|
||||
|
||||
האם את יכולה להבטיח שכמות ילדי הפליטים תישאר "מספר מאות"? |
|
||||
|
||||
לא. צורות הפעולה האפשריות לישראל: בניית אותה גדר שדיברו עליה (כמו חבר הכנסות איכקוראימלו, אני בספק לגבי יעילותה). משא ומתן עם מצרים לגבי שינוי המדיניות שלה כלפי הפליטים. פעילות דיפלומטית לסיוע בפתרון המשבר בסודאן ואריתראה. משא ומתן עם מדינות נוספות להעברת הפליטים לידיהן (מאחר שביליתי כל כך הרבה זמן איכות עם האמנה, אני יודעת שזה מעוגן בה). |
|
||||
|
||||
במו"מ עם מדינות נוספות, האם האמנה נותנת כלים לחייב אותן לקבל? |
|
||||
|
||||
לא ראיתי כאלה. אני מתארת לעצמי שכוח החיוב מתקיים או מתבטל בהתאם לחוקי המשחק הרגילים בפוליטיקה הבינלאומית. |
|
||||
|
||||
אם נניח שיש לישראל איזשהו קלף מיקוח מול מדינות אחרות כדי שיקבלו ממנה פליטים, וזה נראה לי קלוש (בעולם שבו אף מדינה לא רוצה פליטים), אז זה על חשבון אינטרס אחר של ישראל. אם נחזור לאמצעים האחרים שהזכרת: את המצרים קשה לי לראות איך לשכנע, ופתרון המשברים בקרן אפריקה נראה לי גדול עלינו, וטומן סכנות בפני עצמו. עושה רושם שאין לנו כלי אפקטיבי. (אם תאמרי "זו גזירת הגורל שלנו, ועדיין צריך להיות הומניים" או לחילופין "זה בכלל טוב לישראל" אז לא אתווכח.) ואולי בכל זאת חיזוק הגדר? כנראה שמבחינת האמנה זה בסדר גמור, אבל האם גם מבחינה מוסרית? במה זה יותר טוב מגירוש הפליטים עם חמישה דולר בכיס? ואם אנחנו חושבים שהגדר היא בעיקר נגד מהגרי עבודה, וחסימת הפליטים היא תופעת לוואי מצערת, מה צריך לעשות שומר הגבולות על הגדר שבא אליו סודני ומתחנן להיכנס, ומצהיר בהן צדק שהוא פליט? |
|
||||
|
||||
1. הוא לא יכול לבקש להיות פליט בישראל אם הוא סודני שנמצא במצרים. 2. את הגדר צריך להקים ממילא, כי מאז הפלת מובארק יש נהירה גוברת של מוסלמים חמושים מהעולם הערבי לתוך סיני. 3. פיתרון אפשרי: סיוע כלכלי למדינות המוצא של הפליטים לשיפור החיים שם, חינוך, בריאות, מקומות עבודה וכו'. |
|
||||
|
||||
3 נראה לי נופל תחת "גדול עלינו". זה יהיה מאוד יפה אם נתרום למטרה הזו, כמו שעשינו פעם בחקלאות, אבל לפתור כך את בעיית הפליטים? אם ישראל הייתה יכולה לעשות זאת לבד, למה האיחוד האירופי או האו"ם או מישהו לא עשו את זה כבר מזמן? את 1 ו-2 לא הבנתי - למה בתגובתי זה עונה? |
|
||||
|
||||
תראה, לפחות בתחום הדיפלומטי, אני לא בטוחה שלישראל אין יותר קלפים בשרוול ממה שאתה מודע אליהם. והאינטרס של ישראל הוא תמיד סבך מלא סיפורים, קשיים, שאיפות ופרוייקטים. (ומעבר לכך "זו גזירת הגורל וכו"') זו אכן זכותה של ישראל להקים גדר.1 הבעיה המוסרית כמו שכתבת עומדת בעינה. אם מסתכלים על הדיון בועדה, פתרונות מוצעים גם מתוך שאיפה להפוך בלתי אטרקטיביים לפליטים (למשל הנסיון לאסור את העסקתם, והתכנית לבנות מחנה מעצר גדול במדבר) ואז ה"תקווה" היא שפליטים לא ינסו להגיע לישראל מלכלתחילה. אני באופן בלתי מבוסס משערת שאל מול הגדר, כמו גדרות אחרות באזור, ייתפתחו כל מני טכניקות מעקף מעל ומתחת לפני האדמה, כך שאני מתקשה להאמין לגדר באמת תחסום את דרכם של הפליטים. צודק שם בתגובה מעלי דרך אגב בכך שישראל אינה מחוייבת להתיר לסודני מהצד המצרי להכנס לישראל. ראה דוגמא. צה"ל לא מעוניין שנדע את הפרטים, הן הפיתרון ההומני והן הפיתרון הא-הומני לא מהווה פרסומת רצויה. 1. לפי הבנתי המטרה הישירה של בנייתה היא בשל הפליטים, שנים של הברחת עובדות לתעשיית המין לא גרמה להם לבנות גדר. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שלישראל יש יותר קלפים דיפלומטיים בשרוול ממה שאני מודע לו, ובטוח גם שיש לה יותר אבני-ריחיים דיפלומטיות ממה שאני מודע לו - בסיכומו של דבר, אין לי סיבה לחשוב שהיא יותר חזקה דיפלומטית ממה שאני רואה. גדר - יכול להיות שתימצאנה דרכים לעקוף אותה, אבל הן תעבודנה רק לפעמים, ולא תבואנה בחינם לעוקפים; וגם זה יהיה חלק מהורדת האטרקטיביות. אני רוצה לחדד קצת יותר את הבעיה המוסרית. נראה שהיא לא רק בעיה של ישראל, אלא בעיה כלל-עולמית, או לפחות לאקונה לא מקרית בכלל באמנות. נראה שהמדינות מחויבות לעזור לפליטים המתייצבים בתוכן, אבל מותר להן לעשות כמעט הכל (ירי מכוון לא) כדי למנוע מהפליטים להתייצב בתוכן, ואם הפליט ימות בהיעדר מפלט, באסה לו. זה תיאור נכון? האם הוא מסתדר לך או לאחרים מבחינה מוסרית? |
|
||||
|
||||
לבעיה אכן יש ממד מוסרי. מה שתארת הוא פחות או יותר נכון (אם כי, כשהפליט נמצא בכלי שיט על פני הים יש יותר חוקים שמגנים עליו, אם הבנתי נכון). למדינה יש זכות למנוע מאנשים לחצות את גבולה. והפעלת שיקולים המוסריים בפתיחת הגבול, כמו במקרה של שתי הנשים שהותר להן להיכנס בכתבה שצירפתי למעלה נותר מחוץ לטווה המעוגן בחוק הבינלאומי. דומה שפרסום הדברים במדיה, וקיום חוות דעת עולמית הם שמוסיפים עוד מגבלה מהסוג המוסרי של מה שמדינה יכולה לעשות למי שמנסה להכנס אליה. צריך לציין שקליטת פליטים היא לא התחום היחיד בו ניתנת למדינה ''ההזדמנות'' לעסוק במצבי חירום פוליטיים מחוץ לגבולה. יש את הנוהג להשתתף בהקמת מחנות פליטים במדינה הקולטת בשיתוף פעולה בינלאומי. ובמצבים קיצוניים, קיימת האופציה של התערבות צבאית (כמו בשטח יגוסלביה לשעבר, למשל). אבל אם נחזור לשאלת חציית הגבול, בכתב האמנה לא כל כך נראה כמו לאקונה, למען האמת. זה נראה יותר כמו מאזן. מצד אחד מותר למדינה להחליט מי רשאי להכנס אליה. מצד שני אסור לה לגרש פליטים, או להעניש אותם על חציית הגבול (למרות שהם הפרו את זכותה להחליט מי נכנס בגבולה). בזמנו, כשהבנתי את הנקודה שאתה מעלה כאן עכשיו, וגם את כל המשחקים באמצעותם כל מני מדינות מגבילות את תנועת הפליטים לארצם, תהיתי באמת למה לא מקימים ועדה בינלאומית מסודרת שתסדיר את העניין בצורה שוויונית, תחלק הקצאות פליטים למדינות לפי יכולתן ותאפשר לאנשים שנמצאים בסכנת חיים ממשית להנצל ב''צורה מסודרת''. אפשר להבין אבל כמה בעיות ריבונות תכנית כזו מעלה (כולל במדינות שמהם הפליטים נמלטים), ולמה לאיש אין אינטרס לפעול למען סידור כזה. כללים אלטרואיסטיים של ממש נדירים בשדה הבינלאומי, ואת עצם קיום האמנה כחוק אלטרואיסטי שכזה אפשר להסביר באמצעות הזעזוע הגדול שהשואה יצרה. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
טכניקת מעקף מקסיקנית: מוזכר בעמוד 4 במאמר המקורי. במקרה הזה היא מיועדת לחבילת סמים גדולה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |