בתשובה ליהונתן אורן, 10/05/11 0:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לכל דבר יש מחיר, השאלה היא מי משלם אותו. ולמה. ההבדל כאן הוא בין שימוש כללי לשימוש אישי. בחוף כולם יכולים להשתמש. בחניה ליד הבית, יכול להשתמש רק מי שגר שם. אין לי מושג מה נקבע עבור מגדלים בת"א, אבל אם אכן נבנים מגדלים בלי מספיק מקומות חניה לכל הדיירים בהם, מדובר בחרפה: מי שבונה מגדל צריך לדאוג לחניון תת-קרקעי מספק לכל הדיירים במגדל. לא ברור לי איך זה מתקשר למשהו בכלל - אין שום אפשרות ריאלית שחניה ברחוב תספיק עבור מגדל דירות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את האבחנה בין שימוש כללי לזה האישי. בחניה ציבורית יכול להשתמש מי שתופס אותה ראשון, בדיוק כמו במקום על החוף. הקשר למגדלים הוא עצם בנייתם ולא כמות החניות שבונים בהם. אתה מציג את העניין כמשחק סכום אפס: חניות מול שטחים ירוקים, שבילי אופניים ומדרכות. זה לא נכון. יש מקום לכולם. המשחק סכום אפס הוא חניות, שבילי אופניים ומדרכות מול עוד מגדלים שמעמיסים על המערכת העירונית מסביבם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים צריכים לגור איפשהו, ומגדלים זו דרך די יעילה לניצול שטח. מכוניות גם צריכות לגור איפשהו, אבל הן יכולות לגור בחניונים תת-קרקעיים. מגדלים ניתן לבצע בעירוב שימושים - למעלה מגדל, למטה אזור מסחרי. כך השטח העירוני מנוצל היטב, ואנשים לא צריכים לישון במקום אחד ולחיות במקום אחר, ובמקום להעמיס על המערכת העירונית, המגדלים משתלבים בה. למיטב הבנתי, המצב בתל-אביב הוא שבאזורים מסויימים אינני יכול לחנות אלא אם יש לי תו חניה של האזור הזה בשעות מסויימות. בנוסף, תו החניה מקנה לי חניה בחינם במקום שאחרים צריכים לשלם עבורו. זה ההבדל בין שימוש אישי לבין שימוש כללי. מה לא ברור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגדלים זו אכן דרך יעילה לניצול שטח. הבעיה היא שלמגדלים ישנן גם השלכות סביבתיות. אחת מההשלכות הללו היא תחבורתית - סתימת העיר בפקקים וצורך גדל והולך בחניה. אני לא מבין את ההתעלמות מההשלכות הללו. ראש העיר אומר ''תתרגלו שאין חניה. סעו באופניים'', כאילו שזה פתרון רציני. אתה אומר ''חניה היא לא זכות יסוד. תשלמו'' כאילו שזה פותר את הבעיה. זה לא. כל מה שפתרון ה''תשלמו'' עושה זה משית עוד נטל על המעמד הבינוני, ולא פותר כהוא זה את בעיית החניה. תו חניה זה העדפת חניה לתושבי האזור במצב של משאבים מוגבלים. אני לא רואה קשר לשימוש אישי או כללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שחניה היא סבסוד של פתרון תחבורתי מסוים, (שמסייע דווקא לתושבים העשירים יותר (אילו שיש ברשותם רכב פרטי)). זהו. זה הכל. עכשיו, לסבסוד הזה יש השפעות מרחיקות לכת על אופי השימוש. בגלל שחנייה זה מוצר מסובסד, שמסבסד את הרכב הפרטי, הוא מטה את הביקוש התחבורתי לטובת הרכב הפרטי. זה אומר שיותר אנשים נוסעים ברכב פרטי מאשר היו נוסעים בו אם החניות לא מסובסדות. זה אומר שהניצול הכללי של המשאבים, כולל קרקע, הוא לא אופטימלי. בעיר צפופה, כמו תל אביב - יש לקרקע שימושים יותר טובים. זה אומר שאי אפשר לבנות דירות (או אפשר לבנות פחות), כי לכל דירה צריכה להיות מוצמדת חנייה, ולכן מחירי הדיור גבוהים יותר. זה אומר שיש פחות מקום לשבילי אופניים ולהולכי רגל, ולכן פחות אנשים נוסעים באופניים או הולכים ברגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזקת מכונית היא לא דבר שמאפיין את העשירים. לאנשים מהמעמד הבינוני ואפילו מהמעמד הבינוני-נמוך יש מכוניות. אני לא מבין מדוע לקרוא לחניה ''סבסוד''. העירייה לא משלמת כסף עבור החניות. זאת בסך הכול שאלה של חלוקת משאבים, ושאלות של חלוקה הן שונות מאוד משאלות של סבסוד. אם מדובר על שאלה של חלוקה של משאבים ציבוריים, השאלה הבאה היא האם חיים רגילים של בני המעמד הבינוני בארץ כרוכים באחזקת רכב. אם התשובה היא כן (והיא אכן כזאת), זה סביר לחלוטין שהתכנון האורבאני יקח בחשבון את העובדה שלחלק גדול מהאוכלוסייה יש רכב והוא זקוק לחנייה. בגלל זה יש דבר כזה ''תכנון אורבאני'' ואנחנו לא פשוט בונים כמה שיותר בכל מקום אפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משאבים ציבוריים. קרקע היא אחד מהם. לתת לציבור מסוים או לדרת פעולה מסוימת משאב ציבורי, זה נקרא סבסוד. זה לא משנה אם המשאב הציבורי הזה הוא כסף, קרקע, או רישיון לייצור ביצים. העירייה כן משלמת כסף עבור החניות, כי היא הייתה יכולה לעשות איתן דברים אחרים. כמו עוד דירות. אני לא אתמם ואגיד שהמעמד הבינוני (לא כל כך מוגדר, אבל נניח. בתל אביב רק ל 55% מהתושבים יש רכב - קראתי איפשהו, לא זוכר איפה) לא מחזיק רכב. אבל זה קורה בגלל הסבסוד של הרכב הפרטי. יש כזה דבר תיכנון אורבאני, ולרצף שטח בחניות זה בדיוק הדבר ההפוך ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן מן הראוי לבנות מערכות שיאפשרו לבטל את התלות של המעמד הבינוני ברכב פרטי, או לכל הפחות לצמצם אותה, כך שחלק ניכר מבני המעמד הבינוני יסתדרו בלי רכב פרטי, וכן שרבים ככל האפשר מבין המגיעים לעיר מבחוץ יוכלו להסתדר בלי רכב פרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי בעד. אבל אני חושב שרוב האנשים עדיין ירצו להחזיק רכב פרטי. מאז שכתבתי את התגובה הקודמת שלי לפני הצהריים, הייתי בפגישה ברמת-חן, קפצתי לביקור קצר אצל ההורים שלי בגני תקווה, נסעתי לאוניברסיטה ואז הביתה. גם אם התחבורה הציבורית בארץ הייתה נראית אחרת, לא הייתי יכול לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם צמצום משמעותי של השימוש ברכב הפרטי (בייחוד בשעות העומס) יכול להוביל לשיפור משמעותי במצב. יש לי מספר חברים שגרים במרכז תל אביב ומחזיקים רכב, אבל לעבודה מגיעים באופניים, ברגל או בתחבורה ציבורית. אם יותר אנשים יעשו זאת (בעקבות תשתיות נוחות) זה יוריד מהעומס, וישפר את המצב של כולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד. גם אני אשמח להשתמש בתחבורה ציבורית נוחה (בלי לוותר על המכונית ועל החניה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם לשפוט לפי התנהלותו של ראש העיר רמת דיקטטורה, אותו אחד שזה עתה עיקלו את כל רכושו עקב חשד בעברות שוחד, מרמה, זיוף, הלבנת הון והפרת אמונים - אז לא. אין כזה דבר תכנון אורבני. ופשוט בונים כמה שיותר בכל מקום אפשרי). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |