|
||||
|
||||
וואלה. נכון. שכחתי. אתה מאנשי "רק מה שהציבור שלי עושה נחשב", ולכן כל עליה שקדמה לעליה השניה אינה נחשבת, וכל התיישבות שעושה ציבור שאינו ההתיישבות העובדת, פסול גם הוא. התנועה הציונית התבססה בריבוע על הגרעין היהודי המקומי, שלא היה עדה דתית בלבד כי היהודים הם עם ודת והיו עם ודת, ומה שמכונה "היישוב הישן" היה שותף מלא לבניין המדינה. ע"ע אהרון שלוש. דוס. מרוקאי. מאנשי היישוב הישן. עלה לארץ כששהורים של הרצל עוד היו פעוטות. ממקימי נוה צדק. ממקימי שכונות אחרות שביפו מחוץ לחומות, לימים - תל אביב. תמך וסייע למתיישבים שהגיעו בעליה הראשונה, גם לבילו"יים פורקי העול. אהרון שלוש [ויקיפדיה] ואתה מוזמן לקרוא את "אנו עולים" של רחל ינאית בן צבי. |
|
||||
|
||||
ראשית כל, הישוב הציוני החל עם העליה הראשונה (אם כי הוא נזקק לרוטשילד על מנת לשרוד). כמובן שגם יהודי הישוב הישן התמזגו בו אבל הוא היה קם גם בלי קשר אליהם. |
|
||||
|
||||
ואולי הוא היה קם גם ללא קשר לאנשי העליה הראשונה. נסיונות ציוניים יש לך גם טרם העליה הראשונה. אבל כמובן, זה קשור להגדרה שלך את הציונות. ציוני, לפי ההגדרה שלי, כולל גם את דונה גראציה. לפי ההגדרה שלך - לא (כי היא דוסה? כי היא חיה לפני אביב העמים?). פתאום זה "כמובן"? חשבתי שאלה מנותקים מאלה. אלה ציונים לאומיים, ואלה - נעבעך, סתם יהודים נטולי שאיפה לאומית שחיו כאן כפי שחיים יהודים בגולה. ואין שום קשר בין האחד לשני. |
|
||||
|
||||
המיפעל של דונה גראציה הוא לא ציוני כי בתקופתה יהודי כל העולם היו חברי עדה דתית ובתקופת הציונות, יהדות מזרח-אירופה היתה חברה פרוטו-לאומית: חברה בעלת אוטונומיה משלה, בעלת מאפיינים חילוניים ולא רק דתיים1 ותרבות משלה. ההבדלים בין שתי החברות היהודיות בארץ ישראל לא סותרות יחסי גומלין והתמזגות ביניהן. יחד עם זאת, המפעל הציוני היה יכול לקום גם לולא היו כאן יהודים. 1להבדיל מהיהודים המתבוללים של מערב אירופה והעולם החדש שעשו זאת כאינבידואלים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |