בתשובה לצפריר כהן, 05/07/11 18:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם במחנות ההשמדה אנשים חיו ומתו, גם מחוץ למחנות ההשמדה אנחנו חיים ומתים, מה כבר ההבדל, מה כל זה משנה. הויכוח שלכם מטורף, מטורף. אתה וכחן לשם ספורט אבל יש גבול, זה כבר בזוי, אם אתה אבוד לא נורא, יש אחרים, אבל אולי אם לבך גס בנקבה תזדהה עם הפר הכבול בתא אפל באיזה מבנה ונחלב כמה פעמים ביום. אולי זה ישחרר את מסלול הנוירונים במוח שלך, ואם לא אז לא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד זהו ספקטרום הנימוקים שמעלים מול הווכחן, הווכחן יכול לישון בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוחר מדי, כבר שמענו את הארגומנטים החדים כתער הסופר-קוהורנטיים שלך: " נמשיך עם האנלוגיה הללו מכיוון שכבר העלית אותה. הבעלים של שתי החוות פושטים את הרגל. את הילדים [שמגודלים לצורך קצירת אברים] שיישארו ישלחו למוסד כלשהו. את הפרות: למשחטה. לכן לא: זו לא אנלוגיה רצינית. " אין מילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. חווה של ילדים שמגודלים לקצירה אינה טיעון רציני בעיני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |