בתשובה לאחד מהפריפריה, 02/08/11 12:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי ביקש ממך לסבסד מגורים בתל אביב? חצי דיון אנחנו מדברים על תחב"ץ, פתאום קפצת למגורים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על כך שאזרחי ישראל כולה מסבסדים את חברת דן שנותנת שירות לתושבי גוש דן בלבד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, קוים ומטרופולין נותנות שירות באזור עוד יותר מצומצם. עליהן לא יצא קצפך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר נקבע בועדת טרכטנברג, שמדינת ישראל מסבסדת את ''דן'' ו''אגד'' סבסוד עודף מעל מה שמקבלים שאר תאגידי התח''ץ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם קצת יותר גדולים ומספקים שירות לקצת יותר אנשים / באזור קצת יותר רחב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומלבד זאת, תושבי המאהל בשד' רוטשילד דורשים לסבסד מגורים בתל אביב, ע''ע ''דיור בר השגה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ''דיור בר השגה'' יכול להיות בכל אזור המרכז. הבעיה היא לא שברוטשילד נורא יקר לגור, אלא שבכל המרכז, למעט שכונותיה עתירות הנרקומנים של לוד, האזרח הממוצע לא מסוגל לקנות דירה, וגם מחירי השכירות מרקיעי שחקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרישה לדיור בר השגה היא לא רק באזור המרכז. בכל הארץ יש בעייה של עליית מחירים ובניית דירות גדולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאוד נכון. המאהל ברוטשילד מרכז את המאבק באזור המרכז. יש מאהלים בכל הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפריפריה יש מלאי דירות להשכרה במחירים ברי השגה לחלוטין (אני יודע כי אני גר באחת כזו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתחבורה העקומה? וההגעה כל בוקר לעבודה? אם אתה מחזיק רכב, ההפרש יוצא זהה אם לא יותר יקר לרעת הפריפריה, ואם אתה נוסע בתחב"ץ, אתה מבלה שעתיים לכל כיוון על הכביש1. אם אתה רוצה לראות את הילדים שלך קצת, מעבר לפריפריה ועבודה במרכז - בעייתית. הפתרון האמיתי הוא יצירת מקומות עבודה בצפון ובדרום, טיפוח תחב"ץ יעיל שיאפשר להגיע לאנשים בקלות ובמהירות למרכז ויתן להם בטחון תעסוקתי, ושיפור החינוך והבריאות. אנשים כבר יגיעו מעצמם. אבל את מה שציינתי, השוק החופשי המהולל לא יכול לעשות. 1 אתה עלול לבלות שעתיים לכל כיוון גם עם רכב פרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מציעה לי, בתור מי שגר בפריפריה, לעבוד במרכז? יש עדיין כמה עבודות מחוץ לגוש דן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה מאוד בשבילך. אשריך וטוב לך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא. במקור עברנו מהעיר לכפר כי אשתי החליפה עבודה, ואם היינו נשארים בגוש דן היה היתה צריכה לנסוע שעה וחצי לכל כיוון, ולכן מצאנו מקום שנמצא פחות או יותר באמצע הדרך (תחבורתית) בין מקומות העבודה שלנו. שנינו נוסעים בערך 40 דקות לכל כיוון ברכב (רחוק מאוד משעתיים). נסיעה בתח"ץ, מלבד העובדה שהיא ארוכה פי 3 (יציאה מחוץ לישוב, נסיעה באוטובוס מאסף, כמובן, שעובר בעוד כמה יישובים + החלפת אוטובוסים) ובעיקר לא ניתן לסמוך עליה שתאפשר לאסוף את הילדים תוך ידיעה שלא נאחר להם. אין ביישוב שלנו שום תחבורה ציבורית המסובסדת ע"י הממשלה, אלא אוטובוסים הממומנים ע"י המועצה המקומית מכספי הארנונה שלנו (במדינה מתוקנת מונופול "דן" למשל היה ממומן ע"י העיריות בהן הוא עובר ולא על חשבון משלם המסים) ונותנים בעיקר שירות לבני הנוער, למבוגרים ולחסרי הרכב כדי להגיע לעיר הקרובה. כמעט לכל משפחה יש לפחות 2 מכוניות. (היתרון הגדול הוא שבניגוד לעיר, אף אחד לא מרגיש שהוא חייב להחליף מכונית כל 3 שנים, ואפשר בפירוש להסתפק ברכבים צנועים וזולים, ואף אחד לא רואה בזה פחיתות כבוד). הדלק אכן יקר, אבל מה שיותר יקר הם המסים על הרכב והדלק, שבסופו של דבר מסבסדים את מונופולי התח"צ שבכלל לא משרתים אותנו. את חוזרת לסורך - את מניחה שצריך לאפשר לכולם להגיע למרכז במהירות, במקום לטפל בבעיה העיקרית, ולמנוע מראש את הצורך להגיע למרכז. הפתרון האמיתי הוא הורדת המס על רכבים והבלו על הדלק, כדי לאפשר פיזור אוכלוסין ומקומות תעסוקה. תח"ץ לעולם לא תיתן מענה סביר לכולם (האם סביר לספק אוטבוס ישיר מכל ישוב לכל ישוב במדינה?). לדוגמה, כיום, בעל חברת סטארטאפ ששוקל היכן למקם אותה, יעדיף למקום את החברה ליד תחנת רכבת כדי שלא ייאלץ לספק לעובדיו רכבים, שעלותם גבוהה (בכפל במס' העובדים), יותר מאשר ההפרש במחיר שכירות המשרדים . אם המסים יירדו, עלות הרכב תהיה שולית והוא יהיה חופשי לבחור את המקום לפי שיקולים אחרים רלבנטיים יותר, וכך יתאפשר פיזור מקורות תעסוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תושבים יש (בערך) ביישוב שלך? 100? 1,000? 10,000? 100,000? או במילים אחרות: כמה יישובים דומים נדרשים כדי לקלוט את עודפי האוכלוסייה מהמרכז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
500 משפחות (בערך 2500 איש) מספיק 100 יישובים כאלה בשביל לרוקן חצי (תל אביב+הרצליה+כפר שמריהו) ועוד יישאר עודף (רבע מליון איש) או במלים אחרות: 10 בגולן, 10 בגליל, 10 בשומרון, 10 בשרון, 10 בשפלה, 10 ביהודה, 10 בבקעה, 10 בנגב, 10 בערבה. ועוד 10 יישובים בגדה (כעמוד שבתווך בגשר וגו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגולן [ויקיפדיה] יש כיום (אם נתעלם לרגע מהדריזים ומרג'ר, שנמצאים די בשוליים1) יש 7,000 תושבים בקצרין ועוד 12,000 תושבים בשאר הישובים. רק באחד מהם (חיספין) יש יותר מאלף תושבים. הערבה [ויקיפדיה] היא גם חבל ארץ עם עיר אחת והרבה יישובים קטנים. אלא שמדובר על חבל ארץ גדול בהרבה ועל עיר שנמצאת בקצהו. מבין היישובים הללו אין כמעט יישוב עם מעל ל-500 תושבים. רובם הם בין 100 ל-300. בבקעת הירדן [ויקיפדיה] חיים כיום פחות מ-15,000 יהודים (אם נכלול את עמק בית שאן) או פחות מ-5,000 (אם לא נכלול אותו)2. בכל שנות ההתיישבות הארוכות לא טרחו לנסות להקים שם מרכז עירוני. בקיצור: קצת קיצוץ במחירי הדלק הוא לא מה שיעזור כאן. יש לציין שברוב האזורים הללו כספי המיסים שלך פועלים בדרכים שונות לעידוד ההתיישבות (הטבות מהטבות שונות לאזורי עדיפות שונים. שלא לדבר על זה שמכריחים את "מונופולי התחבורה הציבורית" להפעיל שם קווים במחירי הפסד). וגם זה לא מספיק טוב כדי למשוך אוכלוסיה בכמויות גדולות לבקעה. אפילו מצבו של צפון הנגב דורש שיפור. יכול להיות שקיצוץ במיסוי על הדלק אינו פתרון הקסם? 1 ויש בהם יותר אוכלוסיה מביישובים היהודיים. ב"כפר" מגדל שמס יש יותר תושבים מאשר ב"עיירה" קצרין. 2 וגם כמות לא מבוטלת של ערבים. אבל מי סופר אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכנעת אותי, תוסיף עוד 30 בגדה (במובנה הפריזאי) וסגרנו עניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל תכנון לא עובד על פיזור ממוצע ושווה של אוכלוסייה (כך האמינו אולי בשנות החמישים, ונתקעו עם המון יישובים קטנים באמצע שום מקום, שלתושביהם אין שום אופק). דרושים אשכולות - עיר גדולה שסביבה מתנהל מסחר, ייצור, בידור ושאר ענפים עירוניים; מספר ערים קטנות לידה; ויישובים קטנטנים מסביב. אין לך כרגע מרכזים כאלה בכל אזור ואזור מאלה שמנית. וכנראה גם לא יכול להיות, בארץ קטנה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, לא הבנתי: 10 בשומרון, 10 ביהודה, ו-10 בגדה? אני באמת לא רגיל לשמוע "יהודה ושומרון" ו"הגדה" בכפיפה אחת כמתארים דברים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדה המזרחית כמובן. שיכונים לזוגות צעירים בעמאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדה במובנה הפריזאי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליישובים קטנים יש תכליות ומאפיינים שונים לחלוטין מאלו של עיר. אם אתה גר ביישוב כזה (ומדבריך נשמע שכן), אתה בטח מודע לכך. ביישוב של 2500 איש אין הצדקה ליותר מבית ספר אחד (כלומר, אין אפשרות לבחור בבית ספר עם מאפיינים מיוחדים - בית ספר "אמנותי", בית ספר למחוננים...), היצע החוגים נמוך יותר, היצע מקומות הבילוי מצומצם יותר - למעשה, מגורים ביישוב קטן (בהנחה שלא מדובר ביישוב בעל מאפיינים מיוחדים מראש) מכתיב כמעט בהגדרה סגנון חיים מאד מיינסטרימי. שאיפה לממוצע מסוים ש"מתאים לכולם" ובלי הרבה מקום לשוליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שראיתי, יישובים כאלה מניבים ילדים שמחים (קרבה לטבע, קהילתיות מסוימת) ובני נוער מתוסכלים (אלא אם יש להם נגישות תמידית לעיר הסמוכה). אולי אני טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שנאמר: ביישובים כאלה טוב לחיות עד גיל 15 ומגיל 35. עוד מסקנה: רבים מצעירי היישוב יעברו לערים הגדולות בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בהחלט הגדרה טובה. ליישובים קטנים יש הרבה יתרונות - תחושת הקהילתיות (האמיתית), היכולת להסתובב ברחובות באופן יחסית חופשי (כי אין כבישים סואנים והמרחקים קצרים)1, כן - גם הטבע הקרוב. אבל מהרגע שבו את מפתחת תחומי עניין, ובהנחה שהם לא תואמים במקרה את האפשרויות הקיימות, זו נעשית בעיה. אני אפילו לא מדברת על לימודי נגינה בקאזו או שיעורי לטינית - למדתי ציור במשך ארבע שנים בהם התחלפו שלושה מורים כי בכל פעם הקבוצה הייתה קטנה ולא השתלם להם להגיע (בין השאר כי מדובר במורים שהגיעו מבחוץ - אף אחד מהם לא היה תושב היישוב), בסופו של דבר מצאנו את עצמנו שתי נערות בקבוצה עם ילדות בנות 8, ושם הסיפור נגמר. קטסטרופה? כמובן שלא. גרם לי לילדות עשוקה? ודאי וודאי שלא. בתור ילדה ונערה צעירה אהבתי לגור שם (יותר מרוב החברים שלי, אני מניחה), אבל היום קל לי לראות עד כמה האפשרויות היו מצומצמות2 - ומדובר באוכלוסיה חזקה, עם דרישות גבוהות ונכונות להשקיע בילדים (לא רק מבחינה כלכלית אלא גם בהסעות, ייזום פרוייקטים וכו'). נראה לי שביישוב בסדר גודל דומה עם אוכלוסיה פחות חזקה המצב אפילו יותר בעייתי. אלא אם, כמובן, כשמדברים על "יישובים קטנים" מתכוונים רק ליישובים שתושביהם ממעמד סוציו-אקונמי גבוה - וזו כבר בעיה שמאירה באור אחר את פתרון ה"עשרה יישובים בכל אזור" שהציע הפריפריאלי. 1 למרות שיש לי הרגשה שדברים השתנו בעשרים השנים האחרונות. טורי המכוניות ליד בית הספר היסודי באזור לדעתי ארוכים בהרבה מאלה שהיו כשהייתי בת שמונה. 2על אף שמגיל מסוים הן התרחבו לגבולות העיר הסמוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 המרחקים לא גדלו. ההורים נהיו חרדתיים יותר, הילדים מפונקים יותר, ופמפום ה"ילד עד גיל 92 לא חוצה את הכביש לבד", עשה את שלו. אני גרה בסמיכות לבית ספר. כל הילדים מגיעים מרחובות סמוכים, מרחק הליכה סביר בהחלט, והצמתים מרומזרים. ובכ"ז יש פקקים מדי בוקר ליד בית הספר, כשההורים מביאים את ילדיהם ברכב. האם התופעה הזו היתה לפני 20 שנה? אני בספק. 2 אני בגיל 7 הייתי חוצה את צומת מעריב לבד, ורשויות הרווחה לא התערבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה לשמוע מאייל שמתמצא בנושא(?) אם העניין של גיל 9 מוצדק או שיש בו מרווח ביטחון נדיב. אם הבנתי נכון, הטענה היא שלפני גיל 9 אין יכולת להעריך נכונה מרחק/מהירות של מכונית מתקרבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסי להסתובב ברחוב לא סואן במיוחד כשעינייך ממוקמות בגובה מטר וקצת מעל פני הקרקע. עכשיו נסי לחצות כך כביש שמכוניות חונות בצדדיו. זהירות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בני 9 בקצה העליון של העקומה כן יכולים לחצות כביש בבטחה? ומה עם בן 11 ממש נמוך? ההסבר ששמעתי תולה את האי-יכולת בקוגניציה ולא בגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילד עד גיל אייפון יכול לחצות כביש לבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם צריך לחכות עד גיל 14 כדי לנהוג במעלית, בטח צריך לחכות עד גיל 18 לפני שחוצים כביש בלי אמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש למישהו הסבר לזה? מה הסכנה האיומה שבנסיעה במעלית לבד? גם בתור ילדה1 זה נראה לי מופרך. __________________ 1 גרנו בקומה שביעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכנה שילד יתקע במעלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיזה סכנה זו? מדוע היא יותר חמורה מסכנתו של מבוגר שיתקע במעלית? ___________________ אתה יודע מה זה להתקע במעלית בערב שבועות, בבניין שרובו דתיים, כשכל דיירי הבניין (למעט אחד) נסעו אל מחוץ לעיר לחג? צלצלתי כמו משוגעת, עד שהגיע איזה הומלס שאינו דובר עברית, שהבין את העניין והתחיל הוא לדפוק כמו משוגע על דלתות השכנים. בסוף הצלחנו להעיר את היחיד מדיירי הבניין שלא נסע לקרובים שלו, וזה חילל חג, התקשר למכבי אש. מכבי האש הגיעו, חילצו אותי, הזמנתי את ההומלס לארוחת ערב וזו היתה תחילתה של ידידות מופלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי ילד הוא יותר חסר נסיון וחסר תושיה. _____________________ הסיפורים שלך משהו משהו. אני מבין שכך הכרת את בעלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה להשמיץ? _ אישי היה חבר טוב של בן דודי. ככה הכרנו. 8 שנים לערך לפני שהפכנו לזוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כדי חוסר היכולת לזהות אייקון של פעמון, וחוסר התושיה ללחוץ עליו? היית ילד מימיך? _________________ בחיאת, ילדים לוחצים על הפעמון הזה על ימין ועל שמאל, בשביל הכיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יש לך סיפורים את. מה ההמשך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמשך היה שלאחר ארוחת הערב, ההומלס, אלכסנדר שמו, שאל אם הוא יכול להתקלח. אפשרתי לו. הוא התעקש לגמול לי בפתיחת הסתימה באמבטיה. לאחר מכן הייתי ממלאת את התרמוס שלו בתה מדי פעם, כשהוא היה מגיע אלינו לבניין (הוא שכן מעל הקומה האחרונה, ליד היציאה לגג, למגינת ליבם של הדיירים האחרים). מדי פעם הוא היה מבקש להתקלח, ואני נעניתי בשמחה. פעם אחת אחד משותפי היה בבית, כשאלכסנדר בא וביקש להתקלח, ושאלתי אותו לעמדתו. השותף שלי הסכים. אלכסנדר נכנס למקלחת, ואז הגיע השותף השני. "אם אתה כאן, ואת כאן, מי במקלחת?" שאל השותף השני. "אה, זה איזה הומלס שנועה הכניסה הביתה". השותף השני כמעט נחנק. אלכסנדר, שראה שאני חיה עם שני גברים, הביע את מורת רוחו מהסידור הזה. ניסיתי להסביר לו שזה כמו ברוסיה הסובייטית שכמה משפחות חיו באותו בית. אני לא משוכנעת כמה הוא הבין. אבל משהתחלפו שותפי בשתי בחורות, הוא נראה מרוצה יותר. הדיירים האחרים בבניין, רובם דתיים-לאומיים בגיל העמידה, לא מאוד אהבו את זה שיש הומלס שישן מדי פעם1 בבניין, התחילו על להקפיד לנעול את דלת הכניסה. אז הוא היה מצלצל, והייתי פותחת לו (הלילות בירושלים קרים, רבאק!). יום אחד ראיתי על לוח המודעות בקומת הקרקע מודעה בזו הלשון: "הדיירים מתבקשים לא לפתוח את הדלת להומלסים". התעלמתי. אחרי שנתיים עזבתי את ירושלים, ואני לא יודעת מה קרה איתו. 1 באמת מדי פעם. הוא היה נעלם לתקופות, ואבא שלי, דובר רוסית, שתחקר אותו פעם, אמר שהוא עבד כמה חודשים בכנסיה הרוסית, ועוד כמה חודשים בבניין. ומן הסתם בתקופות האלה הוא גר במקומות אחרים. התחקיר של אבא שלי העלה גם שהוא נמצא בירושלים "מטעמי דת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספקת להיפרד ממנו לפני שעזבת? איזה סיפור אמיץ ויפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שזה מופרך. את יכולה לתאר לעצמך נערה נורמלית בת 13 שעומדת בקומת הקרקע ומחכה שאיזה מבוגר אחראי ייתן לה טרמפ במעלית? הרי יאשפזו אותה מיד. שני הסברים שאנשים שונים הציעו: 1. ילד עלול להתקף בבהלה אם המעלית נתקעת. 2. ילד עלול לחבל במעלית. שני ההסברים האלה לא משכנעים אותי. הראשון בגלל שחרדה כזאת דוקא מחמירה כשהגיל עולה ולא ראיתי שום איסור על מבוגרים מעל גיל 70 לנסוע במעלית בלי ליווי של מישהו צעיר, והשני בגלל שואנדליזם של בני טפש עשרה מזיק הרבה יותר, לפחות עפ"י נסיוני. מה נשאר? אולי איזה מהנדס בטיחות עם ילדים מופרעים באופן חריג ומנה גדושה של כסת"ח. היתרון היחיד הוא שזה מלמד את דרדקינו להתעלם מכללים וחוקים מטופשים כבר מגיל צעיר, מה שעוזר להם לשרוד בגיל מבוגר יותר. (אין לראות בהודעה זאת משום קריאה להתעלם מהאיסור הנ"ל ו/או מכל איסור אחר, ובפרט אין לראות בו קריאה להחרים מוצרים שיוצרו מחוץ לגבולות הקו הירוק. אם כסת"ח אז גם אני רוצה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי הסכנה היא שבמקרה של תקלה הילד לא יוכל להזעיק עזרה לבד. אבל אם אני צודקת ילד בן 5-6 מסוגל ללא ספק ללחוץ על הכפתור עם הציור של הפעמון. אז לא, אין לי הסבר. אבל יש לי אנקדוטה. לפני ימים מספר הלכתי עם בני הקט לבקר חברים. כשהגיעה המעלית עמד בתוכה ילד כבן שנתיים וחצי-שלוש לבדו. מובן ששלפתי אותו מיד מן המעלית וניסיתי לדובב אותו ללא הצלחה. כל נסיון לפתח שיחה נתקל בזוג עיניים גדולות ובוהות, בשפתיים חתומות, ובפנים מתוקות ושלוות באופן מפתיע בהתחשב בסיטואציה. אני נדאגתי מפני שעברו לפחות שלוש דקות עד שהגיעו הוריו המבועתים (אבא שועט במדרגות, אמא מתפרצת בבהלה מתוך המעלית), שלוש דקות בהן יכול היה הקטן לצאת בניחותא מהבניין ולהגיע אל הכביש. ברור לי שהם ניסו להגיע מהר ככל יכלתם, אך ככל הנראה הם גרים בקומה גבוהה מאוד (המגדל בן 15 קומות) והזמן המינימלי שבו אפשר לרדוף ולהשיג זאטוט שמבצע תעלול כזה, הוא ארוך הרבה יותר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכפתור עם הפעמון יכול להיות גבוה מדי לילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, בכל המעליות שאני מכירה הוא ממוקם בשורה התחתונה. אבל מילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי בבית הוא דוקא למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקן שהיה אוסר להציבו למעלה היה הרבה יותר הגיוני, ואולי אפילו בר אכיפה. א-פרופו תקנים ומעליות, על לוח הבקרה התקני החדש מופיעים כפתורים גדולים מאד ומספרי הקומות מוצגים גם בכתב ברייל. מישהו שם לב שכך שקוד ברייל לספרות נראה חסר כל הגיון? העניין הטריד אותי קצת ונפתr בעזרת הדוד הטוב. אתגר למשועממים: לנסות לנחש מה קורה שם בלי להעזר בשום דבר מלבד http://www.datamath.org/Related/Schoenherr/Images/Br... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת: לפני כל ספירה מופיע קוד שמציין את העובדה שמה שבא אחריו הוא סיפרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף. לפני כל סיפרה, לא ספירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שמציק לך? תנסה לעצום את העיניים ולהבדיל בעזרת מישוש בלבד בין 4 ל-9... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משונה שעד שהעלית את הרעיון בכלל לא עלה בדעתי למשש ולחוות. זה יבוא על תיקונו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבנה חדש ראיתי פעם דפי נייר מודפסים במקום השלטים. האחראים טרחו והדפיסו גם את נקודות הברייל. פרפקציוניזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דפקו אתכם. או למעשה - את זאטוטי הבניין שלכם. __________________ באותו הבניין בו התגוררתי בילדותי, כפתור הקומה השביעית היה העליון ביותר. ומרגע שיכולתי להגיע בקפיצה אל הכפתור, עליתי וירדתי לבד. כפתור הפעמון היה תחתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כפתור הפעמון הוא למטה, הוא תופס את מקומו של כפתור קומה. לכן אם כפתור הפעמון היה למעלה, היית יכולה אולי להגיע לכפתור הקומה השביעית בקפיצה קצת קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא תירוץ, אפשר לשים גם 150 כפתורים (ובכמה מעליות יש 150 כפתורים) בגובה של פחות ממטר, ואז אפילו ילד של גמד נכה יוכל להגיע אליהם (מצד שני, למבוגרים יהיה קצת קשה, וכלבים עלולים ללחוץ על איזה כפתור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכנה שבנסיעת ילדים מתחת לגיל 14 (או סוציאליסטים כמו במקרה הזה, שזה אותו דבר מבחינה שכלית) במעלית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת לגבי הערכת המרחק/מהירות אבל אני חושבת שזה נכון. בכביש יש גורמים רבים נוספים שבגללם אינני בוטחת בשיקול הדעת של ילד בן 9 וגם קצת מבוגר יותר. דוגמה: התחלתי לצאת ברוורס מחניה בשטח חולי מאחורי המדרכה. ילדה בת 8-9 הלכה על המדרכה ועמדה לחלוף על פני המכונית. ראיתי אותה והמתנתי שתעבור, היא ראתה שהמכונית נעה, היססה לרגע ואז התכופפה ו"עשתה את עצמה קטנה", ועברה מאחורי המכונית בהשתופפות מהירה. אני חושבת שהיא ניסתה לעשות את עצמה בלתי נראית ולכן בלתי פגיעה למכוניות. או אולי לא רצתה להפריע לי לנסוע רוורס. את מבינה את ההיגיון הילדותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רצתה להסתיר לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שקלעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זו לא היתה ילדה כי אם מפצפצת החרקים הרעבתנית מטראאל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-D טגליין! (עכשיו שמתי לב שטגליין דומה לדגלון, אז: דגלון!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בגיל שש הלכתי מליד בריכת גלית לבונקר בגבעתיים, הלכתי עם דורון גפנר שהיה בן חמש ועם אחיו הקטן רמי, את רמי איבדנו בגבעתיים ואיש טוב החזיר אותו הביתה, אנחנו חזרנו לבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה עובד בדיוק? אם המדינה תתערב בשוק הדיור זו תהיה סובסידיה. אם המחירים ממריאים למעלה והמדינה גובה מע"מ- זה אינו מקזז את הסובסידיה האפשרית? אם חברת טבע שילמה ב-2009 מס בשיעור של 4.8%, האם זו איננה סובסידיה לחברת טבע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מדינת ישראל לא גובה מע"מ על שכר דירה (וגם לא מס הכנסה מתחת לסכום מסויים, במידה והמשכיר הוא אדם פרטי ולא חברה). 2. אני לא בקי בפרטי השומה של "טבע" (ואני חושד שגם אתה לא - 4.8% ממה? מרווחיה באותה שנה? מהכנסותיה? אולי היא רכשה באותה שנה חברת ענק מתחרה ורשאית לקזז את הפסדיה?). אבל אם הנתון נכון אזי רוב הסיכויים שמדובר בתכנון מס אגרסיבי, מהסוג שהחברים שלו בבג"ץ התירו ליו"ר הדירקטוריון לבצע (הקמת חברת בת במקלטי מס כואדוז וכו') - אותו הסוג שבו משתמשת גם גוגל כדי לשלם 2.4% מסים בארה"ב. http://www.bloomberg.com/news/2010-10-21/google-2-4-... האם על הכנסת לחוקק חוקים מתאימים כדי להפחית את תכנוני המס האלה? ודאי האם נוכל למנוע אותם לגמרי? בחיים לא. מי שיש לו כיסים עמוקים תמיד יוכל לשלם 1200 ש"ח לשעה ליועצי מס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לנו ויכוח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |