 |
ראשית אומר שאני מתלבט בין העידן הקמברי לאורדוביקוני.
אואן טיודור הוא השם האנגלי של בן למשפחת אצולה וולשית מהאי אנגלסי [ויקיפדיה] שנשלח לחצר המלוכה האנגלית בימיו של הנרי הרביעי. יותר מאוחר הוא שימש כמנהל הבית בארמון של אלמנתו של הנרי החמישי. זו התאהבה בו והשניים נשאו בסתר. הנישואים הללו הוכרו בסופו של דבר ע"י בנה הראשון של האלמנה, המלך הנרי השישי ולכן בניו של אואן קיבלו תארי אצולה ומקום בין אנשי לנקשייר.
הבכור שבהם, אדמונד טיודו, נישא למרגרט ביופורד, נינתו של ג'ון מגונט (אבל בת לאחד הבנים הלא לגמרי חוקיים). לבני הזוג היה ילד אחד בלבד, הנרי, לפני שהאב נהרג במלחמות שפרצו עם המלכים החדשים מבית יורק. כמו שאפשר לראות, הוא לא היה מועמד רציני לכתר.
מרגרט הספיקה להתחתן שוב. בעלה נפטר, והיא התחתנה שוב. הנרי גדל. בינתיים כל שאר המועמדים הרציניים יותר לכתר מבית לנקסטייר מצאו את מותם בדרך זו או אחרת, ובסופו של דבר הנהיג הנרי מרד מוצלח נגד ריצ'רד השלישי והיה למלך.
ועכשיו נחזור קצת בהסטוריה:
שלושה מהשבטים הקלטיים שהיו בבריטניה לפני הגעת האנגלים בתחילת ימי הביניים היו דומנונים בדרום מערב (קורנוול ודבון של ימינו), הסילורים בדרום ווילס והאורדוביקונים בצפונה. ברבות השנים נדחקו הקלטים מדבון, אבל המחוז קרוי עדיין על שם אותו שבט קלטי.
השם "קמבריה" הוא שם מאוחר יותר: הוא מופיע לראשונה רק בתחילת ימי הביניים. הקלטים שבאזור ווילס ובצפון אנגליה של היום קוראים לעצמם "אנשי ארצנו" (לבדיל מהפולשים האנגלו־סקסים). הממלכון הקלטיות בצפון לא החזיקו מעמד, אבל השם קמבריה (Cumbria) נשאר. ווילס קיבלה דווקא את השם Cambria . זו גם הסיבה לקרוא לסלור ולאורדוביק "פרה-קמבריים". הדבון (השם) נראה לי מאוחר קצת יותר.
אם הוולשים קראו לעצמם "אנשינו", מן הסתם האנגלים קראו להם "זרים", וזו אכן משמעות השם. עוד שם מאותו מקור: הוואלונים, דוברי ה"צרפתית" שבלגיה: דוברי הפלמית החשיבו אותם במקור לזרים.
קמבריה היא כל ווילס. האזור האורדוביקי הוא צפון ויילס. נראה לי שהאי שממנו הגיעה משפחת טיודו שייך לשם, ולכן זהו הפתרון, לדעתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש