בתשובה ליהונתן בר, 25/05/11 8:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ברור לי מה נראה לך פגום במצב הראוי (האוטופי) שאני מתאר. נעזוב בצד את ההבטים המעשיים משום שממילא ביטול זכויות היוצרים אינו אפשרות מעשית לאור האינטרסים הכלכליים (בעיקר האמריקאיים) החזקים. תאורטית אני רוצה להפריד בין אמנות לכסף, ולהשאיר זכויות במופשט רק ככל הנוגע לשימוש מסחרי בהן (סימנים מסחריים בפרט ושימוש מסחרי ביצירות בכלל). אני אוכל לשכפל לשימושי העצמי מוזיקה וספרות חינם אין כסף ולהציב העתק של פסל נמרוד בסלון ביתי. כפיצוי אני מציע קצבה מהמדינה לאומנים שאינם עוברים רף הכנסה מינימלי. מכיוון שמדובר באוטופיה הצהרה על עיסוק באמנות תספק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי הייתה שבעולם לא אוטופי - כלומר, בעולם שבו: 1. אין כמות אינסופית של מיסים שאפשר לקחת מהאוכלוסיה העובדת. 2. אוצר המדינה אינו אינסופי. 3. יש אנשים שישמחו לא לעבוד בשביל לקבל קצבה. 4. לאנשים האלו לא מפריע לשקר (למדינה או לעצמם). השיטה שלך לא תעבוד. אם אנחנו מדברים על עולם אחר - נניח, בו אוצר המדינה עצום (דובאי?) - אז אפשר להעניק קצבה שכזו לאמנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |