בתשובה לאינקוגניטו, 17/07/11 6:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התחלנו להיות ילדים קטנים שרצים לדודה על כל שטות? אין לי כוח להתחיל במשחק הזה. אסביר לאט לאט, ואם לא תבין איזושהי נקודה אתה יכול ללכת בעצמך לדודה ולשאול. סוכרים על שלל סוגיהם הם תרכובות כימיות שאורגניזמים עושים בהם שמוש נרחב. ככאלה, הם מצויים בצמחים, בבעלי חיים ובבני אדם. בכלל זה, גם פרוקטוז מצוי בצמחים, בבעלי חיים ובבני אדם. פירות רבים מכילים כמות גדולה של סוכרים (ובכלל זה פרוקטוז), הן משום שמלכתחילה הדבר נתן יתרון אבולוציוני לצמח (גירה את בעלי החיים לבלוע אותו ולהפיץ את הזרעים) והן משום שהאדם טיפח והכליא את הזנים שנתנו פירות מתוקים ועסיסיים יותר. חלק מהסוכרים ניתנים לפירוק בקלות על ידי הגוף ומספקים לו אנרגיה זמינה במהירות. מסיבה זו התפתח אבולוציונית מנגנון שמזהה את טעמם של הללו יחד עם גרוי עונג המתלווה אליו. לטעם הזה אנו קוראים "מתוק". בעולם המודרני, ההעדפה למתוק הביאה להמתקתם של מוצרים רבים באופן מלאכותי באמצעות הוספת סוכרים שונים - סוכרוז, גלוקוז, פרוקטוז (למשל בצורת HFCS) וכו'. תוצאתה של הוספה זו היא צריכה מופרזת של פחמימות זמינות בעלות אינדקס גליקמי גבוה התורמת להשמנה, לסוכרת ולנזקים בריאותיים אחרים. צריכתם של פירות בדרך כלל אינה מביאה לנזקים מעין אלו (לפחות בכמויות בהן צורכים אותם רוב הצרכנים), ולעומת זאת היא מועילה באופנים אחרים לבריאות. על כן אני סבור שראוי לחפש דרכים לצמצם את צריכת הסוכרים המוספים, ואין צורך לצמצם את צריכת הפירות. אחד האמצעים הסבירים בעיני לצמצום הסוכרים המוספים הוא מסוי. מהאמור לעיל עולה שיש הגיון בהטלת מסוי כזה על הסוכרים (ובכלל זה הסוכר, הגלוקוז והפרוקטוז התעשייתיים) ואין צורך להחיל אותו על פירות. אני מקווה שעמדתי הובהרה לך סוף סוף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם נעלבת אני מתנצל. חשבתי שיש ביננו מחלוקת עובדתית, לכן פניתי לויקי. הדיון הזה לא מספיק חשוב לי בשביל שאני אמשיך אותו עם דם רע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |