בתשובה לאחד מהפריפריה, 01/08/11 13:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
2. ואם התחב"ץ היה יעיל וטוב ו-7 ימים בשבוע, אנשים לא היו מחזיקים רכב כלל. בטח לא אלה שגרים בתל אביב וסביבתה המיידית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם המיסוי על רכב היה שפוי, אנשים לא היו גרים בת''א בכלל, בטח לא אלה שמחזיקים רכב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבה לא ברורה, יש הרבה מאוד אנשים שגרים בת''א בגלל מה שהיא מציעה, ללא כל קשר לרכב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא צריך לשלם על הבחירה שלהם ע''י סבסוד של קואופרטיב ''דן'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותה מידה הם לא צריכים לשלם על הבחירה שלך בסבסוד מחלפים בצפון ובדרום. _______________ כבר היינו בנקודה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הראיתי שמדינת ישראל משקיעה במחלפים בצפון ובדרום (שלהפתעתך מרשים גם לאוטובוסים לעלות עליהם) אחוז קטן ממה שהיא גובה מהנהגים, וקטן יותר מאשר היא מסבסדת את מונופולי התח"צ. דרך אגב, מתי בפעם האחרונה נסעת בכבישי הצפון או הדרום? איכות הכבישים שמחוץ לתחום "חדרה גדרה" מחפירה. _ כבר היינו בנקודה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. הפתעה בשבילך. הבלו שאתה משלם על דלק ואגרת רכב וקניית רכב - זה מס. ממש כמו מס שבח. ממש כמו מע"מ. הוא לא מיועד לחזור אליך באמצעות פיתוח מחלפים. הוא אמצעי של המדינה לגבות ממך כסף. והואיל וממשלתנו מחבבת מיסים עקיפים, אתה משלם את זה במקום או בנוסף למס הכנסה. המדינה לא גובה ממך הנהג על מנת להוציא על מחלפים ולסבסד תח"צ - היא גובה ממך על מנת להוציא מעט על מחלפים, מעט על תח"צ, ופרט לזה - על חרדים והתנחלויות וצבא וחינוך ובריאות ותרבות וספורט ומנגנון פקידות ובגדים חדשים לחברי הכנסת ונהג, עוזרים ומאבטח לכל שר. אם זה יגרום לך להרגיש יותר טוב, תוכל לחשוב שהבלו ששילמת אמש מימן 3 עניבות לח"כ עזרא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאלו כספי המסים שלי, הייתי רוצה להשפיע על הדרך שבה הם מוצאים. צבא וחינוך ובריאות וילודה יהודית והעמקת אחיזתנו בא"י הן ערכים שאני מוכן לשלם עליהם, אבל אני לא מוכן לסבסד את הפינוק של התל אביבים (וגם לא של הקיבוצניקים, למען האמת) אפילו חלק מהתל אביבים כבר הבינו שהעדפת התח"צ על חשבון כלל הציבור רק מפריעה לאיכות החיים שלהם ודבר אחרון, כשרצו להעלות מסים על רכבים, (לא רק בלו על הדלק, יש גם מסי רכישה), הצדיקו את זה בדיוק ע"י הטיעון שהכסף דרוש כדי לשפר את התשתיות. אז מסתבר שזה טיעון שעובד רק כשדורשים להעלות מסים, לא להפחיתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מפתיע אותך, שזה טיעון שעובד רק כשדורשים להעלות מס? לגבי כספי המיסים שלך, מישהו אחר יגיד שהוא מוכן לשלם על צבא וחינוך ובריאות ותחבורה, ולא מעוניין ששקל מזה יגיע לחרדים ולמתנחלים. ___________________ מעניין, שתחב"ץ נהיה פינוק, אבל רכב פרטי לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה יש בחירות. במדינה דמוקרטית התקציב נקבע בכנסת, לא במאהל ברוטשילד. _____ לא אמרתי שרכב פרטי הוא לא פינוק, רק שהמדינה לא מסבסדת את זה (נהפוך הוא - המס על רכב ודלק בארץ הוא מן הגבוהים בעולם) גם לא אמרתי שנסיעה בתח"צ היא פינוק, אבל מגורים בת"א - כן. מי שרוצה לגור בת"א שיהיה לו לבריאות, אבל שלא יבקש ממני לסבסד את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי ביקש ממך לסבסד מגורים בתל אביב? חצי דיון אנחנו מדברים על תחב"ץ, פתאום קפצת למגורים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על כך שאזרחי ישראל כולה מסבסדים את חברת דן שנותנת שירות לתושבי גוש דן בלבד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, קוים ומטרופולין נותנות שירות באזור עוד יותר מצומצם. עליהן לא יצא קצפך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר נקבע בועדת טרכטנברג, שמדינת ישראל מסבסדת את ''דן'' ו''אגד'' סבסוד עודף מעל מה שמקבלים שאר תאגידי התח''ץ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם קצת יותר גדולים ומספקים שירות לקצת יותר אנשים / באזור קצת יותר רחב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומלבד זאת, תושבי המאהל בשד' רוטשילד דורשים לסבסד מגורים בתל אביב, ע''ע ''דיור בר השגה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ''דיור בר השגה'' יכול להיות בכל אזור המרכז. הבעיה היא לא שברוטשילד נורא יקר לגור, אלא שבכל המרכז, למעט שכונותיה עתירות הנרקומנים של לוד, האזרח הממוצע לא מסוגל לקנות דירה, וגם מחירי השכירות מרקיעי שחקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרישה לדיור בר השגה היא לא רק באזור המרכז. בכל הארץ יש בעייה של עליית מחירים ובניית דירות גדולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאוד נכון. המאהל ברוטשילד מרכז את המאבק באזור המרכז. יש מאהלים בכל הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפריפריה יש מלאי דירות להשכרה במחירים ברי השגה לחלוטין (אני יודע כי אני גר באחת כזו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתחבורה העקומה? וההגעה כל בוקר לעבודה? אם אתה מחזיק רכב, ההפרש יוצא זהה אם לא יותר יקר לרעת הפריפריה, ואם אתה נוסע בתחב"ץ, אתה מבלה שעתיים לכל כיוון על הכביש1. אם אתה רוצה לראות את הילדים שלך קצת, מעבר לפריפריה ועבודה במרכז - בעייתית. הפתרון האמיתי הוא יצירת מקומות עבודה בצפון ובדרום, טיפוח תחב"ץ יעיל שיאפשר להגיע לאנשים בקלות ובמהירות למרכז ויתן להם בטחון תעסוקתי, ושיפור החינוך והבריאות. אנשים כבר יגיעו מעצמם. אבל את מה שציינתי, השוק החופשי המהולל לא יכול לעשות. 1 אתה עלול לבלות שעתיים לכל כיוון גם עם רכב פרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מציעה לי, בתור מי שגר בפריפריה, לעבוד במרכז? יש עדיין כמה עבודות מחוץ לגוש דן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה מאוד בשבילך. אשריך וטוב לך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא. במקור עברנו מהעיר לכפר כי אשתי החליפה עבודה, ואם היינו נשארים בגוש דן היה היתה צריכה לנסוע שעה וחצי לכל כיוון, ולכן מצאנו מקום שנמצא פחות או יותר באמצע הדרך (תחבורתית) בין מקומות העבודה שלנו. שנינו נוסעים בערך 40 דקות לכל כיוון ברכב (רחוק מאוד משעתיים). נסיעה בתח"ץ, מלבד העובדה שהיא ארוכה פי 3 (יציאה מחוץ לישוב, נסיעה באוטובוס מאסף, כמובן, שעובר בעוד כמה יישובים + החלפת אוטובוסים) ובעיקר לא ניתן לסמוך עליה שתאפשר לאסוף את הילדים תוך ידיעה שלא נאחר להם. אין ביישוב שלנו שום תחבורה ציבורית המסובסדת ע"י הממשלה, אלא אוטובוסים הממומנים ע"י המועצה המקומית מכספי הארנונה שלנו (במדינה מתוקנת מונופול "דן" למשל היה ממומן ע"י העיריות בהן הוא עובר ולא על חשבון משלם המסים) ונותנים בעיקר שירות לבני הנוער, למבוגרים ולחסרי הרכב כדי להגיע לעיר הקרובה. כמעט לכל משפחה יש לפחות 2 מכוניות. (היתרון הגדול הוא שבניגוד לעיר, אף אחד לא מרגיש שהוא חייב להחליף מכונית כל 3 שנים, ואפשר בפירוש להסתפק ברכבים צנועים וזולים, ואף אחד לא רואה בזה פחיתות כבוד). הדלק אכן יקר, אבל מה שיותר יקר הם המסים על הרכב והדלק, שבסופו של דבר מסבסדים את מונופולי התח"צ שבכלל לא משרתים אותנו. את חוזרת לסורך - את מניחה שצריך לאפשר לכולם להגיע למרכז במהירות, במקום לטפל בבעיה העיקרית, ולמנוע מראש את הצורך להגיע למרכז. הפתרון האמיתי הוא הורדת המס על רכבים והבלו על הדלק, כדי לאפשר פיזור אוכלוסין ומקומות תעסוקה. תח"ץ לעולם לא תיתן מענה סביר לכולם (האם סביר לספק אוטבוס ישיר מכל ישוב לכל ישוב במדינה?). לדוגמה, כיום, בעל חברת סטארטאפ ששוקל היכן למקם אותה, יעדיף למקום את החברה ליד תחנת רכבת כדי שלא ייאלץ לספק לעובדיו רכבים, שעלותם גבוהה (בכפל במס' העובדים), יותר מאשר ההפרש במחיר שכירות המשרדים . אם המסים יירדו, עלות הרכב תהיה שולית והוא יהיה חופשי לבחור את המקום לפי שיקולים אחרים רלבנטיים יותר, וכך יתאפשר פיזור מקורות תעסוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תושבים יש (בערך) ביישוב שלך? 100? 1,000? 10,000? 100,000? או במילים אחרות: כמה יישובים דומים נדרשים כדי לקלוט את עודפי האוכלוסייה מהמרכז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
500 משפחות (בערך 2500 איש) מספיק 100 יישובים כאלה בשביל לרוקן חצי (תל אביב+הרצליה+כפר שמריהו) ועוד יישאר עודף (רבע מליון איש) או במלים אחרות: 10 בגולן, 10 בגליל, 10 בשומרון, 10 בשרון, 10 בשפלה, 10 ביהודה, 10 בבקעה, 10 בנגב, 10 בערבה. ועוד 10 יישובים בגדה (כעמוד שבתווך בגשר וגו') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגולן [ויקיפדיה] יש כיום (אם נתעלם לרגע מהדריזים ומרג'ר, שנמצאים די בשוליים1) יש 7,000 תושבים בקצרין ועוד 12,000 תושבים בשאר הישובים. רק באחד מהם (חיספין) יש יותר מאלף תושבים. הערבה [ויקיפדיה] היא גם חבל ארץ עם עיר אחת והרבה יישובים קטנים. אלא שמדובר על חבל ארץ גדול בהרבה ועל עיר שנמצאת בקצהו. מבין היישובים הללו אין כמעט יישוב עם מעל ל-500 תושבים. רובם הם בין 100 ל-300. בבקעת הירדן [ויקיפדיה] חיים כיום פחות מ-15,000 יהודים (אם נכלול את עמק בית שאן) או פחות מ-5,000 (אם לא נכלול אותו)2. בכל שנות ההתיישבות הארוכות לא טרחו לנסות להקים שם מרכז עירוני. בקיצור: קצת קיצוץ במחירי הדלק הוא לא מה שיעזור כאן. יש לציין שברוב האזורים הללו כספי המיסים שלך פועלים בדרכים שונות לעידוד ההתיישבות (הטבות מהטבות שונות לאזורי עדיפות שונים. שלא לדבר על זה שמכריחים את "מונופולי התחבורה הציבורית" להפעיל שם קווים במחירי הפסד). וגם זה לא מספיק טוב כדי למשוך אוכלוסיה בכמויות גדולות לבקעה. אפילו מצבו של צפון הנגב דורש שיפור. יכול להיות שקיצוץ במיסוי על הדלק אינו פתרון הקסם? 1 ויש בהם יותר אוכלוסיה מביישובים היהודיים. ב"כפר" מגדל שמס יש יותר תושבים מאשר ב"עיירה" קצרין. 2 וגם כמות לא מבוטלת של ערבים. אבל מי סופר אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכנעת אותי, תוסיף עוד 30 בגדה (במובנה הפריזאי) וסגרנו עניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל תכנון לא עובד על פיזור ממוצע ושווה של אוכלוסייה (כך האמינו אולי בשנות החמישים, ונתקעו עם המון יישובים קטנים באמצע שום מקום, שלתושביהם אין שום אופק). דרושים אשכולות - עיר גדולה שסביבה מתנהל מסחר, ייצור, בידור ושאר ענפים עירוניים; מספר ערים קטנות לידה; ויישובים קטנטנים מסביב. אין לך כרגע מרכזים כאלה בכל אזור ואזור מאלה שמנית. וכנראה גם לא יכול להיות, בארץ קטנה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, לא הבנתי: 10 בשומרון, 10 ביהודה, ו-10 בגדה? אני באמת לא רגיל לשמוע "יהודה ושומרון" ו"הגדה" בכפיפה אחת כמתארים דברים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדה המזרחית כמובן. שיכונים לזוגות צעירים בעמאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדה במובנה הפריזאי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליישובים קטנים יש תכליות ומאפיינים שונים לחלוטין מאלו של עיר. אם אתה גר ביישוב כזה (ומדבריך נשמע שכן), אתה בטח מודע לכך. ביישוב של 2500 איש אין הצדקה ליותר מבית ספר אחד (כלומר, אין אפשרות לבחור בבית ספר עם מאפיינים מיוחדים - בית ספר "אמנותי", בית ספר למחוננים...), היצע החוגים נמוך יותר, היצע מקומות הבילוי מצומצם יותר - למעשה, מגורים ביישוב קטן (בהנחה שלא מדובר ביישוב בעל מאפיינים מיוחדים מראש) מכתיב כמעט בהגדרה סגנון חיים מאד מיינסטרימי. שאיפה לממוצע מסוים ש"מתאים לכולם" ובלי הרבה מקום לשוליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שראיתי, יישובים כאלה מניבים ילדים שמחים (קרבה לטבע, קהילתיות מסוימת) ובני נוער מתוסכלים (אלא אם יש להם נגישות תמידית לעיר הסמוכה). אולי אני טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שנאמר: ביישובים כאלה טוב לחיות עד גיל 15 ומגיל 35. עוד מסקנה: רבים מצעירי היישוב יעברו לערים הגדולות בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בהחלט הגדרה טובה. ליישובים קטנים יש הרבה יתרונות - תחושת הקהילתיות (האמיתית), היכולת להסתובב ברחובות באופן יחסית חופשי (כי אין כבישים סואנים והמרחקים קצרים)1, כן - גם הטבע הקרוב. אבל מהרגע שבו את מפתחת תחומי עניין, ובהנחה שהם לא תואמים במקרה את האפשרויות הקיימות, זו נעשית בעיה. אני אפילו לא מדברת על לימודי נגינה בקאזו או שיעורי לטינית - למדתי ציור במשך ארבע שנים בהם התחלפו שלושה מורים כי בכל פעם הקבוצה הייתה קטנה ולא השתלם להם להגיע (בין השאר כי מדובר במורים שהגיעו מבחוץ - אף אחד מהם לא היה תושב היישוב), בסופו של דבר מצאנו את עצמנו שתי נערות בקבוצה עם ילדות בנות 8, ושם הסיפור נגמר. קטסטרופה? כמובן שלא. גרם לי לילדות עשוקה? ודאי וודאי שלא. בתור ילדה ונערה צעירה אהבתי לגור שם (יותר מרוב החברים שלי, אני מניחה), אבל היום קל לי לראות עד כמה האפשרויות היו מצומצמות2 - ומדובר באוכלוסיה חזקה, עם דרישות גבוהות ונכונות להשקיע בילדים (לא רק מבחינה כלכלית אלא גם בהסעות, ייזום פרוייקטים וכו'). נראה לי שביישוב בסדר גודל דומה עם אוכלוסיה פחות חזקה המצב אפילו יותר בעייתי. אלא אם, כמובן, כשמדברים על "יישובים קטנים" מתכוונים רק ליישובים שתושביהם ממעמד סוציו-אקונמי גבוה - וזו כבר בעיה שמאירה באור אחר את פתרון ה"עשרה יישובים בכל אזור" שהציע הפריפריאלי. 1 למרות שיש לי הרגשה שדברים השתנו בעשרים השנים האחרונות. טורי המכוניות ליד בית הספר היסודי באזור לדעתי ארוכים בהרבה מאלה שהיו כשהייתי בת שמונה. 2על אף שמגיל מסוים הן התרחבו לגבולות העיר הסמוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 המרחקים לא גדלו. ההורים נהיו חרדתיים יותר, הילדים מפונקים יותר, ופמפום ה"ילד עד גיל 92 לא חוצה את הכביש לבד", עשה את שלו. אני גרה בסמיכות לבית ספר. כל הילדים מגיעים מרחובות סמוכים, מרחק הליכה סביר בהחלט, והצמתים מרומזרים. ובכ"ז יש פקקים מדי בוקר ליד בית הספר, כשההורים מביאים את ילדיהם ברכב. האם התופעה הזו היתה לפני 20 שנה? אני בספק. 2 אני בגיל 7 הייתי חוצה את צומת מעריב לבד, ורשויות הרווחה לא התערבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה לשמוע מאייל שמתמצא בנושא(?) אם העניין של גיל 9 מוצדק או שיש בו מרווח ביטחון נדיב. אם הבנתי נכון, הטענה היא שלפני גיל 9 אין יכולת להעריך נכונה מרחק/מהירות של מכונית מתקרבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסי להסתובב ברחוב לא סואן במיוחד כשעינייך ממוקמות בגובה מטר וקצת מעל פני הקרקע. עכשיו נסי לחצות כך כביש שמכוניות חונות בצדדיו. זהירות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בני 9 בקצה העליון של העקומה כן יכולים לחצות כביש בבטחה? ומה עם בן 11 ממש נמוך? ההסבר ששמעתי תולה את האי-יכולת בקוגניציה ולא בגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילד עד גיל אייפון יכול לחצות כביש לבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם צריך לחכות עד גיל 14 כדי לנהוג במעלית, בטח צריך לחכות עד גיל 18 לפני שחוצים כביש בלי אמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש למישהו הסבר לזה? מה הסכנה האיומה שבנסיעה במעלית לבד? גם בתור ילדה1 זה נראה לי מופרך. __________________ 1 גרנו בקומה שביעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכנה שילד יתקע במעלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיזה סכנה זו? מדוע היא יותר חמורה מסכנתו של מבוגר שיתקע במעלית? ___________________ אתה יודע מה זה להתקע במעלית בערב שבועות, בבניין שרובו דתיים, כשכל דיירי הבניין (למעט אחד) נסעו אל מחוץ לעיר לחג? צלצלתי כמו משוגעת, עד שהגיע איזה הומלס שאינו דובר עברית, שהבין את העניין והתחיל הוא לדפוק כמו משוגע על דלתות השכנים. בסוף הצלחנו להעיר את היחיד מדיירי הבניין שלא נסע לקרובים שלו, וזה חילל חג, התקשר למכבי אש. מכבי האש הגיעו, חילצו אותי, הזמנתי את ההומלס לארוחת ערב וזו היתה תחילתה של ידידות מופלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי ילד הוא יותר חסר נסיון וחסר תושיה. _____________________ הסיפורים שלך משהו משהו. אני מבין שכך הכרת את בעלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה להשמיץ? _ אישי היה חבר טוב של בן דודי. ככה הכרנו. 8 שנים לערך לפני שהפכנו לזוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כדי חוסר היכולת לזהות אייקון של פעמון, וחוסר התושיה ללחוץ עליו? היית ילד מימיך? _________________ בחיאת, ילדים לוחצים על הפעמון הזה על ימין ועל שמאל, בשביל הכיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יש לך סיפורים את. מה ההמשך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמשך היה שלאחר ארוחת הערב, ההומלס, אלכסנדר שמו, שאל אם הוא יכול להתקלח. אפשרתי לו. הוא התעקש לגמול לי בפתיחת הסתימה באמבטיה. לאחר מכן הייתי ממלאת את התרמוס שלו בתה מדי פעם, כשהוא היה מגיע אלינו לבניין (הוא שכן מעל הקומה האחרונה, ליד היציאה לגג, למגינת ליבם של הדיירים האחרים). מדי פעם הוא היה מבקש להתקלח, ואני נעניתי בשמחה. פעם אחת אחד משותפי היה בבית, כשאלכסנדר בא וביקש להתקלח, ושאלתי אותו לעמדתו. השותף שלי הסכים. אלכסנדר נכנס למקלחת, ואז הגיע השותף השני. "אם אתה כאן, ואת כאן, מי במקלחת?" שאל השותף השני. "אה, זה איזה הומלס שנועה הכניסה הביתה". השותף השני כמעט נחנק. אלכסנדר, שראה שאני חיה עם שני גברים, הביע את מורת רוחו מהסידור הזה. ניסיתי להסביר לו שזה כמו ברוסיה הסובייטית שכמה משפחות חיו באותו בית. אני לא משוכנעת כמה הוא הבין. אבל משהתחלפו שותפי בשתי בחורות, הוא נראה מרוצה יותר. הדיירים האחרים בבניין, רובם דתיים-לאומיים בגיל העמידה, לא מאוד אהבו את זה שיש הומלס שישן מדי פעם1 בבניין, התחילו על להקפיד לנעול את דלת הכניסה. אז הוא היה מצלצל, והייתי פותחת לו (הלילות בירושלים קרים, רבאק!). יום אחד ראיתי על לוח המודעות בקומת הקרקע מודעה בזו הלשון: "הדיירים מתבקשים לא לפתוח את הדלת להומלסים". התעלמתי. אחרי שנתיים עזבתי את ירושלים, ואני לא יודעת מה קרה איתו. 1 באמת מדי פעם. הוא היה נעלם לתקופות, ואבא שלי, דובר רוסית, שתחקר אותו פעם, אמר שהוא עבד כמה חודשים בכנסיה הרוסית, ועוד כמה חודשים בבניין. ומן הסתם בתקופות האלה הוא גר במקומות אחרים. התחקיר של אבא שלי העלה גם שהוא נמצא בירושלים "מטעמי דת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספקת להיפרד ממנו לפני שעזבת? איזה סיפור אמיץ ויפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שזה מופרך. את יכולה לתאר לעצמך נערה נורמלית בת 13 שעומדת בקומת הקרקע ומחכה שאיזה מבוגר אחראי ייתן לה טרמפ במעלית? הרי יאשפזו אותה מיד. שני הסברים שאנשים שונים הציעו: 1. ילד עלול להתקף בבהלה אם המעלית נתקעת. 2. ילד עלול לחבל במעלית. שני ההסברים האלה לא משכנעים אותי. הראשון בגלל שחרדה כזאת דוקא מחמירה כשהגיל עולה ולא ראיתי שום איסור על מבוגרים מעל גיל 70 לנסוע במעלית בלי ליווי של מישהו צעיר, והשני בגלל שואנדליזם של בני טפש עשרה מזיק הרבה יותר, לפחות עפ"י נסיוני. מה נשאר? אולי איזה מהנדס בטיחות עם ילדים מופרעים באופן חריג ומנה גדושה של כסת"ח. היתרון היחיד הוא שזה מלמד את דרדקינו להתעלם מכללים וחוקים מטופשים כבר מגיל צעיר, מה שעוזר להם לשרוד בגיל מבוגר יותר. (אין לראות בהודעה זאת משום קריאה להתעלם מהאיסור הנ"ל ו/או מכל איסור אחר, ובפרט אין לראות בו קריאה להחרים מוצרים שיוצרו מחוץ לגבולות הקו הירוק. אם כסת"ח אז גם אני רוצה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי הסכנה היא שבמקרה של תקלה הילד לא יוכל להזעיק עזרה לבד. אבל אם אני צודקת ילד בן 5-6 מסוגל ללא ספק ללחוץ על הכפתור עם הציור של הפעמון. אז לא, אין לי הסבר. אבל יש לי אנקדוטה. לפני ימים מספר הלכתי עם בני הקט לבקר חברים. כשהגיעה המעלית עמד בתוכה ילד כבן שנתיים וחצי-שלוש לבדו. מובן ששלפתי אותו מיד מן המעלית וניסיתי לדובב אותו ללא הצלחה. כל נסיון לפתח שיחה נתקל בזוג עיניים גדולות ובוהות, בשפתיים חתומות, ובפנים מתוקות ושלוות באופן מפתיע בהתחשב בסיטואציה. אני נדאגתי מפני שעברו לפחות שלוש דקות עד שהגיעו הוריו המבועתים (אבא שועט במדרגות, אמא מתפרצת בבהלה מתוך המעלית), שלוש דקות בהן יכול היה הקטן לצאת בניחותא מהבניין ולהגיע אל הכביש. ברור לי שהם ניסו להגיע מהר ככל יכלתם, אך ככל הנראה הם גרים בקומה גבוהה מאוד (המגדל בן 15 קומות) והזמן המינימלי שבו אפשר לרדוף ולהשיג זאטוט שמבצע תעלול כזה, הוא ארוך הרבה יותר מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכפתור עם הפעמון יכול להיות גבוה מדי לילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, בכל המעליות שאני מכירה הוא ממוקם בשורה התחתונה. אבל מילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי בבית הוא דוקא למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקן שהיה אוסר להציבו למעלה היה הרבה יותר הגיוני, ואולי אפילו בר אכיפה. א-פרופו תקנים ומעליות, על לוח הבקרה התקני החדש מופיעים כפתורים גדולים מאד ומספרי הקומות מוצגים גם בכתב ברייל. מישהו שם לב שכך שקוד ברייל לספרות נראה חסר כל הגיון? העניין הטריד אותי קצת ונפתr בעזרת הדוד הטוב. אתגר למשועממים: לנסות לנחש מה קורה שם בלי להעזר בשום דבר מלבד http://www.datamath.org/Related/Schoenherr/Images/Br... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת: לפני כל ספירה מופיע קוד שמציין את העובדה שמה שבא אחריו הוא סיפרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף. לפני כל סיפרה, לא ספירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שמציק לך? תנסה לעצום את העיניים ולהבדיל בעזרת מישוש בלבד בין 4 ל-9... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משונה שעד שהעלית את הרעיון בכלל לא עלה בדעתי למשש ולחוות. זה יבוא על תיקונו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במבנה חדש ראיתי פעם דפי נייר מודפסים במקום השלטים. האחראים טרחו והדפיסו גם את נקודות הברייל. פרפקציוניזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דפקו אתכם. או למעשה - את זאטוטי הבניין שלכם. __________________ באותו הבניין בו התגוררתי בילדותי, כפתור הקומה השביעית היה העליון ביותר. ומרגע שיכולתי להגיע בקפיצה אל הכפתור, עליתי וירדתי לבד. כפתור הפעמון היה תחתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כפתור הפעמון הוא למטה, הוא תופס את מקומו של כפתור קומה. לכן אם כפתור הפעמון היה למעלה, היית יכולה אולי להגיע לכפתור הקומה השביעית בקפיצה קצת קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא תירוץ, אפשר לשים גם 150 כפתורים (ובכמה מעליות יש 150 כפתורים) בגובה של פחות ממטר, ואז אפילו ילד של גמד נכה יוכל להגיע אליהם (מצד שני, למבוגרים יהיה קצת קשה, וכלבים עלולים ללחוץ על איזה כפתור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכנה שבנסיעת ילדים מתחת לגיל 14 (או סוציאליסטים כמו במקרה הזה, שזה אותו דבר מבחינה שכלית) במעלית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת לגבי הערכת המרחק/מהירות אבל אני חושבת שזה נכון. בכביש יש גורמים רבים נוספים שבגללם אינני בוטחת בשיקול הדעת של ילד בן 9 וגם קצת מבוגר יותר. דוגמה: התחלתי לצאת ברוורס מחניה בשטח חולי מאחורי המדרכה. ילדה בת 8-9 הלכה על המדרכה ועמדה לחלוף על פני המכונית. ראיתי אותה והמתנתי שתעבור, היא ראתה שהמכונית נעה, היססה לרגע ואז התכופפה ו"עשתה את עצמה קטנה", ועברה מאחורי המכונית בהשתופפות מהירה. אני חושבת שהיא ניסתה לעשות את עצמה בלתי נראית ולכן בלתי פגיעה למכוניות. או אולי לא רצתה להפריע לי לנסוע רוורס. את מבינה את ההיגיון הילדותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רצתה להסתיר לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שקלעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זו לא היתה ילדה כי אם מפצפצת החרקים הרעבתנית מטראאל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-D טגליין! (עכשיו שמתי לב שטגליין דומה לדגלון, אז: דגלון!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בגיל שש הלכתי מליד בריכת גלית לבונקר בגבעתיים, הלכתי עם דורון גפנר שהיה בן חמש ועם אחיו הקטן רמי, את רמי איבדנו בגבעתיים ואיש טוב החזיר אותו הביתה, אנחנו חזרנו לבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה עובד בדיוק? אם המדינה תתערב בשוק הדיור זו תהיה סובסידיה. אם המחירים ממריאים למעלה והמדינה גובה מע"מ- זה אינו מקזז את הסובסידיה האפשרית? אם חברת טבע שילמה ב-2009 מס בשיעור של 4.8%, האם זו איננה סובסידיה לחברת טבע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מדינת ישראל לא גובה מע"מ על שכר דירה (וגם לא מס הכנסה מתחת לסכום מסויים, במידה והמשכיר הוא אדם פרטי ולא חברה). 2. אני לא בקי בפרטי השומה של "טבע" (ואני חושד שגם אתה לא - 4.8% ממה? מרווחיה באותה שנה? מהכנסותיה? אולי היא רכשה באותה שנה חברת ענק מתחרה ורשאית לקזז את הפסדיה?). אבל אם הנתון נכון אזי רוב הסיכויים שמדובר בתכנון מס אגרסיבי, מהסוג שהחברים שלו בבג"ץ התירו ליו"ר הדירקטוריון לבצע (הקמת חברת בת במקלטי מס כואדוז וכו') - אותו הסוג שבו משתמשת גם גוגל כדי לשלם 2.4% מסים בארה"ב. http://www.bloomberg.com/news/2010-10-21/google-2-4-... האם על הכנסת לחוקק חוקים מתאימים כדי להפחית את תכנוני המס האלה? ודאי האם נוכל למנוע אותם לגמרי? בחיים לא. מי שיש לו כיסים עמוקים תמיד יוכל לשלם 1200 ש"ח לשעה ליועצי מס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לנו ויכוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה דמוקרטית, אם העם לא מרוצה מתפקוד הממשלה, או מחלוקת התקציב, הוא יוצא לרחובות. דמוקרטיה לא מתחילה ונגמרת ב"לשים פתק בקלפי פעם ב-4 שנים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי יש שחושבים אחרת. ראש המועצה אצלנו הגיב על פעילות הורים נגד החלטתו: "דמוקרטיה יש פעם בחמש שנים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אינו חושב כך ואינו היחיד. אצל יותר מדי אנשים קיים עיוות של תפיסת הדמוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אמנם מוסכמה מקובלת, אבל פה זה האייל, אז בואו נפתח את זה. למה בעצם זה מוצדק? ברור שמוצדק לאפשר לאנשים להתבטא ולהפגין, אבל למה מוצדק שהממשלה תתחשב בזה? זה לא נותן זכויות יתר למיעוט שיכול לצעוק? ואפילו אם נניח שהיכולת לצעוק נתונה לכולם, ושיבואו המתנגדים ויצעקו גם (וזה לא נכון, היכולת הזו הרבה פחות שוויוניות מיכולת ההצבעה בקלפי), האם זו דרך טובה לקבלת החלטות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי טען שהממשלה מחויבת להתחשב בזה? אין כלל המחייב את הממשלה להכנע ולהתחיל לקיים כל מדיניות אותה דורש כל קהל מפגינים צעקני. ההפגנה היא בסה"כ עוד מדיום1 באמצעותו ציבור זה או אחר יכול להביע את עמדתו. כמו במקרים של שימוש במדיומים אחרים - זהו תפקיד הממשל לקרוא, לפרש ולהעריך את המשמעויות שיש לנאמר ולבחור אם הוא רוצה להסתכן בהתעלמות מהמסר (ולפייס כך את הציבור הדומם) או להסתכן בהפנמת המסר (ולפייס את הצועקים ברחובות). לגבי (אי)השיוויוניות, במה זה שונה ממדיומי הבעה ונקיטת עמדה אחרים בכללי המשחק הדמוקרטיים? קיים גם אי שיוויון (גדול יותר) ביכולת של ציבורים שונים להביע את עמדתם מעל דפי העתון, הארגון המפלגתי, הפעילות הלוביסטית והשימוש בכוחו של הכסף. מכל אלה, דווקא הפעולה של לצאת החוצה אל הרחוב ולצעוק היא הזמינה, העממית והשיוויונית יותר (אם כי, בדמוקרטיה של היום היא כנראה אפקטיבית הרבה פחות מכוחו של הלוביזם והכסף הגדול). ההוכחה היא על דרך השלילה. אם לא מוצדק שממשלה *עלולה* להיות מושפעת מהלך הרוח של הציבור (המובע בהפגנות, מאמרי דעה, ביקורת עתונאית, פעילות מפלגתית, שביתות, פעילות ברשויות מקומיות ועוד) במהלך הקדנציה, היכולת היחידה שיש לציבור להשפיע על מדיניות ממשלתו היא ההצבעה בקלפי, רק פעם בכמה שנים. דמוקרטיה כזו היא דמוקרטיה צעצוע. __________ 1 עם אופי, סגנון ויכולת הבעה מיוחדת משלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 577799 רלוונטית גם כאן. אני מציע לראות במנגנוו הדמוקרטי כלי שצריך לשמש לתכלית, ולא עניין מקודש. אם משהו מזיק הוא לגיטימי, אולי כדאי להפוך אותו לבלתי לגיטימי. אם למשל מחליטים לחלק את הפרלמנט לשני בתים: הבית הכלכלי שיעסוק אך ורק בהקצאת משאבים, ובית הפוליטי שיעסוק בכל השאר, זו עדיין דמוקרטיה. כוונתי שהבית הכלכלי לא יהיה נתון ללחצים המקובלים. למשל שחבריו יבחרו בדרך של הגרלה לתקופות קצרות לשם אישור תקציב המדינה בלבד, ולא יקחו חלק בחיים הפוליטיים לאורך זמן. או אולי שחבריו יבחרו מתוך קבוצת משלמי המס בשקלול כלשהו. צריך לזהות את המנגנונים שמאפשרים את התופעה שתארתי בתגובה 577799 ולשבש אותם בדרך שתגרום נזק מינימלי, כפי שמחפשים תרופות לגידולים סרטניים. כאשר משהו מתקלקל, ושיטת המימשל שלנו בודאי מקולקלת, צריך לתקן אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כל הנושאים האלו צריך ואפשר ללמד בבתי הספר במסגרת שעורי אזרחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היה מדובר רק על כך שמפגינים יביעו את דעתם, והממשל ברצותו ייעתר ברצונו יתעלם, ניחא. אבל תפישה נפוצה בציבור, בתקשורת ובאייל היא שהממשל <מוגדש חייב> להתייחס, אחרת הוא לא בסדר, ופה הבעיה. ובעצם, גם אם הממשל מתייחס מרצונו יש בעיה, אבל היא כבר נוגעת לקשר בין התנהגות הממשלה בזמן הקדנציה לבין המצע שלה (הרשמי או ה"ידוע בציבור" או הסבטקסטואלי, לא משנה, אבל רק מה שהיה ידוע לבוחר בזמן הבחירות). אני בעצם מצטרף כאן לדב אנשלוביץ: אילו היינו במצב שבו הממשלה מחויבת (לאו דווקא בחוק, אפשר בנוהג) למצע המוכלל שלה (<סייגים...>), אז בהפגנה כזו יש משהו לא בסדר. אם אנחנו מרגישים שממילא אין שום קשר בין הבחירות למדיניות בפועל, אז הפגנות הן דרך גרועה להשפיע, אבל יותר טובה מהאלטרנטיבות, שהן מה שציינת (לוביזם וכו'). ובכל זאת, זה נראה כמו פגם קשה בשיטה, לא משהו לנפנף בו בגאווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תחייב את הממשלה לקיים את הבטחותיה? ומה תעשה אם נושא מסויים כלל לא עלה במצע, ואתה מתנגד אליו או תומך בו? _________________ אם כל המחאה היתה 5 אנשים שעומדים מחוץ לכנסת עם שלטים, הממשלה לא היתה חייבת להתייחס. לא זה המצב. מה נעשה והממשלה אימצה את האג'נדה שלך (טפל בדברים רק כשהם על סף משבר), ולכן יש אוסף משברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנצלותי הכנה - כשכתבתי את המשפט הרביעי חשבתי שאני מגיבה לירון. לא אליך. או ליתר דיוק, נדמתה לי ה-ד' כ-ו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר התומכים באג'נדה כלשהי איננו הפרמטר החשוב היחיד. חשובה גם מידת תמיכתם של התומכים. לא צריך להתחשב בדעתו של מי שתומך (אבל עושה פיקניק ביום הבחירות) באותה מידה של מי שתומך (ותורם מכספו ומזמנו, ומפגין ומזיע). הפגנה היא אמצעי לבחינת אי-שביעות הרצון של הציבור. לכן מזכירים המזכירים, שההפגנות הנוכחיות הן גם די כיפיות ומאגניבות, ודרך נחמדה של צעירים לפגוש בני זוג בחום יולי אוגוסט - כדי לכוונן את מד אי-שביעות-הרצון של הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר מחאה חברתית חייבת להיות אלימה. עד שטנקים לא יעלו על שדרות רוטשילד, או סוסי יס"מ יחסמו את איבן גבירול, זו לא מחאה "אמיתית"? הבעיה לא קיימת? אין פער בין "המצב הכלכלי המצוין של המשק" לבין המצב הכלכלי של רוב תושבי המדינה? ואגב, תל אביב ביולי-אוגוסט, מחוץ למזגנים, היא לא בדיוק המקום הכי נעים לבלות בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא "חייבת", ובוודאי לא מומלצת או רצויה בעיני; אבל נכונות לחטוף מכות מיסמניקים מוכיחה את עוז רצונו של המפגין ומשפיעה יותר על הממשלה. ביולי-אוגוסט יש הרבה נערים, זוגות ומשפחות שיוצאים ללון באוהלים, בחוף הים וביערות. בדצמבר זה לא קורה. מש"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהמגיבים הספרטנים-פולנים הנכבדים כאן מבלבלים בין "כייפיות ומאגניבות" לבין תרבות אלטרנטיבית. במאהל המחאה בהחלט התפתחה אווירה של תרבות אלטרנטיבית (כתוצאה מזהות הגרעין הקשה של המקימים) באלמנטים שונים שאין לי זמן לפרט כרגע כי מתקרב אלי פעוט מאיים בצעדי ענק. ההפגנה ה"מאגניבה" האחרונה שהיתה במחוזותינו היא הפגנת הסטודנטים לפני כעשור, עם "יעקב יעקב תתפטר" (יעקב נאמן). היא התפזרה אחרי פחות משבוע אם אני זוכרת נכון, בגלל הפיצות של שרה. אז בגל המחאה הנוכחי יש גם יותר כושר עמידות ונחישות וגם כנראה הרבה יותר סיבות להתמיד. אז בתוך כל זה, ועם כל הדיונים הלוהטים מסביב, הם גם מעבירים את הזמן בצורה הנאותה בעיניהם. למה לא בעצם? (לו היו משחקים שח בשדרה, האם היו יוצאים פטורים?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במעט הפעמים בהם ביקרתי ברוטשילד דווקא ראיתי שם משחקי שח. גם במאהל לוינסקי תפסתי ילדה עם לוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, אני מנסה לחשוב איזו צורה של בילוי זמן כן היתה נחשבת ''בסדר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצתה עצמית [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שוויוניות בפעולה של יציאה לרחוב וצעקה. זו פעולה שנותנת יתרון ברור למי שגר בתל אביב (ע''ע ''רוטשילד''), על פני מי שגר בפריפריה וצעקתו לא תישמע. מבחינה זו, הטוקבק המושמץ הוא המחאה העממית האמיתית. זו גם הסיבה שהקריאות למחנק חופש הביטוי האינטרנטי באות מאלה שיש להם גישה לאמצעי התקשורת הממסדיים (ע''ע אסמול) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שהשיטה הדמוקרטית כפי שהיא מיושמת כיום, מאפשרת לקבוצות עניין בעלות מיומנות "לשחק את המערכת" להשיג לעצמן יתרונות בהקצאת משאבים על חשבון כלל הציבור. השיטות יכולות להיות שונות: הקמת מפלגות קטנות סקטוריאליות, קשרי הון-שילטון, לחצים של ועדי עובדים או במקרה שלנו המנגנון הפופוליסטי, כלומר יזימת התלהמות ציבורית וגיוס התקשורת. ברור שככל שהקצאת המשאבים במדינה הופכת למשחק אלים שבו כל בעל עניין מושך את השמיכה לכיוון שלו, מגיעים לאבסורדים כמו הצורך להשביע את רצון כולם: מקובל שכביכול קיים צורך לסבסד את הפריפריה, אבל עכשיו מסתבר שצריך לסבסד גם את המרכז. מקובל שצריך לסייע ל"שכבות החלשות", אבל עכשיו צריך לסייע גם ל"מעמד הביניים". כלומר צריך לסייע כמעט לכולם, ובדרך פלא לא על חשבון אף אחד (למעט אולי המאיון העליון, שבדרך כלשהי אמור לשמש בתפקיד פח השמן הקטן מחנוכה). הבעיה היא שהמנגנונים הדמוקרטיים שהיו צריכים לשמש מעטפת ומגן לחברה, תוקפים את החברה, וחייבים לתקן אותם. הדמוקרטיה ומנגנוניה חיוניים, אבל צריך לדעתי להגביל אותם ככל האפשר לנושאים ערכיים ומדיניים, ולהפריד אותם ככל האפשר מחלוקת משאבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבעימות בין החברה לפרט, הדמוקרטיה צריכה לשמש מעטפת ומגן לפרט ולא לחברה. הדמוקרטיה היא מפלטו היחיד של הפרט, בעוד שהחברה יכולה להשתמש במנגנונים כמו טוטליטריות, קומוניזם ופשיזם , משטר צבאי ומשטרה חשאית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדמוקרטיה צריכה להיות מגן מפני אלימות פנימית וחיצונית, מפני אי קיום חוזים והיא צריכה לספקלדעתי בטחון סוציאלי מינימלי, שגודלו הוא שאלה ערכית, אבל לכולם ועל פי קריטריונים אחידים. התפקידים האלה הם הגנה על החברה. כאשר פרטים מנסים לגייס את הדמוקרטיה כדי להעדיף אותם, או את הקבוצה שלהם, בהכרח הם משתמשים במנגנוני הכוח של הדמוקרטיה כדי לפגוע בפרטים אחרים, כדי לגזול מפרטים אחרים והעביר את הגזילה לידיהם. לדעתי זה שימוש לרעה בדמוקטיה וצריך לחשוב על דרכים לתקן את המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על זה שאולי זה לא נכון והדמוקרטיה אינה מגן לפרט. המימרה הישנה אומרת שתפקיד הדמוקרטיה להגן על המיעוט ולקחתי אותה כמובן מאליו, אבל בעצם אין בדמוקרטיה שום מנגנון שמבטיח את זה. אמנם בבית הנבחרים יושבים נציגים של המיעוט ומותר להם להשמיע את כולם, אבל אין שום מנגנון שמאפשר להם גם להעביר חוקים. הדאגה למיעוט תלויה ברצונם הטוב של הנבחרים האחרים, ואנו רואים את זה אצלנו בכנסת הנוכחית. אם כך הדבר היחיד שמגן על הפרט הוא בתי המשפט - והחוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי "להגן על מיעוט" (שמטבעו הוא חברה קטנה יותר משכנתה) אלא פרט, בעימות בין מיעוט לרוב, אין ברירה ועלינו כדמוקרטים לקבל את רצון הרוב, בלי להתחשב בצדק. זכויות הפרט מוחלטות ומבוססות על הצדק. כמובן שכל ניהול מעשי של קבוצת פרטים/חברה דורש פרגמטיות, קיצורי דרך ביורוקרטיים פגיעה בזכויות הפרט ומשטרה שמרביצה. אם כך הדבר היחיד שמגן על הפרט היא הדמוקרטיה שהשכילה להפריד בין הרשות השופטת, המבצעת והמחוקקת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |