|
||||
|
||||
אני יכול לטעון בדיוק את ההפך. אם אני אקנה מוצרים סיניים או לא, ההבדל עבור הסיני הממוצע יהיה זעיר, משום שכל היתרון בסין על פני מדינות אחרות הוא בכך שהעובדים שלהם זולים מאוד. אבל זה אומר גם שהיתרון של סין הוא מאוד שברירי. אם מספיק חברות יחששו לפגיעה במכירות שלהן בגלל שהן עושות עסקים עם סין, הכלכלה הסינית (כמכלול) תפגע באופן משמעותי - ופגיעה בכלכלה הסינית היא פגיעה בעוצמה הסינית, מה שיוביל לחוסר יציבות של המשטר הסיני. להזכירך, סין מצליחה לתחזק גידול של כ-10% בשנה בממוצע כבר שלושה או ארבעה עשורים, וחלק משמעותי מהשרידות של המשטר הזה בזמן שמשטרים דומים לו קרסו קשור בהצלחה הכלכלית הזו. אין סיבה להאמין שנטרול ההישג הזה לא תערער באופן משמעותי את המשטר. לעומת זאת, בישראל חרם יפגע ישירות באזרחים, שירגישו מותקפים על ידי העולם ולכן יסתגרו ויחזקו נטיות לאומניות שלכאורה החרם רוצה להפסיק. דווקא הימין הישראלי צפוי להרוויח יותר מכל ממהלך שכזה. |
|
||||
|
||||
אני אומר כך: ביום שאחד מתומכי ה-BDS (או ממנמקיו באייל, לא אתה כאמור) יתמוך בסנקציות על עזה* כיוון שהחמאס שם זכה לרוב דמוקרטי בבחירות והאזרחים אחראיים וכו', יהיה אפשר לחשוב שיש פה הגיון עקבי ולא רק צביעות אנטי-ישראלית. *נעזוב לרגע את העובדה שכיום חמאס מונע כניסתם של דברים רבים שישראל מתירה, או את זה שאת דעתי השלילית ביחס לסנקציות בצורתן ד-2008 כבר פרסמתי אז. |
|
||||
|
||||
פגיעה בכלכלה הסינית תוביל לחוסר יציבות של המשטר הסיני? כמו היציבות של המשטר הצפון קוריאני? ככל שיש לאזרחים יותר כסף, האזרחים מתעניינים פחות בארוחה הבאה שלהם ויותר בסביבתם הקרובה, מה שמוביל פעמים רבות לאי יציבות של משטרים דיקטטורים, ולדמוקרטיזציה. שים לב שכל כך הרבה פעמים עוני (של העם, לא של ההנהגה) ורודנות הולכים זה בצד זה. |
|
||||
|
||||
ההשפעה של ההצלחה הכלכלית בסין על האדם הפשוט היא מזערית. עיקר ההשפעה מתרכזת בשכבה קטנה של אליטות - וזו השכבה שתערער את יציבות השלטון אם הבסיס הכלכלי שלה יועמד בסכנה. היחס בין עוני ליציבות המשטר הוא מורכב יותר מקו ישר, ודומה יותר לצורת U. ההבדל בין סין לצפון קוריאה הוא שצפון קוריאה אף פעם לא עברה תהליך של התפתחות כלכלית, על האינטרסים ומרכזי הכוח שתהליך כזה מייצר. |
|
||||
|
||||
נכון, חוץ מהעליה המדהימה באורך החיים, באיכות השירות הרפואי, בשיפור התשתיות ובהשכלה, מה עוד עשתה ההצלחה הכלכלית בשבילנו (הסינים הפשוטים) ? |
|
||||
|
||||
המספרים שאני מכיר מצביעים על כך שכל השיפורים הללו מגיעים לשכבה מאוד מצומצמת של סינים (כמובן, "מצומצמת" במדינה של 1.3 מיליארד איש זה עדיין די הרבה אנשים). |
|
||||
|
||||
תוחלת החיים הממוצעת בסין (והודו וארה"ב, לשם השוואה) מראה עליה עקבית וצימצום פערים מול ארה"ב בשלושים השנים האחרונות, הודו לעומת זאת לא מצליחה לצמצם את הפער מול סין, למרות נקודת פתיחה דומה. גם בחינוך מצבם משתפר. |
|
||||
|
||||
למה להשוות להודו? יותר הגיוני להשוות למדינות קרובות יותר מבחינה אתנית לסין (אחרי הכל, תוחלת חיים היא גם פונקציה של גנטיקה). טאיוואן, כמובן, הייתה יכולה להיות ההשוואה הכי טובה, אבל אין נתונים, אז הנה מה שיש לגבי סינגפור ודרום קוריאה. כפי שאפשר לראות - אחרי שסין התאוששה מהאסון שהביאה על עצמה בשנות ה-50 וה-60, היא הצליחה להשתוות לדרום קוריאה, אבל מאז קוריאה פתחה פער משמעותי. סינגפור נמצאת הרבה יותר למעלה משתיהן (ומארה"ב) לאורך כל התקופה. |
|
||||
|
||||
הודו טובה להשוואה כי זו מדינה ענקית ועניה (כמו סין), רק אחת שיוצאת מהעוני לאט יותר. דרום קוריאה וסינגפור הן מדינות מערביות לכל דבר. בין היתר בזכות גודלן (או יותר נכון העדרו) הן השיגו נס כלכלי ומחזיקות בתמ''ג לנפש גבוה משמעותית משל סין. אם רוצים לדבר על יתרונות הצמיחה לעם, צריך להשוות למדינה שצמחה פחות (והתחילה מנקודה דומה), לא יותר. |
|
||||
|
||||
הודו היא גם מדינה דמוקרטית, על כל המגבלות שזה גורם מבחינת היכולת להשיג צמיחה כלכלית מהירה. דרום קוריאה וסינגפור הן מדינות מערביות לכל דבר *כיום*, אבל הן ממש לא היו כאלו לפני עשרים-שלושים שנה, והמשטרים שלהם היו הרבה יותר דומים למשטר הסיני מאשר המשטר ההודי. לא הבנתי למה צריך להשוות למדינה שצמחה פחות? |
|
||||
|
||||
ואני לתומי חשבתי שדמוקרטיה אמורה לזרז צמיחה כלכלית (למעשה סין היא היוצא מן הכלל המופלג כאן). אתה כתבת ''ההשפעה של ההצלחה הכלכלית בסין על האדם הפשוט היא מזערית.'' כדי להפריך את הטענה הזו, הראתי שינוי לטובה בסין, כזה שרלוונטי לאדם הפשוט, וכדי לא להטעות הראתי שהשינוי הזה גדול ביחס למדינה שחוותה צמיחה כלכלית מתונה יותר. כלומר הצמיחה הכלכלית, ולא גלגלי הזמן, הם שגרמו לשינוי המבורך. לא הייתי משווה את הדמוקרטיה של דרום קוריאה לא עם הדיקטטורה הסינית ולא עם הסיאוב הדמוקרטי ההודי. |
|
||||
|
||||
סין היא הנושה הכי גדולה של ארה"ב ומחזיקה $1.6 טריליון אג"ח ממשלתיות. מדוע ממשלת ארה"ב לא משתמשת בזה כדי לעודד שינויים במשטר? |
|
||||
|
||||
אתה יכול לשאול למה סין לא משתמשת בזה ללחוץ על ארה''ב. מי שחזק בסיפור הזה הוא סין, לא ארה''ב. |
|
||||
|
||||
איך בדיוק להיות חייבת כסף לסין עוזר לארה"ב לעודד שינוי משטר ? כל התניה של תשלום החוב (הסחיר) תפגע אנושות ביכולת של ארה"ב להמשיך לגייס חוב, וגם גיוסים עתידיים תלויים בין היתר ברצונה של סין לקנות אג"ח אמריקאי. להפך, לסין יש את היכולת ללחוץ על ארה"ב (למשל לא לקנות אג"ח, מה שיעלה את הריבית בגיוסים העתידיים). |
|
||||
|
||||
מי אומר שארה"ב מעוניינת לשנות את המשטר הסיני? |
|
||||
|
||||
אני לא כלכלן אבל ממה שליקטתי פה ושם אני מבין שכאשר מדובר בחוב כל כך גדול, גם הסיכונים של הלווה גדלים. למשל, בדו"ח של ברוקינגס (2007, רק רפרפתי), אחד הסעיפים מדבר על הסיכון של הבנק הסיני המרכזי. |
|
||||
|
||||
סיכון (מוגבל למדי) כן, כוח - לא בהכרח. החוב של לבייב אולי גורם לאי-נחת לבנק הפועלים, אבל זה לא אומר שהוא יכול לפעול להחליף את היו''ר, בטח שלא בלי לפשוט רגל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |