|
||||
|
||||
נדמה לי שלא קיבלת תשובה. אי פעם (אבל בגלקסיה שלנו!) התרגום היה מופיע לצד הסרט, על מה שהיום היינו בטח מכנים "חלון נפרד" בעזרת משהו שדי מזכיר פנס-קסם (ע"ע) כשהמקרין החרוץ מנסה להריץ את התרגום כך שיתאים למה שקורה בסרט בעזרת מנואלה (ע"ע) קטנה. את יכולה לנחש שאחרי שהמקרין ראה את הסרט בפעם השלישית מידת הריכוז שלו פחתה, והתרגום היה מתעכב לא פעם עד ששריקות ומחאות מהקהל היו מעירות אותו משרעפיו - די דומה למה שקורה היום בערוצי נישה כמו ערוץ ההיסטוריה בשעות הקטנות של הלילה, חוץ מעניין הערת המקרינים כי אין שום דרך להגיע אל האחראים למחדל בזמן אמת - לזה קוראים, כידוע, קידמה. "תרגום בגוף הסרט" הבטיח שהכתוביות מופיעות בתחתית המסך ומסונכרנות ללא מגע יד אדם כך שהצופה יכול היה לנמנם לאורך כל הסרט בלי להיות מופרע ע"י המחאות שהוזכרו קודם. אגב, בחלק המקרים התרגום היה בכתב יד, אבל עכש"ז היו פחות שגיאות כתיב מהמקובל בימינו. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלהקרנת התרגום הפרימיטיבית יותר קראו "תרגום בצד הסרט". חוץ מזה, התכוונת "המקרין יכול היה לנמנם", ולא "הצופה", נכון? |
|
||||
|
||||
דוקא התכוונתי לצופה הממוצע, שכן ה''תרגום בגוף הסרט'' נועד למשוך את לב הצופים. |
|
||||
|
||||
מעניין אם התרגום באופרה רץ עם מנואלה. |
|
||||
|
||||
התרגום באופרה זה משהו כמו https://addons.opera.com/addons/extensions/details/tr... ? דווקא בשנים האחרונות התרגום הופך להיות פחות ופחות בגוף הסרט. אם התרגום (או שאר כתוביות) מוטבע בגוף הסרט, אי אפשר להחליפו בקלות בתרגום אחר. לכן כתוביות הפכו לעוד רצועה שנכללת בסרט (כמו רצועת הוידאו, ורצועות הקול השונות. זה מאפשר לכלול בסרט תרגומים למספר שפות, ומאפשר להוסיף תרגומים שלא נכללו בגוף הסרט (רשמיים, או שלא, איכותיים, או שלא). |
|
||||
|
||||
מפתיע - איך ידעת שלא התכוונתי לזה, שלא לדבר על זה? |
|
||||
|
||||
אם כבר הזכרת תרגום באופרה, אני מכיר שני סוגים של כתוביות. הנפוץ יותר הן "כותרות על" מעל הבמה, כמו למשך בפסטיבל גלימרגלאס. למטרופוליטן אופרה בניו יורק ישנה מערכת מתוחכמת של כתוביות אישיות שניתן לשלוט בהן והן לא מפריעות לשכנים. |
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שבדקתי (עשר שנים בערך...) לאופרה הישראלית היה הסוג הראשון. מהמושבים הטובים של המרפסת זה דווקא בסדר, אבל לא ברור לי איך אפשר לקרוא ממרכז האולם. |
|
||||
|
||||
תודה על הזכרת הנשכחות. זוכרת אני את הימים במוגרבי כשהמקרין יצא לשירותים והפסקול היה מאבד סנכרון, הו איך השתוללנו, את כספנו דרשנו בחזרה, כל ההנאה מזמר הג'אז נפגמה לנו. שלא לדבר על הפסנתרנית בראינוע שהיתה נרדמת על הקלידים באמצע ולנטינו. |
|
||||
|
||||
כל שנות ילדותי ובחרותי היה גם קטע דומה בכתוביות בטלוויזיה - ושם בטח הסנכרון לא נעשה על-ידי יוסף מרשות השידור בזמן אמת. אבל אף פעם לא הייתי בטוח מה באמת הסיבה. כשהיה דיאלוג הכתוביות היו רצות בקצב הדיאלוג. ואז הדיאלוג היה נגמר, ובמשך כמה שניות או דקה לא היה דיבור. דא עקא, הכתובית הבאה היתה מופיעה מייד, כאילו היא המשך הדיאלוג ("הו, ירו בו!"). אז היית שומע וירטואלית "שיט, עוד לא", הכתובית היתה נעלמת, ובאה שוב, אכן אחרי היריה. אני לא זוכר ספציפית ספוילר כזה לאירוע מתח, אבל בדיחות רבות וטובות נהרסו כך באופן סדרתי. |
|
||||
|
||||
האם אתה מכיר את זה כסיפור או שממש צפית בתופעה המעניינת הזאת? אני זוכר את זה מסרטים שהיו מקרינים פעם בשבוע במועדון השכונתי. |
|
||||
|
||||
צפיתי במו עיני, אם כי לא בבתי הקולנוע המסחריים שכבר היו מתקדמים יותר אלא בבית הספר שם הקרינו סרט פעם בכמה חודשים. אני זוכר את ''פורצי הסכרים'' ואת ''הסייח השחור'' או משהו דומה. |
|
||||
|
||||
בעותק המהוה של "מלחמת הכוכבים" ששודר בטלויזיה הישראלית היתה טעות חביבה כזו. מאחר וכולנו (ובכך אני כוללת את כל מי מחברי הגיקים שהיה לו וידאו) הקלטנו את השידור וראינו אותו שוב ושוב עד שיצא הדי וי די, זו נעשתה בדיחה קבועה. באיזשהו שלב הופיעה על המסך הכתובית "הנסיכה ליאה מחפשת אותך", ונשארה שם כמעט עשרים דקות. למי שדאג, הנסיכה ליאה מצאה אותו בסוף. ומכאן נוצר ההרגל החביב ללוות טעויות בכתוביות (גם בתזמון אבל גם אחרות, ובלבד שיהיו דביליות ככל האפשר) בקריאה "הנסיכה ליאה מחפשת אותך!". |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |