 |
כמו שגיל אמר, זאת מדיניות ישראלית מוצהרת קבועה בנהלים, לפעמים נהלים שצה"ל מחליט על דעת עצמו. אדם לא יכול לבקר את משפחתו בגדה, להתאבל על הוריו, לנסוע לפגישת עסקים או לימודים או כל דבר אחר שזכותו הטבעית לעשות. כמו בסיפור של גיל הסטודנטית, גבר עזתי שהקים משפחה בחברון עמד להיות מגורש לעזה ורק בעקבות התערבות הבג"ץ הגירוש נמנע. הבעיה נוגעת לכל אחד מתושבי עזה והגדה.
כאן פירוט של כמה מקרים שהגיעו לבג"ץ.
נראה שבעקבות כל בג"ץ מנוסחים כללים מחמירים עוד יותר, על פי הנוהל החדש:
"רק בקשות הומניטאריות אובייקטיבית, שיועברו לישראלים ע"י מנכ"ל המשרד לעניינים אזרחיים הפלסטיני, ייבחנו. בקשות אלו כוללות שלוש קבוצות: חולים כרוניים שמרפא למחלתם מצוי אך ורק בגדה המערבית; קטינים, מתחת לגיל 16, שהתייתמו מהורה ברצועת עזה והורהים השני מצוי בגדה המערבית, והוכח שאין אדם אחר שיכול לטפל בהם בעזה; קשישים, מעל גיל 65, במצב סיעודי שמחייב טיפול קרוב משפחה שגר בגדה, ואין לכך תחליף בעזה. הנוהל הוא מדורג – תחילה יקבלו היתר לשישה חודשים, לאחר שנה, ינתנו היתרים שנתיים, ולבסוף, כעבור שבע שנים, תשקול ישראל האם ניתן לשנות את המען. בכל אחד משלבי חידוש ההיתר יידרש המבקש להוכיח שוב את זכאותו על פי הקריטריונים הצרים המתוארים."
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש