|
||||
|
||||
אנשים שחייבים כסף מוצאים איך לקבל הלוואות מהעולם התחתון אלו יכולים להיות אנשים ממש לא פליליים. חלק מהצעות ההלוואה שמפורסמות בשבועוני נתניה הם השוק האפור וזה בדיוק החבר'ה האלה. שמעו-נא אנקדוטה מאוד לא משעשעת (למעשה מזעזעת!) אמא של ידיד שלי (משכונת עמידר נתניה שולטטטטתת), עולה מבוגרת מרוסיה שעובדת בניקיון, קיבלה לשלם חוב על הלוואת עולה שקבלה שעלתה לארץ. כשהיא פתחה חשבון, הבנק שכנע אותה שזה טוב בשבילה וזה יופי והיא חתמה (למרות שהיא לא ידעה לקרוא מילה בעברית עדיין) את ההלוואה של 9000 ש"ח שילמה מדי חודש אך במשך כמה שנים פספסה חודשים (למשל בתקופות קשות שהקילה שלה לא איפשר לה לסחוב דליים או כשהקבלן פיטר אותה כי התחשק לו). בתיווכו הנדיב של עורך הדין של אותו הבנק הגיע החוב (שהתאמצה לשלם במשך השנים ושילמה את חלקו!) לשלושים אלף שקלים. הבן היחיד שלה התחייב לעשות כל מה שנדרש, אבל המשכורת שלו עצמו כמאבטח היתה מגוחכת ובעל חברת האבטחה אהב לשלם כשהוא הרגיש שזה מתאים לו. ההוצאה לפועל כמובן פשטה על הדירה המסכנה שלה ולקחה טלוויזיה ישנה כי זה מה שהיה. היא קיבלה פתק שמאיים עליה במאסר אם היא לא תשלם את החוב. כל הפרטים האלו ידועים לי, כי על אף שהאשה הזאת מאוד אינטליגנטית וקוראת עברית נהדר בשביל מי שלא היה לו יום אחד ללמוד באולפן (ככה זה עבור מהגרת חד-הורית), אפילו לי לפעמים קשה להבין מה לעזאזל רוצים שם. מהון להון, ידיד שלי בא יום אחד כולו באטרף. מסתבר שאמא שלו פנתה לשוק האפור לקחת הלוואה. יש לו מזל שמישהו שמכיר אותו(סלע סיטי שולטתתת!) התקשר אליו להגיע מיד ולעצור אותה לפני שהיא עושה שטויות. זה היה יותר מזל משכל. נו, הנה אישה טובה ותמימה, ולא טיפשה, וחרוצה שכמעט הסתבכה עם השוק האפור. למעשה, התסבוכת האמיתית שלה היתה עם השוק הלבן. הידעתם, כאשר ביקשתי מהמזכירות של עורך הדין (התוודעתי לשלוש!) פירוט והסבר לתסבוכת ואיך משהו קטן מ-9000 הפך ליותר מ-30,000 הובהר לי שאין דבר כזה. בקשתי לא מציאותית. כדי לפרוץ לחדרו של העורך דין (ולא שלא חשבתי על זה!) היה צורך בעוזי. סיפור אמיתי לחלוטין. |
|
||||
|
||||
אולי יותר נכון להגיד שהעולם התחתון מוצא אותם. לא? |
|
||||
|
||||
בנתניה יש לנו מלא עולם תחתון. וניצול הזדמנויות זה אלף בית אצלם. אני זוכרת איך חברה של ההורים שלי גילתה שהבן שלה, ילד תמים וחרוץ וקצת איטי, שהלך להרוויח כסף אחרי הלימודים במסעדה, בעצם עובד אצל בייזה. הוא כבר היה בשלב השליחויות. לא נעים. זה דרך אגב לא בשכונה ידועה לשמצה אלא אצל מעמד הביניים, אמא קצינה בצה"ל, משפחה נורמטיבית. סתם ילד תמים. זוכרת שבתור נערה אמרתי לו שלום בעיר והבחור החתיך עם האופנוע לידו חייך אלי ומאוד התלהבתי. ואז הרגו לי את ההתלהבות ב"את לא יודעת מי זה? זה משפחת בייזה!". איך החברים שלנו הצליחו לשלוף את הבן שלהם - קרה להם נס גלוי. הוא נעשה ברסלבי והתחיל למכור ספרים בצומת וההורים שלו בתור חילונים גמורים בירכו הגומל... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |