|
||||
|
||||
על זה יש מחלוקת. יש הרבה אסכולות בחינוך (למשל חינוך חופשי כמו שמתואר ע"י ג'ון הולט, וגם באנתרופוסופיה לפי רודולף שטיינר) שמאמינות שילדים לא אמורים לקרוא בגיל 6. לפי האנתרופוסופיה, מלמדים קריאה בגיל 7, ולפי ה"חופשיים" יש עקומת פעמון של גיל לימוד יכולות הקריאה, שלפיה רוב הילדים ילמדו בגיל 6, חלק לפני וחלק אחרי. לפי האסכולה הזו, חלק מהפרעות הלמידה מקורן בנסיון ללמד ילדים משהו שהם עדיין לא בשלים ללמוד, ושאם היו מניחים להם, חלקם הגדול היה לומד לקרוא בעצמו כשהוא מוכן (כמובן, בהינתן תנאים שמעודדים קריאה ומבוגרים שמוכנים לענות על כל שאלה של הילד). הגיל לבשלות הזו שונה כמובן מילד לילד. |
|
||||
|
||||
יש הבדל עקרוני בין הגישה של ג'ון הולט לגבי תחילת הקריאה, לבין הגישה האנתרופוסופית (את עושה עוול להולט, במילים אחרות. וגם לאנתרופוסופיה, שאין כמעט שום דבר משותף לה ולחינוך חופשי). הולט אומר שעדיף שכל ילד ילמד בעתו ובקצב שלו, ומתוך הנעה פנימית, שכן רק כך הלמידה תוטמע היטב. לא משנה לו אם ילד X יתחיל בגיל 4, ובלבד שזה לא יהיה בגלל שאיזה מבוגר אילץ אותו לכך. (אפשר לעודד, אך לא לאלץ). ואילו האנתרופוסופיה גורסת שגיל תחילת הקריאה אמור להיות 7 לפחות, ושעד אז ההתפתחות היא/אמורה להיות "מוחשית" ולא אוריינית. הם יעשו הרבה כדי *להניא* ילדים שמתעניינים באוריינות לפני הגיל הזה. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה איתך. הבאתי את שתי הדוגמאות האלו כדי להראות שהתפיסה שלנו לגבי הגיל הנכון ללימוד של משהו היא לא עובדה מדעית, אלא נושא ששנוי במחלוקת. הבאתי את הקריאה כי זה משהו ש"כולם יודעים" - בגיל 6 הולכים לכיתה א' לומדים לקרוא. בכוונה הבאתי שתי דוגמאות מנוגדות כל כך בגישה שלהן, כדי שלא יגידו משהו בסגנון "הג'ון הולט הזה - בעיניו כל גיל מתאים לכל דבר אם האדם רוצה, ואנחנו מדברים על דברים שצריך ללמוד". אגב, לגבי האנתרופוסופיה - איך הם מלמדים קריאה? כמו בכיתה א' רגילה או באיזה אופן אחר? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג איך האנתרופוסופים מלמדים קריאה (בני בבי"ס פתוח), אבל מן הסתם די שונה מכיתה א' רגילה. אני חושבת שהגישה ה"ממסדית" (=של משרד החינוך) המקובלת לחינוך ולימוד כבר מזמן התרחקה מהישענות על עובדות מדעיות, והרבה ממנה נסמך על הקיים ומסיק מזה לגבי הרצוי; ולחלופין תלוי בתיאוריות פדגוגיות "מקוריות" במקום שבו הן אינן נחוצות, תיאוריות שסופרות כמה מלאכים עומדים על ראש סיכה, בלי לראות את הסיכה בכלל. השינויים התכופים בשיטות לימוד הקריאה (עוד נושא שנדון בהרחבה בפתיל ישן באייל) הם רק דוגמה אחת לזה. אולי גם ההתעקשות ללמד ספרות ותנ"ך בדרך דידקטית ודרך מונחים של ניתוח אקדמי, שרק מרחיקים את הילד מהטקסט. |
|
||||
|
||||
יופי של ניסוח. כלומר: בין אם ינסה משרד החינוך להסתמך על מחקר מדעי חדשני ובין עם הוא ינסה להסתמך על ניסיון מהשטח, הוא פסול בעינייך. |
|
||||
|
||||
לטובת עמיר פרץ הוכנס לתגובה בטעות עם אחד. |
|
||||
|
||||
לא, לא. ב"הסתמכות על הקיים" לא התכוונתי להסתמכות על ניסיון מהשטח1. התכוונתי לחוסר פרספקטיבה היסטורית וגזירה מהמצב הקיים (שנגזר מהמון גורמים ונסיבות הנתונים לשינוי) כאילו הוא המצב הרצוי, ועבודה רק במסגרתו. משהו כמו התפיסה שתיארתי בסוף תגובה 582081 . 1 אם כי יפה איך שסובבת את זה2. 2 אני מסתמך על ניסיון מהשטח, אתה עובד עם מה שיש, הוא חסר מעוף. שלא לדבר על: אני מסתמך על מחקר מדעי חדשני, אתה עובד עם תיאוריות פדגוגיות "מקוריות", הוא טמבל אקדמי שלא פגש ילדי בי"ס כבר שנים. |
|
||||
|
||||
אינני יכולה לענות בשמה של ברקת, אבל בעיני התשובה היא כן. אני לא חושבת ששיטת ההוראה1 הנהוגה כיום היא בעלת ערך, בגלל שהנחת היסוד שלה שגוייה. הנחת היסוד אומרת שיש דברים ומיומנויות שאי אפשר להסתדר בלעדיהם בעולם המודרני ולכן חייבים לדחוף לילדים כל מיני פריטי מידע. אני חושבת שילד שנמצא בסביבה תומכת ירצה להבין את העולם סביבו, והוא כבר יתחקר את המבוגרים כדי להשיג את פריטי המידע הנחוצים לו. ואם הבית לא יכול להוות סביבה תומכת שכזו, אז אולי יש מקום לבית ספר. 1 אני בכוונה מדברת על הוראה ולא על לימוד, שכן אלו שני דברים שונים בתכלית. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים אבל אין לי כוח להיכנס לדיון כרגע נראה לי שנשאר כרגע חלוקים בדעותנו. לכן רק אנצל את ההזדמנות לדחוף לך פיסת מידע שאי-אפשר להסתדר בלעדיה באתר הזה: כדי שההערות הממוספרות יופיעו בכתב עילי יש לכותבן בסוגריים מרובעים: [ׂ3] יופיע כֹ-3. |
|
||||
|
||||
לא בטוחה שהטענה שלך קשורה (אם כי אני מסכימה לגבי הנחות היסוד של למידה בהנעה עצמית). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |