בתשובה לירון, 27/07/11 19:41
''אל תקראו לנו מפונקים'' 576719
אני חושבת שהנקודה היא שהמערכת הפרטית יכולה לתת שירות איכותי‏1, אבל אין לה אינטרס, לפחות לא אינטרס כלכלי, לתת שירות *לכולם*.

1במידה זהה או גבוהה יותר, זה פחות רלוונטי כרגע.
''אל תקראו לנו מפונקים'' 576723
אני חושבת שלמערכת הפרטית יש אינטרס להרוויח, לא לתת שירות טוב.
ולהרוויח אין פירושו בהכרח - שירות טוב.

__________________
והחפצים בדוגמא - ראו את הפרטת שירותי האחיות לבתי הספר.
''אל תקראו לנו מפונקים'' 576724
גם נכון. הרושם שאני מקבלת הוא שכשיש מוצר שרשויות ציבוריות מספקות אותו, גופים פרטיים מציעים בדרך כלל גירסה משופרת שלו‏1. כשמוצר מסופק רק על ידי השוק הפרטי המצב שונה.‏2
הבעיה עם "מעטפת שירותים פרטיים" שציינו כאן קודם, היא שלא פעם הם מדרדרים את השירותים/מוצרים הציבוריים, כך שבסופו של דבר הם הופכים להיות הברירה הסבירה היחידה‏3

1 זמינות גבוהה יותר של רופאים, כיתות יותר קטנות וכו'.
2 כמו בדוגמא של הפרטת שירותי האחיות.
3 הפרטה זוחלת
''אל תקראו לנו מפונקים'' 576725
את צודקת לחלוטין באבחנה שלך. אבל, ואבל גדול, בשוק חופשי יש תחרות ויש לקוחות ויש מידע. הספקים נאלצים לאזן בין הצורך לחסוך ובין הצורך להשיג לקוחות.

בדוגמה שנתת השירות הציבורי משתמש בקבלן כדי לחסוך בהוצאות. הלקוח הוא השירות הציבורי ולא ההורים. ולכן הקבלן חוסך בהוצאות על חשבון איכות השירות, והוא יכול לעשות זאת מפני שההורים אינם יכולים להחליף אותו בספק אחר. זו אינה דוגמה טובה לשירות פרטי, מפני שלא נוצר שוק, וההורים לא קיבלו זכויות של לקוח. השירות נשאר שירות ציבורי.
''אל תקראו לנו מפונקים'' 576732
אלא אם הספקים מתאמים מחירים בינם לבין עצמם...
בשוק גדול, אין בעיה. בשוק קטן - אם יש 3 ספקים, נניח? את התוצאה אתה רואה בחברות הסלולר.
___________________
אגב, בדוגמא שנתתי, אפילו לא נחסכו הוצאות.
השירות היום, כושל כפי שהוא, עולה למדינה יותר כסף מבעבר.
''אל תקראו לנו מפונקים'' 576733
בשוק קטן ובשירותים מסוימים, זה לא עובד ככה. בשוק קטן כמו ישראל, יש תחומים שאין הרבה מקום לתחרות בטווח הארוך. מהר מאוד מספר השחקנים בשוק החופשי והמופרט מצטמצם למספר קטן של גורמים מנצחים. הגורמים האלה שמים את ידם על השוק, מתאמים זה עם זה מחירים, נהנים מביקוש קשיח למוצרים אותם לא ניתן להשיג בשום מקום אחר ונחים על זרי הדפנה של משק שהוא אמנם מופרט אבל בכל זאת ריכוזי.
''אל תקראו לנו מפונקים'' 576773
כן, יש ספקי שירותים פרטיים בתחבורה, חינוך ובריאות.
ובכל זאת, בכל שוק בעולם, הם באים כתוסף למערכת ציבורית.
אם השוק הפרטי מוכר מכוניות, אז הממשלה סוללת כבישים.
אם יש מורים פרטיים, אז הבית ספר הוא ממשלתי.
אם יש רופאים פרטיים - בתי החולים במימון ממשלתי.

אין שוק בעולם המפותח, שהממשלה היא לא השחקן המרכזי והגדול ביותר בשלושת תחומים אילו.
ואם יש, אשמח לדוגמא.
''אל תקראו לנו מפונקים'' 576787
נניח שאתה צודק. מה הנקודה? אולי העולם המפותח הולך לכיוון לא טוב. הרי יתכן שיש תהליך שבגלל שיפורים טכנולוגיים הממשלה מסוגלת לשלוט יותר, והציבור מצפה ממנה לשלוט יותר. נניח שיש התפתחות כזאת. כיצד אתה יודע שזו התפתחות חיובית? גם הכניסה לימי הביניים הייתה התפתחות, גם עליית האידאולוגיות הטוטליטריות במחצית הראשונה של המאה העשרים הייתה התפתחות שקרתה בכל העולם המפותח.
''אל תקראו לנו מפונקים'' 577118
אז מי אתה מציע שיסלול כבישים?
מי ידאג לחיסון כלל האוכלוסייה?
מי יידאג שגם ילדים עניים ידעו לקרוא?

בקיצור, מה אתה מציע?
''אל תקראו לנו מפונקים'' 576785
אתה צודק בעיקרון, אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה הסיבה לתופעה. אם מבינים את הסיבה, יש סיכוי למצוא פתרון.

יש הצדקה כלכלית לקונסולידציה של השוק אם יש יתרון לגודל. כמו למשל בתעשיית הרכב העולמי, או בתעשיית המוליכים למחצה. לרשת שיווק גדולה יש יתרון על פני חנות מכולת. יש לנו שתי רשתות שיווק מובילות מגה ושופרסל, אבל גם כמה וכמה רשתות קטנות יותר. האם השוק ריכוזי מדי? בפאתי הערים, באזורים שיש בהם סניפים קרובים של כמה רשתות יש תחרות, במרכזי הערים פחות. מדוע? אני לא יודע את התשובה, אבל יש לי כלל אצבע: בכל פעם שאין תחרות - חפש את הממשלה. תמיד יש לחשוד שקיימת רגולציה כלשהי שמשפיעה בעקיפין.

אני חייב להודות שכלל האצבע הזה מושפע מהשקפת עולם, ויתכן שלפעמים אינו מוביל לתשובה הנכונה.

בהרבה מקרים אין צורך לחפש השפעות עקיפות. יש לנו חמישה בנקים, ארבע קופות חולים, שלוש חברות סלולר שתי חברות טלוויזיה רב-ערוצית ואחד אלוהינו שבשמיים. לא בגלל קונסולידציה, אלא בגלל רגולציה. (בתחום הבנקאות היו גם מיזוגים, אבל הוא מרוגלץ מכף רגל ועד ראש)

לפעמים יש מגבלות על יבוא מתחרה. בתחום החקלאות מדובר במשק ריכוזי לחלוטין (אני חושב שהמצב השתנה בחלק מהענפים). יש לנו חברת חשמל אחת, רכבת ישראל אחת, ומקורות אחת - חברות ממשלתיות. הייתה תקופה שבמקום אלוהינו שבשמיים הייתי יכול לכתוב בזק.

הרבה פעילויות מקומית מפוקחות ודורשות רשיון שמקטין תחרות. למשל יבוא רכב, או תחבורה ציבורית.

בקיצור, זה מה שעולה בדעתי כרגע, יש לנו משק קטן ומבודד וזו בעיה אמיתית, אני לא יכול לבטל את הטיעון שלך, אבל יש לנו גם ממשלה גדולה ופעלתנית שדוחפת את האף שלה למקומות שלא צריך וגורמת בעצמה להגדלת הריכוזיות.
''אל תקראו לנו מפונקים'' 576798

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים