור מספיק פעמים גם למשתמשי התוכנה החביבה עליך ולשמוע את הקיטורים שלהם. לפי הקריטריון שלך היא אשפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעות הסטטיסטית כאן היא שאתה שומע את המיעוט הקולני. העובדה היא, שרוב המשתמשים בוורד מרוצים, ורב המשתמשים באופן-אופיס לא. החלום שאתה מתאר, שגם משתמשי וורד נפגעים מפגעי התכנה, ורק משום מה לא כ''כ שומעים את זה, לא נכונה. תראה את עדותה של נעה. האופן-אופיס פחות טוב, נבדק פחות ויותר בעייתי, והמשתמשים רואים את זה ומצביעים ברגליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי להזכיר שהדיון כאן לא מנסה בבסיסו לטעון שאופן אופיס טובה יותר מוורד, אלא רק להגיד שגם המבצר הקדוש הזה של שונאי הלינוקס (יחס עם הצריח השני שמתפורר לו, של אתרים-שעובדים-רק-באקספלורר) כבר הרבה פחות משכנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא מי יותר טוב. השאלה היא האם אופן-אופיס שמיש או לא. צפריר אומר, כן אבל... אני מנסה להסביר שה"אבל" הזה הוא מה שמבדיל יצירת מופת, מערימת אשפה ששימושית הרבה יותר כרצף של תוים אקראיים. האופן-אופיס בשורה התחתונה לא שימושי לאוכלסיה הרחבה כיום. זה לא נעים לשמוע, במיוחד לא אם זה עובד אצלך, במיוחד לא כשאם כולם היו משתמשים באופן-אופיס היה לכולם יותר טוב. אבל במצב הנוכחי היום - זו העובדה העצובה. ניסוי מחשבתי, האם חברות שמנסות להתייעל, לא היו חותכות לעצמם את תקציב המחשוב באלפי דולארים ע"י מעבר לאופן-אופיס? יש הרבה חסמים, אבל האם לא היינו שומעים בארץ לפחות על שלושה חברות גדולות שעשו את המעבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה רק קצת עקום, רק תחליף גופנים" זה תיאור נפוץ לגבי העברת קבצים בין וורד לחלונות לבין וורד למק (וההיפך). לפי הגדרתך ("אם אני צריך להתעסק עם זה = התכנה אשפה"), יוצא שרוב התוכנות הקיימות היום הן אשפה, ללא קשר לקוד פתוח או סגור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תתפלאי לשמוע. בוורד לחלונות. בוורד לחלונות זה פשוט עובד. חלונות 7 פשוט עובד. ב90% מהמקרים. לא צריך להתקין דרייברים, לא צריך להחליף גופנים. אתה שולח קובץ, והפלא ופלא, הוא נפתח בדיוק כמו שאתה רואה אותו, והחבר יכול לערוך אותו. אז אין תקלות? בוודאי שיש, אבל המנהלים במיקרוסופט השכילו להשאיר תקלות שההשפעה שלהם על המשתמשים זניחה. אולי היו לך חוויות לא טובות מתכנות וורד ישנות, אבל בחלונות ואופיס מודרנים זה פשוט עובד. נסי. ואני אכן לא תולה את האשמה בעובדה שהקוד פתוח, או סגור. ישנן תוכנות קוד פתוח מצויינות, וקוד סגור גרועות. ישנן הרבה גורמים שעוזרים לאופיס כאן, למשל מונופול. זו לא תחרות הוגנת, אבל בשורה התחתונה הצרכן יכול להשתמש במיקרוסופט אופיס כמעט ללא תקלות, ובאופן-אופיס עם הרבה תקלות ובעיות. ואני ממש לא מסכים עם זה ש"רוב התוכנות הקיימות צריך להתעסק איתן". עם פוטושופ לא צריך להתעסק, אתה פותח וזה עובד. לפחות ככה מספרת לי המעצבת המשפחתית. עם סקייפ לא צריך להתעסק. עם אינטרנט אקספלורר או דפדפן אחר לא צריך להתעסק, אתה מתקין ומפעיל וזהו. (ייתכן שבאמת וורד למקינטוש לא תומך בעברית. אני לא מכיר לא את מקינטוש ולא את וורד שם. סייגתי את ידיעותי עליו משמועות.). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת ביניים: דווקא וורד גרם לי להכי הרבה סבל בתקופה לא קצרה בה docx לא היה מוכר אצל כמה וכמה מהנמענים שלי, ואני לא הייתי זוכר להודיע לו שאני רוצה לשמור את הקובץ בפורמט doc הישן. בטח היתה באיזה מקום אפשרות לשנות את המחדל של וורד, אבל אני לא ידעתי איפה (לא ידעתי? אני עדיין לא יודע אבל היום לכולם יש כבר גירסה מתקדמת מספיק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. גם וורד לא תמיד היה גן של שושנים. (העניין הוא שבתקופה הזו, אופן-אופיס היה במצב יותר גרוע מהיום). אבל אני טוען באקלים הנוכחי שהיום הוא במצב מאד טוב יחסית לאופן-אופיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדברת על גרסה ישנה של וורד, אלא על הגרסאות העדכניות (וורד 2011 למק, מול וורד עדכני על חלונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם וורד על ווינדוז עובד ווורד על מק לא עובד, כנראה שהאשפה היא המק ולא הוורד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לפעמים זה הפוך (וורד על מק עובד, וורד על חלונות לא), כך שאי אפשר להפנות את התיאור ''אשפה'' לפלטפורמה מסויימת. ההבדלים בין גרסאות הוורד בחלונות ומק לא נובעות מהמק עצמו (ואינם נמצאים בדברים בשליטת מערכת ההפעלה אלא בשליטת התוכנה), אלא מהבדלים בפיתוח וורד ע''י מיקרוסופט- שתי הגרסאות מפותחות ע''י צוותים שונים ונפרדים, ומדובר על בסיס קוד נפרד ושונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בד''ך התוכנה אמורה להתאים למערכת ההפעלה, ולא מערכת ההפעלה לתוכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא, שרוב התוכנות היום הן "אשפה" ברגע שמנסים לעשות איתן משהו שדורש מעבר בין גרסאות- בין אם אותה פלטפורמה, בין אם בין פלטפורמות שונות, או בין אם בין קובץ משותף למספר תוכנות. כן, תאימות היא דבר מורכב ולא פשוט (ראיתי עד כמה בשנים בהן עסקתי ב־QA. רצית למצוא באג? תמיד אפשר לחפש בעניני תאימות. שלא לדבר על המורכבות הנוספת שיש בפיתוח ובבדיקה ברגע שמכניסים תאימות לעניין), ויש לכך סיבות היסטוריות. כמה זה פתיר? אני מניחה שבהשקעה מספקת across the board רוב הבעיות הללו הן פתירות. אבל לחברות אין תמריץ טוב לפתור אותן, כך שזה לא הדבר הגבוה על סדר העדיפויות שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכת ההפעלה היא תוכנה כמו כל תוכנה אחרת. אותי , כצרכן, לא מעניין "מי אשם". אם יש לי אפשרות אחת (וורד+ווינדוז) שבעזרתה אני יכול לקרוא את כל המסמכים שכל העולם שולח לי ויש לי אפשרויות אחרות (אופנאופיס+ווינדוז, וורד+מק, אופןאופיס+סוזה, נומאופיס+אובונטו...) בהם אני לא יכול לקרוא את המסמכים שכל העולם שולח לי, אז אני אבחר באפשרות הראשונה. אם מישהו רוצה שאני אבחר באפשרות אחרת, הוא צריך לדאוג שהיא תעבוד טוב יותר מהאפשרות הראשונה ולא לספר לי סיפורי סבתא על כמה האפשרות שלו מגניבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכת ההפעלה איננה תוכנה ככל תוכנה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מעבד תמלילים איננו תוכנה ככל תוכנה אחרת (או שלא הבנתי למה אתה מתכוון)... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני לא הבנתי למה אתה מתכוון ולכן כדאי שתסביר את עצמך ולא רק תזרוק משפטי מחץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לזרוק משפטי מחץ. מערכת הפעלה היא באמת תוכנה. אם יש במערכות הפעלה איזשהו ייחוד על פני שאר סוגי התוכנות בעולם שרלוונטי לדיון, אז הוא לא פורט עד עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל המהותי לצורך הדיון הוא שמערכת הפעלה משמשת להרצת תוכנות אחרות, ולרוב לא משתמשים בה כדי לסמלץ מערכת הפעלה אחרת (אם כי גם את זה עושים, כמובן, אבל במחיר פגיעה בביצועים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה, אולי, היה נכון פעם. היום רוב התוכנות מריצות תוכנות אחרות, אם זה וורד ואם זה נגן המדיה החביב עליך. אבל, גם אם זה נכון, איך זה רלוונטי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רלוונטי לשאלה מי דפוק - מערכת ההפעלה, או התוכנה שאמורה לרוץ עליה. (והייתי קצת נזהר לפני שהייתי הופך יכולת הרצה של סקריפטים ל''רוב התוכנות מריצות תוכנות אחרות''. אפילו אם בפועל, כפי שצפריר הראה, דפדפן יכול להריץ הפצת לינוקס בתוכו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה צריך לעניין אותי כצרכן?! אם יש מערכת הפעלה "דפוקה" שמספקת את הצרכים שלי ומערכת הפעלה "קסומה" שלא מספקת את הצרכים שלי, אני אבחר בראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח לראות שהדיון מלהיב אותך עד כדי השלכת סימני קריאה. מכל מקום, אני לא חושב שטענו כאן שזה צריך לעניין אותך כצרכן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |