|
||||
|
||||
1. לא צריך להיות מומחה כדי להבין בזה יותר ממני :-) אז צריך להגדיר לוד"ל במה להתחשב. הבעיה עם אישור בידי רשות מקומית היא שהרשות תתחשב (במקרה הטוב) *רק* באינטרסים של תושביה. לפעמים האינטרסים של כלל הציבור (כפי שהמדינה רואה אותם) הם שונים. 2-3. הבנתי, רעיון מעניין. אבל הוא הופך את הסבסוד ל"שטוח" - זה לא מאפשר החלטה על סבסוד לעניים של מצרך מסוים ולא של אחר. 4. אוקיי. 5. העלות של הפיכת "חינוך חינם" ל"חינוך חינם אמיתי" (מימון ספרי לימוד וכו') לא תהיה גבוהה במיוחד, וגם השפעתה לא תהיה רבה. העלות הגבוהה טמונה בהחלת "חינוך חינם" בגילאים שלא היו זכאים לו, ובהקטנת הכיתות (ועל זה הסכמנו). 6. להבנתי, קופת חולים מקבלת מימון מהמדינה על כל מנוי שלה, ומהמימון הזה היא מספקת את השירותים שנכללים בסל הבריאות. יש הוראות לגבי האופן שבו עליה לנהוג בעודף? 7. שוב, לא הבנתי למה צריך לכלול גם את הטיפולים שאינם מונעים או משמרים. תוכל להשיג את האפקט בכך שתיתן נגישות לטיפולים המונעים. למעשה, תשלום גבוה לטיפולי התיקון אפילו עשוי לעודד את האוכלוסיה שלא להזניח את הטיפולים המונעים. חוץ מזה, יש תמיד מי שיזניחו, אפילו אם הטיפולים בחינם (היו לי טיפולים בלתי מוגבלים בחינם בשלוש השנים האחרונות, ולא הלכתי להיבדק אפילו פעם אחת). 8. נכון, שכחתי :-) |
|
||||
|
||||
1. יתכן שאם הוד"לים היו מוגדרים אחרת הם היו מעוררים פחות התנגדות. 5. צעד צעד, זה לא יקרה ביום אחד, אבל זה צריך להיות הכיוון. 6. אם לקופת החולים יש עודף, שתפחית את ההשתתפות העצמית, שתוסיף תרופות ושירותים לסל, שתפתח מרפאות חדשות או שתוסיף תקנים וציוד חדש שיקצרו את ההמתנה לרופאים מומחים ולבדיקות יקרות (MRI). לא חסר מה לעשות לשיפור השירות לכלל האוכלוסיה ואין שום סיבה שישאר עודף מהמימון הממשלתי ו/או ממס הבריאות (אני לא יודע מה החלוקה ביניהם) שילך לטובת אלו שבחרו לשלם יותר עבור שירותים נוספים. 7. לדעתי בריאות הפה היא חלק מהבריאות הכללית וההפרדה בין רפואת שיניים לשאר ענייני הבריאות היא לא נכונה. אדם הסובל מבעיות שיניים או חניכיים סובל לא פחות מאדם עם פסוריאזיס ואם המדינה דואגת שלכל תושב תהיה נגישות לטיפול רפואי היא צריכה לדאוג גם לזמינות של טיפולי שיניים. אני לא מתנגד להשתתפות עצמית (כמו שיש כבר היום על לא מעט שירותים רפואיים) על טיפולים יקרים שיעודדו טיפול מניעתי, אבל הכללת כל הטיפולים בסל תמריץ את נותני השירות לעודד טיפולים מניעתיים על ידי הסברה, זימון אקטיבי של הלקוחות לבדיקה תקופתית ולטיפול שיננית (כמו שהווטרינר שלי דואג להזכיר לי שהגיע הזמן לחסן את החתולה או לתלע את הכלבה) ושיפור השירות. |
|
||||
|
||||
אני מנצל"ש למחצה. פתאום חשבתי על זה שכל הטבה שניתנת לכולם חייבת להיות שקולה לגמרי למס רגרסיבי, אולי אפילו למס גולגולת. אני מפספס משהו? אם לא, איך זה שועדת ספיבק-יונה תומכת בהטבות כאלו? |
|
||||
|
||||
חמורה עוד יותר היא הטבה שניתנת לבעלי הכנסות גבוהות יותר מלחסרי הכנסה. כוונתי היא להסדרי הפנסיה השונים, שבהם המדינה מעניקה הטבות מס, אג"ח מיועדות, וסוג של ביטוח לא רשמי, ומפנה אותם באופן פרופורציוני לסכום הנצבר בקרנות הפנסייה. שכירים עשירים נהנים מזה יותר משכירים עניים. בלתי מועסקים ובעלי שכר מינימום לא מקבלים את ההטבות האלה. לא הצלחתי להבין12 מדוע השמאל הכלכלי (בכל העולם!) תומך בהסדר החצוף הזה. לדעתי צריך לבטל אותו מיד, לגבות מס הכנסה מלא, ולהפנות את התקבולים לטובת קצבת זקנה אחידה ומכובדת. 1 מעבר להסבר המרכסיסטי על ההוויה הקובעת את התודעה (שמאלנים-כלכליים נוטים להיות שכירים מעל ממוצע ההכנסה, אבל לא טייקונים בעלי הון עצמי שלא זקוקים לפנסיה). 2 לפני שנים שמעתי על גבי דפים אלה הסבר תמוה-משהו, כאילו רק הסדר שירצה את המעמד הביננוני-גבוה הוא אפשרי פוליטית ולכן הוא היחיד שמבטיח את הפירורים למעמד הבינוני-נמוך. |
|
||||
|
||||
כנראה מסתפקים בכך שהמימון להטבות הוא ממיסוי פרוגרסיבי ברובו. מן הסתם פרוגרסיביות אידאלית זה לקחת רק מהעשירים ולתת רק לעניים או בעצם לקחת הכל מכולם ולחלק בשווה. |
|
||||
|
||||
מה הכוונה "מסתפקים"? זו לא השלמה עם מצב קיים, הם דורשים את השינוי הזה. אבל בוא נעזוב אותם לרגע, אני רוצה קודם להבין אם ההנחה שלי נכונה (אם מאזן ההכנסות וההוצאות קבוע, אז הטבה שמחולקת לכולם באופן שווה תסייע לעשירים ותפגע בעניים). |
|
||||
|
||||
הטבה שמחולקת באופן אחיד מסייעת בעיקר למי שצורך אותה. חינוך חינם מסייע בעיקר למשפחות מרובות ילדים ופחות למי ששולח את ילדיו למסגרות חינוך פרטיות. פיקוח על מחירים של מצרכי יסוד מסייע בעיקר למי שסל הקניות שלו מוגבל ופחות למי שאוכל במסעדות יוקרה. דיור ״בר השגה״ מסייע בעיקר למי שלא יכול לקנות פנטהאוז או בית פרטי ופחות לדיירי מגדלי אקירוב. בקשר להנחת היסוד שלך, היא לא הגיונית - אם הממשלה מחלקת הטבה לכולם היא צריכה לממן אותה. לממשלה יש 3 אפשרויות מימון: העלאת מיסים - ההטבה באה על חשבון העשירים אם המסים הם פרוגרסיביים ועל חשבון כולם אם לא. קיצוץ תקציבי - תלוי מאיפה מקצצים, אבל ככלל הקיצוץ פוגע בעניים שיותר נזקקים לשירותי הממשלה. העלאת הגרעון - ההטבה באה על חשבון הדורות הבאים, העשירים אם בעתיד יעלו המיסים או העניים אם בעתיד יקצצו שירותים. לגבי ה״הם דורשים״, הם דורשים פחות מיסים (למעמד הביניים) ויותר שירותים (למעמד הביניים). זה פשוט בלתי אפשרי. |
|
||||
|
||||
זה דווקא כן אפשרי, אם מקצצים בכספים למגזרים אחרים, למשל ישיבות וסבסודי דירות לחרדים, או הקלות במס ומשכורות מנופחות למאיון העליון. קח לדוגמה את הפנסיות: הרי ברור שדמי ניהול גבוהים הם מס שמושתת על כולם. ומי מרוויח ממנו? הייתי מניח שגג מאה-מאתיים אנשים שגוזרים את הקופון. אז אם אתה מוריד את דמי הניהול, ההטבה היא ל"כולם", בעוד מי שמשלם הוא האלפיון העליון. (אפילו להגדיר "משלם" זה קצת משחק של השפה, מראש הוא לא היה צריך לקבל את הכסף הזה ובקלות כזו). |
|
||||
|
||||
ציינתי שקיצוץ בשירותים זו דרך לממן תוספת לשירותים אחרים. קיצוץ בשירותים למגזר מסויים לא נדרש על ידי המוחים. משכורות מנופחות רק מעלות את ההכנסה ממסים ולא ידוע לי על הטבות מס למאיון העליון (אולי אפשר לטעון שמערכת המיסוי היא לא מספיק פרוגרסיבית). פנסיה היא לא שירות שהמדינה נותנת לאזרח, אלא שירות תחת פיקוח ולא על זה דובר. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שלא הבנתי נכון, אבל נראה לי שהתבלבלת. אם אדם שמרוויח 100 רובל ביום יקבל פעם בשנה 500 רובל, זה לא ישנה לו יותר מידי (עוד שבוע עבודה). אדם שמרוויח חצי רובל ביום ויקבל את אותם 500 רובל יקבל משכורת של שמש שנים. וזה בדיוק הפוך ממס שנלקח מכולם באופן שווה (כי אם אתה לוקח 500 רובל מהראשון לקחת לו שבוע עבודה, ומהשני לקחת חמש שנות עבודה). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |