|
||||
|
||||
אין לי משנה סדורה. אני לא מסוגל להציע הצעה קונקרטית לשינוי חוקתי. דווקא מפני שאין אפשרות להפריד הרמטית החלטות ערכיות וכלכליות, צריך לגדר את פוטנציאל ההשתוללות של הדמוקרטיה כשמדובר בהקצאת משאבים. בית כלכלי שיבחר בשיטות לא דמוקרטיות, וחבריו יופרדו מאמביציות פוליטיות, אולי יהיו שייכים לאליטה כלשהי, יכול אולי להיות כיוון אפשרי לפתרון. אם תקציב המדינה וחוקים בעלי השלכות כלכליות זקוקים לאישור הבית הכלכלי, הוא משחרר את הנטל הפופוליסטי מהפוליטיקאים. מבחינה ציבורית ''נערי האוצר'' או בנק ישראל משמשים במידה מעטה בתפקיד זה כבר כיום. אבל כמובן שאין להם מעמד חוקתי או זכות וטו כפי שצריך להיות אולי לבית הכלכלי. |
|
||||
|
||||
לכאורה, זה רעיון טוב. קובעי התקציב יהיו מנותקים מלחץ של מגזרים שונים (מתנחלים, חרדים, בעלי הון). בפועל, אני לא משוכנעת שהם אכן יהיו מנותקים מלחץ (אם קובע התקציב זומם לעבוד בשוק הפרטי לאחר שחרורו בעוד שנים ספורות משירות המדינה, הוא יעדיף עוגה שתיטיב עם מעסיקיו בעתיד). והשיטה שלך לא מאפשרת לי, כאזרחית, להשפיע על חלוקת העוגה. אם אני מעוניינת להמעיט בחלוקת קצבאות לאוכלוסיות נבחרות ובמקום זה להשקיע בחינוך ובבריאות שמיטיבים עם כולם. אם אני מעוניינת להפחית מהבטחון וההתנחלויות לטובת סעיפים אחרים. אם אני מעוניינת לשלם את המינימום ולקבל את המינימום: רק בטחון. היתר שיהיה פרטי. לא חינוך, לא בריאות. איך תהיה לי דרך להביע את דעתי? |
|
||||
|
||||
שימי לב: לנתק את ה"לחץ" של מגזרים שאת לא מחבבת, מתנחלים, חרדים, בעלי הון - זה דבר טוב. אבל לך "כאזרחית" חייבת להיות אפשרות "להשפיע". לא ללחוץ כמובן. את תוכלי להשפיע, לשכנע, לעשות כל מה שאת עושה היום. השלטון יהיה חסין יותר לגלים של התלהמות. |
|
||||
|
||||
בקיצור אתה חושב שזה יהיה חכם להעביר את ההחלטה על כמה מיסים יגבו ועל מה יוציאו את הכסף לקבוצה שלציבור אין שום שליטה עליה ? |
|
||||
|
||||
ודאי שיש שליטה. נניח שלבחירות לבית הכלכלי תהיה זכות הצבעה משוקללת בגודל המס שהאזרח משלם. יש לצפות שלבית הכלכלי תהיה אחריות תקציבית גדולה יותר. ראש הממשלה יהיה חסין יותר ללחצים, מפני שגודל התקציב לא יהיה בידיו, והבית הכלכלי יכול להטיל וטו על חקיקה פופוליסטית. אבל תהיה זכות בחירה לבית הכלכלי, ויהיו מפלגות שיתמכו בפזרנות. משקלן יהיה נמוך יותר בבית הכלכלי, מפני שחבריו יתנו משקל גדול יותר לאינטרס לשלם פחות מיסים ולהתנהל באחריות תקציבית. |
|
||||
|
||||
הם ייתנו משקל רב יותר לדעתם של מי שיש להם יותר קולות: מי שמשלמים מיסים. לדוגמה, חלק מהם ירצו כל מיני מענקי עידוד ושאר הטבות. כמוכן ארצות הברית הראתה לנו את ערכה של הפרדת רשויות למנהל כלכלי תקין. אצלך הרשות המחוקקת מתחלקת עוד לשניים. |
|
||||
|
||||
לא. אם משקללים אך ורק מס הכנסה ומיסים עקיפים שמשלמים פרטיים, ולא משקללים מס חברות או מיסים על הון, אז לסופר עשירים אין יתרון גדול. מי שלא סופר עשיר, אלא סתם עשירון עליון, לא מקבל מענקי עידוד אלא משלם אותם מהמיסים שלו. אני חושב שתקבל סידרי עדיפויות כמו מפלגת שינוי של יוסף לפיד ז''ל. אצלי יהיה מנהל סופר תקין. |
|
||||
|
||||
הצד החיובי של ההצעה שלך הוא שפתאום יהיה תמריץ רציני להעלאת מדרגת המס העליונה :-) . |
|
||||
|
||||
ככל שאתה גובה יותר ממגזר מסויים כך כוחו הפוליטי עולה והוא יכול להוריד לעצמו את המס. ככל שהוא מוריד לעצמו את המס כך כוחו הפוליטי יורד... מושלם. |
|
||||
|
||||
לא צריך כל כך להתלהב. פלוטוקרטיה זה לא רעיון כל כך חדשני ומקורי. |
|
||||
|
||||
ברור שלא. זכות הצבעה נתנה בתחילה רק למשלמי מיסים מסכום מסויים ומעלה. חשבתי להפריד לכן ל''בית פוליטי'' שנבחר בדרך דמוקרטית מודרנית ללא קשר לתרומה כלכלית, ו''בית כלכלי'' שירסן הוצאות תקציביות. פשרה. |
|
||||
|
||||
כלומר, לטייקונים תהיה יותר אמירה מלאזרחים רגילים? |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שאני רוצה. (בצחוק). למי שמשלם יותר מיסים יהיה משקל גדול יותר בקביעת גודל התקציב וגודל המס. אני חושב שאחריות תקציבית היא צורך קיומי. אולי גם הוגן יותר שמי שתורם יותר יקבע יותר בענייני השימוש בכסף שלו? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה קרוי תימוקרטיה. והתקיים לפחות פעם אחת ביוון העתיקה בתקופה הקדם דמוקרטית. מתן זכויות פוליטיות ביחס לעושר ולמעמד הכלכלי. ואולי גם למיסוי. |
|
||||
|
||||
אהמ... לטייקונים יש יותר אמירה מלאזרחים רגילים כבר היום. |
|
||||
|
||||
אבל שיטת הבחירות לא מבוססת על זה. |
|
||||
|
||||
נכון. ההצעה של ירון אמנם הזויה, אבל בכל זאת יש בה משהו. היא מסדירה באופן פורמלי את מה שמתרחש גם כך מאחורי הקלעים. באותה הרוח ובשם הפרפקציוניזם, הייתי מוסיף להצעה גם את האפשרות לתת משקל אלקטורלי מועדף לחברים בארגוני פשיעה. בכל זאת, כסף זה לא הכל בחיים. |
|
||||
|
||||
שמתי לב שירון אוהב להתרפק על העבר. זכות הצבעה למשלמי מיסים גבוהים בלבד, אפס התערבות ממשלתית או פיקוח ממש כמו במאה ה-19 הישנה והטובה. אני תוהה מתי הוא יגיע להכנסת מתודות האינקויזיציה לחקירות משטריות או לזכות הלילה הראשון. |
|
||||
|
||||
אתה משווה משלמי מיסים לשודדים? אולי מחר תאשים נאנסות באונס. אני חשבתי שהמדינה לוקחת כסף ממשלמי המיסים בכוח פחות או יותר. אז אם כבר משווים לשוד, מי השודד? |
|
||||
|
||||
"אתה משווה משלמי מיסים לשודדים?" התשובה היא לא ולכן שאר התגובה שלך לא רלבנטית לשום דבר. |
|
||||
|
||||
בדבריך חבויות מספר הנחות שהן שגויות לדעתי. הנחה שהפכה לאקסיומה עם השנים, שצריכה להיות הפרדה עקרונית בין הכלכלה והפוליטיקה. ערבוב בין שני התחומים הללו מביא לכל הכשלים- כולל כשלי השוק. ובכן, קיימת סימביוזה בסיסית ומובנית בין הכלכלה והפוליטיקה. הטענות בדבר הצורך להפריד ביניהן מסתירות את הרצון להשאיר את הכוח הפוליטי בידי אליטות כלכליות. נביא הכלכלה החופשית-אדם סמית-תיאר באופן יוצא מן הכלל את הסיטואציה הזאת. לכן הרעיון שלך תומך למעשה באוליגרכיה. אם כבר, תוכל להתחבר לרעיון של אורי רדלר לתת משקל גדול יותר בהצבעה לקול של העשיר. |
|
||||
|
||||
תופתע שכבר הצעתי רעיון דומה בדיון זה. אפילו לא ידעתי שרדלר בכבודו ובעצמו הגה אותו לפני. בעצם הרעיון הוא עתיק למדי ובתחילת ימי הדמוקרטיה המודרנית ניתנה זכות הצבעה לפי קריטריון של תשלום מס. אם תועיל לנמק את טענותיך בתחילת התגובה אשמח לענות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |