בתשובה לאמ, 30/05/11 6:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי כדאי להתמקד ולזכור שהשאלה היתה אם גירוש לעזה מוכיח שישראל שולטת בעזה. נדמה לי שגם טווידלדי הסכים שגירוש מתוך עזה הוא סממן של שליטה. אמממה, גירוש אנשי החמאס היה עוד לפני הסכמי אוסלו. נראה לי שאין חולק על כך שישראל שלטה בעזה בתקופה ההיא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת באמצע: ישראל מטילה מצור על עזה אבל לא שולטת במה שקורה בתוכה. מי ששולט בעזה הוא החמאס (וקצת גם הראשות הפלשתינית) ישראל לא שולטת בעזה. לישראל יש זכות מוסרית להטיל מצור על עזה כל עוד החמאס מצהיר שהוא רואה בחיסול המדינה הציונית יעד איסטרטגי. ההתנתקות נתנה לעזתים אפשרות להקים אוטונומיה שם, אוטונומיה שבה ישראל אינה נימצאת פיזית (ישראל רק ערוכה על הגבולות של עזה, למעט גבול מצריים). אילו פני הפלשתינים היו לסיום הסכסוך עם ישראל, הם היו מקבלים את ההתנתקות כאפשרות להקים אוטונומיה כאן ועכשיו, בלי שום צורך במשא ומתן נוסף עם ישראל. במקרה כזה, אם האוטונומיה הייתה מתרכזת בטובת האוכלוסיה שם במקום בהמשך הסכסוך עם ישראל — ישראל לא הייתה מטילה מצור מלא על עזה אלא מסתפקת רק במניעת הכנסת כלי נשק והגבלת אמצעים אחרים שמאפשרים לחימה. היו בעבר הגבלות על אמצעי לחימה על מדינות ואוטונומיות (האוטונומיה בהונג-קונג, פירוז גרמניה ויפן אחרי מלחמת העולם השניה) הם לא מנעו שגשוג כלכלי מדהים באותם מקומות. אם אנשי עזה סובלים זה אך ורק באשמתם ובאשמת העם הפלשתיני כולו. אשר להסכמי אוסלו, הם מתו. עכשיו אנו נמצאים בתקופת פוסט-אוסלו. אנו ממשיכים חלק מהסכמי אוסלו שנראים לנו טובים כשלעצמם (כגון סידורי בטחון ושליטה חלקיים ביו"ש). בעתיד אולי נקיים רעיונות שהוזכרו בהסכמי אוסלו אם הם יהיו מועילים, אבל זה לא מחיה את הבר מינן הזה (הסכמי אוסלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיסקה האחרונה מכילה לכאורה סתירה, שהרי אם הסכמי אוסלו מתו (אבל לא בוטלו רשמית) הרי לא ניתן להמשיכם אלא בתנאי שמבלים סוף שבוע אצל בארני. ואכן, החברים מהליכוד, האיחוד הלאומי ואחרים מקפידים על הסכמי אוסלו, לפחות כשזה מגיע לתביעותיהם בעניין המקום הידוע בציבור בשם "קבר יוסף". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, זו סתירה, ובעניין זה א"מ נוהג כמו כולם. הרש"פ הודיעה לא מעט פעמים על מותם של הסכמי אוסלו (ויש הטוענים שהם פגו ב-1999), היא מתעלמת לגמרי מסעיפים כגון "פלסטינים אשר קיימו מגע עם הרשויות הישראליות לא יהיו נתונים לפעולות של הטרדה, אלימות, נקמה או העמדה לדין", אבל זה לא מפריע לה לדרוש דרישות; כנ"ל לגבי חלק מהטוענים בשרשור זה, שלוקחים את ההסכם בין אש"פ לישראל, מחילים חלקים ממנו על החמאס ומתעלמים מהתחייבויות כגון "לבד מהמשטרה הפלסטינית וכוחות צבאיים ישראלים, לא יוקמו ולא יפעלו כוחות מזוינים אחרים בגדה המערבית או ברצועת עזה", הגם שלפי הסכם זה הרש"פ מחוייבת לפרק את חמאס ברצועה (נראה אותה) ולא חסרות דוגמאות אחרות. בקצרה, זו פיקציה נוחה לכל הצדדים בצורה זו או אחרת, כי העמדת פנים שיש הסכם, ולו לכאורה, מונעת לא מעט חיכוכים ומבטלת את הצורך ליצור נהלים חדשים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |